תרזה קופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרזה קופי
Thérèse Coffey
לידה 18 בנובמבר 1971 (בת 52)
Billinge, לנקשייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Thérèse Anne Coffey עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה השמרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
theresecoffey.co.uk
סגן ראש ממשלת בריטניה
6 בספטמבר 2022 – 25 באוקטובר 2022
(7 שבועות ויום)
חבר הפרלמנט ה-55 של הממלכה המאוחדת
6 במאי 2010 – 30 במרץ 2015
(4 שנים ו־47 שבועות)
חבר הפרלמנט ה-56 של הממלכה המאוחדת
7 במאי 2015 – 3 במאי 2017
(שנתיים)
חבר הפרלמנט ה-57 של הממלכה המאוחדת
8 ביוני 2017 – 6 בנובמבר 2019
(שנתיים ו־21 שבועות)
חברת המועצה המלכותית
2019–מכהנת
(כ־5 שנים)
חברת הפרלמנט ה-58 של הממלכה המאוחדת
12 בדצמבר 2019 – מכהנת
(4 שנים ו־18 שבועות)
מזכיר המדינה לסביבה, מזון ולכפר
25 באוקטובר 2022 – 13 בנובמבר 2023
(שנה)
→ Ranil Jayawardena
Stephen Barclay ←
שרת הבריאות
6 בספטמבר 2022 – 25 באוקטובר 2022
(7 שבועות ויום)
→ Stephen Barclay
Stephen Barclay ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תרזה אן קופי (באנגלית: Thérèse Anne Coffey; נולדה ב-18 בנובמבר 1971) היא פוליטיקאית בריטית שכיהנה כשרה לענייני הסביבה בקבינט של רישי סונאק. קודם לכן כיהנה כסגנית ראש ממשלת בריטניה ושרת הבריאות בקבינט של ליז טראס.[1] קופי היא חברת פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית ומייצגת בבית התחתון של הפרלמנט את מחוז הבחירה סאפוק קוסטאל מאז 2010.

קופי כיהנה בממשלתה של תרזה מיי כתת-שר במשרד לאיכות הסביבה בין השנים 2016 ל-2019, ולאחר מכן מונתה בממשלתו של בוריס ג'ונסון כשרה זוטרה באותו המשרד עד ספטמבר 2019. בעקבות התפטרותה של אמבר ראד החליפה אותה קופי בתפקיד שרת העבודה בספטמבר 2019. לאחר התפטרותו של ג'ונסון מראשות הממשלה בשנת 2022, תמכה קופי במועמדותה של ליז טראס לראשות המפלגה השמרנית. עם כניסתה של טראס לדאונינג 10, היא מינתה את קופי לשרת הבריאות ולסגנית ראש הממשלה - האישה הראשונה אי פעם בתפקיד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופי נולדה ב-18 בנובמבר 1971 בבילינג במחוז לנקשייר. היא גדלה בליברפול ושם סיימה לימודי תיכון. לאחר מכן למדה בסומרוויל קולג' באוקספורד[2] וב-1998 סיימה את לימודי הדוקטורט בכימיה ביוניברסיטי קולג' לונדון.[3] לאחר סיום לימודיה עבדה קופי בחברת מרס בתפקידים שונים, ביניהם מנהלת הכספים של חטיבת המשקאות של החברה. לאחר מכן עבדה כמנהלת כספים בחטיבת הנכסים של ה-BBC.[4][5]

קופי התמודדה מטעם המפלגה השמרנית במחוז הבחירה של רקסהאם בבחירות הכלליות של 2005 אך לא נבחרה לאחר שהגיעה רק למקום השלישי עם 6,079 קולות (20% מהקולות).[6]

בבחירות לפרלמנט האירופי ביוני 2004, התמודדה קופי מטעם דרום מזרח אנגליה.[7] המפלגה השמרנית זכתה ב-4 מושבים עם 35.2% מהקולות, אך קופי הייתה ממוקמת במקום השביעי ולא נבחרה.

בבחירות הבאות לפרלמנט האירופי שנערכו ב-2009, התגוררה קופי באנדובר שבמחוז המפשייר, התמודדה שוב מטעם דרום מזרח אנגליה, והפעם הייתה במקום החמישי כשהמפלגה השמרנית גרפה 34.79% מהקולות וזכתה שוב ב-4 מושבים.[8]

קריירה פרלמנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בפברואר 2010 נבחרה כמועמדת השמרני מטעם מחוז סאפוק קוסטל, ועברה להתגורר בווסטלטון.[9][10][11] דייוויד מילר, סגן יו"ר הליברל-דמוקרטים המקומיים, העלה ספקות בנוגע למעמד מגוריה שם, וטען כי כתובת המגורים שלה היא בית נופש.[12] בבעלותה דירה ובעלות חלקית בית, שניהם בהמפשייר,[13] והיא מתגוררת בשכירות בווסטלטון.

בבחירות הכלליות של 2010, קיבלה קופי 25,475 קולות (46.4%) ונבחרה להיות האישה הראשונה המייצגת את סאפוק קוסטל בפרלמנט[14]

קופי הייתה חברה בוועדת התרבות, המדיה והספורט של הפרלמנו מיולי 2010 עד אוקטובר 2012, ואז מונתה לעוזרת של שר העסקים והאנרגיה מייקל פאלון.[15] ביולי 2014 מונתה לעוזרת למצליף הסיעתי.[16]

ב-2013 היא הצביעה נגד נישואים חד-מיניים, והצהירה: "אני אצביע נגד הצעת החוק כי נקודת המבט שלי על מה הם נישואין שונה מזו של כמה חברים אחרים... עבורי עדיין מדובר במשפחה, הבסיס של החברה".[17] היא הצביעה פעם נוספת נגד נישואים חד מיניים גם ב-2019 כשהפרלמנט דן בסוגיה גם לגבי לגבי צפון אירלנד.[18][19]

ב-11 במאי 2015 מונתה קופי לתפקיד סגנית יו"ר בית הנבחרים.[20]

קופי ספגה ב-2011 ביקורת מצד תושבי סאפוק גם על תמיכתה בהצעת הממשלה למכור קרקעות יער בבעלות ציבורית,[21] הצעה שהממשלה החליטה שלא לקדם בסופו של דבר.[22]

באוקטובר 2016, היא ספגה ביקורת מצד מנהיג המפלגה הליברל-דמוקרטית דאז, טים פארון, כי זכתה לאירוח בשווי 890 פאונד מחברת ההימורים "לדברוקס" לאחר שתמכה בתעשיית ההימורים בפרלמנט בדיוני ועדת התרבות, המדיה והספורט. קופי הכחישה כי שיקוליה הושפעו מהאירוח שקיבלה.[23]

בינואר 2016 הייתה קופי אחת מ-72 חברי הפרלמנט השמרנים שהצביעו כנגד הצעת חוק של מפלגת הלייבור לחייב בעלי בתים פרטיים להשכרה בסטנדרט אחיד למבנים ה"מתאימים למגורי אדם". עמדת הממשלה השמרנית הייתה כי בתים אכן צריכים לעמוד בסטנדרט כזה, אך לא באמצעות חוק שיחייב זאת במפורש.[24]

ביולי 2016, הצטרפה קופי למשרד להגנת הסביבה בתפקיד זוטר בממשלתה של תרזה מיי. מעמדה שודרג לדרגת "שר מדינה" כאשר בוריס ג'ונסון נכנס למשרד ראש הממשלה ביולי 2019.

כשרת העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התפטרותה של אמבר ראד בספטמבר 2019, הצטרפה קופי לקבינט כשרת העבודה, והמשיכה בתפקיד גם לאחר סבב המינויים שעשה ג'ונסון בפברואר 2020.[25][26]

בדצמבר 2021 הואשמו אנשי הסגל של קופי בהפרת הנחיות סגר הקורונה. דובר משרדה הכחיש את ההאשמות.[27] כמה שבועות לאחר מכן פרסמה קופי בחשבון הטוויטר שלה הודעת תמיכה בראש הממשלה בפרשת המסיבות.[28]

קופי המשיכה להגן על ג'ונסון גם ביולי 2022, כאשר הואשם בהתעלמות מההטרדות המיניות לכאורה של חבר הפרלמנט כריס פינצ'ר בעת שמינה אותה למצליף הסיעתי. לדבריה של קופי ג'ונסון "לא היה מודע" להאשמות "ספציפיות" הקשורות לפינצ'ר, והיא אף טענה כי לדעתה חשה שג'ונסון התמודד עם הנושא כראוי.[29] מאוחר יותר דובר מטעם ג'ונסון הודה כי ראש הממשלה אכן היה מודע להאשמות הקשורות לפינצ'ר.

קופי ניהלה את הקמפיין של ליז טראס בשלבים המוקדמים של הבחירות למנהיגות המפלגה השמרנית שנערכו בקרב חברי הפרלמנט השמרנים ב-2022, והייתה חלק מצוות הקמפיין גם בשלב הסופי של הצבעת חברי המפלגה.[30]

כסגנית ראש הממשלה ושרת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראס מינתה את קופי לסגנית ראש הממשלה ושרת הבריאות בממשלתה החדשה ב-6 בספטמבר 2022 ובכך הפכה קופי לאישה הראשונה בתפקיד סגנית ראש הממשלה.[31]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופי אינה מתראיינת על חייה הפרטיים. היא משתייכת לכנסייה הקתולית ואינה נשואה.[30]

אחותה, קלייר, מועסקת כעוזרת פרלמנטרית בלשכתה של קופי מאז 2015.[32]

קופי היא אוהדת של קבוצת הכדורגל של ליברפול,[33] ותחביביה כוללים גם גינון, קריוקי ומוזיקה.[20][34]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרזה קופי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Liz Truss - live updates: Truss outlines three priorities as PM - as Raab and Shapps confirm departure". Sky News (באנגלית). נבדק ב-2022-09-06.
  2. ^ "Four Somervillian MPs appointed to new roles in Cabinet reshuffle". Somerville, University of Oxford. 20 ביולי 2016. ארכיון מ-14 בינואר 2021. נבדק ב-2021-10-10. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Biodata on Coffey". אורכב מ-המקור ב-13 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Q&A Session with DR Thérèse Coffey MP". London School of Economics Student Union. ארכיון מ-10 באוקטובר 2021. נבדק ב-2021-10-10. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Coffey, Therese". politics.co.uk. ארכיון מ-12 במרץ 2022. נבדק ב-2021-10-10. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Politics section Therese Coffey: Electoral history and profile". The Guardian. ארכיון מ-3 ביולי 2022. נבדק ב-16 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "2004 Election Candidates". European Parliament Liaison Office. ארכיון מ-13 באוגוסט 2018. נבדק ב-13 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ אתר למנויים בלבד European elections 2009: South East region, The Telegraph, 26 May 2009
  9. ^ "Biodata on Coffey, ibid". אורכב מ-המקור ב-13 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Euro Election Candidates". West Sussex Conservatives. אורכב מ-המקור ב-2009-06-05.
  11. ^ "Therese Coffey selected for Suffolk Coastal". ConservativeHome's Seats & Candidates blog. ארכיון מ-19 בנובמבר 2018. נבדק ב-14 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Dines, Graham (28 באפריל 2010). "Tory hits out in row over her home address". Ipswich Star. ארכיון מ-19 בנובמבר 2018. נבדק ב-14 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Property holdings". אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2010. נבדק ב-29 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "BBC News - Election 2010 - Constituency - Suffolk Coastal". news.bbc.co.uk. ארכיון מ-12 במרץ 2022. נבדק ב-14 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Dr Thérèse Coffey MP". UK Parliament. ארכיון מ-22 באוגוסט 2016. נבדק ב-2 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Thérèse Coffey". www.conservatives.com. ארכיון מ-25 במאי 2019. נבדק ב-2 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Hansard, Commons Debates, col 220, 5 February 2013.
  18. ^ "Therese Coffey MP, Suffolk Coastal". TheyWorkForYou. mySociety. ארכיון מ-20 בדצמבר 2019. נבדק ב-11 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Liz Truss given ministerial role covering equalities and women's issues". BBC News. 10 בספטמבר 2019. ארכיון מ-12 במרץ 2022. נבדק ב-11 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 "Thérèse Coffey MP". GOV.UK. ארכיון מ-12 במרץ 2022. נבדק ב-2 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Robinson, Craig (12 בפברואר 2011). "Gallery: MP faces criticism at heated forest meeting". East Anglian Daily Times. ארכיון מ-14 ביולי 2014. נבדק ב-10 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "'No sell-off' for public forests". BBC News. 31 בינואר 2013. ארכיון מ-20 ביולי 2014. נבדק ב-10 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Lo, Joseph (27 באוקטובר 2016). "Tory MP Criticised After Accepting Trips To Horse Racing From Ladbrokes". Buzzfeed. ארכיון מ-29 בדצמבר 2017. נבדק ב-28 בדצמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Stone, Jon (13 בינואר 2016). "Tories vote down law requiring landlords make their homes fit for human habitation". The Independent. ארכיון מ-7 במאי 2022. נבדק ב-14 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Proctor, Kate; Mason, Rowena (12 בפברואר 2020). "Cabinet reshuffle: expected winners and losers in Johnson's new order". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-12 במרץ 2022. נבדק ב-1 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Cabinet reshuffle: Who is in Boris Johnson's new cabinet?". BBC News (באנגלית בריטית). 14 בפברואר 2020. ארכיון מ-25 ביולי 2019. נבדק ב-1 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Smith, Mikey; Wearmouth, Rachel (11 בדצמבר 2021). "DWP staff 'drank into the night' in Therese Coffey's private office during lockdown". The Mirror. ארכיון מ-29 בינואר 2022. נבדק ב-6 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Williams, Angus (13 בינואר 2022). "Suffolk MP backs prime minister's 'sincere' apology over BYOB event". East Anglian Daily Times. ארכיון מ-29 בינואר 2022. נבדק ב-6 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Brown, Hannah (3 ביולי 2022). "Boris Johnson 'not aware' of 'specific' Chris Pincher allegations, says Therese Coffey". The Scotsman. ארכיון מ-3 ביולי 2022. נבדק ב-3 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ 1 2 Ivers, Charlotte (20 באוגוסט 2022). "Thérèse Coffey: the cigar-smoking, karaoke-singing tip for chief whip". The Sunday Times. נבדק ב-20 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Salisbury, Josh (6 בספטמבר 2022). "Thérèse Coffey, Kwasi Kwarteng and James Cleverly given key roles in Cabinet". Evening Standard (באנגלית). נבדק ב-6 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "Register of Members' Financial Interests as at 2 March 2020" (PDF). UK Parliament. p. 97. ארכיון (PDF) מ-21 במרץ 2020. נבדק ב-10 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Commons call for Kenny Dalglish knighthood". BBC News. 27 באפריל 2011. ארכיון מ-29 באפריל 2011. נבדק ב-27 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Keane, Daniel (2022-09-06). "Who is Thérèse Coffey, set to become UK's new cigar-smoking Health Secretary?". Evening Standard (באנגלית). נבדק ב-2022-09-06.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תרזה_קופי&oldid=37473368"