תרבות הופוול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרבות הופוול
כד עם עיטור של ציפור מתרבות הופוול
כד עם עיטור של ציפור מתרבות הופוול
כד עם עיטור של ציפור מתרבות הופוול
אזור גאוגרפי המערב התיכון של ארצות הברית
אתרים עיקריים תלוליות ניוארק, הפארק הלאומי ההיסטורי תרבות הופוול
תקופה תקופת וודלנד התיכונה (אנ')
טווח תאריכים מ-200 לפנה"ס – שנת 500
תרבות קודמת תרבות אדינה (אנ')
תרבות הבאה תרבות המיסיסיפי
מפת התפוצה של אתרי תרבות הופוול
אזור השפעה של תרבות הופוול וביטויים מקומיים של תרבות הופוול

תרבות הופוול (באנגלית: Hopewell culture), הקרויה גם מסורת הופוול (Hopewell tradition) וגם חילופין הופווליאניים (Hopewellian exchange), מתארת רשת של תרבויות אינדיאניות מהתקופה הפרה-קולומביאנית ששגשגו ביישובים לאורך נהרות בצפון-מזרח המערב התיכון של ארצות הברית בין השנים 200 לפנה"ס עד 500 לספירה, בתקופת וודלנד התיכונה (אנ'). מסורת הופוול לא הייתה תרבות או חברה אחת, אלא קבוצה מפוזרת של אוכלוסיות המחוברות ברשת משותפת של נתיבי סחר.[1]

בהיקף הגדול ביותר, מערכת החילופין של הופוול השתרעה מהחופים הצפוניים של ימת אונטריו דרומה ועד לתלוליות האינדיאנים של קריסטל ריבר (אנ') בפלורידה של ימינו. באזור זה החליפו חברות סחורות ורעיונות, כשהפעילות הרבה ביותר הייתה לאורך נתיבי המים, שהיו נתיבי התעבורה העיקריים. עמים בתוך מערכת החילופין של הופוול קיבלו חומרים מכל רחבי השטח של מה שכיום מרכיב את ארצות הברית היבשתית.[א] רוב הפריטים שנסחרו היו חומרים אקזוטיים; הם נמסרו לעמים החיים באזורי המסחר והייצור העיקריים. אנשים אלה הפכו חומרי גלם למוצרים וייצאו אותם באמצעות רשתות סחר חילופין מקומיות ואזוריות. קהילות הופוול סחרו במוצרים מוגמרים, כגון מקטרות מסטיאטיט, למרחקים גדולים; הם נמצאו בין הפריטים בקברים באתרי קבורה רבים מחוץ למערב התיכון.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שנושא מקורות תרבות ההופוול עדיין לא הוכרע, תרבות הופוול יכולה להיחשב גם לשיא תרבותי.

אוכלוסיות הופוול מקורן במערב מדינת ניו יורק ועברו דרומה לאוהיו, שם בנו על מסורת הקבורה המקומית של תרבות אדינה (אנ'). או, נאמר כי תרבות הופוול מקורו במערב אילינוי והתפשטה באמצעות דיפוזיה... לדרום אוהיו. באופן דומה, חשבו שמסורת הוואנה הופוול (Havana Hopewell) התפשטה במעלה הנהר אילינוי ואל דרום-מערב מישיגן, והולידה את גודול הופוול (Goodall Hopewell).

הארכאולוג האמריקני וורן ק. מורהד (אנ') הפך את המונח הופוול לפופולרי לאחר מחקריו ב-1891 ו-1892 ב-Hopewell Mound Group (קבוצת תלוליות הופוול) במחוז רוס, באוהיו. קבוצת התלוליות נקראה על שמו של מרדכי הופוול (Mordecai Hopewell), שמשפחתו הייתה אז הבעלים של הנכס שבו מצויות התלוליות. לא ידוע איך כל אחד מהעמים השונים המסווגים כיום כהופווליאנים קראו לעצמם;[2][3] גם לא ידוע באילו משפחות שפות הם דיברו. ארכאולוגים יישמו את המונח "הופוול" על מגוון רחב של תרבויות. רבות מקהילות הופוול היו יישובים זמניים של אחד עד שלושה משקי בית ליד נהרות. הם היו ציידים-לקטים, אבל גם עסקו בחקלאות.

