תספרוטיה
 | |
| מדינה / טריטוריה |
 יוון |
|---|---|
| מחוז | אפירוס |
| בירת היחידה אזורית | איגומניצה |
| על שם | תספרוטיה העתיקה |
| שטח | 1,515 קמ"ר |
| גובה | 586 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביחידה אזורית | 40,804[1] (2021) |
| קואורדינטות | 39°35′00″N 20°20′00″E / 39.583333333333°N 20.333333333333°E |
| http://www.thesprotia.gr/ | |
תספרוטיה (יוונית: Θεσπρωτία) היא אחת מהיחידות האזוריות של יוון. היא חלק ממחוז אפירוס. בירתה והעיירה הגדולה ביותר בה היא איגומניצה. תספרוטיה נקראת על שם התספרוטים (אנ'), שבט יווני קדום שאיכלס את האזור בעת העתיקה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תספרוטיה הייתה חלק מהאזור הפרוטו-יווני בשלהי תקופת הברונזה, בו נמצאות שמות ראשונים ארכאיים ביוונית בצפיפות.[2][3]
בעת העתיקה, שטחה של תספרוטיה המודרנית היה מיושב על ידי השבט היווני הקדום של התספרוטים וגובל באזורים השכנים של מולוסיה מצפון וחאוניה ממזרח. תספרוטיה מוזכרת במחזור האפי (אנ') כמקום שבו הפליג אודיסאוס והתחתן עם המלכה המקומית קאלידיקה (אנ').[4] תספרוטיה הפכה לחלק מהליגה האפירוטית (אנ') לפני שסופחה לרומא, שם הפכה לחלק מהפרובינקיה הרומאית אפירוס. לאחר פיצול האימפריה הרומית למזרח ולמערב, היא הייתה חלק מהאימפריה הרומית המזרחית (הביזנטית) עד סוף ימי הביניים, למעט תקופה של שלטון בולגרי במאות ה-9-11. ב-1430 היא נפלה בידי העות'מאנים.
מהמאה ה-8-9 ועד המאה ה-15 נקרא האזור וגנטיה (Vagenetia), שם הנובע מהשבט הסלאבי של הביוניתאי, המופיעים בתחילת המאה ה-7 במהלך הפלישות הסלאביות לבלקן.[5] בשלהי התקופה העות'מאנית, האזור היה ידוע בשם Chameria, וב-1910 רוב השטח של המחוז המודרני של תספרוטיה היה ידוע בשם סנג'ק רסדי, סנג'ק חורשת האורנים או סנג'ק איגומניצה.[6]
תספרוטיה נשארה תחת שלטון עות'מאני עד 1913, אז נמסרה ליוון לאחר התבוסה העות'מאנית במלחמת הבלקן הראשונה. בשנת 1923 מנתה אוכלוסיית תספרוטיה 60,705, בשנת 1920 היו בתספרוטיה 20,319 אלבנים מוסלמים. לאחר גירושם בהוראת נפוליאון זרוואס בסוף מלחמת העולם השנייה, מנו האלבנים המוסלמים 77 איש בלבד במפקד 1951.[7]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Αποτελέσματα Απογραφής Πληθυσμού - Κατοικιών 2021, Μόνιμος Πληθυσμός κατά οικισμό"
- ^ Slavistic printings and reprintings, Mouton, 1972, עמ' 60
- ^ Vladimir Ivanov Georgiev, Introduction to the History of the Indo-European Languages, Publishing House of the Bulgarian Academy of Sciences, 1981, עמ' 156-157, ISBN 978-953-51-7261-1
- ^ Corinne Ondine Pache, Casey Dué, Susan Lupack, Robert Lamberton, The Cambridge Guide to Homer, Cambridge University Press, 2020-03-05, עמ' 79, ISBN 978-1-108-66362-5
- ^ Predrag Komatina, "ОБЛАСТ ВAГЕНИТИЈА И ЕПИСКОПИЈА СВ. КЛИМЕНТА", 2016, עמ' 89
- ^ Hans-Jurgen Kornrumpf, Balcanica, Srpska Akademija Nauka i Umetnosti, Balkanolos̆ki Institut, 1984. (בסרבית)
- ^ Sevasti Trubeta, Physical Anthropology, Race and Eugenics in Greece (1880s–1970s), BRILL, 2013-10-09, עמ' 194, ISBN 978-90-04-25767-2