תמר הרמן
| תמר הרמן, 2007 | |
| מדינה | ישראל |
|---|---|
| ענף מדעי | מדע המדינה |
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
| מעסיק | האוניברסיטה הפתוחה, המכון הישראלי לדמוקרטיה |
תמר הרמן (נולדה בשנת 1954) היא פרופסור אמריטה במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, וכן עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. תחומי המחקר העיקריים שלה הם: פוליטיקה השוואתית, פוליטיקה חוץ-פרלמנטרית, חברה אזרחית, תנועות חברתיות ומחאה פוליטית, דעת קהל ועיצוב מדיניות חוץ וביטחון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בתל אביב כתמר פיוטרקובסקי וגדלה בגבעתיים (שם היא מתגוררת עד היום). אמה, שולמית לבית ריקלין, הייתה ילידת הארץ ואביה דוד פיוטרקובסקי היה יליד קילץ שבפולין, שהגיע לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה.
למדה בתיכון עירוני ט' (סיימה ב-1972).
בשנים 1974-1972 שירתה בצבא כמורה חיילת.
לאחר תום שירותה התחילה ללמוד באוניברסיטת תל אביב. את התואר הראשון (מדע המדינה והיסטוריה), סיימה בהצטיינות ב-1978. בהמשך למדה שם לתואר שלישי במסלול ישיר לתואר וסיימה ב-1990. עבודת הדוקטור שלה נכתבה בהנחיית פרופ' דוד ויטל, וכותרתה הייתה "מ'ברית שלום' ל'שלום עכשיו' – הפציפיזם הפרגמטי של מחנה השלום בישראל (1925-1985)".[1]
לאחר קבלת התואר זכתה במלגת קרן מקארתור למחקרי שלום וביטחון לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. היא שהתה בפרינסטון שנתיים (1991-1990), והיא מתארת שנים אלה כשנים משמעותיות שעיצבו את דרכה המחקרית.
עם שובה מהשהות בפרינסטון התמנתה כחברה בסגל הבכיר של האוניברסיטה הפתוחה: ב-1991 כמרצה, ב-1995 כמרצה בכירה, ב-2004 כפרופסור חבר וב-2009 עלתה לדרגת פרופסור מן המניין.
בשנים 1991-2007 כיהנה כמנהלת האקדמית של מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב,
מ-2007 היא עמיתת מחקר בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שם היא מכהנת כמנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי למחקרי שלום.
במהלך השנים הייתה מרצה וחוקרת אורחת במוסדות אקדמיים שונים בישראל (אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הבינתחומי הרצליה), בארצות הברית (אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת ג'ורג' מייסון) ובאירופה (אוניברסיטת המלכה בבלפסט, צפון אירלנד, WZB מרכז למדעי החברה ברלין (אנג') ואוניברסיטת פאביה באיטליה).
ב-2023 פרשה מהסגל הבכיר של האוניברסיטה הפתוחה, אך המשיכה לשמש בשנים 2026-2023 כראש הוצאת הספרים "למדא - עיון" של האוניברסיטה הפתוחה.
משנת 2023 היא מלמדת באוניברסיטת רייכמן קורסים העוסקים בקשרים בין מאפייני משטרים שונים לבין התמודדותם עם מצבי אסון.
בשנת 2025 מונתה לתפקיד חברת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).
מחקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחומי מחקרה המרכזיים של הרמן הם:
- חברה אזרחית ותנועות חברתיות – בתחום זה עסקה הרמן בשאלה מהם מאפייניהן של חברות אזרחיות בתרבויות פוליטיות שונות ובסוגי משטר מגוונים; אילו פונקציות הן ממלאות; וכיצד הן מושפעות מתהליכי שינוי, כגון נסיגת המדינה מאספקת שירותים חיוניים והתחזקות מגמות נאו-ליברליות.
- תנועות שלום – הגישה הקלאסית הדגישה את תפקידם של מקבלי החלטות ושל גורמים צבאיים ואחרים בעיצוב מדיניות חוץ וביטחון. הרמן התמקדה במחקריה, במקביל למחקרים שנערכו ברחבי העולם, דווקא בניסיונות של גורמים אזרחיים להציע אלטרנטיבות רעיוניות ותפקודיות לדגש ששמים הגורמים הממסדיים בהתעצמות והרתעה צבאית. מקרה הבוחן המרכזי שהיא מנתחת לאורך שנים הוא ארגוני השלום בישראל, המהווים "מקרה קצה" של פעילות בתוך אקלים מוסדי וציבורי המקשה על התפתחותם, מקטין את השפעתם ואף מאיים על שרידותם. בשנת 2009 פרסמה ספר על תנועת השלום הישראלית, בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.[2]
- דעת קהל ועיצוב מדיניות לאומית – הרמן עסקה בשאלה מהם צינורות העברת ההעדפות של הציבור, על קבוצותיו השונות, בנושאי שלום ומלחמה אל מקבלי ההחלטות; מהם מנופי ההשפעה "מלמטה למעלה"; ומהי מידת האפקטיביות שלהם בתנאים שונים, בעיקר בעתות של סכסוכים חיצוניים.