פוליטיקה והיררכיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההופוול ירשו מאבותיהם מתרבות אדינה ריבוד חברתי התחלתי. זה הגביר את היציבות החברתית וחיזק את מגורי הקבע, את השימוש המיוחד במשאבים, וכנראה גם את גידול האוכלוסייה. חברות ההופוול שרפו את רוב המתים וקברו רק את האנשים החשובים ביותר. בחלק מהאתרים, הציידים ככל הנראה קיבלו מעמד גבוה יותר בקהילה: קבריהם היו משוכללים יותר והכילו יותר חפצים שהעידו על מעמדם.[4]

לעמים ההופווליאנים היו מנהיגים, אבל הם לא מהסוג של בעלי הכוח הריכוזי שיכולים להורות פקודות על צבאות של עבדים או חיילים.[2] תרבויות אלה ככל הנראה העניקו למשפחות מסוימות זכויות מיוחדות. כמה חוקרים טוענים שהחברות הללו היו מסומנות בהופעת "גברים גדולים (אנ')",[ב] מנהיגים שהשפעתם הייתה תלויה במיומנות השכנוע שלהם בעניינים חשובים כמו מסחר ודת. הם אולי גם הגדילו את השפעתם על ידי טיפוח מחויבויות הדדיות עם חברי קהילה חשובים אחרים. הופעתם של "גברים גדולים" הייתה צעד לקראת התפתחותן של חברות אלה לכדי משטר צ'יף מדורג ומרובד מאוד.[4]

יישובי ההופוול היו מקושרים בנתיבי מסחר נרחבים ומורכבים; אלה פעלו גם כרשתות תקשורת, והיוו אמצעי לקרב אנשים לטקסים חשובים.

תלוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלוליות של הופוול מה-Hopewell Mound Group (קבוצת תלוליות הופוול) באוהיו

כיום, הסממנים הטובים ביותר ששרדו מעידן מסורת הופוול הם תלוליות עפר. חוקרים העלו השערות לגבי מטרותיהם והוויכוח נמשך. תלוליות עפר גאומטריות גדולות הן אחד המונומנטים האינדיאנים המרשימים ביותר לאורך הפרהיסטוריה האמריקאית, ונבנו על ידי תרבויות שצצו אחרי ההופוול. לתלוליות מהאזור התרבותי המכונה יערות המזרח (אנ') (Eastern Woodlands, בגדול מזרח ארצות הברית וקנדה) יש בדרך כלל צורות גאומטריות שונות והן מתנשאות לגבהים מרשימים. חלק מתלוליות העפר הענקיות המפוסלות, המתוארות כתלוליות דמויות (אנ'), נבנו בצורת חיות, עופות או נחשים מתפתלים.

מספר מדענים, כולל בראדלי טי. לפר (Bradley T. Lepper), משערים שתלולית האוקטגון (Octagon), ב"תלוליות ניוארק" בניוארק (אנ') באוהיו, הייתה מצפה כוכבים של הירח. הוא מאמין שהאוקטגון מכוון למחזור של 18.6 שנים של עליות ירח מינימליות ומקסימליות בקו האופק המקומי.[5] האוקטגון משתרע על יותר מ-200 דונם, בגודל של 100 מגרשי כדורגל. ג'ון אדי (John Eddy) השלים סקר שלא פורסם ב-1978, והציע מערך גדול לירח עבור האוקטגון. ריי הייבלי (Ray Hively) ורוברט הורן (Robert Horn) ממכללת ארלהאם (אנ') בריצ'מונד (אנ') באינדיאנה, היו החוקרים הראשונים שניתחו תצפיות רבות לירח ב"תלוליות ניוארק" (1982) וב-High Banks Works‏ (1984) בצ'יליקותי (אנ') באוהיו.[6]

כריסטופר טרנר (Christopher Turner) ציין ש"מעגל מגרש היריד" (Fairground Circle) בניוארק מתיישר עם הזריחה ב-4 במאי, כלומר שהוא מציין את הזריחה של מעבר יום הרביעון[ג] של חודש מאי. בשנת 1983, טרנר הדגים שב"תלוליות הופטון (אנ')" מקודדים דפוסים שונים של זריחת השמש וזריחת הירח, כולל ימי ההיפוך של החורף והקיץ, ימי השוויון, ימי הרביעון, אירועי מקסימום הירח ואירועי מינימום הירח, בשל הקווים הישרים והמקבילים המדויקים שלהם.

