קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קמפוס הר הצופים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טקס הנחת אבן הפינה של קמפוס האוניברסיטה העברית - הר הצופים, 1918

קמפוס הר הצופים הוא הגדול מארבעה קמפוסים בהם פועלת האוניברסיטה העברית והוא הוותיק והמרכזי ביותר של האוניברסיטה. כיום פועלות בו הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למשפטים והפקולטה למדעי הרוח וכן מופעלים בו בתי הספר למנהל עסקים, עבודה סוציאלית, חינוך, ריפוי בעיסוק ובית הספר לתלמידי חו"ל. בשטח הקמפוס קיים הגן הבוטני הלאומי שהוקם על ידי הבוטנאי אלכסנדר איג[1].

הקמפוס נמצא בהר הצופים, ירושלים סמוך לשכונת הגבעה הצרפתית. בקרבת הקמפוס נמצאים מרבית בנייני ההנהלה של האוניברסיטה, שלושה מתחמי מעונות סטודנטים, בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים וכן בית החולים הדסה הר הצופים. מן הקמפוס ניתן לצפות על נופים מרהיבים כמו העיר העתיקה, והר הבית. כמו כן קיים בשטח הקמפוס תיאטרון המעלות- תיאטרון פתוח מראשית ימי האוניברסיטה, ממנו נשקף נוף מרהיב של הרי יהודה. בשטח התיאטרון נערכו בעבר כמה חתונות[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה הראשית לקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הצופים הפקולטה למדעי החברה הפקולטה למדעי החברה "הפורום" ובניין הסנאט "הפורום" ובניין הסנאט הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה) הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה) בית הכנסת ע"ש הכט בית הכנסת ע"ש הכט אולם העצמאות הפקולטה למדעי הרוח הפקולטה למדעי הרוח הפקולטה למשפטים הפקולטה למשפטים בית דוד וולפסון (ספריית משפטים) בית מאירסדורף בית הספר לעבודה סוציאלית בית הספר לעבודה סוציאלית בית הספר לחינוך בית הספר לחינוך הספרייה לחינוך ולעבודה סוציאלית מכון מגיד מכון מגיד המכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בובר החוג לארכאולוגיה החוג לארכאולוגיה מכון טרומן מכון טרומן בית הלל בית הלל אגודת הסטודנטים קפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בה בית הספר לתלמידי חו"ל בית הספר לתלמידי חו"ל בצלאל מגדל המים אולמות טבע אולמות טבע האמפיתיאטרון המכון ליהדות זמננו המכון ליהדות זמננו מכון מנדל למדעי היהדות מכון מנדל למדעי היהדות מערת ניקנור הגן הבוטני הלאומי עיסאוויה ביה"ח הדסה בית הקברות הצבאי הבריטי מעונות רזניק מעונות רזניק מרכז הספורט לרנר מלון דן ירושלים מעונות אידלסון כפר הסטודנטים הגבעה הצרפתית ואדי אל-ג'וז הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק מנהרת הר הצופים ע"ש נעמי שמר עמק צורים בית אורות אוניברסיטת בריגהם יאנג מתחם אוגוסטה ויקטוריה הר הזיתיםMap scopus.png

הקמפוס נבנה בתחומי אחוזתו הגדולה של ג'ון גריי היל, עורך דין פרוטסטנטי מליברפול שהיה אוהד של הציונות. לפני מותו בשנת 1914 חתם היל הסכם עם חיים ויצמן וראשי ההסתדרות הציונית על מסמך העברת אחוזתו וקרקעותיו לידיהם לצורך הקמת הקמפוס. בתום המלחמה כיבדה אלמנתו את ההסכם, וב-24 ביולי 1918 (טו באב תרע"ח)[3] הונחה אבן הפינה של הקמפוס, במעמד זאב ז'בוטינסקי. ב-1924 נפתח המכון ללימודי היהדות, וב-1 באפריל 1925 נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה בנוכחותם של הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הרבנים הראשיים ובהם הרב קוק ונציגים מדינות, ארגוני צדקה ואנשי דת רבים. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד והוראה פורמלית התחילה רק בשנת 1928.

