סטפנקרט

סטפנקרט
Ստեփանակերտ (בארמנית),
Xankəndi (באזרית)
מדינה / טריטוריה	אזרבייג'ן
ראש העיר	Elchin Yusubov
תאריך ייסוד	כ-490
שטח	29.12 קמ"ר
גובה	813 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	75,000 (2021)
קואורדינטות	39°48′N 46°45′E / 39.800°N 46.750°E
אזור זמן	UTC +4
	www.stepanakert.am
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת נגורנו קרבאך רגילה) סטפנקרט

סְטֵפַּנַקֵרְט (בארמנית: Ստեփանակերտ) או חַאנְקֵנְדִי (באזרית: Xankəndi) היא עיר הבירה של רפובליקת נגורנו קרבאך, עם אוכלוסייה של כ-40,000 איש. השליטה על האזור הייתה נושא הסכסוך בין אזרבייג'ן וארמניה, מאז התפרקות ברית המועצות. עד ל-2023 הייתה סטפנקרט תחת שליטת צבא ארמניה, אך לאחר כיבוש נגורנו קרבאך במלחמת נגורנו קרבאך השלישית חזרה העיר לשליטת הכוחות האזרים.

היסטוריה

העיר נוסדה ב-1917 אחרי מהפכת אוקטובר במקומו של כפר ששמו הארמני היה ואראראקן ושמו הטורקי חאנקנדי. בהיותו חלק מחבל נגורנו קרבאך הוא היה מושא לעימותים בין אזרביגאן וארמניה. באביב של 1920 נכבש האזור כולו על ידי הצבא האדום, וההחלטה לגבי השייכות של החבל הועלתה בפני שלטונות ברית המועצות. ב-30 בנובמבר 1920 הוחלט בהסכמת נציגים קומוניסטים של אזרבייג'ן, שנגורנו קרבאך יהיה חלק מארמניה, אולם לאחר מספר ימים ההחלטה שונתה ונגורנו קרבאך הוכרז כשטח אוטונומי בתוך אזרבייג'ן^[1]. ב-1 באוגוסט 1923 נקבעה סטפנקרט שהייתה בעלת אוכלוסייה ארמנית ברובה לבירת נגורנו קרבאך וב-20 בספטמבר 1923 שונה שמה לשם הארמני סטפנקרט לכבודו של מנהיג קומוניסטי ארמני מבאקו, סטפאן שאומיאן^[2].

בשנת 1963 העלו ארמנים טענות לאפליה מצד שלטונות אזרבייג'ן בפני ניקיטה חרושצ'וב. בשנות ה-70 של המאה ה-20 עשו שלטונות אזרבייג'ן מאמצים ליישב את האזורים סביב סטפנקרט באזרים ואחוז הארמנים בחבל ירד מ-89% בשנת 1926 ל-76% בשנת 1979^[3].

בעקבות מדיניות הגלאסנוסט החלה פעילות מואצת בסטפנקרט למען העברת נגורנו קרבאך לארמניה. ב-13 בפברואר 1988 התקיים בסטפנקרט הפגנה של 7000 איש נגד פקיד בכיר מבאקו הפגנה שנמשכה כשביתת שבת של לפחות 1000 איש יומם ולילה במשך שבוע^[4]. ב-20 בפברואר 1988 התכנס בסטפנקרט ישיבה של מועצת המחוז שבקשה להחליט על איחוד עם ארמניה. ניסיונות של שלטונות אזרבייג'ן לעכב את הצירים מלהגיע לכינוס לא צלחו, ויו"ר המפלגה מאזרבייג'ן ביקש מהצירים לותר על איחוד תמורת דיונים בבעיות הכלכליות של החבל. אולם הצירים סירבו והחליטו ברוב של 110 נגד 7 על איחוד עם ארמניה^[5].

אחרי התפרקות ברית המועצות שלטונות אזרבייג'ן שינו את השם באופן רשמי חזרה לחאנקנדי, אך בפועל העיר נשלטת על ידי הבדלנים הארמנים ונקראת בעיקר סטפנקרט.

פריצת הקרבות על השליטה בנגורנו קרבאך הניבה שליטה ארמנית על האזור וחיברה "מסדרון" מערבה לארמניה. הצדדים קיימו הפסקת אש לא רשמית באזור מאז 1994.

במהלך עימות אזרבייג'ן–ארמניה מספטמבר 2020, העיר הופצצה קשות.

כלכלה

לפני המלחמה, הכלכלה של סטפנקרט התבססה בעיקר על עיבוד אוכל, אריגת משי, ועסקי יין. אחרי המלחמה, הכלכלה של העיר ניזוקה לאין שיעור, אבל בשנים האחרונות, בעיקר בזכות השקעות מצד הפזורה הארמנית, הפעילות הכלכלית בסטפנקרט החלה משתקמת.

ערים תאומות

הערים התאומות של סטפנקרט הן:

ארצות הברית מונטבלו, קליפורניה, ארצות הברית (מ־2005)
ארמניה ירוואן, ארמניה (מ־2012)
ספרד סן סבסטיאן, ספרד (מ־2014)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטפנקרט בוויקישיתוף

ערך על סטפנקרט מתוך ארמניאנפדיה
סטפנקרט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, pages 23-24
^ Levon Chorbajian, Patrick Donabédian, Claude Mutafian, The Caucasian knot , Zed Books, 1994, page 139
^ Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, pages 25-27
^ Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, page 29
^ Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, page 31

הערים הגדולות של אזרבייג'ן ^{[אוכלוסין 1]}
^ ועדת הסטטיסטיקה של אזרבייג'ן
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
סומגאיט
	1	באקו	אפשרון	2,150,800	11	חאצ'מאז	חאצ'מאז	64,800	גנג'ה מינגצ'ביר
	2	סומגאיט	אפשרון	325,200	12	אגדם	אגדם	59,800
	3	גנג'ה	חוג'אלי	323,000	13	ג'לאליבד	ג'לאליבד	56,400
	4	מינגצ'ביר	מינגצ'ביר	99,700	14	סטפנקרט	נגורנו קרבאך	55,100
	5	לנצ'ראן	לנצ'ראן	85,300	15	אגחבדי	אגחבדי	46,900
	6	שירוואן	שירוואן	80,900	16	שמאחי	שמאחי	43,700
	7	נחצ'יבאן	נחצ'יבאן	78,300	17	פיזולי	פיזולי	42,000
	8	שמקיר	שמקיר	69,600	18	סאליאן	סאליאן	41,300
	9	שקי	שקי	66,400	19	ברדה	ברדה	38,600
	10	ייבלאח	ייבלאח	66,300	20	נפטצ'אלה	נפטצ'אלה	38,200

[1] Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, pages 23-24

[2] Levon Chorbajian, Patrick Donabédian, Claude Mutafian, The Caucasian knot , Zed Books, 1994, page 139

[3] Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, pages 25-27

[4] Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, page 29

[5] Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, page 31

[6] ועדת הסטטיסטיקה של אזרבייג'ן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[אוכלוסין 1]