הארכאולוג ויליאם פ. רומיין (William Francis Romain) כתב ספר בנושא "מסתורי ההופוול: אסטרונומים, גאומטרים וקוסמים" על תלוליות העפר.[7]

תלוליות רבות מכילות גם סוגים שונים של קבורה אנושית, חלקם מכילים חפצי קבורה יקרים כמו קישוטים של נחושת, נציצים ואובסידיאן שיובאו ממרחק של מאות קילומטרים. גם אבן וקדרות עוצבו לצורות מורכבות.

יצירות אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההופוול יצרו כמה מיצירות מלאכת יד והאמנות המשובחות ביותר של אמריקה. לרוב היצירות שלהם הייתה משמעות דתית מסוימת, וקבריהם היו מלאים בשרשראות, גילופים מקושטים עשויים מעצם או עץ, כלי חרס טקסיים מעוטרים, אטמי אוזניים ותליונים.[8] חלק מהקברים היו מרופדים במחצלות ארוגות, נציצים (מינרל המורכב מיריעות שקופות דקות) או אבנים.[9] ההופוול ייצרו יצירות אמנות במגוון גדול יותר ועם חומרים אקזוטיים יותר מקודמיהם האדינה. שיני דוב גריזלי, פניני מים מתוקים, קונכיות ים, שיני כרישים, נחושת וכמויות קטנות של כסף נוצרו כחלקים אלגנטיים. בעלי המלאכה של הופוול היו חוצבים מומחים של קטליניט (אנ'),[ד] ורבים מהרגמים מלאים בפסלים ובמקטרות מגולפים להפליא.[10]

בחפירה של תלולית המקטרות (Mound of Pipes) ב-Mound City (עיר התלוליות) נמצאו יותר מ-200 מקטרות עישון מאבן; אלה תיארו בעלי חיים וציפורים בצורה תלת־ממדית מגולפת היטב.[11] יותר מ-130 חפצים כאלה נחפרו מאתר טרמפר (אנ') במחוז סיוטו.[12] כמה יצירות אמנות נעשו מעצמות אדם מגולפות. מסכה נדירה שנמצאה ב-Mound City נוצרה באמצעות גולגולת אנושית.[10] אמני הופוול יצרו תיאורים מופשטים וריאליסטיים כאחד של הצורה האנושית. מקטרת צינורית אחת כל כך מדויקת בצורתה עד שהדגם זוהה על ידי חוקרים כגמד אכונדרופלסטי.[13] פסלונים רבים אחרים מפורטים מאוד בלבוש, קישוטים ותסרוקות.[10] דוגמה לצורות אנושיות מופשטות היא "יד נציץ" מאתר הופוול במחוז רוס באוהיו. חתוך בעדינות מחתיכת נציץ בגודל 28 על 15 סנטימטרים, נראה שהגילוף ביד נלבש או נישא לצפייה ציבורית.[10] הם גם הכינו חרוזים.

ביטויים מקומיים של מסורות הופווליאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף להופוול אוהיו הידועים, ידוע על מספר תרבויות אחרות מתקופת וודלנד התיכונה (אנ') שהיו מעורבים במסורת הופוול והשתתפו ברשת החילופין של הופוול.

תרבות ארמסטרונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות ארמסטרונג (אנ') הייתה קבוצת הופוול בעמק הנהר ביג סנדי (אנ') בצפון-מזרח קנטקי ומערב וירג'יניה המערבית משנת 1 עד 500 לספירה. סבורים שהם היו גרסה אזורית של מסורת הופוול או קבוצה של תקופת וודלנד התיכונה (אנ') בהשפעת הופוול שהתערבבה בשלווה עם עמי תרבות אדינה (אנ') המקומיים.[14] הארכאולוג אדוארד מקמייקל (Edward McMichael) אפיין אותם כתרבות סחר פולשנית דמוית הופוול או כחלוץ של מסורת הופוול, שכנראה הטמיעה בלא קרב את בני אדינה המקומיים בעמק הנהר קאנאווה. התרבות שלהם ותרבות אדינה המאוחרת מאוד (46PU2) נחשבת כמי שלאט לאט התפתחו לתרבות באק גארדן (Buck Garden) המאוחרת יותר.

תרבות קופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות קופנה (Copena culture) הייתה תרבות הופווליאנית בצפון אלבמה, מיסיסיפי וטנסי, כמו גם בחלקים אחרים של האזור שמסביב, כולל קנטקי. חוקרים פיתחו את השם קופנה בהתבסס על שלוש האותיות הראשונות של הנחושת באנגלית (קופר) ושתי האותיות האחרונות של המינרל גלנה, מכיוון שלעיתים קרובות נמצאו חפצי נחושת וגלנה בקברים של קופנה.[15]

תרבות קראב אורצ'ארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות קראב אורצ'ארד

במהלך תקופת וודלנד התיכונה, אוכלוסיית תרבות קראב אורצ'ארד (Crab Orchard culture) גדלה מדפוס מפוזר ומיושב בדלילות של תקופת וודלנד הקדומה לכזה המורכב ממחנות בסיס קטנים וגדולים. אלה התרכזו בצורות קרקע של טרסות ומישורי ההצפה הקשורות לערוץ הנהר אוהיו בדרום אינדיאנה, בדרום אילינוי ובצפון-מערב ובמערב קנטקי.[16] בגבולות המערביים הרחוקים של תרבות קראב אורצ'ארד נמצא אתר מבצר אוביאמס (O'byams Fort site). תלולית העפר הגדולה הזו, בצורת קולן, מזכירה את מתחמי אוהיו הופוול. דוגמאות לסוג של עיטור על כלי חרס שנמצא באתר מאן (אנ') מוכרות גם מאתרי הופוול באוהיו (כגון Seip Earthworks‏, Rockhold‏, Harness ו-Turner (אנ')), וכן מאתרים דרום-מזרחיים עם מכלולים הופווליאנים, כגון אתר Miner's Creek‏, Leake Mounds (אנ') אתר 9HY98, ואתר מאנדוויל (אנ') בג'ורג'יה, ואתר Yearwood בדרום טנסי.[17]

גודול פוקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות גודול פוקוס (אנ') השתרעה במישיגן ובצפון אינדיאנה מסביבות 200 לפנה"ס עד 500 לספירה. תבנית גודול נמתחה מהקצה הדרומי של ימת מישיגן, מזרחה על פני צפון אינדיאנה, עד לגבול אוהיו, ואז צפונה, מכסה את מרכז מישיגן, כמעט הגיעה למפרץ סגינו (אנ') במזרח ולמפרץ גראנד טראוורס (אנ') מצפון. התרבות קרויה על שם אתר גודול (Goodall) בצפון-מערב אינדיאנה.

תרבות הוואנה הופוול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות הוואנה הופוול (אנ') הייתה עם הופווליאני בעמקי הנהרות של אילינוי ומיסיסיפי באיווה, אילינוי ומיזורי. הם נחשבים קדמונים לקבוצות שיצרו בסופו של דבר את תרבות המיסיסיפי שבנתה את קהוקיה (בדרום-מערב אילינוי של ימינו) והשפיעה על העורף של הנהרות מיסיסיפי ואוהיו, כולל לתוך הרי האפלצ'ים.

קבוצת התלוליות טולסבורו (אנ') היא קבוצה של שבעה רגמים על צוק המשקיף על הנהר איווה (אנ') בסמוך למפגשו עם נהר המיסיסיפי. הרגמים החרוטיים נבנו בין השנים 100 לפנה"ס עד 200 לספירה. בשלב מסוים, ייתכן שהיו קיימים עד 12 רגמים. רוגם 2, הגדול ביותר שנותר, הוא בקוטר של 30 מטרים וגובה של 2.5 מטרים. תלולית זו היא אולי התלולית הגדולה ביותר של הופוול באיווה.[18]

קנזס סיטי הופוול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקצה המערבי של תחום ההשפעה של הופוול נמצא קנזס סיטי הופוול (אנ'). האתר הארכאולוגי של רנר וילאג' (אנ') בריברסייד (אנ') במיזורי, הוא אחד מכמה אתרים ליד המפגש בין ליין קריק (Line Creek) לנהר מיזורי. האתר מכיל שרידים מתקופת תרבות הופוול ומתרבות המיסיסיפי התיכונה שאחריה. האתר הארכאולוגי טרוברידג' (אנ') ליד קנזס סיטי קרוב לגבול המערבי של תרבות הופוול. כלי חרס וכלי אבן "בסגנון הופוול", האופייניים לעמקי הנהרות אילינוי ואוהיו, נמצאים בשפע באתר טרוברידג'. כלי חרס מעוטרים בסגנון הופוול מופיעים לעיתים רחוקות יותר מערבה.[19]

