לדלג לתוכן

פרס בהט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס בהט
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 1998–הווה (כ־28 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם יעקב בהט עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס בהט הוא פרס ספרותי שניתן על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה והקרן ע"ש פרופ' יעקב בהט, לזכרו של בהט שהיה ממקימי החוג לספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה.

הפרס מוענק מדי שנה החל משנת 1998, ל"כתב יד עיוני, מקורי ואיכותי בשפה העברית אשר לא פורסם בבמות אחרות, ואשר יש בו עניין לציבור הרחב".

בעבר התקיימו בפרס שני מסלולי זכייה נפרדים, האחד (קטגורית החוקר הבכיר) לכתבי יד של מחברים שהם חוקרים בכירים באקדמיה בדרגת מרצה בכיר ומעלה (גובה הפרס במסלול זה עמד תחילה על 40,000 ש"ח ומ-2008 גדל ל-100,000 ש"ח) והשני לכתבי יד של חוקרים בראשית דרכם האקדמית (קטגורית החוקר הצעיר) או מחברים מקרב הציבור הרחב (גובה הפרס במסלול זה עמד על 40,000 ש"ח)[1]. לפי תקנון הפרס משנת תשע"ד (2014), פרס בסך 140,000 ש"ח מתחלק שווה בשווה בין ארבעה זוכים (במשתמע, ללא הבחנה בין חוקרים בכירים לאחרים), כלומר כל זוכה מקבל 35,000 ש"ח; אם כי בסמכות ועדת הפרס לחלק פרסים בסכום נמוך מ-140,000 ש"ח, אם לא יימצאו ארבעה זוכים. מעבר לתגמול הכספי מובטח לזוכים פרסום של כתב היד בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף הוצאת הספרים של קבוצת ידיעות אחרונות, ידיעות ספרים.

בשנת תשע"ה (2015) חל שינוי נוסף: בוטלו מסלולי הזכייה הנפרדים ופורסם כי יוענקו פרסים בסך 55,000 ש"ח לשני זוכים לכל היותר, וכי קטגוריית החוקר הצעיר תוחלף ב"מענק בהט" בסך 30,000 ש"ח לתמיכה בכתב יד שהוגש לתחרות ונמצא ראוי לפרסום בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.