- שבילים לאומיים והליכה בטבע – הרמן התמקדה במחקרה בתחום זה במשמעויות הפוליטיות-תרבותיות של שבילים לאומיים כאמצעי להבניית האתוס הלאומי. מקרה הבוחן המרכזי בעבודתה הוא יצירת שביל ישראל, תוך ניתוח הגורמים לקביעת תוואי השביל המקורי והשינויים שחלו בו לאורך השנים, וכן אפיון סוציו-דמוגרפי של ההולכים בו. בשנת 2017 זכתה בפרס בהט, על מחקר שבחן היבטים חברתיים, פוליטיים, כלכליים ותרבותיים של שביל ישראל. המחקר התפרסם כספר בשם "שביל באמצע - ההליכה בשביל ישראל והישראליות החדשה-ישנה".[3]
- משטרים וסביבה (אסונות טבע ואחרים) – מאז תחילת שנות העשרים (של המאה ה-21) החלה הרמן לעסוק גם באופן שבו משטרים שונים מגיבים לאסונות טבע ולאסונות מעשה ידי אדם. אחד מִמִמְצאיה הבולטים הוא כי לנוכח אסונות רחבי היקף, הן משטרים סמכותניים והן משטרים דמוקרטיים, נוטים לצמצם חירויות אזרח, להרחיב את סמכויותיהם של גורמים צבאיים או סמי-צבאיים (כגון המשמר הלאומי), ואף להגביל את הסיקור התקשורתי של פעולותיהם. נוסף על כך, בשלבי ההיערכות, ההתמודדות והשיקום, משתלבים לא פעם שיקולים פוליטיים, שלעיתים קרובות באים על חשבון ואפילו מתעלמים מהמלצות מקצועיות ומדעיות.
תפקידי ניהול אקדמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל לעיסוקה במחקר ובהוראה, מילאה הרמן תפקידי ניהול אקדמי בשלושה מוסדות: באוניברסיטה הפתוחה, באוניברסיטת תל אביב ובמכון הישראלי לדמוקרטיה. בין הבולטים שבתפקידים אלה:
באוניברסיטה הפתוחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2003-2000 - כיהנה כראש המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת.
- 2006–2009 - כיהנה כדיקאן הלימודים האקדמיים.
- 2013-2010 - עמדה בראש תוכנית המ.א. ללימודי דמוקרטיה בין תחומיים.
- 2010–2011 - כיהנה כסגנית הנשיאה לעניינים אקדמיים (כיום המשרה קרויה רקטור).
- 2016-2015 - הייתה מופקדת על ניהול הקשרים האקדמיים הבינלאומיים של האוניברסיטה.
- 2026-2018 - ראש ההוצאה לאור של הוצאת הספרים האוניברסיטאית "למדא -עיון".
באוניברסיטת תל אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1994–2006 ניהלה את מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום.
- מ-1994, עמדה יחד עם פרופסור אפרים יער (שנפטר ב-2025), בראש פרויקט מדד השלום[4], שהורכב מסקרי דעת קהל חודשיים, שעקבו אחר התמורות בדעת הקהל בישראל בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי והסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואחר השינויים בתפיסות הרווחות בעניין הדרכים והסיכויים לפתרונו. טורי מדד השלום התפרסמו בעבר בעיתון "הארץ", ב"ידיעות אחרונות", באתר "ynet" ובאתר "וואלה!".[4]
במכון הישראלי לדמוקרטיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיסוקים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקימה ב-2019 עם פרופ' אורן סופר את הפודקסט "אדרבא" במסגרת האוניברסיטה הפתוחה וגלי צה"ל, והייתה מראיינת-שותפה בפודקאסט. ניתן להאזין לשיחות שנערכו בפודקאסט באתר של ספוטיפיי.[7] לאחר מותו של סופר, בשנת 2020, החליף אותו פרופ' יורם קלמן.
- בשנים 2016-2020 ערכה עם פרופ' עדנה לומסקי-פדר מהאוניברסיטה העברית את כתב העת מגמות.