האתר הארכאולוגי קלוברדייל (אנ') ממוקם בפתחו של עמק קטן הנפתח אל עמק הנהר מיזורי, ליד סנט ג'וזף במיזורי של ימינו. זהו אתר עם מרכיבים רבים ועם עדויות ליישוב קנזס סיטי הופוול (בסביבות 100 עד 500 לספירה) ותרבות סטיד-קיסקר (אנ') (בסביבות 1200 לספירה).[20]

מכלול לורל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלול לורל היה תרבות אינדיאנית במה שהוא כיום דרום קוויבק, דרום וצפון-מערב אונטריו ומזרח-מרכז מניטובה בקנדה; וצפון מישיגן, צפון-מערב ויסקונסין וצפון מינסוטה בארצות הברית. הם היו האנשים הראשונים שהשתמשו בקדרות באונטריו מצפון לנתיב המים של טרנט-סוורן (אנ'). המתחם נקרא על שם הקהילה הלא מאוגדת לשעבר של לורל במינסוטה (אנ').

תרבות מרקסוויל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות מרקסוויל (אנ') הייתה תרבות הופווליאנית באזורי עמק נהר המיסיסיפי התחתון (אנ'), עמק יאזו (אנ') ועמק טנסס (אנ') של לואיזיאנה, מיסיסיפי, מיזורי וארקנסו של ימינו. היא התפתחה לתרבות בייטאון (אנ') ומאוחר יותר לתרבויות קולס קריק (אנ') ופלאם באיו (אנ'). היא קרויה על שם האתר האינדיאני הפרהיסטורי של מרקסוויל (אנ') במרקסוויל (אנ') בלואיזיאנה.[21]

תרבות מילר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבויות מילר וקופנה

תרבות מילר (Miller culture) הייתה תרבות הופווליאנית הממוקמת באזורי הניקוז העליונים של הנהר טומביגבי (אנ') של דרום-מערב טנסי, צפון-מזרח מיסיסיפי ומערב-מרכז אלבמה, הידועה בעיקר מחפירות באתרי תלוליות פינסון (אנ'), תלוליות ביינם (אנ'), מילר (מיקום מייצג (אנ')) ותלוליות פאר (אנ').[22][23] התרבות מחולקת באופן כרונולוגי לשני שלבים, מילר 1 ומילר 2, כאשר מילר 3 המאוחר יותר שייך לתקופת וודלנד העליונה (אנ'). בכמה אתרים הקשורים לתרבות מילר, כגון תלולית אינגומאר (אנ') ותלוליות פינסון בשוליים המערביים של התרבות, נבנו תלוליות פלטפורמה (אנ') גדולות. הארכאולוגים משערים שהתלוליות נועדו לטקסים של משתה. למטרה כזו, הם נבדלו באופן מהותי מתלוליות תרבות המיסיסיפי המאוחרות יותר, שהיו תלוליות פלטפורמות לקברים ובסיס למבנים.[23] עד סוף תקופת וודלנד העליונה, בערך בשנת 1000 לספירה, אזור תרבות מילר נטמע בתרבות המיסיסיפי שלאחריה.[24]

מונטיין הופוול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות מונטיין הופוול (Montane Hopewell) באזור עמק הנהר טייגרט (אנ'), שלוחה עליונה של הנהר מונונגהילה (אנ') בצפון וירג'יניה המערבית, דומה לתרבות ארמסטרונג. מאפייני החרסים והתרבות דומים גם לאוהיו הופוול המאוחרת. תרבויות אלו התקיימו במהלך תקופות התרבויות השכנות ווטסון (Watson) עד באק גארדן (Buck Garden) של עמים מדרום וממערב המדינה. תרבות מונטיין הופוול היא ואריאציה שנמצאת במרחק ניכר מתרבות קול (Cole Culture) ושלב פטרס (Peters Phase), או הופוול של מרכז אוהיו. לדברי מקמייקל, התרבות בנתה תלוליות קטנות וחרוטיות בשלהי תקופת הופוול; נראה שדת זו הלכה ודעכה במונחים של הפעילויות היומיומיות באתרים אלה. בשל ההשפעה של כת כמרים מהאליטה, שלב הקבורה התרכז כלפי מדינות המערב התיכון והיה פחות חשוב כאן.[14]

