תעודות כתף יריחו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תעודות כתף יריחו הן 19 תעודות כלכליות, שתיים מן התקופה הפרסית והיתר מן המאות הראשונה והשנייה. התעודות מוכיחות כי היישוב היהודי בנאת יריחו התקיים עד לסוף מרד בר כוכבא.

גילוי התעודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתשמ"ו ובתשנ"ד נערכו חפירות במערות "כתף יריחו", מול מנזר דיר אל-קרנטל בוואדי אל מפג'ר (מערת אביאור ומערת הסנדל), ובמהלכן נמצאו חלקים מ-19 תעודות כלכליות, שתיים מן התקופה הפרסית והיתר מן המאות הראשונה והשנייה. מלבד זאת נמצאה כמות גדולה של עצמות אדם, 29 מטבעות (המאוחרים מימי הדריאנוס), כלי חרס רבים, תכשיטים, כלי זכוכית, מסרקי עץ, ראשי חצים, חלקי סנדלים מסומרים, וחומר אורגני הכולל פירות וגרעינים שונים.[1] עד גילויָן של תעודות כתף יריחו רָווחה הדעה, בעקבות תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, כי יריחו ננטשה אחרי מרד החורבן וכי התשתית של מפעלי המים באזור יריחו לא חודשה אחריו; דומה שעם גילוין של תעודות אלה, אשר תוארכו בחלקן לימי דומיטיאנוס, טראיאנוס, ואדריאנוס, התקבלה הגישה במחקר כי נאת יריחו הייתה מיושבת עד לסוף מרד בר כוכבא.

מצב השתמרותן של רוב התעודות שהתגלו בכתף יריחו אינו טוב. עם זאת, ניתן לראות שהנושאים שבהן עסקו מתאימים לידוע לגבי אופייה החקלאי של יריחו וענפי הפרנסה שלה. נאת המדבר של יריחו נהנתה מכמויות מים גדולות שמקורם במעין אלישע, עין דוק, עין נועימה, עין אבו שושה, עין עוג'ה, עין פארה ועין פואר. אלה איפשרו גידולים חד-שנתיים כגון דגנים, קטניות וירקות, וגידולים רב-שנתיים כגון תמרים, גפנים, אפרסמון ועצי פרי שונים. לפי תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, שטחה החקלאי של יריחו הוערך בכ-15,000 דונם.[2]

התעודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודת כתף יריחו 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדירי התעודה ציינו כי קשה להכריע אם מדובר במכר קרקע ובו פירוט הגידולים כסיוע ותוצריהם, או במכר של תוצרים אלה. כך או כך, בשטר נזכרת תוצרת חקלאית הקשורה לגידול התמרים הנפוץ בבקעת יריחו.[3]

תעודת כתף יריחו 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי תעודה ביוונית שנמצאה בין תעודות כתף יריחו בארבעה חלקים. מקומו של חלק חמישי שהשתייך לתעודה זו, אינו ברור. כל ששרד מן התעודה הוא השוליים השמאליים של חלקה המרכזי, בעוד בחלקה הימני ניכרו סימני שרפה, הקשורים אולי למתקן בישול כלשהו שנמצא בקרבת מקום במערה. לא ברור אם היה זה שטר כפול או פשוט. מחד, העובדה שהסופר כתב בניצב לסיבים, מצביעה אולי על היותו של השטר כפול, כהצעתו של כהן; מאידך, אם שטר זה היה שטר חכירה, הרי שכל שטרי החכירה הידועים לנו ממדבר יהודה, היו שטרות פשוטים. מהדיר התעודה לא הכריע אם התעודה שלפנינו היא שטר מכר או שטר חכירה. הימצאותה של התעודה במערות כתף יריחו מצביעה כנראה על כך שהעסקה שתועדה נערכה ביריחו, והתעודה הגיעה עם בעליה למערת אביאור בסופו של מרד בר כוכבא.[4]