רשימת הזוכים והזוכות בפרס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שםשנהספר
דוד פישלוב1998מחלפות שמשון: גלגולי דמותו של שמשון המקראי
יוסף טובי1998יחסי השירה העברית והשירה הערבית בימי הביניים: קירוב ודחייה
זאב בכלר1999שלוש מהפכות קופרניקניות
נסים קלדרון2000פלורליסטים בעל כורחם: על ריבוי התרבויות בישראל
אריה נאור2000ארץ ישראל השלמה: אמונה ומדיניות[2]
מרגלית שילה2000נסיכה או שבויה? החוויה הנשית של היישוב הישן בירושלים, 1914-1840[3]
גרשון גליל2001ישראל ואשור
בעז נוימן2001ראיית העולם הנאצית: מרחב, גוף, שפה[4]
עוזי שביט2002שירה מול טוטליטריות: אלתרמן ו'שירי מכות מצרים'[5]
יובל לוריא2001בעקבות משמעות החיים: מסע פילוסופי[4]
עוזי אורנן2001המילה האחרונה: מנגנון התצורה של המילה העברית[4]
יואל אליצור2001תמונות חיים: סיפורם של מתמודדים[6]
יורם בילו2003שושביני הקדושים: חולמים, מְרפאות וצדיקים בסְפר העירוני בישראל[7]
אוריאל רפפורט2003יוחנן מגוש חלב: מהרי הגליל אל חומות ירושלים[7]
עירית מאיר וונדי סנדלר2004שפה במרחב: אשנב לשפת הסימנים הישראלית
עוז אלמוג2004פרידה משרוליק: שינוי ערכים בחברה הישראלית[8]
שחר ליפשיץ2005הידועים-בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה[9]
גרשון שקד2006זהות: ספרויות יהודיות בלשונות לעז[10]
תמר סוברן2006שפה ומשמעות: סיפור הולדתה ופריחתה של תורת המשמעים[11]
טלילה אלירם2006בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל – היבטים מוזיקליים וחברתיים
עמיה ליבליך2007ילדי כפר עציון[12]
רות לורנד2007היופי בראי הפילוסופיה[13]
גלעד מרגלית2007אשמה, סבל וזיכרון: גרמניה זוכרת את מתיה במלחמת העולם השנייה[14]
אריה כשר ואליעזר ויצטום2008הורדוס: מלך רודף ורדוף[15]
דנה אמיר2008על הליריות של הנפש
יגאל בורשטיין2008מבטי קרבה: מחשבות על סרטים
עלי יסיף2009קטגורית החוקר הבכיר: אגדות צפת: פנטסיה בעיר המקובלים[16]
דנה אולמרט2009קטגורית החוקר הצעיר: המשוררות העבריות הראשונות: הדרמה של הכתיבה והאהבה[17]
יהודה גודמן2009, קטגורית החוקר הצעיר: גלות הכלים השבורים: 'חרדיות' בצילו של השגעון[16]
דוד אסף2010הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית
קובי פלד2010אל משכנות הרועים: אתנוגרפיה ממרחק הזמן
אודי בונשטיין2011קטגורית החוקר הצעיר על כתב היד: היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף[18]
חיים גנז2011קטגורית החוקר הבכיר: שלוש ציונוּיות ופוסט-ציונות: תאוריה פוליטית לעם היהודי[19]
אלכס צפרירי2011קטגורית החוקר הבכיר על כתב היד: האדם כחיה? הפולמוס על ניסויים ביו-רפואיים בבעלי חיים[19]
אוריאל אבולוף2012על-פי תהום: אומה, אימה ומוסר בשיח הציוני[20]
אביהו רונן2010נידונה לחיים: יומניה וחייה של חייקה קלינגר
רונה אבישר לואיס2013ילדי קדם: מבט ארכאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל בתקופת המקרא[21]
נמרוד זינגר2013"'בעל השם והרופא": רפואה ומאגיה בקרב יהודי גרמניה בראשית העת החדשה
רננה אלרן2013אוטוביוגרפיות של שיגעון
גדעון טיקוצקי2014דליה רביקוביץ — בחיים ובספרות[22]
מיכאל גלוזמן2015שירת הטבועים - המלנכוליה של הריבונות בשירת שנות החמישים והשישים[23]
עמיה ליבליך2016קולות- עוני חדש בישראל
נגה בן-ששון2016מסע עם אשת לוט: מהמקרא אל הנפש
תמר הרמן2017שביל באמצע - ההליכה בשביל ישראל והישראליות החדשה-ישנה[24]
רוני רייך2017יום ביומו - חיי היום-יום של היישוב היהודי בארץ ישראל בשלהי ימי הבית השני לאור הממצא הארכאולוגי[24]
שלמה גוזמן-כרמלי2017מענק בהט: מפגשים מסביב לטקסט - אתנוגרפיה של יהדויות[24]
דינה פורת2018לי נקם ושילם[25]
מיקי זר2019הפוליטיקה של הפרטיות: הדרמה הטכנולוגית בזירת המידע
רונית מרזן2020האב והבן ורוח המהפכה
יפעת איתן-פרסיקו2021המשולש החדש: על חוויות אדיפליות במשפחות חד מיניות
גיא ארליך2022המקומות הריקים של יהודית הנדל
ענת ברונשטיין קלומק וחיים עומר2023עוגן לחיים: מניעת אובדנות בקרב צעירים במשפחה ובקהילה
עמית פכלר2023כשזה עמוק: מורה נבוכים פסיכואנליטי
מעוז כהנא2024בכחוס ופן צועדים ברחוב היהודים
שגיב ברהום2024העיתונות החדשה והביקורת השיפוטית
אמיר שומרוני2025הדליקי את נרך, קדיה מולודובסקי- ביוגרפיה 1975- 1894
חנוך בן פזי2025פרנץ רוזנצוויג, לידתה של התפילה- סודו הפילוסופי של כוכב הגאולה
תמר אהרונסון2026השבר הפסיכוטי: חוויה, נוכחות וטיפול

