תסמונת הכתף הקפואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתף קפואה
תסמונת הכתף הקפואה
תסמונת הכתף הקפואה
שמות נוספים דלקת והידבקויות קופסית מפרק הכתף, דלקת קופסית, דלקת סובבת-מפרק, כתף קשיחה, קשיון כתף לאחר חבלה של הכתף.
שם בלועזית Adhesive capsulitis of the shoulder, (Adhesive capsulitis, Capsulitis, Periarthritis, Stiff shoulder, Post traumatic stiff shoulder).
תחום אורתופדיה
מיקום אנטומי מפרק הכתף
שכיחות 2%–5%
סיבות לרוב לא ידועות
גורמי סיכון סוכרת, יתר פעילות של בלוטת התריס
תסמינים כאבים בכתף, נוקשות
טיפול פיזיותרפיה, סטרואידים,קורטיקוסטראוידים, ניתוח.
קישורים ומאגרי מידע
InfoMed https://www.infomed.co.il/disease-1064/
eMedicine 1261598 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH http://id.nlm.nih.gov/mesh/D006527
סיווגים
ICD-11 FB53.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תסמונת הכתף הקפואה, (באנגלית: Adhesive capsulitis או frozen shoulder) הוא שמה של תסמונת הקשורה לכאבים ונוקשות בכתף הנובעים מהידבקויות בקפסולת מפרק הכתף, המופיעה לרוב בגילאי 40–60, ומסיבה שבדרך כלל אינה ידועה.[1] התסמונת גוררת אובדן של היכולת להזיז את הכתף למספר כיוונים[2][1], הן באופן עצמאי והן בעזרת גורם חיצוני. התסמונת עלולה להוביל בין היתר גם לפגיעה ברקמת שריר באזור. התפתחות התסמונת יכולה להתרחש במהלך שבועות עד חודשים ויש לה מספר סיבוכים אפשריים ביניהם שבר בעצם הזרוע או קרע בגיד שריר הזרוע הדו-ראשי.[2] הסיבה להתפתחות התסמונת ברוב המקרים אינה ידועה.[1]נצפו מקרים בהם הופיעה התסמונת לאחר פציעה או ניתוח בכתף.[2] גורמי סיכון שעלולים להשפיע על התפתחות התסמונת הם סוכרת ומחלות שונות בבלוטת התריס.[1]

המנגנון של התסמונת והתפתחותה הוא התפתחות דלקת ורקמה צלקתית באזור מפרק הכתף[3].[2] אבחנת התסמונת מתחילה בהופעת תסמינים, וממשיכה בבדיקה גופנית של החולה.[1] האבחנה לרוב תתמך גם על ידי סריקת MRI של מפרק הכתף.[1]

לרוב, חולפים התסמינים ללא התערבות חיצונית, אך תהליך ההחלמה עשוי לארוך אף מספר שנים.[1] קיימים מספר טיפולים להקלה ולזירוז ההחלמה, אך יעילותם אינה ידועה.[1] טיפולים אלו כוללים פיזיותרפיה, שימוש בסטרואידים (בהזרקה) ובנוגדי דלקת. קיימת אפשרות של טיפול בניתוח במצבים בהם לא חל שיפור במשך כמה חודשים, אך יעילותו של הניתוח נמוכה ושיעור המקרים בהם חלה הטבה עומד על 4%.[1]

סימנים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמינים כוללים כאבים בכתף ​​והגבלה של טווח התנועה במפרק הכתף, אם כי תסמינים אלו שכיחים במחלות רבות נוספות בכתף. תסמין חשוב של כתף קפואה הוא דרגת הנוקשות הגבוהה במיוחד במפרק הכתף, שלעיתים קרובות כמעט ולא מאפשרת לבצע אף תנועות פשוטות. כאב הנובע מכתף קפואה בדרך כלל עמום כל עוד לא מזיזים את המפרק, ומחמיר בלילה.

התסמינים של כתף קפואה בשלביה הראשונים נחלקים לשלושה-ארבעה שלבים[4][5].

  • השלב הראשוני ביותר, בו מתפתחת התסמונת, יכול להמשך עד שלושה חודשים. בשלב זה מופיע כאב חד בסיום ביצוע תנועה בכתף, כאבים במנוחה והפרעות שינה.
  • שלב ראשון: השלב "המקפיא" או "השלב הכואב", עשוי להימשך בין שישה שבועות לתשעה חודשים, ובו מתחיל סבל מהכאב. ככל שהכאבים מחמירים, כך הכתף מאבדת תנועה[6].
  • שלב שני: השלב "הקפוא", מתאפיין בשיפור איטי בכאב אך בנוכחות של נוקשות בכתף. שלב זה נמשך בדרך כלל בין ארבעה לתשעה חודשים.
  • שלב שלישי: "ההפשרה" או ההתאוששות, כאשר תנועת הכתף חוזרת בהדרגה למצב הרגיל. שלב זה נמשך בדרך כלל בין 5 ל-26 חודשים[7].