באפריל 1930 נחנך בניין דוד וולפסון, ובו שוכנו הספרייה הלאומית והפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, ובה החוג לכימיה (בראשותו של חיים ויצמן), החוג למיקרוביולוגיה והחוג למתמטיקה. החוג לכימיה נפתח בבית האחוזה של ג'ון גריי-היל, ושאר מבני העזר שימשו את שאר המחלקות עד הקמת מבני הקבע שלהם.

עם פרוץ מלחמת העצמאות עזבו סגל ההוראה, המנהל והסטודנטים את הקמפוס בגלל צליפות יושבי הכפרים הערבים שבאזור. במהלך מלחמת העצמאות, נותק הר הצופים מחלקה הישראלי של ירושלים כיוון שהדרך אליו עברה בשכונת שייח' ג'ראח הערבית והפך למובלעת. בתחילה נהגו להגיע לאזור שיירות, אולם, לאחר שבאפריל 1948 הותקפה שיירה של עובדי בית חולים הדסה הסמוך, הידועה גם כשיירת הדסה, הופסקה תנועת השיירות והושבתה פעילות האוניברסיטה.

ב־7 ביולי 1948, יום אחד לפני סיומה של ההפוגה הראשונה, נכנס לתוקפו הסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של הלגיון הערבי על פירוזו של הר הצופים. ההסכם הושג בתיווכו של האו"ם[4]. ההר חולק לשלושה אזורים: המובלעת הישראלית, שכללה את מתחמי האוניברסיטה בקמפוס הר הצופים, בית החולים הדסה הר הצופים, בית הקברות הצבאי הבריטי, והכפר הערבי עיסאוויה כאזור מפורז ישראלי. מדרום לשטח הישראלי נקבע שטח הפקר, ומדרום לו שטח מפורז ירדני, שכלל את מתחם אוגוסטה ויקטוריה (מפה). בהסכם נקבע שישראל תחזיק בהר 85 שוטרים, החמושים בנשק קל בלבד, ו־35 אנשי סגל עובדים אזרחים. במקביל הוגבל גם מספר השוטרים בשטח המפורז הירדני ל-46 שוטרים. הסכם זה נשאר בתוקפו עד לסופה של מלחמת העצמאות ואושר מחדש בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו עם ירדן ב־3 באפריל 1949[5]. בהסכם נקבע כי מדי שבועיים תועלה להר שיירה לאספקה ולהחלפת אנשי ההר. השיירה כללה שלושה רכבים: שני משוריינים ומשאית שהובילה להר אספקה, ובירידה מההר הובילה ספרים מבית הספרים הלאומי שבהר, אשר הועברו לספריות האוניברסיטה בירושלים העברית. שיירה זו הועמדה תחת פיקוח האו"ם, והייתה יוצאת ממעבר מנדלבאום[6].

לאחר הסכמי שביתת הנשק בירושלים ב-30 בנובמבר 1948 נותר הר הצופים כמובלעת ישראלית בתוך שטח ירדן במשך 19 שנה עד מלחמת ששת הימים. מחלקות האוניברסיטה העברית, ובית החולים הדסה, המשיכו לפעול במבנים אחרים בעיר, כמו בניין טרה סנטה (אליו עברה הספרייה הלאומית), מנזר נוטרדאם דה ז'רוזלם ועוד. כעבור כמה שנים, עם השלמת בניית הקמפוס בגבעת רם, הועברו הכיתות אליו. הקמפוס בהר הצופים אוכלס בחיילים ישראלים במדי שוטרים שאבטחו אותו. הם הוחלפו פעם בשבועיים על ידי שיירת משוריינים ישנים, בהתאם לנקבע בהסכמים בין ישראל וירדן.

