ווהאן
| פוטומונטז' של ווהאן | |
| מדינה |
|
|---|---|
| מחוז | חוביי |
| ראש העיר | צֶ'נְג יוֹנְג-וֶן (程用文) |
| רשות מחוקקת |
Wuhan Municipal people's Congress |
| תאריך ייסוד | 223 לפנה"ס |
| שטח | 8,575 קמ"ר |
| גובה | 37 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בתת-המחוז העירוני | 12,447,718[1] (2020) |
| ‑ צפיפות | 1,452 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 30°35′42″N 114°17′51″E / 30.595°N 114.2975°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| אתר ווהאן | |

ווּהָאן (בסינית מפושטת: ⓘⒾ; בסינית מסורתית: 武漢; בפין-יין: Wǔhàn) היא תת-מחוז עירוני, עיר הבירה, והעיר המאוכלסת ביותר במחוז חוביי שבמרכז הרפובליקה העממית של סין. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, אוכלוסיית תת-המחוז העירוני מנתה כ-12.45 מיליון תושבים[1]. ווהאן היא איחוד של שלוש ערים: ווצ'אנג, האנקואו והאן-יאנג. שמה של העיר נגזר משמותיהן של הערים שהרכיבו אותה, כאשר ההתייחסות הראשונה אל ווהאן כעיר הייתה בשנת 1927. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה העיר לבירת הפלג השמאלני של הקוומינטנג בהנהגת ואנג ג'ינג-ויי, אשר היוו אופוזיציה לצ'יאנג קאי שק. בימינו, ווהאן היא המרכז הפוליטי, כלכלי ופיננסי, לימודי ותחבורתי של מרכז סין. בין השאר, ידועה ווהאן כדרך הראשית של תשעה מחוזות, בשל היותה מרכז תחבורתי של עשרות מסילות ברזל, וכבישים מהירים העוברים דרך העיר. בסוף שנת 2019 התגלה בשוק פירות הים העירוני נגיף קורונה חדש מזן SARS-CoV-2 שככל הנראה עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם, וגרם להתפרצות בסין שהתפשטה לרחבי העולם והפכה למגפה עולמית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתיישבות הראשונה באזור החלה לפני כ-3,000 שנה. בתקופת שושלת האן, הניאנג הפכה לעיר נמל משמעותית. במאה ה-3 התרחש באזור אחד מהקרבות החשובים בהיסטוריה של סין: קרב הצוקים האדומים, אשר היה אחד המכריעים בסופה של שושלת האן. בתקופה זו גם נבנתה החומה של האניאנג (206), ושל ווצ'אנג (223) - אירוע המסמל את ייסודה של ווהאן. ב-223 נבנה "מגדל העגור הצהוב" (黄鹤楼) בווצ'אנג. צ'וי האו, משורר משושלת טאנג ביקר במגדל במאה ה-8, ושירו המתייחס למגדל הפך את המגדל למבנה המפורסם בדרום סין. העיר ידועה כמרכז אומנות, ובמיוחד שירה, ולעיסוקים אינטלקטואליים. תחת שלטון המונגולים (שושלת יואן), ווצ'אנג הוגדרה כעיר הבירה של המחוז. לפני כ-300 שנה לערך, הנקו הייתה לאחת מארבע ערי המסחר המובילות בסין.
בסוף המאה ה-19 מסילות ברזל נפרסו מצפון לדרום, דרך העיר, וזאת הפכה לנקודה חשובה במעבר סחורות מתחבורה מסילתית לתחבורה ימית. כתוצאה מכך, מעצמות חיצונית החלו לחלק ביניהן אזורי השפעה בעיר, ובהם הוקמו מחסנים, רציפים ומשרדים של חברות מסחר.