- בשנת 2022 ייסדה יחד עם פרופ' עדנה לומסקי-פדר את כתב העת האקדמי "קריאות ישראליות", ושתיהן עורכות אותו עד היום (2026).
- מתנדבת בעמותת הל"ל, שמטרתה לסייע ליוצאים בשאלה מהיהדות החרדית בישראל.
- בשנים 2024-2018 הייתה חברת הוועד המנהל של עמותת צו גיוס.
פרסומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים שכתבה או ערכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רובין טוויט ותמר הרמן, המשא ומתן הישראלי-ערבי: עמדות מדיניות ומסגרות מושגיות, תל אביב, הוצאת פפירוס, 1993
- תמר הרמן, מלמטה למעלה: תנועות חברתיות ומחאה פוליטית, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1995-1998 (שלושה כרכים: כרך א': דפוסי השתתפות פוליטית, כרך ב': תנועות חברתיות, כרך ג': אסטרטגיות מחאה)
- תמר הרמן ואחרים, מדד הדמוקרטיה הישראלית, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, החל משנת 2010 ועד היום.[8]
- תמר הרמן ואחרים, דתיים? לאומיים!: המחנה הדתי-לאומי בישראל 2014, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015
- תמר הרמן, שביל באמצע - ההליכה בשביל ישראל והישראליות החדשה-ישנה, חיפה, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה והוצאת פרדס, 2019
- תמר הרמן ועופר שיף (עורכים), ח"י הצעות לישראליות, האוניברסיטה הפתוחה ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2020
- תמר הרמן ועופר שיף (עורכים), כ"א מחשבות על ממלכתיות ישראלית, האוניברסיטה הפתוחה ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023
- Tamar Hermann, The Israeli Peace Movement: A Shattered Dream, Cambridge, MA, Cambridge University Press, 2009
מבחר ממאמריה ומפרקים שכתבה בספרים ערוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן מבחר מהמאמרים הרבים שפרסמה:
- תמר הרמן, "אוטוביוגרפיה מחקרית כסיפור של דור", בתוך: אבנר בן-עמוס ועופר שיף (עורכים), קווים לדמותנו: לחקור את ישראל, לכתוב על עצמנו, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות וידיעות ספרים, 2020, עמ' 249-272.
- תמר הרמן, הפרת אמונים, תלם: במה לשיחה פוליטית אחרת, 23 ביוני 2021
- תמר הרמן, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב, עוד לא אבדה התקווה? תפיסת ההווה והעתיד של הציבור הישראלי, קריאות ישראליות 7, 2025, עמ' 29-42
- Tamar Hermann, The Sour Taste of Success: The Israeli Peace Movement, 1967–1998. In: Benjamin Gidron, Stanley N. Katz and Yeheskel Hasenfeld (eds.), Mobilizing for Peace: Conflict Resolution in Northern Ireland, Israel/Palestine and South Africa, Oxford: Oxford University Press: 2002, 94–129
- Tamar Herman and Ephraim Yuchtman-Yaar, Divided yet United: Israeli-jewish Attitudes Toward the Oslo Process, Journal of Peace Research 39(5), pp. 597-613, 2002
- Tamar Herman and Galia Golan, The Parliamentary Representation of Women: The Israeli Case, in: Manon Tremblay (ed.), Parliamentary Representation of Women: A comparative International Study, Montreal: remue-ménage Press, 2004, 251–275
- Tamar Herman, 2005. The Binational Idea in Israel / Palestine: Past and Present, Nations and Nationalism 11(3) (July): 381–402
- Tamar Hermann, The Bi-national Idea in Israel / Palestine: Past and Present, Nations and Nationalism 11(3), pp. 381-402, 2005
- Tamar Hermann, The Religions Zionist Sector at Bay, Religions 13(2), p. 178, 2022
ספרים שתרגמה לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ח'אלד אלח'מיסי (אנג'), מונית (תרגמו והוסיפו הערות: תמר הרמן ועמנואל סיון), ירושלים, הוצאת כרמל, 2014.
- מרק פישר, ריאליזם קפיטליסטי: האם אין אפשרות אחרת? (תרגמה: תמר הרמן), פארק תעשיות חמן, חבל מודיעין, הוצאת דביר, 2023
- נעמי אורסקס ואריק מ. קונוויי (אנג'), קריסת הציוויליזציה המערבית: מבט מן העתיד (תרגום ועריכה מדעית: תמר הרמן ויואב יאיר), רעננה, הוצאת למדא-עיון, האוניברסיטה הפתוחה, 2026.