הסכם הפירוז עם ירדן קויים באופן חלקי, הן מצד ישראל והן מצד ירדן. ישראל העלתה להר חיילים במדי שוטרים והצליחה להכניס נשק כבד ולבצר חלק מהמתחם ואילו הירדנים בנו מוצבים בשטחים מפורזים והשתלטו על שטחים באזור וביניהם הכפר עיסאוויה.

ב־1954 הוקמה יחידה צבאית ייעודית בשם "מצוף 247" לשם החזקת הר הצופים. תקריות אש אירעו לעתים רחוקות במשך התקופה, אם כי הוראות הפתיחה באש הישראליות דרשו איפוק מרבי (מחשש שהירדנים יכבשו את ההר לפני שכוחות סיוע יצליחו לעבור דרך השטח הירדני). תקריות קשות אירעו בשנים 1957 וב־1958. ב־1958 נהרגו בהר ארבעה חיילים ישראלים שנתקלו במארב ירדני בגן הבוטני של מתחם האוניברסיטה. באותה תקרית נהרג גם היושב ראש האמריקאי של ועדת שביתת הנשק שבא לתווך בין הצדדים. בעקבות התקרית נקבעו הסדרים חדשים בחלק מהנושאים השנויים במחלוקת, כמו הסדרי שליטה בכפר עיסאוויה. בתקופת מובלעת הר הצופים נבנו בירושלים המערבית שמחוץ למובלעת מוסדות חלופיים למוסדות שעמדו בשממונם בהר הצופים. הבולטים בהם היו קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם ומתחם בית החולים הדסה בעין כרם. השיירות שהביאו אספקה להר הצופים הוציאו ממנו בהדרגה, בדרכם חזרה, ציוד רפואי ואוניברסיטאי מן ההר. הירדנים שהתכוננו ליוזמה צבאית ישראלית ליצירת רצף טריטוריאלי בין הר הצופים לבין שאר ירושלים המערבית הקימו בין שטחים ישראליים אלה ביצורים בכל גבעה שלא הייתה מיושבת בשכונה ערבית. הם הקימו ביצורים מסיביים בגבעת התחמושת וביצרו לצד גבעת התחמושת גם את גבעת המבתר ואת הגבעה הצרפתית.

עם איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. כל המבנים המקוריים השתמרו, למעט מבנה המכון לכימיה שהוסר כולו בשל מצבו הרעוע. מלאכת תכנון הקמפוס הופקדה בידי צוות האדריכלים דוד רזניק, שמואל שקד, רם כרמי וחיים קצף. בקצהו המזרחי של הקמפוס הוקם מערך בניינים שיועד בתחילה למחלקה למדעי הטבע (כיום אולמות הרצאות טבע ואגף בבניין בית ספר בצלאל) ולמגדל מים בתכנונם של האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור. בסופו של דבר הושארו מחלקות מדעי הטבע בקמפוס בגבעת רם, ואילו האחרות הועתקו להר הצופים. הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה, ובתי הספר לחינוך ולעבודה סוציאלית, עברו בשנת 1981 להר הצופים.

ב-31 ביולי 2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, אירע פיגוע בקפיטריית "פרנק סינטרה" שבהר הצופים. בפיגוע נרצחו תשעה סטודנטים ועובדים ונפצעו כ-100 אנשים.

בחודש דצמבר 2016 עלה הקמפוס לכותרות לאחר שנתלו במסדרונותיו שורה של תמונות בגנות ראש הממשלה בנימין נתניהו. התמונות עוררו סערה ציבורית ואף הובילו לחקירתה של סטודנטית שפרסמה את אחת התמונות, בה נראה נתניהו לצד חבל תליה, בחשד להסתה. למחרת החקירה הפגינו סטודנטים כנגד המהלך ונגד מה שכינו "סתימת פיות ורדיפה".

ספריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם הקמפוס פועלות הספריות הבאות:

מעונות הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור הר הצופים פועלים שלושה מעונות סטודנטים[7]:

  • מעונות מאירסדוף (רזניק) - אלו הם המעונות הסמוכים ביותר לאוניברסיטה. במעונות 19 בנייני מגורים הכוללים שירותים ומקלחות משותפים. כוללים חדרים זוגיים וליחיד.
  • מעונות ברונפמן (אידלסון) - מעונות אלו חדשים יותר ממעונות מאירסדוף אך וותיקים ממעונות כפר הסטודנטים. כוללים חדרים זוגיים וליחיד.
  • מעונות כפר הסטודנטים - אלו הם המעונות החדישים ביותר אשר נבנו כפרויקט מטעם חברת אפריקה ישראל. במעונות שבעה בנייני מגורים עם מעליות ומיזוג אוויר. כוללים חדרים ליחיד בלבד.

בעיות ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל קרבתו הפיזית של הקמפוס לכפר הערבי עיסאוויה, האזור מהווה כר פורה לפעילויות איבה, פעילויות אלימות של ניסיונות שוד ו-וונדליזם כגון זריקת אבנים על מכוניות והשחתת רכוש וכן הטרדות מיניות ותקיפות פיזיות של סטודנטים[8][9][10]. יש הטוענים שהאוניברסיטה וארגונים חברתיים מנסים להצניע את אירועי האלימות ומביאים לראיה את המקרה בו קצין הביטחון של האוניברסיטה, צבי פוגל, הציע לסטודנטים לרכוש מיכלי גז פלפל ופוטר כתוצאה[11].

עקב הפשיעה הגואה, החלה אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית להפעיל בערבים שאטלים המיועדים למעבר בטוח של הסטודנטים מהקמפוס אל המעונות[12], המשטרה החלה להפעיל סיורים סמוך לאזור בקביעות[13] ונפתח באזור קורס להגנה עצמית[14].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנורמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפוס הר הצופים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להרחבה, ראה ערך הר הצופים בסעיף 4, גן בוטני.
  2. ^ מעל פסגת הר הצופים: החתונה שריגשה את ירושלים כתבה במעריב, 20 במאי 2012
  3. ^ פנחס גרייבסקי, מגנזי ירושלים - חוברת ו, תר"ץ באתר היברובוקס
  4. ^ חתומים על ההסכם: דוד שאלתיאל - המפקד הצבאי של ירושלים, זעים (נורמן) לאש - מפקד הדיוויזיה הראשונה, ז'אן ניווינהויז - יו"ר ועדת ההפוגה של האו"ם.
  5. ^ ידען מעריב תשכ"ד, בית דפוס מעריב, אוגוסט 1963, עמ' 64 -65
  6. ^ שני המשוריינים של השירה הדו שבועית מוצגים כיום במוזיאון בתי האוסף בתל אביב.
  7. ^ אתר משרד דיקן הסטודנטים
  8. ^ פלסטינים צרו על הר הצופים כתבה באתר מעריב 10 בנובמבר 2005
  9. ^ יוסי זילברמן, ‏צפו: סטודנט יהודי ניצל מלינץ' בהר הצופים, באתר ‏mako‏‏, ‏16 במאי 2010‏
  10. ^ עמית ברק, ‏למה משתיקים את ההטרדות המיניות באוניברסיטה העברית?, באתר ‏mako‏‏, ‏23 באפריל 2012‏
  11. ^ 12 תלונות על תקיפה מינית בדרך למעונות באתר ynet, 5 בפברואר 2012
  12. ^ משרד דיקן הסטודנטים
  13. ^ יו"ר אגודת הסטודנטים בהר הצופים: "התקיפות לא לאומניות" באתר הקול היהודי, 15 בינואר 2012
  14. ^ מאיה הורודניצ'אנו, בעקבות ההטרדות בהר הצופים: סדנת הגנה עצמית לסטודנטיות, באתר nrg‏, 23 באפריל 2012