מערות מפלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערות מורבעת במדבר יהודה
נחל חבר במדבר יהודה - למערות שבמצוקים נמלטו תושבי עין גדי

מערות מפלט הן מערות טבעיות אשר אליהן נמלטו פליטים יהודים בעקבות דיכוי מרידות, ובעיקר בגלל דיכוי מרד בר כוכבא. מערות המפלט, בניגוד למערכות המסתור, הן מערות טבעיות הממוקמות במצוקים של נחלי מדבר יהודה. נכון להיום, התגלו למעלה משלושים מערות פליטים מתקופת סוף מרד בר כוכבא, חלקן ממוקמות במצוקים התלולים לאורך נחלי מדבר יהודה. מחקרים חדשים מלמדים כי תפוצתן של מערות המפלט נרחבת בהרבה ממה שהיה ידוע בשנות החמישים והשישים בעקבות הסקרים והחפירות שנעשו באותה עת בגזרת ים המלח. בעשרים וחמש השנה האחרונות נתגלו שרידים משלהי מרד בר-כוכבא הן במערות באזור יריחו, הן בחלקו המערבי העליון של מדבר יהודה, בקרבת יישובי ספר המדבר, והן במערב יהודה, באזור חברון, בית שמש ומודיעין. במערות הבר-כוכבאיות התגלו ממצאים שונים בני הזמן הנדון ובהם כלי חרס, כלי זכוכית, כלי אבן, אריגים, כלי נשק, מטבעות כסף וברונזה, וכן תעודות כתובות על גבי פפירוס.

תפוצת מערות המפלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 פרסמו חנן אשל ודוד עמית, ספר שסיכם את תופעת מערות המפלט המוכרות עד אותה עת, ובו נדונו 27 מערות אליהן ברחו פליטים יהודים בקיץ של שנת 135 לספירה.[1] הסקר המחודש של מערות במדבר יהודה החל בשנת 2001 הניב גילוי מערות מפלט בלתי מוכרות, ובהן ממצא משמעותי מתקופת המרד. שלושה מכלולים של מערות מפלט התגלו בין ואדי מורבעאת לעין גדי: מערות הרומח, מערת הדינר ומערות התאנים; שתי מערות מפלט נמצאו בתחום נווה המדבר של עין גדי: מערת הר-ישי ומערת צבר. וכן שלושה מכלולים של מערות מפלט בר-כוכבאיות בנחל ערוגות. במערב יהודה, התגלתה כנראה מערת מפלט באזור תרקומיא ליד חברון, שמתוארכת על ידי דוד עמית ועמוס פרומקין למרד בר כוכבא. וכן מערות מפלט באזור בית שמש, הידועה שבהן היא מערת התאומים, ומערות נוספות ליד הכפר עבוד במערב השומרון.[2]

מקורות היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילת ביתר וסיום המלחמה בסתיו 135, נמלטו פליטים יהודים – בעיקר מפקדי צבא, פקידים ובני משפחותיהם – למערות טבעיות מחוץ לכפרים ביהודה. הירונימוס מספר כי:

תושבי יהודה היו נתונים בחרדה כה גדולה עד כי הם, יחד עם נשותיהם, ילדיהם, הזהב והכסף שלהם, בהם נתנו מבטחם, נותרו במנהרות תת-קרקעיות ומערות עמוקות

בעניין זה מספר התלמוד הבבלי כדלקמן:

לא יצא האיש בסנדל המסומר (בשבת) ... סנדל המסומר, מאי טעמא? (מה טעמו של האיסור) אמר שמואל: שלפי (שלהי) הגזירה (המרד) היו, והיו נחבאין במערה ואמרו: 'הנכנס ייכנס והיוצא אל יצא!'. נהפך סנדלו של אחד מהן (בכניסה/ביציאה מהמערה) כסבורין הם אחד מהן יצא וראוהו אויבים (רומאים), ועכשיו באין עליהן (על הנחבאים). דחקו זה בזה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהם אויבים ...

מקור ציורי ודרמטי זה מעיד על גודש המתיחות שאחז בנמלטים, שמא ייחשפו על ידי הרומאים. ייאושם של אלה מקבל אולי תהודה באגדה באיכה רבה, שתרגום מעובד שלה מובא כאן: "יהודים אלה אשר היו מתחבאים [במערות] אכלו את בשרם של אחיהם המתים. מדי יום הסתכן אחד מהם והביא את הגופות אליהם, אותן אכלו. יום אחד אמרו, "ייצא אחד מאיתנו, ואם ימצא משהו – שיביאו ויהיה עלינו לאוכלו". כאשר יצא החוצה, מצא את גופתו של אביו המת, אותה קבר וסימן את הנקודה. הוא חזר ודיווח כי לא מצא דבר. מכיוון שכך, נשלח אדם שני לנסות ולמצוא אוכל. הוא חפר החוצה את הגופה שהוחבאה על ידי הראשון, והביאה אל המחנה. כאשר גילה כי אכל מגופתו של אביו בכה הבן: "אוי לו לאותו האיש, שאכל מבשר אביו"[3]