תרבות הופוול באוהיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של התרבויות הארכאולוגיות של אוהיו
קונספציה של אמנים של הזריחה בנקודת היפוך הקיץ בתלוליות מעגל שריבר (אנ') עם קבוצת התלוליות Mound City משמאל

הריכוז הגדול ביותר של אתרי טקסים של הופוול נמצא בעמק הנהר סיוטו (אנ') (מקולומבוס לפורטסמות' (אנ') באוהיו) ובעמק פיינט קריק (Paint Creek) הסמוך, שבמרכזו צ'יליקותי (אנ') באוהיו. מרכזי תרבות אלו הכילו בדרך כלל רוגם ומתחם תלוליות עפר גאומטרי המשתרע על פני עשרות עד אלפי דונמים, עם יישובי מגורים דלילים. יש עדויות מועטות לאוכלוסיות תושבים גדולות במתחמי המונומנט.[25]

הפארק הלאומי ההיסטורי תרבות הופוול, המקיף תלוליות שעל שמן נקראת התרבות, נמצא בעמק פיינט קריק (אנ'), במרחק של קילומטרים ספורים בלבד מצ'יליקותי, אוהיו. תלוליות עפר נוספות באזור צ'יליקותי כוללות את הופטון (אנ'), "Mound City", "נפת תלוליות סיפ ודיל" (Seip Earthworks and Dill Mounds District),‏ "High Banks Works", "ליברטי" (Liberty), סידר-בנק (אנ'), אנדרסון (Anderson), פרנקפורט (Frankfort Works Mound), דאנלפ (Dunlap), ספרוס היל (Spruce Hill Works), "תלולית סטורי" (Story Mound State Memorial) ותלוליות מעגל שריבר (אנ').[26] כאשר המתיישבים הקולוניאליים חצו לראשונה את הרי האפלצ'ים, לאחר כמעט מאה וחצי באמריקה הצפונית, הם נדהמו מהמבנים המונומנטליים הללו, שחלקם היו גבוהים עד 21 מטרים ומשתרעים על שטח של עשרות דונמים.

מתחם תלוליות פורטסמות' (אנ') נבנו משנת 100 לפנה"ס עד 500 לספירה. זהו מרכז טקסי גדול הממוקם במפגש הנהרות סיוטו ואוהיו. חלק ממתחם תלוליות העפר הזה משתרע על פני נהר אוהיו לתוך קנטקי. המתחם כולל קטע צפוני המורכב ממספר מתחמים סגורים עגולים, שני מתחמים סגורים גדולים דמויי פרסה ושלוש מערכות דרכים בין קירות מקבילים המובילות ממקום זה. קבוצה אחת של דרכים הובילה לדרום-מערב וייתכן שהייתה מקושרת למתחם סגור מרובע גדול הממוקם בצד קנטקי של הנהר אוהיו. מערכת דרכים נוספת הובילה לדרום-מזרח, שם חצתה את נהר אוהיו והמשיכה לאתר ביגס (אנ'), מתחם סגור מעגלי מורכב המקיף תלולית חרוטית. מערכת הדרכים השלישית הובילה לצפון-מערב למרחק בלתי מוגדר, לכיוון אתר טרמפר (אנ').[27]

מכלול פוינט פנינסולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלול פוינט פנינסולה (אנ') היה תרבות אינדיאנית שהייתה ממוקמת באונטריו בקנדה וניו יורק בארצות הברית של ימינו, בתקופת וודלנד התיכונה. משערים שהיא הושפעה ממסורות הופוול של עמק הנהר אוהיו. נראה שהשפעה זו הסתיימה בערך בשנת 250 לספירה, ולאחר מכן לא נהגו עוד לערוך טקסי קבורה.[28]

מכלול סאגין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלול סאגין (אנ') היה תרבות אינדיאנית שהייתה ממוקמת סביב החופים הדרום-מזרחיים של ימת יורון וחצי האי ברוס (אנ'), סביב אזור לונדון, אונטריו, ואולי עד מזרחה עד הנהר גרנד (אנ') בקנדה. קיימות ראיות מסוימות לכך שבני מכלול סאגין בחצי האי ברוס אולי התפתחו לבני אודווה (אנ') ההיסטוריים, הידועים גם בשם אוטווה.[28]

תרבות סוויפט קריק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות סוויפט קריק (אנ') הייתה תרבות ארכאולוגית מתקופת וודלנד התיכונה בדרום-מזרח ארצות הברית (היום ג'ורג'יה, אלבמה, פלורידה, קרוליינה הדרומית וטנסי) המתוארכת לסביבות 100–700 לספירה.

