תומאס דה חנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומאס דה חנט
Thomas De Gendt
תומאס דה חנט במירוץ ה-לה סאמין ב-2016
תומאס דה חנט במירוץ ה-לה סאמין ב-2016
לידה 6 בנובמבר 1986 (בן 32)
סנט ניקלאס, פלנדריה, בלגיה
גובה 177 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 69 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות רב גוני
קבוצה נוכחית לוטו סודאל
קבוצות עבר אומגה פארמה קוויק סטפ
הישגי שיא

2 קטעים בטור דה פראנס (2016,2019)
קטע בג'ירו ד'איטליה (2012)
קטע בוואלטה אספנייה (2017)
2 קטעים בפריז - ניס (2011,2012)

מקום 3 כללי בג'ירו ד'איטליה 2012
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תומאס דה חנטצרפתית: Thomas De Gendt, נולד ב-6 בנובמבר 1986, סנט ניקלאס, פלנדריה) הוא רוכב אופניים בלגי שרוכב בקבוצת לוטו סודאל. דה חנט ניצח 2 קטעים בטור דה פראנס ועוד קטע אחד בוואלטה אספנייה ובג'ירו ד'איטליה, ונחשב לאחד מהרוכבים המגוונים בדבוקה.

דה חנט נודע בעקבות היכולת שלו להיות אפקטיבי בכל תוואי מרוץ, הן טיפוס והן במסלולים טכניים. וגם בסוג מירוצים שונה, כאשר הוא מסוגל להתבלט גם במירוצי קטעים וגם במירוצים חד יומיים. וגם בזכות אינטליגנצית הרכיבה הגבוהה שלו. שמו נקשר גם עם קבוצת הבריחה במירוץ, כאשר חלק ניכר מהישגיו ותוצאותיו הבולטות הגיעו משם. לדה חנט פודיום אחד בגראנד טור, כאשר בג'ירו ד'איטליה 2012 הגיע למקום ה-3.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2009-2010 (טופ ספורט ולאנדרן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה חנט חתם על החוזה המקצועני הראשון שלו בשנת 2007, כאשר הצטרף לקבוצת טופ ספורט ולאנדרן - מרקאטור. הוא לא רשם תוצאות בולטות בחלקה הראשון של העונה, והשתתף בקלאסיקות האביב מרוץ אמסטל גולד, לה פלש ואלון ובלייז׳ - בסטון - לייז׳. בלה פלש וואלון, הגיע במקום ה-132[1], אך את שני המירוצים האחרים לא סיים. הוא ניצח את הקטע ה-4 של הטור של וואלני[2], לאחר שגבר על פאבל ברוט הרוסי בספרינט. באליפות בלגיה בנגד השעון, הגיע במקום ה-7[3]. ב-2010 דה חנט לא רשם תוצאות בולטות מלבד הישג שיאו באותה שנה, המקום ה-2 בקלאסיקה, חץ ברמברנט, לאחר שנכנע לסבסטיאן רוסלר בספרינט.

2011-2013 (ואקנסוליל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה חנט בקטע ה-20 של טור דה פראנס 2011, בו הגיע במקום ה-3

ב-2011 חתם דה חנט על חוזה בקבוצת וורלד טור עם קבוצת ואקאנסוליל די.סי.אמ ההולנדית. בתחילת מרץ, השיג את הישגו הגדול בקריירה עד כה, כאשר ניצח בשלב הראשון של מרוץ הפריז ניס[4]. מאוחר יותר בעונה הוא גם נבחר לסגל קבוצתו לטור דה פראנס, מה שהפך לגראנד טור הראשון בקריירתו. התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה המקום ה-3 שלו בקטע ה-20[5]. (במקור, אלברטו קונטאדור סיים שלישי אך תוצאה זו הייתה חלק מתוצאותיו שנשללו ממנו).

