סטפנקרט
 סמל סטפנקרט | |
 | |
| מדינה / טריטוריה |
 אזרבייג'ן (דה יורה)  נגורנו קרבאך (דה פקטו) |
|---|---|
| חבל ארץ |
נגורנו קרבאך |
| ראש העיר |
אדוארד אגבקיאן (Eduard Aghabekian) |
| תאריך ייסוד | כ-490 |
| שטח | 29.12 קילומטר רבוע |
| גובה | 813 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 49,848 (נכון ל־2005) |
| קואורדינטות | 39°48′N 46°45′E / 39.800°N 46.750°E |
| אזור זמן | UTC +4 |
| www.stepanakert.am | |
סְטֵפַּנַקֵרְט (בארמנית: Ստեփանակերտ) או חַאנְקֵנְדִי (באזרית: Xankəndi) היא עיר הבירה של רפובליקת נגורנו קרבאך, עם אוכלוסייה של כ-40,000 איש. השליטה על האזור הייתה נושא הסכסוך בין אזרבייג'ן וארמניה, מאז התפרקות ברית המועצות. נכון ל-2006, סטפנקרט כמו יתר חלקי נגורנו קרבאך, נמצאים תחת שליטת צבא ארמניה, ורבים מהאוכלוסייה האזרית המקומית שגרה במקום גורשה מזרחה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר נוסדה ב-1917 אחרי מהפכת אוקטובר במקומו של כפר ששמו הארמני היה ואראראקן ושמו הטורקי חאנקנדי. בהיותו חלק מחבל נגורנו קרבאך הוא היה מושא לעימותים בין אזרביגאן וארמניה. באביב של 1920 נכבש האזור כולו על ידי הצבא האדום, וההחלטה לגבי השייכות של החבל הועלתה בפני שלטונות ברית המועצות. ב-30 בנובמבר 1920 הוחלט בהסכמת נציגים קומוניסטים של אזרבייג'ן, שנגורנו קרבאך יהיה חלק מארמניה, אולם לאחר מספר ימים ההחלטה שונתה ונגורנו קרבאך הוכרז כשטח אוטונומי בתוך אזרבייג'ן[1]. ב-1 באוגוסט 1923 נקבעה סטפנקרט שהייתה בעלת אוכלוסייה ארמנית ברובה לבירת נגורנו קרבאך וב-20 בספטמבר 1923 שמה שונה לשם הארמני סטפנקרט לכבודו של מנהיג קומוניסטי ארמני מבאקו, סטפאן שאומיאן[2].
בשנת 1963 העלו ארמנים טענות לאפליה מצד שלטונות אזרבייג'ן בפני ניקיטה חרושצ'וב. בשנות ה-70 של המאה ה-20 עשו שלטונות אזרבייג'ן מאמצים ליישב את האזורים סביב סטפנקרט באזרים ואחוז הארמנים בחבל ירד מ-89% בשנת 1926 ל-76% בשנת 1979[3].
בעקבות מדיניות הגלאסנוסט החלה פעילות מואצת בסטפנקרט למען העברת נגורנו קרבאך לארמניה. ב-13 בפברואר 1988 התקיים בסטפנקרט הפגנה של 7000 איש נגד פקיד בכיר מבאקו הפגנה שנמשכה כשביתת שבת של לפחות 1000 איש יומם ולילה במשך שבוע[4]. ב-20 בפברואר 1988 התכנס בסטפנקרט ישיבה של מועצת המחוז שבקשה להחליט על איחוד עם ארמניה. ניסיונות של שלטונות אזרבייג'ן לעכב את הצירים מלהגיע לכינוס לא צלחו, ויו"ר המפלגה מאזרבייג'ן ביקש מהצירים לותר על איחוד תמורת דיונים בבעיות הכלכליות של החבל. אולם הצירים סירבו והחליטו ברוב של 110 נגד 7 על איחוד עם ארמניה[5].
אחרי התפרקות ברית המועצות שלטונות אזרבייג'ן שינו את השם באופן רשמי חזרה לחאנקנדי, אך בפועל העיר נשלטת על ידי הבדלנים הארמנים ונקראת בעיקר סטפנקרט.
פריצת הקרבות על השליטה בנגורנו קרבאך הניבה שליטה ארמנית על האזור וחיברה "מסדרון" מערבה לארמניה. הצדדים קיימו הפסקת אש לא רשמית באזור מאז 1994.
במהלך עימות אזרבייג'ן–ארמניה מספטמבר 2020, העיר הופצצה קשות.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני המלחמה, הכלכלה של סטפנקרט התבססה בעיקר על עיבוד אוכל, אריגת משי, ועסקי יין. אחרי המלחמה, הכלכלה של העיר ניזוקה לאין שיעור, אבל בשנים האחרונות, בעיקר בזכות השקעות מצד הפזורה הארמנית, הפעילות הכלכלית בסטפנקרט החלה משתקמת.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערים התאומות של סטפנקרט הן:
מונטבלו, קליפורניה, ארצות הברית (מ־2005)
ירוואן, ארמניה (מ־2012)
סן סבסטיאן, ספרד (מ־2014)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סטפנקרט (בארמנית)- ערך על סטפנקרט מתוך ארמניאנפדיה
- סטפנקרט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, pages 23-24
- ^ Levon Chorbajian, Patrick Donabédian, Claude Mutafian, The Caucasian knot , Zed Books, 1994, page 139
- ^ Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, pages 25-27
- ^ Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, page 29
- ^ Mark Malkasian, Gha-ra-bagh!, Wayne State University Press, 1996, page 31
