היערות המעורבים הכספיים-הירכאניים
_4.jpg) | |||||||||
| היערות בגילאן | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||
| שטח | 55,100 קילומטר רבוע | ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 איראן,  אזרבייג'ן | ||||||||
| קואורדינטות | 37°25′17″N 55°43′27″E / 37.421471944444°N 55.724278055556°E | ||||||||
  | |||||||||
  | |||||||||
היערות המעורבים הכספיים-הירכאניים (בפרסית: جنگلهای هیرکانی) הם יערות מעורבים ואזור אקולוגי בין הרי אלבורז לחופי הים הכספי אשר מאז 2019 הפכו לאתר מורשת עולמית לפי אונסק"ו. היערות נמצאים רובם באיראן אך גם בדרום אזרבייג'ן. מתוך כלל היערות שמוגדרים כך, בתחילה ההכרזה על אתר מורשת עולמית כללה 15 יערות בשטחי איראן וב-2023 היא הורחבה גם לעוד שני יערות באזרבייג'ן.[1]
כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
היערות ההירכאניים יוצרים חבל ארץ מיוער ייחודי המשתרע על 850 ק"מ לאורך החוף הדרומי של הים הכספי. ההיסטוריה של יערות רחבים אלה מתארכת בין 25 ל-50 מיליון שנה, כאשר הם בעברם כיסו את מרבית האזור הממוזג של צפון איראן עד לעברי הזגרוס.
אזורי יער עתיקים אלה נסוגו מגדולתם במהלך התהוות עידני הקרח ומאוחר יותר התרחבו שוב כשהאקלים הפך חמים ומתון יותר.
המגוון הביולוגי הפלוריסטי שלהם רחב במיוחד: 44% מכלל הצמחים המוכרים באיראן נמצאים באזור ההירכאני, המכסה רק 7% מהמדינה. עד כה תועדו 180 מינים של ציפורים אופייניות ליערות ממוזגים רחבי עלים ו-58 מינים של יונקים, כולל הנמר הפרסי האיקוני.
אתר מורשת עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכס היערות מייצג מגוון אתרים המשמרים את המערכות האקולוגיות הטבעיות של היער באזור הירכאני. הנכס מכסה את מרבית המאפיינים הסביבתיים והערכים האקולוגיים של אזור הירכאניה ומייצג תהליכי מפתח סביבתיים חשובים הממחישים את מקורם של אותם יערות, כולל סוגה, אבולוציה והתמשכות.
בשל בידודו, היער מארח מינים רבים של צמחים עתיקים, בסכנת הכחדה, התורמים למשמעות האקולוגית שלו, ולאזור ההירכאני בכלל. המערכות האקולוגיות של היערות תומכות באוכלוסיות של עופות יער רבות ויונקים באזור ההירכאני, המשמעותיים בקנה מידה לאומי, אזורי וגלובלי. מבין מיני העופות אשר נצפו באזור נראו נשר הערבות, יונת הצבים האירופית, הנשר הקיסרי המזרחי, הגלגלת האירופית, לוכד הזבובים המחודד והציפה הכספית. מצידם של מיני היונקים אשר תועדו ברחבי האזור, נכלל הנמר הפרסי ועז הבר הנמצאת בסכנת הכחדה.
בימיו היה גם הטיגריס הכספי חי באזורים אלו עד אשר נכחד.
שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמעט מחצית מן היערות נכחד לאורך שנותיו אך לאחר הכרזתו כאתר מורשת עולמית בשנת 2019 נעשו פעולות שימור בינלאומיות. ישנם 8 פארקים לשימור לאומי של היערות, שלושה מהם נמצאים באזרבייג'ן וחמישה באיראן. בסך הכל היערות כוללים שטח של כ-55,100 קילומטר רבוע בעוד 10 אחוז מכל זה הוא למעשה שטח מוגן רשמית כחלק מאותם הפארקים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היערות ההירכאניים, באתר אונסק"ו
- אזורי החוף, איראן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Azerbaijan's Hyrkan forests have been included in UNESCO World Heritage List". AZERNEWS (באנגלית). 2023-09-17. נבדק ב-2023-09-19.
 | |
|---|---|
|
 | |
|---|---|
|