תקרית נאנקינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תקרית נאנקינגאנגלית: The Nanking Incident) התרחשה במרץ 1927 במהלך כיבוש נאנג'ינג (אז נאנקינג) על ידי הצבא המהפכני הלאומי (NRA) כחלק ממבצע ״המשלחת הצפונית״. ספינות מלחמה זרות הפציצו את העיר כדי להגן על תושבי חוץ מפני התפרעויות וביזה. כמה ספינות היו מעורבות בתקרית, כולל ספינות של הצי המלכותי הבריטי ושל הצי האמריקאי. נחתים ומלחים נחתו בעיר לצורך פעולות הצלה. גם חיילים סינים מהפלג הלאומני והפלג הקומוניסטי, במסגרת הצבא הסיני הלאומני, השתתפו במהומות ובביזה של רכוש בבעלות זרה בנאנג'ינג.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינת המלחמה האמריקאית נואה, שהשתתפה בתקרית בנאנקינג

נאנקינג בשנת 1927 היה ״נמל חופשי״ למסחר מערבי, כחלק מחוזה עם המעצמות הגדולות עוד מהתקופה האיפריאלית. תושבים זרים אירופאים יכלו להתגורר בו ברבעים מיוחדים. הנמל ממוקם על חופו הדרומי של נהר היאנגצה, שהוא נתיב מים גדול המפריד בין צפון ודרום סין. מאחר שהאינטרסים הזרים בסין היו ברובם אמריקאיים ואירופיים, הוצבו שייטות של ספינות חילי הים הזרים שפיטרלו לאורך היאנגצה כדי להגן על אזרחיהן בערים השונות. הצי המלכותי הבריטי הפעיל את השייטת בסין תחת פיקודו של אדמירל סר רג'ינאלד טירווהט ואוניות חיל הים של ארצות-הברית פיטרלו נהר היאנגצה; שתי השייטות האלה תפקדו במשך כ-80 שנה עד מלחמת העולם השנייה.

התקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במרץ 1927, כשהצבא המהפכני הלאומני עמד להגיע לנאנג'ינג, נתן המפקד הצבאי ששלט במקום, פקודה לכוחותיו לסגת מהעיר. חלק מחייליו שלא יכלו לסגת בזמן החלו לפגוע בנכסים של תושבים אירופאיים ותקפו שני זרים שהיו בדרכם.[2]

מוקדם בבוקר של 24 במרץ, הצבא המהפכני הלאומני החל להיכנס לנאנג'ינג ללא התנגדות כלשהי. לאחר מכן הם נכנסו לקונסוליות בריטיות, אמריקאיות ויפניות כדי לחפש חשודים שחשבו שהסתתרו בפנים. אבל מיד לאחר מכן החלו חיילים במדים ותושבים סינים מקומיים בהפרות סדר בקנה מידה גדול נגד הגורמים הזרים: שריפת בתים ותקיפת הקונסוליות הבריטיות, האמריקניות והיפניות. כמו כן הרגו את סגן נשיא אוניברסיטת נאנקינג, האמריקאי ד"ר ג'ון אליאס ויליאמס, וכמעט התנקשו בקונסול היפני. הארמייה השישית של הצבא המהפכני עם אחוז גדול של חיילים קומוניסטים, בזזו באופן שיטתי את בתיהם ועסקיהם של תושבי החוץ, והרגו מספר אזרחים זרים. צלפים סינים צלפו לעבר הקונסול האמריקאי וחיילי המארינס ששמרו עליו, מה שאילץ אותם לברוח ל"גבעת סוקוני " שבה היו לאזרחים אמריקאים מקלט מוגן. במהלך המהומה הזאת הכריז חייל סיני, "אנחנו לא רוצים כסף, אנחנו רוצים להרוג".[3]

המשחתת הבריטית וידאקטיב, מאוניות הצי שפעלו בתקרית בנאנקינג

בתגובה, שלח חיל הים הבריטי צי גדול של אוניות מלחמה, שולות מוקשים, ספינות תותחים ועוד לכיוון נאנקינג. במקביל הגיעו חמש משחתות אמריקניות להגנה על האזרחים ברובע הזרים בנאנקינג.[2][1][4]

בשעה 3:38 אחר הצהריים, החיילים והמפגינים הסינים נסוגו בעקבות הירי וההפגזות מספינות המלחמה. לאחר ההפגזה, חולצו אזרחים זרים שהסתתרו בגבעת סקוני, על ידי מלחים אמריקאיים. שתי הספינות האמריקאיות ירו 67 פגזים בנקודה זו ואלפי כדורי רובים ומקלעים.

לאחר24 במרץ, ננקינג הייתה שרופה והרוסה, מלאה במכתשי פצצות מהקרב. מוקדם בבוקר המחרת, הרימו שתיים מהאוניות את העוגן כדי לצאת מהאזור, כשעל סיפונן אזרחים מפונים שהיו זקוקים להגנה. אבל שהחלו לצאת מהנמל, צלפים ירו מגדות הנהר ופגעו בהן. האמריקאים השיבו באש תותחים והשתיקו את התוקפים אחרי כמה דקות.

