Basketball Jones

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Basketball Jones featuring Tyrone Shoelaces"
שיר בביצוע צ'יץ' וצ'ונג
מתוך האלבום Los Cochinos
יצא לאור ספטמבר 1973
סוגה שיר קומי, פאנק, סול
בי-סייד Don't Bug Me
אורך 4:04
חברת תקליטים Ode Records

Basketball Jones (השם המלא: Basketball Jones featuring Tyrone Shoelaces) הוא שיר של צ'יץ' וצ'ונג שנכלל באלבומם Los Cochinos מ-1973. "Jones" היא מילת סלנג ל"אובססיה" או "התמכרות". כלומר "Basketball Jones" היא התמכרות לכדורסל. השיר לווה בסרטון שיצא ב-1974, שאף הוצג בקולנוע כהקדמה להקרנתם של כמה סרטים. הסרטון אף הוצג בסרט "להיות שם" (1979) וגרסת כיסוי של השיר נכללה בפסקול הסרט "ספייס ג'אם" (1996).

תיאור השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר מגלם צ'יץ' מרין את דמותו של טיירון שולייסס (Tyrone Shoelaces), שאת קולו הוא שר בקול פלסט (השם "טיירון" נשמע דומה ל-"tie-your-own", כך שהשם נשמע כמו "קשור בעצמך את השרוכים"). שולייסס מתאר בשיר את האובססיה שלו לכדורסל, שהחלה כבר כשהיה תינוק. כמו כן הוא מתפאר בכישרון הכדורסל שלו, ומשתמש פעמים רבות במושגים מקצועיים הקשורים למשחק. כחלק מהאובססיה למשחק הוא אף מניח את הכדור מתחת לכרית ועל כן לא יכול לישון בלילה. טיירון מזכיר בשיר את שחקן העבר ביל ראסל ואת שדרני הספורט צ'יק הרן וכריס שנקל. בגרסת האלבום, את השיר מקדים ראיון היתולי עם מאמן הכדורסל של שולייסס "אומגוונה קיקבוטי" (Umgwana Kickbooti, נשמע כמו "אני הולך לבעוט בתחת"), שאף מוזכר בשיר.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטת השיר כללה שיתוף פעולה עם קבוצת אמנים מוכרים שהתגבשה במקרה, שככלה את ג'ורג' הריסון (גיטרה),[1] קרול קינג (פסנתר חשמלי), בילי פרסטון (אורגן), טום סקוט (סקסופון), ניקי הופקינס (פסנתר), קלאוס פורמן (גיטרה בס) וג'ים קלטנר (כלי הקשה). להקת הבנות The Blossoms ומישל פיליפס (מלהקת האמהות והאבות) השתתפו אף הן בשיר כקולות המעודדות.

בתחילת העבודה על השיר הייתה מנגינה שניגן טומי צ'ונג על הפסנתר, ושלצליליה שר צ'יץ' מרין. ג'ורג' הריסון הקליט במקביל באולפן הסמוך, וכפי שהעיד צ'יץ' מרין, מפיק האלבום Los Cochinos לו אדלר רץ לאולפן שבו ישב הריסון וניגן לו את השיר. הם השלימו את השיר במקום. אדלר סיפר כיצד התגבשה קבוצת הכוכבים המקרית:

"אני מניח שקראתי לקרול (קינג) ואמרתי לה להגיע, אבל עם הריסון ו(קלאוס) פורמן בפנים - לא היה צורך לקרוא לאנשים ולבקש שינגנו. כולם היו במקרה באולפני A&M Studios באותו זמן, ועבדו על פרויקטים שונים. השמועה על ההקלטה יצאה מהאולפן והגיעה למסדרונות".[2]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Basketball Jones" הוא פרודיה על השיר "Love Jones" של להקת Brighter Side of Darkness. הוא יצא כסינגל בספטמבר 1973 והגיע למקום ה-15 במצעד ה-100 של מגזין בילבורד. בכך היה לשיר הפרודיה היחיד שהגיע למקום גבוה יותר במצעד, לעומת השיר שעליו נעשתה הפרודיה. הצד השני של הסינגל היה "Don't Bug Me", שנכלל גם הוא כרצועה באלבום Los Cochinos. בעקבות אמנות הגרפיטי בעטיפת האלבום, העטיפה בשני צדי הסינגל כוללת אמנות גרפיטי.[3]

ב-1996 ביצעו בארי וייט וכריס רוק גרסת כיסוי לשיר לפסקול הסרט "ספייס ג'אם". רוק שר את הקולות הגבוהים ודקלם שורות, ווייט שר בקול נמוך. כמו כן להקת בנות שרה את הפזמון.