ב-1911, אנשיו של סון יאט-סן החלו בהתקוממות ווצ'אנג, שלבסוף הובילה לירידה של שושלת צ'ינג מהשלטון, ולהקמת טאיוואן. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה העיר לבירתם של הקוומינטנג, אשר היוו אופוזיציה לצ'יאנג קאי שק. ב-1938 התקיים בעיר וסביבותיה "קרב ווהאן" - שהיה אחד מהמהלכים המרכזיים במלחמת סין–יפן השנייה. לאחר הכיבוש היפני ווהאן שימשה כמרכז לוגיסטי חשוב עבור פעולותיו של הצבא היפני בדרום יפן. בדצמבר 1944, העיר נהרסה ברובה עקב הפצצות של חיל האוויר האמריקני. ב-1967 התקיים בעיר מאבק בין תומכי המשמרות האדומים לבין תומכי צבא השחרור העממי, בעקבות מהפכת התרבות בסין. העיר סבלה בעבר משיטפונות רבים. בעיה זו נפתרה באמצעות סכר שלושת הערוצים.
בדצמבר 2019 התפרצה בווהאן לראשונה מחלת הקורונה שהפכה למגפה עולמית, ואף הוטל על העיר סגר במטרה למנוע את הפצת הנגיף.[2]
הצנזורה הסינית חסרה רבים מהדיווחים של עיתונאים ובלוגרים שניסו לתעד באופן אותנטי את המתרחש בעיר בתקופת ההתפרצות והסגר, והחלה להפיץ ברשתות החברתיות דיווחים שהולמים יותר את הלך הרוח של השלטון. אחד התיעודים היחידים שנותר שתיאר גם התרחשויות שאינן נוחות לשלטון, או אינן תואמות את הדיווחים הוא בלוג של הסופרת המקומית פאנג פאנג, שהגיע לחשיפה של מיליוני סינים, והודפס בהוצאות ספרים מערביות לספר "אותנטי" שמתאר את התקופה.[3]
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הגשר הראשון" נבנה מעל נהר היאנגצה ב-1957, ואפשר תנועת רכבות מהירה, במקום תהליך שהיה יכול לארוך עד יום שלם. הגשר נבנה בסיוע ברית המועצות. אורך הגשר 1,680 מטר (כולל מסלולי הגישה אליו), והוא כולל מפלס תחתון עבור שתי מסילות ברזל, ומפלס עליון עבור כביש בעל ארבעה נתיבים.
"הגשר השני" הושלם ב-1995. אורכו 4.6 קילומטר, ורוחבו יותר מ-26 מטר. על הגשר יש כביש עם שישה נתיבים, והוא מיועד לשאת 50,000 כלי רכב ביום.
"הגשר השלישי" הושלם בספטמבר 2000 בהשקעה של 1.4 מיליארד יואן (170 מיליון דולר אמריקני). הוא ממוקם כ-8.6 קילומטר דרום-מערבית מהגשר הראשון. אורך הגשר הוא 3.5 קילומטר ורוחבו 26.5 מטר. על הגשר יש כביש עם שישה נתיבים, והוא מיועד לשאת 50,000 כלי רכב ביום. גשר זה מיועד לשמש כגישה אל כביש הטבעת של ווהאן ולהקל על עומסי התנועה בעיר.
בעיר שלוש תחנות רכבת מרכזיות: תחנת הרכבת של ווהאן, תחנת הרכבת של הנקו ותחנת הרכבת של ווצ'אנג. החל משנת 2008 פועל קו רכבת לשאנגחאי המפעיל רכבת במהירות של עד 250 קמ"ש. החל משנת 2019 פועל קו לשה-ין ובו רכבת במהירות של 350 קמ"ש.
המטרו של ווהאן היא הרכבת התחתית השישית בסין. הקו הראשון, בעל 10 תחנות ובאורך של 10.2 קילומטר היה מעל לאדמה ונחשב לרכבת קלה, והוא היה הראשון בסין שהכיל בקרה באמצעות מערכת תקשורת. הרכבות מתוכננות לפעול במרחקים של 90 שניות ויותר, והן מסוגלות לפעול ללא צורך בנהג.