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות לתסמונת הכתף הקפואה אינן מובנות לחלוטין, אולם ישנם מספר גורמים הקשורים לסיכון גבוה יותר. גורמי הסיכון כוללים פציעה או ניתוח המוביל לחוסר תנועה ממושך. גורמי סיכון נוספים כוללים מחלות מערכתיות רבות כמו סוכרת מסוג 1 ומסוג 2, שבץ מוחי, מחלות ריאה, מחלות בבלוטת התריס, מחלות לב, ומחלות אוטואימוניות.

ניתן לחלק את תסמונת הכתף הקפואה לשני סוגים הנובעים מהסיבה ממנה נגרמה:[8]

  • תסמונת כתף קפואה מסוג ראשוני (המכונה גם כתף קפואה אידיופטית) מתרחשת ללא גורם ידוע, וסביר יותר שתתפתח בזרוע הלא דומיננטית.
  • תסמונת כתף קפואה מסוג שניוני, המתפתחת כתוצאה מפציעה או מניתוח בכתף.

פתופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנגנון המחולל את התסמונת אינו מובן לחלוטין אך ידוע שיש בו מרכיבים דלקתיים ולייפתיים. התקשות קפסולת מפרק הכתף היא שלב משמעותי בהתפתחות התסמונת. התקשות זו היא זו תוצאה של רקמת צלקתית (הידבקויות) סביב קפסולת המפרק. כמו כן, עשויה להיות ירידה בכמות בנוזל הסינוביאלי במפרק, נוזל אשר מסייע למפרק לנוע בחופשיות. במפרק הכתף מדובר על התנועה שבין עצם הזרוע לבין עצם השכמה. ב"שלב הכואב" (שלב I) קיימות עדויות לציטוקינים דלקתיים (חומר המופרש מתאי דם לבנים) בנוזל המפרק. שלבים מאוחרים יותר מאופיינים ברקמה קולגנית צפופה בקפסולת המפרק.[8]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהתסמונת מאופיינת בהגבלה בתפקוד המפרק שלא ממקור מבני ישיר ידוע, ומחקרים לא מצאו בצורה עקבית שינויים ברקמות המפרק למעט שינויים דלקתיים כרוניים, האבחנה נעשית על ידי שלילת גורמים פתולוגים ידועים להפרעה בתנועה.

בדיקה גופנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הבדיקה היא לאמוד את מידת ההפרעה בתנועה, ולשלול פגיעה באחד מהמפרקים האחרים באזור חגורת הכתפיים: הסטרנוקלביקולרי והאקרומיוקלביקולרי, ובנוסף בעמוד השדרה הצווארי. טווחי התנועה הנבדקים הם:

  1. זווית הרמה פעילה וסבילה של הזרוע
  2. זווית הרחקה פעילה של הזרוע
  3. סיבוב חיצוני פעיל וסביל של הזרוע
  4. סיבוב פנימי פעיל וסביל של הזרוע, שנמדד לפי מספר החולה[דרושה הבהרה] הגבוה ביותר אליו החולה יכול להגיע עם האגודל של היד הפגועה.

בהתאם לשלב וחומרת המחלה נצפים שינויים בטווחי התנועה ברמות שונות, כאשר בשלבי הקפיאה והקיפאון, ההגבלות בתנועה והכאבים באים לידי ביטוי בפעולות יומיומיות, ובבדיקה הגופנית זוויות התנועה הפעילה דומות לזוויות התנועה הפסיבית, ובנוסף נצפה כאב חד בסוף התנועה. יתר על כן, גם בבדיקה בהרדמה טווח התנועה זהה לזה שבהכרה. בבדיקה גופנית ניתן גם לבדוק האם ישנה דלקת בגיד על ידי הפעלת השריר כנגד התנגדות.[9]

דימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאי דימות לא נדרשים בשביל להגיע לאבחנה, אך יכולים לשמש כדי לשלול גורמים אחרים לכאב. צילומי הרנטגן של החולים לרוב תקינים, אך סריקות אולטרה סאונד או הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) יכולות להראות תסמינים אופייניים. בסריקות אלו, סימנים אבחנתיים טובים הם רוחב של הרצועה הקורקו-הומרלית שעולה על 3 מ"מ (ברגישות של 60% וסגוליות של 95%) ורוחב הקופסית והרקמה הסינוביאלית העולה על 4 מ"מ.[9] יתרה מכך, בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית ספציפיות ניתן לראות את התעבות הכיס התחתון של קופסית המפרק ותהליך של לַיֶּפֶת באות שחור בתמונה בשכלול T1 ועם בצקת ודלקת בתמונה בשכלול T2[10].

