תוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה
| מוסד לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
|---|---|
| פקולטה | מדעי הרוח |
| תעודת סיום | פוסט-דוקטורט |
| נושאי לימוד | מדעי החברה, מדעי הרוח |
| היקף | ארבע שנים |
| מלגה | למתקבלים |
| ראש התוכנית | פרופ' רז חן-מוריס |
  | |
התכנית לעמיתי מרטין בובר, The Martin Buber Society of Fellows (MBSF) היא תוכנית משותפת גרמנית-ישראלית ללימודי פוסט-דוקטורט במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית בירושלים. מטרת התכנית היא יצירת סביבה חיה ומעשירה עבור חוקרים מצטיינים בכל תחומי מדעי הרוח והחברה ולאפשר להם לקדם ולבסס את מחקריהם בשנים הקריטיות שלאחר סיום לימודי הדוקטורט ולפני כניסתם לעולם ההוראה האקדמית. לעמיתים ניתנת מלגה נדיבה לתקופה של עד ארבע שנים.
התכנית היא בעלת דגש רב-תחומי ונועדה לאפשר שיח ושיג בין שדות מחקר שונים מארכאולוגיה ואשורולוגיה ועד לסוציולוגיה של עולם ההייטק ומחקרים בכלכלה בת זמננו.
התוכנית נוסדה ביוזמתו של פרופסור דוד שולמן מהאוניברסיטה העברית והוא גם עמד בראשה בשנותיה הראשונות. אחריו ניהלו את התוכנית פרופסור רות הכהן-פינצ'ובר מהמחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית ופרופסור יגאל ברונר מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית. כיום עומד בראשה פרופסור רז חן-מוריס מהמחלקה להיסטוריה באוניברסיטה העברית.
כל שנה נבחרים בתהליך ארוך ומדוקדק עשרה עמיתים, חמישה ישראלים או בוגרי אוניברסיטאות בישראל וחמישה גרמנים או בוגרי אוניברסיטאות בגרמניה. רוב מכריע של העמיתים משתלבים בהצלחה בעולם האקדמי בישראל ומחוצה לה כמורים וכחוקרים בכירים. בנוסף לפעילות המחקרית השוטפת נותנת תוכנית עמיתי בובר חסות לשלל כנסים אקדמאים הפתוחים לקהל הרחב ומפיקה ערוץ פודקאסט.
התכנית ממוקמת בבניין מנדל, אשר בגן הבוטני הלאומי בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, המספק תנאים אופטימליים, חופש רב ותמיכה, המאפשרים מחקר מצטיין ומוביל.
התוכנית היא פרי של שיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית למשרד החינוך והמחקר הגרמני (BMBF) ומסובסדת על ידי שני הגופים, דבר המייחד אותה בתוך תוכניות מצטיינים אוניברסיטאיות אחרות בישראל.
חזון התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערכים המובילים את פעילות התוכנית הם מקוריות, לומדנות, סולידריות בין העמיתים, חשיבה מעמיקה, חזון נרחב וסקרנות בין-תרבותית ובין-תחומית. העמיתים מבצעים מחקר חדשני כחלק מקהילת אקדמאיים הלומדים ומעשירים זה את זה. במסגרת התוכנית, מוקצה זמן לעיסוק בסוגיות כגון היתרונות והחסרונות של שיטות מחקר חדשות, עתידה של האקדמיה והחינוך הגבוהה בישראל, אירופה ומעבר. כחלק מקיומה, התוכנית רואה בעצמה מקדם של הדיאלוג הגרמני-ישראלי על כל גווניו, לרבות זה האקדמי.
תולדות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוכנית נקראת על שמו של מרטין בובר ונוסדה בשנת 2010. בשנים הראשונות של התוכנית היו משרדי התוכנית ממוקמים בבניין רבין לחקר מדעי היהדות עד להשלמת בנייתו של בית הספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח[1] בשנת 2015 בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.
התוכנית מבוססת על מודלים של תוכניות מקבילות במספר של אוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם ביניהן הרווארד, פרינסטון והאוניברסיטה של משיגן בארצות הברית וממומנת על ידי המשרד בפדרלי לחינוך ומחקר של ממשלת גרמניה.
בכל שנה נבחרים לתוכנית כעשרה עמיתים חדשים מחציתם מגרמניה ומחציתם מישראל. העמיתים יכולים להישאר בתוכנית עד ארבע שנים.
וועדה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקיד הוועדה האקדמית של תוכנית עמיתי בובר הוא לבחור בכל שנה את המצטרפים החדשים לתוכנית. הוועדה מורכבת מפרופסורים בכירים באוניברסיטאות בישראל, גרמניה וארצות הברית.
חברים בוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופ' יגאל ברונר - האוניברסיטה העברית.
פרופ' מריה מברודי - אוניברסיטת קליפורניה.
פרופ' וולפגנג זייבל - אוניברסיטת קונסטנץ.
פרופ' דפנה ארדינסט-וולקן - אוניברסיטת חיפה.
פרופ' עמית פינצ'בסקי - האוניברסיטה העברית.
פרופ' מייקל שטיינברג - האקדמיה האמריקאית בברלין.
פרופ' רחל יגגי - אוניברסיטת הומבולדט.
חברי וועדה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופ' יוסף זעירא - האוניברסיטה העברית.
פרופ' צור שלו - האוניברסיטה העברית.
פרופ' רות הכהן-פינצ'ובר - האוניברסיטה העברית.