נמל התעופה הבינלאומי של ווהאן נפתח באפריל 1995, והוא אחד העמוסים במרכז סין. הנמל ממוקם כ-26 קילומטר מצפון לווהאן והוא הרביעי בנמלי התעופה הבינלאומיים של סין.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תת-המחוז העירוני ווהאן משתרעת על פני 8,575 קמ"ר במזרח מחוז חוביי וגובל בנציבויות העירוניות חְוָאנְגְגָאנְג (אנג') ממזרח ומצפון-מזרח, שְׂיָאוֹגָאן (אנג') ממערב ומצפון-מערב, אֶג'וֹאוּ (אנג') וחְוָאנְגְשְׁה (אנג') מדרום-מזרח, גִ'ינְגְג'וֹאוּ (אנג') ושְׂייֵנִּינְג (אנג') מדרום-מערב ובנפה העירונית שְׂייֵנְטָאוֹ (אנג') מדרום-מערב. העיר שוכנת במפגש הנהרות היאנגצה וההאן, ממזרח למישור גְ'יָאנְגְהָאן, כ-690 ק"מ מערבית לעיר שאנגחאי. האזור בו היא שוכנת הוא מישורי ברובו, ובעל מספר רב של בריכות ואגמים.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקלים בווהאן הוא סובטרופי גשום עם כמות משקעים גבוהה, והבדל מובהק בין עונות השנה. הקיץ חם, לח וגשום, והיא נחשבת לאחת משלוש "ערי התנור" לאורך נהר היאנגצה, יחד עם צ'ונגצ'ינג ונאנג'ינג. החורף קר יחסית ויבש באופן יחסי, ושלג יורד בדרך כלל אך בכמויות נמוכות. בחודשי האביב (מרץ-אפריל) מזג האוויר נוטה להיות לא יציב, עם גלי חום לצד פרקים של מזג אוויר קר. הטמפרטורה היומית הממוצעת בחודש יולי עומדת על 33.2 מעלות, ובחודש ינואר על 8.2 מעלות. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 1310 מילימטרים.
| אקלים בווהאן, סין | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 25.4 | 29.1 | 34 | 35.1 | 36.1 | 37.8 | 39.7 | 39.7 | 38.6 | 37.9 | 30.4 | 24.2 | 39.7 |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 8.3 | 11.4 | 16.3 | 22.7 | 27.3 | 30.4 | 33.2 | 32.8 | 28.9 | 23.3 | 17.1 | 10.8 | 21.9 |
| טמפרטורה יומית ממוצעת (C°) | 4.1 | 7 | 11.6 | 17.8 | 22.7 | 26.3 | 29.3 | 28.6 | 24.3 | 18.3 | 12 | 6.2 | 17.4 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 1 | 3.6 | 7.9 | 13.7 | 18.8 | 23 | 26.2 | 25.4 | 20.8 | 14.8 | 8.4 | 2.8 | 13.9 |
| שיא טמפרטורה מזערית (C°) | -18.1 | -14.8 | -5 | -0.3 | 7.2 | 13 | 17.3 | 16.4 | 10.1 | 1.3 | -7.1 | -10.1 | -18.1 |
| משקעים אטמוספיריים ממוצעים (מ"מ) | 52.4 | 66.4 | 91 | 137.5 | 160.6 | 212.9 | 255.5 | 106.3 | 72.2 | 66.4 | 58.2 | 30.7 | 1310.2 |
שלוש העיירות של ווהאן, ווצ'אנג, האנקואו והאן-יאנג, שאוחדו בשנת 1927, שכנו כל אחת בצד אחר של הנהרות העוברים בעיר. מעל הנהרות ישנם מספר גשרים אשר מחברים בין החלקים השונים של העיר המאוחדת. אחד מהגשרים אף נקרא "הגשר הראשון" בשל היותו הגשר המודרני הראשון בסין.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תת-המחוז העירוני ווהאן מחולק לשלושה עשר רבעים:
| מפה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
| ||||||
| שם | סינית | פין-יין | אוכלוסייה (מפקד 2020)[1] | שטח | צפיפות | |
| גְ'יָאנְג-'אָן | 江岸 | Jiāng'àn | 965,260 | 79.50 | 12,142 | |
| גְ'יָאנְגְהָאן | 江汉 | Jiānghàn | 647,932 | 28.50 | 22,733 | |
