שריון לוחות גותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מימין: שריון לוחות גותי לפרש ולסוס במצודת לונדון.
משמאל: שריון לוחות גותי שהכין לורנץ הלמשמיד, 1475.

שריון לוחות גותי הוא שריון לוחות מלא מפלדה שיוצר בנסיכויות גרמניה ובקיסרות הרומית הקדושה בימי הביניים הגותיים במאה ה-15. השריון סיפק הגנה הקפית טובה מאוד לאביר וכיסה את כל חלקי גופו, והיה אחד השריונות הטובים בתקופתו. השריונות הגותים היו נפוצים בעיקר באזור גרמניה, אך מאוחר יותר מאפיינים גותיים התפשטו גם לצפון איטליה ולדרום אנגליה.

השריונות הגותיים יוצרו במאה ה-15 והגיעו לשיאם ב-1480 בערך, אז נחשבו לטובים באירופה. השריונות הגותיים, ובפרט אלה שיוצרו תחת הנהגתו של הקיסר מקסימיליאן הראשון דוגמו בקימורים ורכסים (fluting) בצורת מניפה שהגבירו את חוזק המבנה של השריון והסיטו חצים מפגיעה בנקודות חשובות. לוחות השריון חפפו זה על זה ואפשרו לאביר הלובש את השריון תנועה וניידות מלאה, כולל טיפוס על סוס וריצה עם השריון. בנוסף ללוחות הפלדה שחפפו בחלקם כלל השריון מעילי שרשראות שסיפקו הגנה נוספת באזור הכתפיים, המפרקים והמפשעה.

הקסדה הגותית, שנקראת Gothic Sallet או פשוט Sallet, אופיינה במגן פנים מחודד ותיתורה מוארכת ומחודדת שהגנה על העורף (תמונה של קסדה גותית פשוטה). עיצוב זה הקנה לקסדה מראה "גותי" (בדומה לקתדרלות הגותיות). כדי להגן על הסנטר והצוואר נועד לוח שריון מעוצב בשם Bevor שנלבש מעל ללוח החזה ומעליו נלבשה הקסדה.

המבנה של השריון הגותי היה חד ו"קוצני". מבנה זה שירת הן מטרות מעשיות (הגנה) והן מטרות עיצוביות וסגנוניות בהשראת האמנות הגותית ואופנת הלבוש של שלהי ימי הביניים. לדוגמה: מגפי השריון, ה-sabaton, כללו קצוות מאורכים ומחודדים, בחיקוי אופנת המגפיים של אותה תקופה. שריונות ששימשו למצעדים וטקסים קושטו גם בדוגמאות חריטה ופיתוחי מתכת העשויים ממתכות יקרות כגון זהב.

במאה ה-16, בעקבות השפעה של האסכולה האיטלקית, התפתח השריון הגותי לשריון מסגנון Maximilian שבו הקימורים והרכסים היו צרים ובקווים מקבילים זה לזה (תמונה 1, תמונה 2). השריון הושפע מאסכולת מילאן ומבנה השריון עצמו היה יותר מעוגל מאשר השריון הגותי.

מבחינה צבאית, שריון הלוחות הגותי סיפק הגנה טובה מאוד ללוחם העוטה אותו. מכות וחיתוכי חרב רגילות לא חדרו אותו והוא היה חדיר לחצים רק בטווח קצר ורק מול קשתות חזקות במיוחד (כגון קשת ארוכה או רובה קשת כבד). הגנתו של אביר בשריון לוחות גותי הייתה כה טובה עד שיכול היה להילחם בו-זמנית במספר יריבים משוריינים ולא משוריינים כאחד. כנגד שריון הלוחות פותחו כלי נשק דו-ידניים ייעודים בהם נשקי מוט כגון האלברד, בק דה קורבין ואלשפיס, וכן פטיש קרב, גרזן קרב דו-ידני כבד וחרב דו-ידנית. בנוסף נשאו הלוחמים פגיונות דקירה על מנת לדקור אביר משוריין שהופל על הקרקע בנקודות התורפה של השריון (כגון חריצי העיניים בקסדה, בית השחי והמפשעה).

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]