פרופ' תידה סקוקפול - אוניברסיטת הרווארד.
פרופ' יעקב (קובי) מצר - האוניברסיטה הפתוחה והאוניברסיטה העברית.
פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמיתי התוכנית מגיעים מכלל התחומים של מדעי הרוח והחברה; פילוסופיה, ספרות השוואתית, חקר התיאטרון, מוזיקלוגיה, פסיכולוגיה, היסטוריה, בלשנות, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ועוד.
הם יושבים בבנין מנדל בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ומקבלים לרשותם משרדים הכוללים את כל הציוד הדרוש להם לצד חופש מחקרי נרחב לבצע את מחקריהם באופן עצמאי ובתנאים אופטימליים לצד היכולת להשתמש בתשתיות האקדמיות של האוניברסיטה העברית כמו הספרייה הלאומית חוקרים מובילים מגרמניה וישראל מקבלים אפשרות להיות מזוהים עם התוכנית בתור עמיתים בכירים ומטורים ומעניקים ייעוץ אקדמי קרוב. מאחר שאופי התוכנית הוא רב-תחומי, מושם דגש רב על מצוינות אקדמית ואוריינטציה מולטידסיפלנרית והעמיתים יוצרים שיתופי פעולה נרחבים סביב תחומים משיקים ומשתלבים גם בפרויקטים מחוץ לתוכנית ויוצרים שיתוף פעולה עם חוקרים אחרים. התוכנית מעודדת את עמיתיה לעסוק ברעיונות חדשים ופורצי גבולות תוך גילוי של שיטות מחקר חדשות במהלך 4 שנותיהם בתוכנית המאפשרות להם לבסס רשת מחקרית נרחבת.
לצד עיסוקם המחקרי העצמאי, העמיתים משתתפים גם בפעילות האקדמית משותפות הכוללת קולוקקויום דו שבועי, סדנאות, סיורים לימודיים ועוד ואף משולבים בהוראה באוניברסיטאות בישראל ומקבלים אפשרות לצאת ללמד סמסטר באוניברסיטה באירופה (בעיקר בגרמניה) או בארצות הברית.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
Martin Buber Society of Fellows Notebook Series[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (2016) Forgetting: An Interdisciplinary Conversation[2]
- (2016) Revenge, Retribution, Reconciliation: A Cross-Disciplinary Anthology[3]
- (2013) Meditations on Authority[4]
ספרים שפרסמו עמיתי התוכנית במהלך שהותם בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
2017:[5]
- Praxagoras of Cos on Arteries, Pulse and Pneuma. Fragments and Interpretation - Orly Lewis
- Infertility in Early Modern England - Daphna Oren-Magidor
- Purity, Community, and Ritual in Early Christian Literature - Moshe Blidstein
2016:
- Incorruptible Bodies: Christology, Society and Authority in Late Antiquity - Yonatan Moss
- Motor/Reise. Basiswissen für die Medienpraxis - Evelyn Runge ַ& Hektor Haarkötter
2015:
- Conrad, Faulkner, and the Problem of Nonsense - Maurice Ebileeni
- Jewish Honor Courts: Revenge, Retribution, and Reconciliation in Europe and Israel after the Holocaust - Laura Jockusch
2014:
- Prioritizing Death and Society: The Archaeology of Chalcolithic and Contemporary Cemeteries in the Southern Levant - Assaf Nativ
- What kind of Body? The Affects of the MinGuf process on intersexed peoples' lives - Limor Meoded Danon
2013:
- Mysticism and Philosophy in Al-Andalus: Ibn Masarra, Ibn Al- Arab and the Ism L Tradition - Michael Ebstein
2012:
- The Iranian Talmud: Reading the Bavli in Its Sasanian Context - Shai Secunda
- Collect and Record!: Jewish Holocaust Documentation in Early Postwar Europe - Laura Jockusch
- Routes of War: The World of Movement in the Confederate South - Yael A. Sternhell
בוגרי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר כ-8 שנים מאז נוסדה, חלק גדול מבוגרי התוכנית משולבים בתפקידי סגל או פוסט נוסף ב-4 אוניברסיטאות ישראליות ובמגוון של אוניברסיטאות מובילות באירופה ובארצות הברית[6].
הם זכו במענקי מחקר תחרותיים יוקרתיים רבים (ERC, Marie Curie, Minerva, ISF and DAAD) ומפיצים את מחקרם בעיתוני מחקר נחשבים ומובלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נחנך בית ספר מנדל למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, באתר www.mandelfoundation.org.il
- ^ Forgetting: An Interdisciplinary Conversation: David Shulman, Giovanni Galizia: 9789654938464: Amazon.com: Kindle Store, www.amazon.com
- ^ LAURA JOCKUSCH KIM WUNSCHMANN (ANDREAS KRAFT.), Laura Jockusch, Andreas Kraft, REVENGE, RETRIBUTION, RECONCILIATION: Justice and Emotions Between Conflict and Mediation, a Cross-disciplinary Anthology, HEBREW University MAG.. (באנגלית)
- ^ Meditations on Authority, The Hebrew University Magnes Press, 2015-01-21. (באנגלית)
- ^ Fellows' publications | The Martin Buber Society of Fellows in the Humanities, buberfellows.huji.ac.il (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Alumni Fellows | The Martin Buber Society of Fellows in the Humanities, buberfellows.huji.ac.il (באנגלית) (ארכיון)