שלוש שעות מאוחר יותר, כששתי הספינות שטו על הנהר, הן הותקפו שוב. הפעם, שתי האוניות היו בין סילבר איילנד לפורט שינג-שאן. אש רובים נשמעה לראשונה, ואנשי צוות האוניה הכינו את המקלעים שלהם. כמה יריות החטיאו את האוניות, אך אחת מהן פגעה בסופו של דבר בבקרת האש של האוניה, שלא גרמה לנפגעים. תותחי האוניה ירו לעבר המצודה הסינית שממנה נפתחה האש ושיתקו אותה.

מאוחר יותר שלחו היפנים, האיטלקים והצרפתים ספינות מלחמה, להגנת ולפינוי אזרחיהם בנאנג'ינג.[2][1]

המשחתת האמריקאית פרסטון, שהותקפה על הנהר בזמן התקרית בנאנקינג

ב-26 במרץ, מפקד הצבא הסיני, צ'נג צ'יאן, החזיר את הסדר בנאנג'ינג וריסן את החיילים מהמשך פעולות איבה נגד הכוחות הזרים, תוך שהוא מבקש מהצלב האדום לתווך להפסקת אש עם ספינות חיל הים. ב-27 במרץ, עם 70 פליטים נוספים, אוניית הקרב ״פרסטון״ עזבה את נאנקינג ופנתה במורד הנהר.

בסוף אותו יום הסתיימו כל מעשי האיבה. כ-40 בני אדם נהרגו בסך הכל. לפחות מלח בריטי אחד נהרג, והיה רק פצוע אמריקאי אחד. הכוחות האמריקניים המעורבים בתקרית נאנקינג קיבלו את מדליית השירות ביאנגצה. שלושה אנשי חיל הים האמריקני, ששמרו על תקשורת קונסולרית מגג הבניין, והיו תחת אש מתמשכת קיבלו אותות הצטיינות.[2][1]

לאחר מעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה הלאומנית פרסמה הודעה המאשימה את העריקים מהצבא של ג'אנג זונגצ'אנג שהם שהתחילו את ההתקפות על הקונסוליות הזרות, וגם האשימה את החיילים הקומוניסטים בתוך הצבא הסיני על ביצוע מעשי זוועה אשר יוחסו בטעות לקוומינטאנג.

מפקד צבא המהפכה הלאומית צ'יאנג קאי שק חשד שהמפלגה הקומוניסטית של סין ויועצים סובייטים בממשלת ווהאן הלאומנית השתמשו ברגשות האנטי-אימפריאליסטיות כדי לעורר את האירוע בנאנג'ינג. הם קיוו לחזק את מעמד הקומוניסטים אבל פגעו בקוומינטנג. לכן, אירוע נאנג'ינג הוביל את ציאנג קאי שק בנחישות לטהר באלימות את הקומוניסטים מהקוומיטנג בשאנגחאי ב-12 באפריל 1927 אירוע הידוע בשם ״טבח שאנגחאי״. למעשה באופן רשמי הסתיים שיתוף הפעולה של הקומוניסטים והלאומנים, במהלך ״המשלחת הצפונית״ והחלה את מלחמת האזרחים הסינית.

בשנת 1928, הואנג פו, שר החוץ של הממשלה הלאומנית החדשה בנאנג'ינג, הגיע להסכם עם ארצות הברית ובריטניה כדי להסדיר את הפיצויים על הנזקים שנגרמו בזמן תקרית נאנג'ינג, והקומיטאנג הסכים להתנצל ולשלם פיצוי משמעותי לשתי המדינות. הסכום המדויק לא נחשף כדי להציל את כבודם של הסינים. אף כי הקוומינטאנג סבל מהפסד כלכלי כתוצאה מהסכם זה, קיבלה הממשלה הלאומנית הכרה בינלאומית ופיתחה יחסים דיפלומטיים פורמליים עם שתי מעצמות העל בפעם הראשונה לאחר קרבות ״המשלחת הצפונית״.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תקרית נאנקינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Beede, R. Benjamin (1994). The War of 1898, and U.S. interventions, 1898–1934: An Encyclopedia. Hoboken: Taylor & Francis Publishing, p.355
  2. ^ 1 2 3 4 Tolley, Kemp (2000). Yangtze Patrol: The U.S. Navy in China. Annapolis, Maryland: Naval Institute Press. ISBN 1-55750-883-6., pp. 150-160
  3. ^ "Foreign News: NANKING". TIME. April 4, 1927. Retrieved April 11, 2011.
  4. ^ IJN Gunboat NARUMI: Tabular Record of Movement, Japanese Gunboats, Bob Hackett, Sander Kingsepp and Peter Cundall. Retrieved March 24, 2012