תבנית:ערך מומלץ 6 בפברואר 2018

גֶ'דֶדָיָה סמית (1799–1831) היה פקיד, איש ספר, צייד, צייד פרוות, קרטוגרף וחוקר ארצות של הרי הרוקי, החוף המערבי של ארצות הברית ודרום-מערב ארצות הברית בתחילת המאה ה-19. רק 75 שנים אחרי מותו, שבהן היה אלמוני, התגלה סמית מחדש כאמריקני שמסעותיו הובילו לשימוש במעבר הדרומי, מעבר הרים ברוחב 30 קילומטרים שהיה נקודת המעבר העיקרית בחציית קו פרשת המים של אמריקה עבור מתיישבים בדרכם מערבה דרך שביל אורגון.

סמית נולד למשפחה ממעמד הביניים. בגיל 23 עקר לסנט לואיס והצטרף לחברת סחר הפרוות של ויליאם אשלי ואנדרו הנרי. סמית הוביל את משלחת המחקר הראשונה המתועדת מאזור הסְפר של ימת המלח הגדולה לנהר קולורדו. משם היו אנשי החבורה של סמית לאמריקנים הלבנים הראשונים שחצו את מדבר מוהאבי לתוך קליפורניה. בדרכם חזרה היו סמית ובני לווייתו לאזרחים הראשונים של ארצות הברית שחקרו וחצו ממערב למזרח את הרי סיירה נבדה ומדבר האגן הגדול המסוכן. סמית ובני לווייתו היו האמריקנים הלבנים הראשונים שסיירו לאורך החוף של קליפורניה (ביבשה) והגיעו עד אדמת אורגון. במהלך מסעות אלו הוא שרד שלושה מעשי טבח שביצעו אינדיאנים ותקיפת דוב. מחקריו והתיעוד שכתב על מסעותיו שימשו אחר-כך כמידע חשוב בתהליך ההתפשטות האמריקנית מערבה.

במרץ 1831, בעודו בסנט לואיס, ביקש סמית מג'ון איטון, שר המלחמה של ארצות הברית, מימון פדרלי למסע מחקר של המערב, אך נדחה. סמית הודיע לאיטון שהוא משלים מפה של המערב על בסיס מסעותיו. במאי של אותה שנה יצאו סמית ושותפיו למסע מסחר מתוכנן לסנטה פה. ב-27 במאי 1831, בזמן שהשיירה שהתה בדרום-מערב קנזס של ימינו, יצא סמית לבדו לחפש מים, ולא שב. כמה שבועות אחר-כך התברר שנהרג בהיתקלות עם אינדיאנים משבט הקומאנצ'י. גופתו לא אותרה מעולם.

לערך המלא – מומלצים נוספים