תסמונת קדם-וסתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תסמונת קדם וסתית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תסמונת קדם-וסתית
שם בלועזית Premenstrual Syndrome
תחום תסמונת
סיווג
 ‑ ICD-10 N94.3
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D011293, D011293

תסמונת קְדַם-וִסתית (Premenstrual Syndrome - PMS) או לחץ קדם-וִסתי (Premenstrual Tension) היא אוסף תסמינים גופניים, ופסיכולוגים הקשורים לווסת הנשית. בזמן שרוב הנשים הפוריות (בין 80 ל-95 אחוזים) סובלות מסימפטומים קדם-וסתיים כלשהם, אצל נשים הסובלות מ-PMS מופיעים סימפטומים המוגדרים כ-"חמורים במידה מספקת כדי להשפיע על היבטים שונים בחייהן".

תסמינים אלו ניתנים לחיזוי מראש ובאים לידי ביטוי בדרך כלל בשבועיים שלפני קבלת הווסת. תסמינים אלו יכולים להעלם אחרי התחלת הדימום, אך יש מקרים בהם הם נשארים גם אחרי שהדימום התחיל.

אצל חלק מהנשים הסובלות מ-PMS התופעות הנלוות חזקות כל כך, עד שהן נחשבות כמגבילות את חיי היום-יום. כ-14 אחוזים מהנשים בגילאים 20-35 מושפעות כל-כך מהתופעות הנלוות לתסמונת הקדם-וסתית עד שעליהן להישאר בבית ולהיעדר מהלימודים או העבודה. לצורה זו של PMS יש אבחון פסיכולוגי משלה - הפרעה דיספורית קדם וסתית (Premenstrual dysphoric disorder,‏ PMDD).

תסמינים ותופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה מ-200 סימפטומים שונים נקשרו עד היום לתסמונת. שלושת הסימפטומים המרכזיים הם עצבנות, מתח ודיכאון. סימפטומים רגשיים נפוצים כוללים לחץ, חרדה, נדודי שנה, עייפות, מצבי רוח משתנים ותנודות בחשק המיני. בין הסימפטומים הגופניים נמנים כאבי בטן, עצירות, נפיחות או רגישות בשדיים, אקנה, כאבי פרקים או שרירים.

רוב הנשים הסובלות מ-PMS חוות רק חלק מהתופעות - לרוב בצורה קבועה, כשמידת חומרתם משתנה מחודש לחודש. ההגדרה הנפוצה לתסמונת מחייבות את הופעתם של התסמינים במהלך 10 הימים שלפני תחילת הווסת, ונעלמים עם תחילתו, כשסוג התסמינים לכל אישה קיימים בכמה ווסתות רצופות לפחות.

השפעות התנהגותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 הציגה רופאה בריטית בשם דלטון ממצאים שהראו כי קיים שיעור גבוה של נשים הנמצאות בימים של טרום וסת המעורבות בפשע ובהתאבדויות. ממצאים אלו התקבלו בהמשך בספקנות בקהילה המדעית. הטענה המרכזית הייתה שייתכן כי לא הווסת היה הגורם אלא מצב הלחץ שעלול להקדים את הווסת.[1]אולם טיעון זה של אי-שפיות עקב התסמונת הקדם-וסתית הוביל בשנת 1981 לזיכויה של אישה בריטית שהואשמה ברצח. טיעון זה הוביל לזיכויים גם במקרים אחרים.[2]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימת בדיקת מעבדה או דרך לאבחנה גופנית מוקדמת לתסמונת זו. על מנת למצוא את המחזוריות בהופעת התופעות, רופא נשים יבקש ממטופלת לרשום את התסמינים על גבי לוח שנה במשך שני מחזורי וסת רצופים. פעולה זו תאפשר לאמת שהתסמינים הם אכן קדם-וסתיים ומחזוריים. במקרים מסוימים פעולה זו עוזרת לרופא להתמקד בסימפטומים הרלוונטיים.

מספר אמצעים מוסכמים הומצאו על מנת לתאר את התסמונת הקדם-וסתית:

  • לוח השנה של תופעות התסמונת הקדם-מחזורית
Calendar of Premenstrual syndrome Experiences, COPE
  • תיעוד אבחנתי של הנזק והחומרה של הווסת
Prespective Record of the Impact and Severity of Menstruation, PRISM
  • ניתוח ויזואלי בעזרת סקאלה
Visual Analogue Scales, VAS

מספר מצבים רפואיים מחמירים את כאבי המחזור, תהליך הקרוי הגדלה וסתית (menstrual magnification). תנאים אלו עלולים לגרום למטופלת לחשוב שהיא לוקה ב-PMS, כאשר הבעיה האמיתית יכולה להיות אחרת. התופעות המוזכרות לעיל יכולות גם להופיע גם מחוץ למחזור הביוץ. תסמינים אשר עלולים להתגבר במהלך המחזור כוללים דיכאון, מיגרנה, הפרעות מתפרצות (כמו אפילפסיה), תסמונת העייפות הכרונית, תסמונת המעי הרגיז, אסתמה ואלרגיות למיניהן. PMS נפוץ יותר אצל נשים הנוטות ללחץ.

אטיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות המדויקות הגורמות להתפרצות התסמונת הקדם-וסתית לא ידועות. התסמונת קשורה, אמנם, למחזור הביוץ, אך מדידות של רמת הורמוני המין בדם הן בטווח הנורמאלי ואינן נבדלות מאלו של נשים אשר אינן סובלות מן התסמונת הקדם-וסתית. לתסמונת נטייה להופיע אצל תאומים, דבר המרמז שלבעיה יש מרכיב גנטי. הדעה המקובלת כיום היא שהאינטראקציה של מוליכים עצביים (neurotransmitter) במערכת העצבים המרכזית עם הורמוני המין נפגעת. כמו כן נהוג לחשוב כי לתופעה יש קשר לפעילות של סרוטונין (גם הוא מוליך עצבי) במוח.

תסמונת קדם-וסתית כתופעה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מחקרים המעידים על כך שתסמונת קדם-וסתית היא לא יותר מהיפוכונדריה תרבותית[3]. אותם חוקרים מעריכים כי נשים מותנות חברתית לצפות לקבל תסמונת קדם-וסתית ולכן מדווחות על הסימפטומים. החוקרת אמילי מרטין מאמינה כי תסמונת קדם-וסתית היא תופעה המואמצת על ידי נשים כהסבר נוח להתנהגות אגרסיבית ושינויי מצב רוח.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מגוון דרכים לטפל בתסמונת הקדם-וסתית:

  • תרופות נוגדות דיכאון המבוססות על עיכוב סרוטונין (SSRI).
  • תרפיה תומכת המשלבת הרגעה, עידוד וייעוץ מושכל.
  • פעילות אירובית הוכחה בכמה מחקרים כיעילה.
  • גלולה למניעת הריון יאז פלוס: גלולה בעלת התוויה לטיפול בתופעות טרום וסתיות חמורות (עלון מידע על יאז - משרד הבריאות האתר הרשמי)[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תסמונת קדם-וסתית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפסיכולוגיה של המינים, איילה מלאך-פיינס, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 331
  2. ^ Apodaca, Lillian; Fink, Lori (1984). "Criminal Law: Premenstrual Syndrome in the Courts?". 
  3. ^ תסמונת קדם-וסתית כתופעה תרבותית, באתר Times
  4. ^ "הפחתת הסימפטומים של תסמונת קדם וסתית", אתר מכבי שירותי בריאות

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי