תרופות להרדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב כסיכום שיעור, ואף פחות מכך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרדמה כללית (General anesthesia) היא דיכוי עירנות כתוצאה מדיכוי הפעילות המוחית[דרושה הבהרה]. בשעת ההרדמה אין תחושת כאב, שרירים אינם מתכווצים והמורדם נמצא במצב של חוסר הכרה.

מנגנון פעולת ההרדמה: תרופות להרדמה מעכבות את הולכת הגירויים העצביים למוח ומדכאות את מרכז העירנות הנמצא במוח.

שלבי ההרדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיכוך הכאב במורדם
  • עירור (הכרה מעורפלת)
  • הרדמה ניתוחית (המורדם אינו חש בכאב, שרירי השלד רפים, האישונים אינם מגיבים.
  • שיתוק המוח[דרושה הבהרה] לטווח ארוך (נשימה מדוכאת ואינה מצליחה להתקיים בכוחות עצמה, לחץ הדם משתנה)

תרופות הרדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרי הרדמה הנלקחים בשאיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גז צחוק (nitrous oxide) גז בעל השפעה מהירה אך גם מאוד חלשה. הרדמה ניתוחית אינה מושגת על ידי גז זה בלבד כי אינו גורם להרפיית השרירים, דיכוי נשימתי ודיכוי לבבי. הגז משמש בדרך-כלל בתחום רפואת השיניים.
  • הלותאן (halothane) - נוזל נדיף בעל ריח נעים . תרופה זו היא בשימוש רחב, אך מאוד מסוכנת. ישנו סיכוי נמוך לנזק חמור לכבד.
  • תרופות שונות אחרות: enflurane, desflurane, sevoflurane. תופעות לוואי של קבוצת תרופות זאת: האטת קצב לב, עוצמת כיווץ לב נמוכה, דיכוי נשימה, דיכוי מח העצם (לפעמים), פגיעה כבדית, תת-לחץ דם, חום ממאיר.

חומרי הרדמה הניתנים תוך ורידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • thiopental - מסיסת שומן, חודרת למוח בנקל ואז מרדימה, לאחר כניסתה למוח עוברת פיזור מחדש וכתוצאה מכך נכנסת לרקמות שומניות ומצטברת שם. זמן ההשפעה הוא כ-20 שניות. הרדמה זו היא לניתוחים קצרים.
  • propofol ו- methohexital - [דרושה הבהרה] זמן ההשפעה כ-40 שניות זוהי תרופה יעילה מאוד לחולים הנוטים ליתר חום ממאיר[דרושה הבהרה].
  • etomidate - תרופה שאינה מורידה כמעט לחץ דם, אינה מעלה לחץ דם תוך גולגולתי, זמן קצר עד להשפעה, מערכת הנשימה כמעט שאינה נפגעת. שמישה בעיקר לחולים המאושפזים במחלקות לטיפול נמרץ כאשר אין רוצים ליצור נזק נוסף לנזק שבשלו הם מאושפזים.
  • ketamine - התרופה גורמת לאחריה להזייות, סיוטים, נדודי שינה וזאת בגלל שזרימת הדם למוח גוברת.
  • midazolam - לרוב שמישה בגסטרוסקופיות ובטיפול טרום אלחושי. התרופה גורמת לשיכחה לאחר מתנה.
  • droperidol ו-fentanyl - השילוב בין שתי התרופות הללו מאפשר למטופל להגיב לפקודות, הוא אינו חש כלל בכאב ואין הוא זוכר את הטיפול שעבר. זוהי הרדמה המשומשת לרוב בצנתורים.

הרדמה מאוזנת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שילוב של שניים ויותר מחומרי ההרדמה כדי להפחית את המינון
  • שימוש במשתק שרירים לטווח קצר, בנוסף לחומר ההרדמה
  • שימוש באופיואיד להרגעת הכאב
  • שילוב בין הרדמה ורידית להרדמה בשאיפה
  • תרופות נוגדות הקאה או נוגדות צרבת בנוסף לצום לפני ההרדמה
  • תרופות המשמשות כנגד גודש בריאות

טיפול לפני ואחרי הרדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופת טשטוש לרוב משומשת כדי לקצר את שלב 2 של ההרדמה הוא שלב העירור.

טיפול באטרופין למניעת גודש בריאות ולהגברת קצב לב.

טיפול בפרומתאזין כדיי להפחית בחילה והקאה לאחר הניתוח, ולהפחית רגישות יתר.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.