תרבות וילהלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות וילהלם (Wilhelm culture‏; 1 עד 500 לספירה), בהשפעה הופווליאנית, הופיעה בצפון הפנהנדל של וירג'יניה המערבית (אנ'). הם היו בני התקופה של תרבות ארמסטרונג בעמק ביג סנדי, כמעט 350 קילומטרים במורד הזרם של הנהר אוהיו. הם היו מוקפים בעמים שיצרו כלי חרס בסגנון ווטסון (Watson). חרסי וילהלם היו דומים לקדרות ארמסטרונג, אך לא עשויים היטב. נראה כי שברי מקטרות הם מסוג בסיס הפלטפורמה.

תלוליות עפר קטנות הוקמו סביב קברים בודדים המחופים באבן (רגמים). אלה כוסו יחד תחת תל גדול אחד.[29]

ארבעת אתרי הכפר הידועים נחקרו מעט, ונראה כאילו ננטשו בערך בשנת 500 לספירה. חוקרים מקומיים חדשים בוחנים את תקופת האזור הזו ועשויים לספק תובנה עתידית.[30]

קץ התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלוליות סיניסיסיפי (אנ'), פארק סיניסיסיפי, סטרלינג (אנ'), אילינוי

בסביבות שנת 500 לספירה, חדל סחר החליפין של הופוול, בניית התלוליות הופסקה, וצורות אמנות אופייניות לא הופקו עוד. מלחמה היא סיבה אפשרית, שכן כפרים המתוארכים לתקופת וודלנד העליונה עברו לקהילות גדולות יותר המוגנות על ידי תעלות וגדרות כלונסאות. תנאי אקלים קרים יותר יכלו לגרום לחיות ציד לנדוד צפונה או מערבה בחיפוש אחר שטחי מרעה. ייתכן שהופעת החץ והקשת הובילה לציד יתר של אוכלוסיות חיות הציד, כמו גם להפוך את הלוחמה לקטלנית יותר. עם פחות אנשים המשתמשים בדרכי סחר, ייתכן שהעברת המסורות התמעטה. ההתמוטטות בארגון החברתי יכולה הייתה לנבוע גם מאימוץ חקלאות בקנה מידה מלא. הסיבות המוחלטות להתפזרות הניכרת של התושבים טרם נקבעו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A. Martin Byers and DeeAnne Wymer, eds. Hopewell Settlement Patterns, Subsistence, and Symbolic Landscapes (University Press of Florida, 2010); 400 pages
  • Christopher Carr and D. Troy Case, eds. Gathering Hopewell: Society, Ritual, and Ritual Interaction (Interdisciplinary Contributions to Archaeology, Springer Verlag, 2005)' 733 pages