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרס בהט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ פרס בסך 100 אלף שקל לספר עיון, באתר הארץ, 16 ביולי 2008
  2. ↑ יהושע פורת, אמונה והתאפסותה, באתר הארץ, 4 במרץ 2002
  3. ↑ יעל לוין כ"ץ, "שעה שהיתה נכנסת לביתו של הרב שמואל סלנט היה קם לכבודה", באתר הארץ, 7 באוגוסט 2001
  4. 1 2 3 הזוכים בפרס בהט לספרי עיון, באתר הארץ, 16 במרץ 2001
  5. ↑ יוסי פלס, שמחת האמונה בערכי היסוד של האנושות, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2003
  6. ↑ יורם יובל, החשיפה כאקט חברתי, באתר הארץ, 15 בפברואר 2004
  7. 1 2 פרס בהט לספר העיון המקורי לפרופ' יורם בילו, באתר הארץ, 22 במרץ 2003
  8. ↑ נעמה שפי, התפוגג בתהליך ההזדקנות הטבעי של מהפכה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2004
  9. ↑ צבי טריגר, האם ידועים בציבור בכלל רוצים להיחשב לנשואים?, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2005
  10. ↑ אבנר הולצמן, האם יש, ומה היא, ספרות יהודית, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2006
  11. ↑ אורי מור, השפה היא יצור חברתי ורב-פנים החומק מהגדרות ברורות, באתר הארץ, 25 ביוני 2007
  12. ↑ יאיר שלג, היתומים מכפר עציון חוזרים הביתה, באתר הארץ, 29 באפריל 2007
  13. ↑ רונית צח, יופי זה המצאה של מכוערות, באתר הארץ, 6 בפברואר 2009
  14. ↑ ניצן ליבוביץ', מתי זיכרון לגיטימי נהפך להכחשת העבר?, באתר הארץ, 30 ביולי 2007
  15. ↑ עירית רוזנבלום, מיהו הורדוס?, באתר הארץ, 20 בינואר 2008
  16. 1 2 מיה סלע, עלי יסיף, דנה אולמרט ויהודה גודמן זכו בפרס בהט לספרי עיון, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2009
  17. ↑ אבנר שפירא, הכינו את הסימניות | קול קורא בעוז, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2010
  18. ↑ אתר למנויים בלבד גבריאל בוקובזה, המהפנט שהחליט לצאת למאבק בדעות הקדומות, באתר הארץ, 8 ביולי 2014
  19. 1 2 קצרים, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2011
  20. ↑ אתר למנויים בלבד אוריאל אבולוף, הכי יפים בעולם, באתר הארץ, 25 בפברואר 2016
  21. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, הילד כבר בן 3,000: מחקר חושף עדויות ארכיאולוגיות לילדות בתקופת המקרא, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2019
  22. ↑ אתר למנויים בלבד סיון בסקין, גדולתה של דליה רביקוביץ, באתר הארץ, 12 בינואר 2017
  23. ↑ אתר למנויים בלבד יהודה ויזן, "שירת הטבועים": מיכאל גלוזמן מתעקש לנתח שירה בעזרת שבלונות אבחוניות, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2018
  24. 1 2 3 טקס פרס בהט לספר העיון הטוב ביותר לשנת 2017, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:25:34)
  25. ↑ אתר למנויים בלבד תום שגב, לי נקם ושילם כך נרקמה ונכשלה התוכנית לרצוח המוני גרמנים כנקמה על השואה, באתר הארץ, 4 בפברואר 2020