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בתסמונת הוא בדרך כלל שמרני, מתמקד בהחזרת תנועת המפרק והפחתת הכאב, וכולל טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, או במקרים מסוימים ניתוח.[9] שלב ההחלמה יכול לארוך מספר חודשים, ואין עדויות חזקות לטובת הגישות הניתוחיות[11]. תרופות מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידים יכולות לעזור בהפחתת הכאב. גם קורטיקוסטרואידים יכולים לסייע במקרים מסוימים דרך הזרקה מקומית או בצורה סיסטמית. הסטרואידים בבליעה יכולים לסייע לטווח קצר בהרחבת טווח התנועה ולהפחית כאב, אך עלולים לגרום לתופעות לוואי לטווח הארוך, כמו היפרגליקמיה[12]. נראה גם שזריקות הסטרואידים מועילות בטווח הקצר[13][14], ובהשוואה לפיזיותרפיה נמצאו דומות ביעילותן בהפחתת הכאב ושיפור תנועת המפרק[15]. מחקרים לא הראו יתרון של זריקות מונחות אולטרה סאונד על פני זריקות אנטומיות ללא הדמיה[16].

התפקיד של פיזיותרפיה בתסמונת הכתף הקפואה עדיין לא הוכרע. פיזיותרפיה משמשת כטיפול התחלתי, עם שימוש בתרגילי טווח תנועה ובפיזיותרפיה ידנית שמטרתם להחזיר את הכתף לשימוש נורמטיבי ולשפר את תנועת המפרק. ניכר שהטיפול הפיזיותרפי עוזר בשלבי הקיפאון וההפשרה, אך לא בשלב הכאב המוקדם או בשלב הקפיאה שלאחריו.[9] במטופלים אשר סובלים מהתסמונת במשך פחות משישה חודשים, מתן תרגילי בית בשילוב עם זריקות קורטיקוסטרואידים במינון נמוך יכול להיות יעיל. יכולה להיות הטבה מסוימת עם פיזיותרפיה ידנית ומתיחות כחלק מתוכנית ההחלמה והשיקום, אך עקב הזמן הממושך הדרוש, יש לשקול בזהירות תוכנית כזו[17]. פיזיותרפיסטים יכולים להשתמש בטכניקה טיפולית של הנעת המפרק (Joint mobilization) ישירות על המפרק הגלנוהומרלי כדי להפחית כאב, לשפר תפקוד, ולהרחיב את טווח התנועה[18]. מחקרים מסוימים הראו שגם מתיחות פסיביות אינטנסיביות יכולות לקדם החלמה[19]. בחלק מהמחקרים תועדו התערבויות נוספות שכוללות אולטרה סאונד, תרפיה בגלים אלקטרומגנטיים בתדר גבוה(אנ'), טיפולי לייזר וגירוי חשמלי, שנמצאו יעילות במקרים של הסתיידות רצועות הכתף, אך לא גרמו לשיפור אצל חולים בכתף קפואה[20]. טכניקה אוסטאופתית נוספת בשם טכניקת ספנסר תועדה בשימוש אצל פיזיותרפיסטים, אך אין ראיות חזקות ששיטה כזו ושיטות מובליזציה אוסטאופתיות נוספות יכולות לשנות את מהלך המחלה[21].

אם האמצעים שהוזכרו לא צלחו, ישנן התערבויות אגרסיביות יותר כמו ניתוח שניתן לנסות. לעיתים משתמשים בהזזת הכתף בזמן הרדמה מלאה כדי לפרק הידבקויות[22]. קיימת גם טכניקת הרחבה ארתוגרפית[דרושה הבהרה], אשר שנויה במחלוקת לפי חלק מהמחקרים[23], אך יש עדויות שהיא יכולה להיטיב עם החולים [24]. ניתוח שבו חותכים את ההידבקויות הוזכר כטיפול במקרים חמורים וממושכים, ובדרך כלל מבוצע באמצעות ארתרוסקופיה[25]. לעיתים יש גם צורך בהערכה כירורגית של בעיות אחרות בכתף, כגון קרע ברצועה. מקרים קשים יכולים גם להגיב לניתוח פתוח של חיתוך ההידבקויות. ניתוח כזה נותן למנתח את האפשרות לגלות את הבעיה שגורמת לקשיחות המפרק ולתקן אותה [26]. שימוש בפיזיותרפיה בשיקום שאחרי הניתוח יכול לשפר את תוצאות הטיפול[27].