תעודות בר כוכבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרת משמעון בר כוכבא למפקד הרודיון ישוע בן גלגולא, שמקורה במערות מורבעת, אליהן נמלטו ישוע ואנשיו

מגילות ים המלח נמצאו ב-11 מערות מוסתרות בסמוך לשרידי היישוב קומראן בשנים 1947-8. בעקבות הממצאים סביבות קומראן, הרחיבו הארכאולוגים את חיפושיהם באזור מדבר יהודה. ביצועו של מפעל סקר המערות בדרום מדבר יהודה בשנים 1960 ו-1961. את הסקר ביצעו ארבע משלחות בראשותם של פרופ' נחמן אביגד, פרופ' יוחנן אהרוני, פסח בר-אדון ופרופ' יגאל ידין. במהלכם התגלו ממצאים, תעודות וקטעי מגילות לרוב. במערות מורבעת התגלו מגילות שונות, בהן התגלו לראשונה מגילות הנושאות במפורש את שמו של "שמעון בן כוסבה". משלחות ארכאולוגיות ישראליות שהחלו לחקור את האזור בעקבות המשלחות הזרות, חפרו את המערה בנחל צאלים, שם נמצאו קטעי פפירוסים וקלף תפילין עתיק. בנחל משמר התגלה על ידם מטמון כלי נחושת מן התקופה הכלקוליתית. בנחל חבר נתגלו במערת האימה ממצאים ושלדים מתקופת מרד בר כוכבא, ובמערת האגרות נחשף הארכיון של בבתא בת שמעון, ויחד עמם תעודות של בר כוכבא וממצאים נוספים. ב-1986 וב-1993 נמצאו מספר תעודות במערות בכתף יריחו. שתי תעודות יוניות כתובות על גבי פפירוס נמצאו במערת מפלט ליד עין גדי. כן נמצאו ארבעה קטעים קטנים שנותרו ממגילה שהכילה את ספר ויקרא.

מערות המפלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת המפלט טור צפא
מערת התאומים בשפלת יהודה, בה נמצא המטמון הגדול ביותר עד כה של מטבעות בר כוכבא

מערות מורבעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערות מורבעת

מערות מורבעת (בערבית "מערות הריבועים") הן שלוש מערות קארסטיות בעלות פתחים מרובעים, השוכנות ברום מצוקי נחל דרגה בצפון מדבר יהודה. בראשית שנות ה-50 נתגלו בהן ממצאים מתקופות שונות, ובעיקר מימי מרד בר כוכבא.

מערת האיגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערת האיגרות

מערת האיגרות היא מערה במצוקו הצפוני של נחל חבר שבמדבר יהודה, שבה התגלו בשנת 1960 בידי יגאל ידין ממצאים חשובים מימי מרד בר כוכבא, ובהם שלדי משפחות מורדים, בגדים, כלים יקרים, ארכיונים אישיים של המורדים, וכן קובץ של אגרות בעברית ובארמית שכתב בר כוכבא לפרנסי עין גדי מטעמו - יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון.

מערת האימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערת האימה

מערת האימה היא מערה במצוקו הדרומי של נחל חבר, שבה התגלו שלדי משפחות מורדים, קטעי מגילות מקראיות ומטבעות.

מערת טור-צפא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נחל תלם

מערת טור-צפא היא מערה טבעית, הגדולה ביותר מבין המערות במורדות המערביים של ההר בישראל. המערה נחקרה על ידי דוד עמית מרשות העתיקות ועמוס פרומקין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המערה שימשה כמערת מפלט בימי מרד בר כוכבא. במערה נמצאו למעלה מעשרים וחמישה מטבעות בערכים שונים, מזמן מרד בר-כוכבא (132-135): 20 מטבעות ברונזה ועליהם עץ תמר, מטבע אחד שעליו ציור כד ושישה דינרי כסף.

מערת התאומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערת התאומים

מערת התאומים היא מערה בשיפולי הרי יהודה, לא הרחק מן העיירה בית-שמש, אשר שימשה מערת מפלט של מורדים ממרד בר-כוכבא, שנסו אליה מאחד מן היישובים הסמוכים למערה. במערה נמצא מטמון המכיל 83 מטבעות כסף שנטבעו מחדש על ידי המינהל של בר-כוכבא וכן שני מטמונים נוספים – אחד בן עשר מטבעות רומיות והשני – 24 מטבעות זהב, כסף וברונזה. עוד נמצאו שני כלי-נשק שאחד מהם הוא רומח מייצור עצמי של המורדים. שני כלי-הנשק הוסתרו אך נראה כי אופן הסתרתם איפשר שימוש מיידי בהם בעת הצורך. השימוש במערת התאומים כמערת מפלט מלמד כי ניצול מערות טבעיות כמערות מפלט בימי המרד לא היה נחלת מדבר יהודה בלבד, אלא התקיים גם בהרי יהודה – מוקד מרד בר-כוכבא.[4]