| צְ'יָאוֹקוֹאוּ | 硚口 | Qiáokŏu | 666,661 | 40.96 | 16,276 | |
| הָאנְיָאנְג | 汉阳 | Hànyáng | 837,263 | 112.6 | 7,437 | |
| ווּצָ'אנְג | 武昌 | Wŭchāng | 1,102,188 | 109.4 | 10,077 | |
| צִ'ינְגְשָׁאן | 青山 | Qīngshān | 431,818 | 104.4 | 4,136 | |
| חוֹנְגְשָׁאן | 洪山 | Hóngshān | 2,554,403 | 560.1 | 4,560 | |
| דוֹנְגְשִׂיחוּ | 东西湖 | Dōngxīhú | 845,782 | 487.9 | 1,734 | |
| הָאנָּאן | 汉南 | Hànnán | 145,103 | 278.7 | 520.7 | |
| צָאידְייֵן | 蔡甸 | Càidiàn | 930,818 | 1,093 | 851.5 | |
| גְ'יָאנְגְשְׂיָה | 江夏 | Jiāngxià | 1,308,469 | 2,003 | 653.4 | |
| חְוָאנְגְפִּי | 黄陂 | Huángpí | 1,151,644 | 2,243 | 513.4 | |
| שִׂינְג'וֹאוּ | 新洲 | Xīnzhōu | 860,377 | 1,434 | 600.2 | |
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לווהאן יש ברית ערים תאומות עם הערים:
אויטה, יפן (מ־1979)
פיטסבורג, ארצות הברית (מ־1982)
דואיסבורג, גרמניה (מ־1982)
מנצ'סטר, בריטניה (מ־1986)
גאלאץ, רומניה (מ־1987)
קייב, אוקראינה (מ־1990)
ח'רטום, סודאן (מ־1995)
גיור, הונגריה (מ־1995)
בורדו, צרפת (מ־1998)
ארנהם, הולנד (מ־1999)
קיאוג'ו (אנ'), קוריאה הדרומית (מ־2000)
פרוסגרון (אנ'), נורווגיה (מ־2004)
סנט לואיס, ארצות הברית (מ־2004)
סנקט פלטן, אוסטריה (מ־2005)
קרייסטצ'רץ', ניו זילנד (מ־2006)
מרקם, אונטריו, קנדה (מ־2006)
אדלייד, אוסטרליה (מ־2007)
בורלנייה (אנ'), שוודיה (מ־2007)
אשדוד, ישראל (מ־2009)
אוסף תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל סין | |||
אתר האינטרנט הרשמי של ווהאן (בסינית)- ווהאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 China: Húbĕi (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ↑ רויטרס, החל הסגר על עיר הנגיף: "הדרך חסומה, לא יכולתי לצאת", באתר ynet, 23 בינואר 2020
- ↑ אופיר דור, סופרת סינית תיעדה את אסון הקורונה בזמן אמת. עכשיו היא נמצאת תחת מתקפה, באתר גלובס, 8 במאי 2020
| הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים | ||
|---|---|---|
| 20,000,000+ | ||
| 10,000,000+ | ||
| 5,000,000+ | ||
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שאנגחאי בייג'ינג | |||||||||
| 1 | שאנגחאי | שאנגחאי | 21,909,814 | 11 | האנגג'ואו | ג'ג'יאנג | 9,236,032 | שנג'ן גואנגג'ואו | |
| 2 | בייג'ינג | בייג'ינג | 18,960,744 | 12 | פושאן | גואנגדונג | 9,042,509 | ||
| 3 | שנג'ן | גואנגדונג | 17,444,609 | 13 | נאנג'ינג | ג'יאנגסו | 7,519,814 | ||
| 4 | גואנגג'ואו | גואנגדונג | 16,096,724 | 14 | שניאנג | ליאונינג | 7,026,358 | ||
| 5 | צ'נגדו | סצ'ואן | 13,568,357 | 15 | ג'נגג'ואו | חנאן | 6,461,013 | ||
| 6 | טיינג'ין | טיינג'ין | 11,052,404 | 16 | צ'ינגדאו | שאנדונג | 6,165,279 | ||
| 7 | ווהאן | חוביי | 10,494,879 | 17 | סוג'ואו | ג'יאנגסו | 5,892,892 | ||
| 8 | דונגגוואן | גואנגדונג | 9,644,871 | 18 | ג'ינאן | שאנדונג | 5,648,162 | ||
| 9 | צ'ונגצ'ינג | צ'ונגצ'ינג | 9,580,819 | 19 | צ'אנגשה | חונאן | 5,630,256 | ||
| 10 | שיאן | שאאנשי | 9,392,938 | 20 | קונמינג | יונאן | 5,273,144 | ||