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המקרים של כתף קפואה מוגדרים כמקרים שעוברים מעצמם ללא טיפול, כעבור תקופה שבין שנה לשלוש שנים. עם זאת, ב-20%–50% מהמקרים סובלים החולים מכאב ותחושת קשיחות במפרק לטווח ארוך[28].

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחות התסמונת נעה בין 2% ל-5% באוכלוסייה בריאה, אך שכיחותה בקרב חולי הסוכרת גבוהה יותר, ועומדת על 10%–35%[29]. בנוסף, סיבוכים ידועים של ניתוחי חזה כוללים פגיעה בטווח התנועה של מפרק הכתף ותנועתיות מופחתת של היד שמאפיינת את המחלה[30]. השכיחות קטנה מאוד בקרב ילדים ובקרב מבוגרים מתחת לגיל 40, והגבוהה ביותר בין הגילאים 40–70[31]. כתף קפואה נפוצה יותר בקרב נשים מאשר גברים (70% מהחולים הן נשים בגילאים 40–60). חולים שלוקים בסוכרת, מחלות ריאה, מחלות לב, דלקת מפרקים שיגרונית, ושבץ הם בעלי סיכון גדול יותר לחלות. התסמינים בקרב חולי הסוכרת עלולים להיות ממושכים יותר מאשר בשאר האוכלוסייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תסמונת הכתף הקפואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Jason Ramirez, Adhesive Capsulitis: Diagnosis and Management, American Family Physician 99, 03 01, 2019, עמ' 297–300
  2. ^ 1 2 3 4 John M. St Angelo, Sarah E. Fabiano, StatPearls, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2020
  3. ^ Lauren H. Redler, Elizabeth R. Dennis, Treatment of Adhesive Capsulitis of the Shoulder, Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons 27, 2019-06, עמ' e544–e554 doi: 10.5435/JAAOS-D-17-00606
  4. ^ Martin J. Kelley, Michael A. Shaffer, John E. Kuhn, Lori A. Michener, Shoulder Pain and Mobility Deficits: Adhesive Capsulitis, Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy 43, 2013-05-01, עמ' A1–A31 doi: 10.2519/jospt.2013.0302
  5. ^ Frozen Shoulder - Adhesive Capsulitis - OrthoInfo - AAOS, www.orthoinfo.org
  6. ^ Frozen Shoulder Treatment in Baton Rouge, LA | Jeremy M. Burnham, MD, www.jeremyburnhammd.com
  7. ^ pt Health, Reduce Frozen Shoulder Recovery Time, ‏2016-06-24 (בAmerican English)
  8. ^ 1 2 Hai V. Le, Stella J. Lee, Ara Nazarian, Edward K. Rodriguez, Adhesive capsulitis of the shoulder: review of pathophysiology and current clinical treatments, Shoulder & Elbow 9, 2017-4, עמ' 75–84 doi: 10.1177/1758573216676786
  9. ^ 1 2 3 4 כאב - תסמונת הכתף הקפואה - Frozen Shoulder Syndrome, www.medicalmedia.co.il
  10. ^ Abe Shaikh, Murali Sundaram, Your Diagnosis?, Orthopedics 32, 2009-01-01 doi: 10.3928/01477447-20090101-20
  11. ^ Anthony Ewald, Adhesive capsulitis: a review, American Family Physician 83, 2011-02-15, עמ' 417–422
  12. ^ Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd, Renea V Johnston, Oral steroids for adhesive capsulitis, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2006-10-18 doi: 10.1002/14651858.cd006189
  13. ^ Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd, Corticosteroid injections for shoulder pain, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2003-01-20 doi: 10.1002/14651858.cd004016
  14. ^ Dimitrios Kitridis, Konstantinos Tsikopoulos, Ilias Bisbinas, Paraskevi Papaioannidou, Efficacy of Pharmacological Therapies for Adhesive Capsulitis of the Shoulder: A Systematic Review and Network Meta-analysis:, The American Journal of Sports Medicine, 2019-02-08 doi: 10.1177/0363546518823337
  15. ^ Yaying Sun, Shuai Lu, Peng Zhang, Zhaohui Wang, Steroid Injection Versus Physiotherapy for Patients With Adhesive Capsulitis of the Shoulder, Medicine 95, 2016-05, עמ' e3469 doi: 10.1097/md.0000000000003469
