תודוס הרופא
תודוס הרופא[1] היה רופא יהודי שחי בארץ ישראל (פרובינקיה יודיאה) בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי לתנאים), והתמחה באנטומיה. הוא מוזכר מספר פעמים בספרות חז"ל, במקרים שונים בהם התנאים נזקקו לדעתו בשאלות רפואיות הנוגעות לפסיקת הלכה בנושאים שונים. ככל הנראה, את השכלתו הרפואית רכש תודוס באלכסנדריה, אצל רופאים מאסכולת הרופילוס,[2] ומוקד פעילותו לאחר מכן הייתה העיר לוד.
בתקופת ההשכלה יש שבקשו לזהות אותו עם רופא בן אותה תקופה בשם תאודאס (Teudas) שמוצאו מלודקיא, שנזכר בכתבים רפואיים מאלכסנדריה.[3]
מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נזכר במשנה במסכת בכורות[4] בנוגע לשאלה האם בהמה שניטלה הרחם שלה היא טריפה. רבי טרפון פסק שהבהמה היא טריפה והורה להאכיל אותה לכלבים.[5] אולם, חכמי יבנה חלקו על רבי טרפון ופסקו שהבהמה הייתה כשרה, בהסתמך על עדותו של תודוס הרופא ש"אין פרה וחזירה יוצאה מאלכסנדריא עד שהם חותכין את האם שלה", כלומר שהסרת רחם הבהמה היא הליך רפואי מקובל באלכסנדריה ואינו פוגע בסיכוייה לחיות, ולכן היא אינה טריפה. בשל חששו של רבי טרפון כי כעת יתחייב לפצות את בעל הבהמה הוא קרא "הלכה חמורך, טרפון!", קריאה שהפכה למטבע לשון.[6]
עוד נזכר במסכת נזיר[7] ובתוספתא[8] במעשה שהביאו קופה מלאה עצמות לבית הכנסת של טרסיים והניחוה באוויר ונכנס תודוס הרופא וכל הרופאים ואמרו: "אין כאן שדרה ממת אחד" ומעשה זה הובא גם בתלמוד הירושלמי.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "תודוס הרופא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט.
- מאיר בר-אילן, הרפואה בארץ-ישראל במאות הראשונות לספירה, קתדרה 91 (ניסן תשנ"ט), עמ' 57–66.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א' נזכר כ"תודרוס הרופא", ובבמקומות אחרים כ"תיודרוס הרופא" או "תיאודרס הרופא".
- ^ מאיר בר-אילן, "הרפואה בארץ-ישראל במאות הראשונות לספירה", עמ' 50.
- ^ יהודה בצלאל אליאשברג, מאמר תמים דעות, וילנא תר"ב, פרק ששי, עמ' 62, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); יהושע השל לוין, "תודוס הרופא", בתוך ציון א (ניסן תר"ה), עמ' 16.
- ^ משנה, מסכת בכורות, פרק ד', משנה ד'.
- ^ לפי הנאמר בספר שמות, פרק כ"ב, פסוק ל'.
- ^ הערך המילוני "הלכה חמורך, טרפון" באתר ויקימילון העברי.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף נ"ב, עמוד א'.
- ^ מסכת אהלות, פרק ד', הלכה ב.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א'.