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרבות הופוול בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 48 המדינות, לא כולל אלסקה, הוואי והאיים האחרים
  2. ^ "גבר גדול" מוגדר כאדם בעל השפעה רבה בשבט, במיוחד במלנזיה ובפולינזיה. ייתכן שלאדם כזה אין סמכות שבטית רשמית או אחרת (באמצעות רכוש חומרי, או ירושה של זכויות), אך הוא יכול לשמור על הכרה באמצעות שכנוע ותבונה מיומנת. לגבר הגדול יש קבוצה גדולה של חסידים, גם מהשבט שלו וגם מקלאנים אחרים. הוא מעניק לחסידיו הגנה וסיוע כלכלי, בתמורה מקבל תמיכה בה הוא משתמש להגדלת מעמדו.
  3. ^ יום מעבר הרביעון הוא נקודת האמצע בין שתי עונות
  4. ^ אבן בוץ מותמרת בדרך כלל בצבע חום-אדום, היא דקת גרגיר וקל לעבד אותה. היא הייתה מוערכת על ידי האינדיאנים, לשימוש בייצור מקטרות טקסיות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Douglas T. Price; Gary M. Feinman (2008). Images of the Past, 5th edition. New York: McGraw-Hill. pp. 274–277. ISBN 978-0-07-340520-9.
  2. ^ 1 2 "Hopewell Culture". Ohio History Central. Ohio Historical Society.
  3. ^ "Hopewell Mound Group". Ohio History Central. Ohio Historical Society.
  4. ^ 1 2 "Native American Government-Eastern Woodlands".
  5. ^ Ray Hively and Robert Horn, A New and Extended Case for Lunar (and Solar) Astronomy at the Newark Earthworks
  6. ^ "The Octagon Earthworks: A Neolithic Lunar Observatory". אורכב מ-המקור ב-2008-01-11.
  7. ^ William F. Romain, Mysteries of the Hopewell: Astronomers, Geometers, and Magicians of the Eastern Woodlands
  8. ^ Ohio Hopewell :Ancient Crossroads of the American Midwest
  9. ^ "Ancestral Art-Information on Hopewell Culture". אורכב מ-המקור ב-2008-09-05.
  10. ^ 1 2 3 4 Power, Susan (2004). Early Art of the Southeastern Indians – Feathered Serpents and Winged Beings. University of Georgia Press. ISBN 978-0-8203-2501-9.
  11. ^ "Hopewell (1–400 A.D.)".
  12. ^ Tremper Mound and Earthworks
  13. ^ "A Survey of Adena-Hopewell (Scioto) Anthropomorphic Portraiture" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2009-03-06.
  14. ^ 1 2 Dragoo, Don W. (1963). Mounds for the Dead. Annals of the Carnegie Museum. Vol. 37. Woodward and McDonald; Carnegie Museum. ISBN 978-0-911239-09-6.
  15. ^ "Copena". אורכב מ-המקור ב-2007-01-25.
  16. ^ Ian K. deNeeve. "Midwest Archaeological Conference". אורכב מ-המקור ב-2008-05-16.
  17. ^ "Excavation and Archaeological Investigation at Barstow County's Leake Site-Evidence for Interaction". אורכב מ-המקור ב-2011-07-07.
  18. ^ "Toolesboro Mounds History". אורכב מ-המקור ב-2008-01-24.
  19. ^ "Trowbridge (14WY1) is an archaeological site located near Kansas City, Kansas".
  20. ^ "Talk-Hopewell Tradition". אורכב מ-המקור ב-2008-07-26.
  21. ^ "Louisiana Prehistory-Marksville". אורכב מ-המקור ב-2008-02-23.
  22. ^ Gibbon, Guy E.; Ames, Kenneth M., eds. (1998). Archaeology of Prehistoric Native America: an encyclopedia. Routledge. pp. 527–528. ISBN 978-0-8153-0725-9.
  23. ^ 1 2 Gibbon, Guy E.; Ames, Kenneth M., eds. (2003-05-31). "Encyclopedia of Prehistory Complete set of Volumes 1-8 and Volume 9, the index volume: Published in conjunction with the Human Relations Area Files". Archaeology of Prehistoric Native America: an encyclopedia. Routledge. pp. 327–328. ISBN 978-0-8153-0725-9.
  24. ^ Late Woodland Period ca. A.D. 500 to 1500
  25. ^ "m7/98 Encyclopedia of North American Prehistory M". אורכב מ-המקור ב-2009-10-27.
  26. ^ Burks, Jarrod; Cook, Robert A. "Beyond Squier and Davis : Rediscovering Ohio's earthworks using geophysical remote sensing". American Antiquity. Cambridge University Press. 78 (4): 667–689. doi:10.7183/0002-7316.76.4.667. JSTOR 41331917.
  27. ^ Andrew Sewell, Mound Park and the Preservation of the Portsmouth Earthworks
  28. ^ 1 2 "The Archaeology of Ontario-The Middle Woodland Period". אורכב מ-המקור ב-2009-07-15.
  29. ^ Rice, and Brown (1993). West Virginia, a history. Vol. 2. University Press of Kentucky; Google eBook. ISBN 978-0-911239-09-6.
  30. ^ Exploring West Virginia Archaeology
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תרבות_הופוול&oldid=38407412"