סרט אנימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיירון שולייסס בסרטון

"Basketball Jones" הוא סרט אנימציה קצר משנת 1974 המבוסס על השיר של צ'יץ וצ'ונג. הסרטון נוצר כדי לקדם את הוצאתו של השיר בארצות הברית. הסרטון מציג את הנער טיירון שולייסס ואת אהבתו לכדורסל. יוצר הסרט הוא האנימטור פול גרוול (Paul Gruwell), אם כי טעות נפוצה היא שהיוצר הוא רלף בקשי.

בסרטון נראה שולייסס כבעל כישרון מלידה ל"דריבלינג" (dribbling, כדרור; נעשה בסרטון משחק מילים, ובמקום לכדרר נראה התינוק מזיל ריר, משמעות נוספת ל-dribbling), ולפיכך אמו קונה לו כדורסל כמתנה. שולייסס מתאהב בכדור והולך אתו לכל מקום. שולייסס מגיע ל"טורניר הכדורסל", ושם הוא מבקש מחבריו לקבוצה, מהמאמנים ומהמעודדות "לעזור לו". מקהלת גוספל מתחילה לשיר, ושירתה מתגברת. לאחר מכן ישנם כמה קטעים של שולייסס משחק בכדורסל, בעיקר מכדרר לאורך המגרש, אך שאר הווידאו מציג בעיקר אנשים שונים ומשונים באצטדיון וברחבי העולם שרים לצלילי "Basketball Jones". בסוף הווידאו, שולייסס גדל בקצב מהיר, אל מעבר לגג האצטדיון ובסופו של דבר משתמש בירח ככדור כדורסל. אז נראות דמויות שונות שרות את השיר "Basketball Jones", ובהן צ'יץ' וצ'ונג, לוחמי וייטקונג, קינג קונג, חתולי רחוב, אנשי עסקים, גורו היושב בקצה הר, עוזריו של ריצ'רד ניקסון (שבעצמו בוהה באוויר; הסרטון יצא קצת אחרי התפוצצות פרשת ווטרגייט), מקהלת נזירות וחברי הביטלס (ג'ורג' הריסון ניגן בגיטרה בהקלטת השיר).

הסרטון "Basketball Jones" יצא לתיאטראות הקולנוע ב-1974, כאשר הוצג לפני הקרנות נבחרות של הסרט "הפרט האחרון" בכיכובו של ג'ק ניקולסון.[4] הסרטון אף נראה בסרט California Split מ-1974 בבימויו של רוברט אלטמן, והוא אף מנע את הוצאתו לווידאו בשל סירובה של אולפני קולומביה לשלם תמלוגים על השימוש בשיר. בהמשך הסיר אלטמן את השיר מפסקול הסרט (אך לא את הסרטון) כדי לאפשר את הוצאתו ב-DVD. הסרטון יצא מחדש לאולמות הקולנוע ב-1976, כאשר הוצג לפני הקרנת הסרט Tunnel Vision. עם זאת, הסרטון ככל הנראה ידוע בעיקר בשל כך שנכלל בסרט "להיות שם" (1979) בבימויו של האל אשבי, כאשר דמותו של פיטר סלרס, צ'ונסי גרדינר, צופה בסרטון בלימוזינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Castleman, Harry; Podrazik, Walter J. (1977). "1973 – Wings Over Europe". All Together Now – The First Complete Beatles Discography 1961–1975 (Second ed.). New York: Ballantine Books. p. 126. ISBN 0-345-25680-8.
  2. ^ החוברת הנלווית ל-"Where There's Smoke, There's Cheech & Chong"
  3. ^ Los Cochinos ©#!!* (CD). Cheech y Chong. 1973.
  4. ^ "Random Notes". Rolling Stone. Straight Arrow Publishers, Inc. (157): 28. 28 במרץ 1974. {{cite journal}}: (עזרה)