  16. ^ Jason E Bloom, Adam Rischin, Renea V Johnston, Rachelle Buchbinder, Image-guided versus blind glucocorticoid injection for shoulder pain, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2012-08-15 doi: 10.1002/14651858.cd009147.pub2
  17. ^ Clinical effectiveness of non-surgical interventions for primary frozen shoulder: A systematic review, www.medicaljournals.se
  18. ^ Martin J. Kelley, Michael A. Shaffer, John E. Kuhn, Lori A. Michener, Shoulder Pain and Mobility Deficits: Adhesive Capsulitis, Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy 43, 2013-05-01, עמ' A1–A31 doi: 10.2519/jospt.2013.0302
  19. ^ Suzie Noten, Mira Meeus, Gaetane Stassijns, Francis Van Glabbeek, Efficacy of Different Types of Mobilization Techniques in Patients With Primary Adhesive Capsulitis of the Shoulder: A Systematic Review, Archives of Physical Medicine and Rehabilitation 97, 2016-05, עמ' 815–825 doi: 10.1016/j.apmr.2015.07.025
  20. ^ C Minns Lowe, E Barrett, K McCreesh, N de Búrca, Clinical effectiveness of non-surgical interventions for primary frozen shoulder: A systematic review, Journal of Rehabilitation Medicine, 2019, עמ' 0 doi: 10.2340/16501977-2578
  21. ^ Suzie Noten, Mira Meeus, Gaetane Stassijns, Francis Van Glabbeek, Efficacy of Different Types of Mobilization Techniques in Patients With Primary Adhesive Capsulitis of the Shoulder: A Systematic Review, Archives of Physical Medicine and Rehabilitation 97, 2016-05, עמ' 815–825 doi: 10.1016/j.apmr.2015.07.025
  22. ^ Anthony Ewald, Adhesive capsulitis: a review, American Family Physician 83, 2011-02-15, עמ' 417–422
  23. ^ Einar Kristian Tveitå, Rana Tariq, Sølve Sesseng, Niels Gunnar Juel, Hydrodilatation, corticosteroids and adhesive capsulitis: A randomized controlled trial, BMC Musculoskeletal Disorders 9, 2008-04-19, עמ' 53 doi: 10.1186/1471-2474-9-53
  24. ^ Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd, Renea V Johnston, Arthrographic distension for adhesive capsulitis (frozen shoulder), Cochrane Database of Systematic Reviews, 2008-01-23 doi: 10.1002/14651858.cd007005
  25. ^ M. H. Baums, G. Spahn, M. Nozaki, H. Steckel, Functional outcome and general health status in patients after arthroscopic release in adhesive capsulitis, Knee Surgery, Sports Traumatology, Arthroscopy 15, 2007-05-01, עמ' 638–644 doi: 10.1007/s00167-006-0203-x
  26. ^ Giovanni Maria D'Orsi, Alessio Giai Via, Antonio Frizziero, Francesco Oliva, Treatment of adhesive capsulitis: a review, Muscles, Ligaments and Tendons Journal 2, 2012-04, עמ' 70–78
  27. ^ Chul-Hyun Cho, Ki-Choer Bae, Du-Han Kim, Treatment Strategy for Frozen Shoulder, Clinics in Orthopedic Surgery 11, 2019-09-01, עמ' 249–257 doi: 10.4055/cios.2019.11.3.249
  28. ^ Hai V. Le, Stella J. Lee, Ara Nazarian, Edward K. Rodriguez, Adhesive capsulitis of the shoulder: review of pathophysiology and current clinical treatments:, Shoulder & Elbow, 2016-11-07 doi: 10.1177/1758573216676786
  29. ^ הערך "כתף קפואה", באתר ויקירפואה
  30. ^ Ajax Yang, Jonas Sokolof, Amitabh Gulati, The effect of preoperative exercise on upper extremity recovery following breast cancer surgery, International Journal of Rehabilitation Research 41, 2018-09, עמ' 189–196 doi: 10.1097/mrr.0000000000000288
  31. ^ Anthony Ewald, Adhesive capsulitis: a review, American Family Physician 83, 2011-02-15, עמ' 417–422