מערת הסלע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערת הסלע

בדרום הר חברון ממזרח לתל זיף ולארסטובוליה ומצפון לכרמל, ישנה מערה באחד היובלים של נחל חבר המכונה "מערת סלע". מערת סלע היא מערה טבעית שנוצרה בתהליך בלייה המכונה - קארסט. אותם נמלטים הגיעו ככל הנראה מאזורים סמוכים בהר חברון, אולי מזיף אשר הייתה בתקופה זו בירת המחוז. מערת הסלע קיבלה את שמה בעקבות מטבע "סלע" שנמצא במערה.[5]

מערת הגיא (אל ג'י)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת מפלט במצוק הדרומי של נחל מכמש. המערה שמשה כמערת מפלט לנמלטים מתקופות שונות. בשנת 1997 מצא הפרופסור חנן אשל במערה שלושה מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא, אלו מוכיחים את שימושה כמערת מפלט גם בתקופה זו.

מערות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערות נוספות הן: מערת נחל מכמש, מערת אל מיסיה, מערת הבריכה בנחל דוד, מערות נחל צאלים, מערת הרומח, מערת נחל ערוגות, מערות נחל קדרון, מערת הר ישי,[6], מערות נחל דוד, מערות נחל מכוך,[7] מערת עבוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודות מדבר יהודה

  • עדה ירדני‬, אוסף תעודות ארמיות, עבריות ונבטיות ממדבר יהודה וחומר קרוב, ירושלים, 2000.
  • עדה ירדני, תעודות 'נחל צאלים', באר שבע, 1995.
  • P. Benoit, J. T. Milik and R. de Vaux, DJD II - Les grottes de Murabba'at, Oxford, 1961.
  • H. M. Cotton and A. Yardeni, DJD XXVII - Aramaic, Hebrew, and Greek Documentary Texts from Nahal Hever and Other Sites, with an Appendix Containing Alleged Qumran Texts (The Seiyâl Collection II), Oxford, 1997
  • J. Charlesworth et al, DJD XXXVIII - Miscellaneous Texts from the Judaean Desert, Oxford, Clarendon, 2000
  • N. Lewis, Y. Yadin and J.C. Greenfield (eds.). The Documents from the Bar Kokhba Period in the Cave of Letters (Judean Desert Studies 2). Jerusalem: Israel Exploration Society / Hebrew University of Jerusalem / Shrine of the Book, 1989.
  • Y. Yadin, J.C. Greenfield, a. Yardeni & B.A. Levine, The Documents from the Bar Kokhba Period in the Cave of Letters, Hebrew, Aramaic and Nabatean-Aramaic Papyri (Judean Desert Series 3) Jerusalem: Israel Exploration Society / Institute of Archaeology, Hebrew University / Shrine of the Book, 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ * חנן אשל, דוד עמית, מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא ‬, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, 1998
  2. ^ * חנן אשל, דוד עמית, רועי פורת, מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא - קובץ שני, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, 2009
  3. ^ לשון המדרש, באתר דעת, המקור בארמית, גרסה מתורגמת ניתן למצוא במאמר מתוך הספרייה הווירטואלית של מטח
  4. ^ בועז זיסו, ממצאים מימי מרד בר כוכבא במערת התאומים שבמערב הרי ירושלים, קדמוניות 42 (138), 2009, עמ' 118-121 ; בועז זיסו, מערת התאומים שבמערב הרי ירושלים - מערת מפלט מזמן מרד בר כוכבא, חידושים בחקר ירושלים 15', 2009, עמ' 175-186
  5. ^ דוד עמית, חידושים בחקר מרד בר כוכבא, מחקרי יהודה ושומרון ב, 1992, עמ' 215-227
  6. ^ נחום כהן,‬ ‫שמות עבריים ואחרים בפפירוסים היווניים ממערת הר-ישי, מחקרי יהודה ושומרון יח (2009), עמ' 215-222 ; נחום כהן,‬ ‫שתי תעודות ומספר פרגמנטים יווניים ממערת הר-ישי הסמוכה לעין גדי, מחקרי יהודה ושומרון יז (2008), עמ' 121-133 ; N. Cohen, New Greek papyri from a cave in the vicinity of Ein Gedi, Scripta Classica Israelica 25, 2006, pp. 87–95.
  7. ^ אשל חנן, 'מערת מפלט בר-כוכבאית בוואדי מכוך עליון', נקרות צורים 14 (תשמח) 55-67. ; ח' אשל, "ממצאים מתקופת מרד בר-כוכבא ממערת מכוך", הנ"ל וד' עמית (עורכים), מערות מפלט מתקופת מרד-בר כוכבא, תל אביב תשנ"ט, עמ' 91-83
  8. ^ ביקורת: יובל שחר, ‏ולא היה להם מפלט, קתדרה 98, דצמבר 2000, עמ' 147-143