תעודת כתף יריחו 7[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו שטר המתעד מכירת תמרים, בתאריך "ארבע ועשרים למרן [א]גריפה" - שנת 84 לסה"נ. מהדירי התעודה הציעו לקשור מניין שנים זה בעדותו של יוסף בן מתתיהו על אודות אגריפס השני שקיבל מנירון קיסר את ליויאס, היא בית רמתא, יחד עם ארבעה עשר כפרים נוספים מזרחית ליריחו.[5] מן התעודה עולה כי אדם בשם יהוסף בן יהוחנן מונה לטפל בנכסי יתום כלשהו, והוא אף נדרש לשלם את דמי היתום מן הכסף שהוא קיבל עבור התמרים שמכר.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשל ח' ומשגב ח', "תעודה מן המאה הרביעית לפסה"נ מכתף יריחו", תרביץ, תשמ"ז, נו, עמ' 461–477.
  • אשל ח' ומשגב ח', "תעודה מהמאה הרביעית לפסה"נ מכתף יריחו", נקרות צורים 14, ינואר 1988, עמ' 33–21.
  • אשל א' ואשל ח', "קטעים משתי תעודות ארמיות שהובאו למערת אביאור בתקופת מרד בר כוכבא", ארץ ישראל, כג, תשמ"ז, עמ' 276–285.
  • אשל ח' וזיסו ב', "ממצאים מתקופת מרד בר כוכבא ממערות כתף יריחו", בתוך: ח' אשל וד' עמית (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא, תל אביב, תשנ"ט, עמ' 113–151.
  • י' פורת, "חקלאות השלחין ביריחו ועין גדי בתקופת הבית השני (המאה השנייה לפני הספירה – המאה הראשונה לספירה", בתוך: א' אופנהיימר ואחרים (עורכים), אדם ואדמה בארץ ישראל הקדומה, ירושלים, תשמ"ו, עמ' 127–141.
  • כסלו מ' והרטמן ע', "שרידי מזון של יושבי מערות כתף יריחו בסופו של מרד בר כוכבא", בתוך: ח' אשל וד' עמית (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא, תל אביב, תשנ"ט, עמ' 153–168.
  • חנן אשל, "ממצאים ותעודות ממערה בכתף-יריחו", קדמוניות כא, 1-2 (תשמ"ח), 1988, עמ' 18–23 .
  • חנן אשל, "החקלאות ביריחו בתקופת מרד בר-כוכבא, לאור החפירות במערת אביאור", חידושים בחקר החקלאות ובכלכלה העתיקה של ארץ-ישראל (תשנ"ב), 1992, עמ' 41–51.
  • חנן אשל, "סנדלים מסומרים במקורות היהודיים, וממצא חדש ממערה בכתף יריחו", ציון נג, ב (תשמ"ח), 1988, עמ' 191–198.
  • חנן אשל, "סנדלים מסומרים ממערת כתף יריחו", נקרות צורים 14 (תשמ"ח), 1988, עמ' 34–38.
  • עדה ירדני‬, "הכתב בשני קטעי השטרות ממערת אביאור", ארץ-ישראל כג (תשנ"ב), 1992, עמ' 327–330.
  • Hanan Eshel, "Ketef Yeriho 1986 <note>", Israel Exploration Journal 37 (1987), p. 190.
  • Hanan Eshel, "Ketef Yeriho 1993 <note>", Israel Exploration Journal 45 (1995), pp. 292-298.
  • Hanan Eshel, "Ketef Yeriho", ESI 5, 1986, pp. 58-59.
  • Hanan Eshel, "A fourth century B.C.E. document from Ketef Yeriho Israel", Israel Exploration Journal 38,3 (1988), pp. 158-176.
  • Kislev, M.E., "Vegetal food of Bar Kokhba rebels at Abi'or Cave near Jericho", Review of Palaeobotany and Palynology 73, 1992, pp. 153-160.
  • Eshel H. and Zissu B, "Ketef Jericho: Archaeological Introduction", in Miscellaneous Texts from the Judaean Desert. Discoveries in the Judaean Desert XXXVIII, pp. 3-20.
  • Michael Maggen, "The Conservation of Papyri Documents Dated to the 4th Century", Restaurator, Volume 18, Issue 3, Pages 153–161.
  • Eshel H. and Zissu B., "Roman Coins from the ‘Cave of the Sandal’ West of Jericho", INJ 13, 1994-99, pp. 70-77.
  • J. Charlesworth et al. (eds.), 'Miscellaneous Texts from Judaean Desert, DJD 38, Oxford, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hanan Eshel, How I Found a Fourth-Century B.C. Papyrus Scroll on My First Time Out!(הקישור אינו פעיל), BAR 15:05, Sep/Oct 1989.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אשל ח' וזיסו ב', "ממצאים מתקופת מרד בר כוכבא ממערות כתף יריחו", בתוך: ח' אשל וד' עמית (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא, תל אביב, תשנ"ט, עמ' 113–151; כסלו מ' והרטמן ע', "שרידי מזון של יושבי מערות כתף יריחו בסופו של מרד בר כוכבא", בתוך: ח' אשל וד' עמית (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא, תל אביב, תשנ"ט, עמ' 153–168.
  2. ^ י' פורת, "חקלאות השלחין ביריחו ועין גדי בתקופת הבית השני (המאה השנייה לפני הספירה- המאה הראשונה לספירה", בתוך: א' אופנהיימר ואחרים (עורכים), אדם ואדמה בארץ ישראל הקדומה, ירושלים, תשמ"ו, עמ' 127–141.
  3. ^ Eshel E. & Eshel H., 3. Jericho papDeed of Sale ar in: J. Charlesworth et al. (eds.), Miscellaneous Texts from Judaean Desert, DJD 38, Oxford, 2000, pp. 37-41.
  4. ^ Cohen N., 4. Jericho papDeed of Sale or Leaseagr, in: Charlesworth et al., Miscellaneous Texts from Judaean Desert, DJD 38, Oxford, pp. 45-47.
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ח, פסקה ד, סעיף 159.
  6. ^ Eshel E., Eshel H., & Misgav H., 7. Jericho papSale of Date Crop ar, in: J. Charlesworth et al.(eds.), Miscellaneous Texts from Judaean Desert, DJD 38, Oxford, pp. 55-61