קורסים שפיתחה במסגרת האוניברסיטה הפתוחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרמן תרמה לפיתוחם של קורסים רבים במדע המדינה במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, הן במסגרת התואר הראשון במדע המדינה והן במסגרת התואר השני בלימודי דמוקרטיה. בין הקורסים האלה ניתן למנות את הקורסים הבאים:
- מבוא לגישות ושיטות במדע המדינה
- תנועות חברתיות ומחאה פוליטית
- תנועות חברתיות ומחאה פוליטית בישראל (קורס מתקדם)
- יסודות המחקר הכמותי א: עקרונות המחקר ועיצובו
- יסודות המחקר הכמותי ב: ניתוח נתונים סטטיסטיים
- דמוקרטיה: גישה רב-תחומית (קורס לתואר שני)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמר הרמן, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- תמר הרמן, באתר האוניברסיטה הפתוחה
ענת ג'ורג'י, תרגיעו, הדמוקרטיה לא קורסת, באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2016
איתן אבריאל, "המותג דמוקרטיה עדיין חזק מאוד בציבוריות הישראלית", באתר TheMarker, 1 באפריל 2019
הילה ויסברג, המומחית שמסבירה: זו הסיבה שמחאת השמאל לא מצליחה להתרומם, באתר גלובס, 18 ביולי 2024
ירידת שיעורי ההצבעה בבחירות: ריאיון עם פרופ' תמר הרמן, סרטון בערוץ "המכון הישראלי לדמוקרטיה", באתר יוטיוב, 21 במרץ 2013
תמר הרמן מספרת על אביה ועל החינוך שקיבלה בבית אביה (במסגרת עצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה באוניברסיטה הפתוחה), סרטון בערוץ "האוניברסיטה הפתוחה", באתר יוטיוב, 22 באפריל 2013
פרופ' תמר הרמן: ההיבטים הסמויים מן העין של שביל ישראל (במסגרת 40 הרצאות לרגל אירועי 40 שנה לאוניברסיטה הפתוחה), סרטון בערוץ "האוניברסיטה הפתוחה", באתר יוטיוב, 27 ביוני 2016
סדר חדש | פרק 28: מדד הדמוקרטיה: בין תחושות למציאות (יוחנן פלסנר ושירה שחם-ברביבאי מארחים את פרופ’ תמר הרמן, מעורכי "מדד הדמוקרטיה"), סרטון בערוץ "המכון הישראלי לדמוקרטיה", באתר יוטיוב, 26 בינואר 2026
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ תמר הרמן, מ"ברית שלום" ל"שלום עכשיו": הפציפיזם הפרגמטי של מחנה השלום בישראל בהיבט השוואתי (בהנחיית דוד ויטל), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג למדע המדינה, 1989
- ↑ Tamar Hermann, The Israeli Peace Movement: A Shattered Dream, Cambridge, MA: Cambridge University Press, 2009
- ↑ תמר הרמן, שביל באמצע - ההליכה בשביל ישראל והישראליות החדשה-ישנה, חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה והוצאת פרדס, 2019
- 1 2 מדד השלום, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ↑ מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ↑ מרכז ויטרבי היה קרוי בעבר מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות. המרכז הוקם בשנת 1998 כש"מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי" עבר ל"מכון הישראלי לדמוקרטיה". המכון המקורי הוקם ב-1949 על ידי פרופ' לואי גוטמן כמרכז למחקרי דעת קהל. יעדו של המרכז הוא להעשיר את הדיון הציבורי בסוגיות מדיניות ציבורית באמצעות מידע השאוב מבסיסי הנתונים של המרכז ומסקרי דעת הקהל שהוא עורך.
- ↑ תמר הרמן ואחרים, אדרבא, באתר ספוטיפיי
- ↑ מדד הדמוקרטיה הישראלית בודק מאז שנת 2003 ובתדירות קבועה אחת לשנה, היבטים מבניים, תהליכיים ותפיסתיים של הדמוקרטיה הישראלית. המדד מבוסס על סקר דעת קהל.
- בוגרות תיכון עירוני ט' (תל אביב)
- בוגרי תיכון עירוני ט' (תל אביב)
- בעלות תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב
- סגל האוניברסיטה הפתוחה: סוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת
- מחברות ספרי עיון ישראליות
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- חוקרות מדע המדינה ישראליות
- חוקרי מדע המדינה ישראלים
- זוכי פרס בהט
- ישראליות שנולדו ב-1954
- ישראלים שנולדו ב-1954