ב-2012 סיים שני בתחילת העונה בטור דאון אנדר בדירוג המטפסים. הוא ניצח את הקטע ה7 של פריז - ניס בפער של יותר מ6 דקות מריין טראמיי האסטוני שהגיע במקום השני. במאי, רכב את הגרנד טור השני בקריירתו כאשר נבחר לסגל קבוצתו בג'ירו ד'איטליה, הוא ניצח את קטע 19[6] ובקטע ה-20 שהיה נגד שעון והיה גם הקטע האחרון במרוץ, סיים חמישי ועלה על חשבונו של מיקלה סקרפוני למקום השלישי הכללי[7]. ב-2013 דה חנט לא הצליח להתבלט, כאשר מלבד הניצחון שלו בקטע ה-7 של וולטה אה קטלוניה והמקום ה-3 שלו בקטע ה-11 של טור דה פראנס לא רשם הישגים בולטים.

2014 (אומגה פארמה קוויק סטפ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה חנט במדי אומגה פארמה קוויק סטפ

בשנת 2014 חתם דה חנט בקבוצת אומגה פארמה קוויק סטפ הבלגית, הוא נבחר לסגל הקבוצה לג'ירו ד'איטליה 2014. וסיים שישי בקטע ה-18 ורביעי בקטע ה-17, מלבד זה, לא רשם עוד תוצאות בולטות[8].

2015-היום (לוטו סודאל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 עבר דה חנט מקבוצה בלגית אחת לאחרת, ללוטו סודאל. הוא ניצח את דירוג המטפסים בטור דה סוויס[9], פריז - ניס[10], וסיים שני באותו הדירוג בטור של טורקיה. הוא השתתף בפעם השלישית בטור דה פראנס, והתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה המקום ה-8 שלו בקטע ה-16.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה חנט בחולצת המטפס המנוקדת בטור דה פראנס 2016

בשנת 2016 דה חנט ניצח שוב את דירוג המטפסים של פריז - ניס, וגם את דירוג המטפסים של וולטה אה קטלוניה[11], ואף ניצח את הקטע הרביעי[12]. הוא נבחר שוב לטור דה פראנס ואף ניצח את הקטע ה-12, בעקבות ההישג עלה למקום הראשון בדירוג המטפסים ושמר עליו עד לקטע ה-15, בו הפסיד אותו לרפא מייקה הפולני. דה חנט נבחר גם לוואלטה אספנייה, באותה שנה.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

את 2017 פתח דה חנט עם ניצחון בדירוג המטפסים בטור דאון אנדר[13], והוסיף ניצחון בקטע הראשון של דופינה ליברה[14]. בטור דה פראנס סיים שלישי את דירוג המטפסים[15] ובוואלטה אספנייה ניצח את הקטע ה-19, ובכך הצטרף לרשימה של רוכבים שניצחו קטע בכל גראנד טור[16]

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה חנט ושאר קבוצתו (באדום) עובדים עבור אנדרה גרייפל, שגם ניצח את הקטע

ב-2018 ניצח את דירוג המטפסים בפריז - ניס, בטור דה רומנדי (בנוסף לכך, ברומנדי זכה גם בדירוג המאיצים). אך גם בוואלטה אספנייה. בנוסף לכך ניצח את הקטע ה2 בטור דה רומנדי ואת הקטע ה-3 בוולטה אה קטלוניה. בטור דה פראנס, לא הגיע להישגים בולטים.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2019 ניצח דה חנט את דירוג המטפסים בפריז - ניס ובוולטה אה קטלוניה, וגם ניצח את הקטע הראשון במרוץ האחרון[17]. בג'ירו ד'איטליה, הישגו הבולט היה המקום ה-3 בקטע האחרון. בטור דה פראנס, ניצח את הקטע ה-8 לאחר שהקדים את טיבו פינו ואת ז'וליאן אלאפיליפ ב-6 שניות[18]. ואף סיים שלישי בקטע ה-13 שהיה נגד השעון[19]. באוגוסט הפך דה חנט לרוכב היחידי השנה שרוכב גם את הג'ירו ד'איטליה, גם את הטור דה פראנס, וגם את הוואלטה אספנייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תומאס דה חנט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]