Dryococelus australis

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןDryococelus australis
Dryococelus australis 02 Pengo.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: מקלונאים
תת־סדרה: Verophasmatodea
משפחה: מקלוניים
סוג: Dryococelus
מין: Dryococelus australis
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Dryococelus australis
‏Montrouzier, 1885
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Dryococelus australisאנגלית: Lord Howe Island stick insect – מקלונאי אי הלורד האו) הוא חרק שמשנת 1930 נחשב כנכחד, עד שנתגלה מחדש בשנת 2001 (תופעה המכונה אפקט לזרוס על שם דמותו של לזרוס מהברית החדשה שישו החיה). החרק נכחד מבית הגידול הגדול ביותר שלו, אי הלורד האו, והוא כונה "החרק הנדיר ביותר בעולם", שכן האוכלוסייה שנתגלתה מחדש כללה פחות מ-30 פרטים החיים על האיון הקטן פירמידת בול (Ball's Pyramid).

אנטומיה והתנהגות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרק Dryococelus australis בוגר יכול להגיע לאורך של 15 סנטימטר ולמשקל של 25 גרם, כשהנקבות גדולות מהזכרים. בשל גודלם הם מכונים לעיתים "לובסטרים יבשתיים" או "נקניקים מהלכים". צורתם מלבן מוארך ויש להם רגליים חסונות. לזכרים יש ירכיים עבות באופן מיוחד. שלא כרוב מיני המקלונאים, הם נטולי כנפיים, אבל הם מסוגלים לרוץ מהר.

ההתנהגות החברתית של מקלונאי זה יוצאת דופן בהתייחס למיני חרקים אחרים. הזכרים והנקבות יוצרים סוג קשר מיוחד. הזכרים עוקבים אחר הנקבות ופעילותם תלויה בפעילות הנקבה. במשך הלילה הזוג ישן כשהנקבה חבוקה על ידי שלוש מרגליו של הזכר.

הנקבות מטילות ביצים כשהן תלויות מענפים. הבקיעה יכולה להתרחש עד תשעה חודשים אחר כך. מיד לאחר הבקיעה יש לנימפה צבע ירוק והיא פעילה במהלך היום, ככל שהחרק מתבגר צבעו הולך ומתכהה עד שנעשה כמעט שחור והוא פעיל בלילות.

היסטוריה ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרקים אלו היו פעם נפוצים מאוד באי הלורד האו, עד כדי כך שבעבר נעשה בהם שימוש כפיתיון לדגים. הם נכחדו זמן קצר לאחר שהחולדה המצויה, מין פולש, הגיעה לאי ב-1918, כאשר אוניית האספקה "מקמבו" (Makambo) עלתה על שרטון. החרק האחרון נראה על האי ב-1920, ואחר כך המין נחשב כנכחד.

בשנות ה-60 ביקר צוות מטפסי צוקים בפירמידת בול (Ball's Pyramid), סטאק סלעי, 23 קילומטרים דרומית מזרחית לאי הלורד האו. פירמידת בול הוא הסטאק הגבוה והמבודד ביותר בעולם. האיון נטול עצים ותלול ביותר כשפסגתו מתנוססת לגובה של 562 מטרים מפני הים. המטפסים גילו Dryococelus australis מת. בשנים הבאות, נתגלו חרקים מתים נוספים, אך משלחות שניסו למצוא פרטים חיים נכשלו.

ב-2001 נחת צוות של אנטומולוגים ואנשי איכות הסביבה על פירמידת בול על מנת לקטלג את הפלורה והפאונה שלו. להפתעתם הם גילו אוכלוסייה של מקלונאים חיים תחת שיח Melaleuca בודד. האוכלוסייה הייתה קטנה ביותר, רק כ-30-20 פרטים.

בשנת 2003 חזר צוות מחקר משירות הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של ניו סאות' ויילס לפירמידת בול ואסף שני זוגות של זכר ונקבה בגיל הפריון, זוג אחד נשלח למגדל פרטי בסידני והשני לגן החיות של מלבורן. לאחר כמה קשיים ראשונים הם החלו להתרבות בשביה. המטרה הסופית היא ליצור אוכלוסייה מספיק גדולה על מנת לשחררם בחזרה באי הלורד האו, אם המיזם להשמיד את החולדות הפולשות יצליח. ב-2006 היה גודל האוכלוסייה בשביה כ-50 פרטים ועוד כמה אלפי ביצים הממתינות לבקיעה. נכון ל-2008 גדלה האוכלוסייה ל-450 פרטים, כאשר 20 מתוכם הוחזרו לבית גידול מיוחד על אי הלורד האו. נכון לאפריל 2012 הצליח גן החיות במלבורן לגדל 9,000 פרטים.

בשנת 2014 ראה צוות טיפוס לא מורשה חרקי מקל חיים בקרבת פסגת פירמידת בול, בסבך של שיחים ממשפחת הגמאיים המושרשים בקרקעות דקות מאוד בגובה 500 מטר, מה שמרמז כי תחום התפוצה החרק באי רחב יותר ממה שחשבו בעבר, וכי העדפות המזון שלו אינן מוגבלות ל-Melaleuca howeana.

בתחילת 2016 בקעו בגן החיות של מלבורן 13,000 ביצים, וכן נשלחו ביצים לגן החיות של בריסטול באנגליה, לגן החיות של סן דייגו בארצות הברית ולגן החיות של טורונטו בקנדה, כדי להקים אוכלוסיות שונות מוגנות.[2]

מחקר שנערך בשנת 2017 בהשוואת רצפי DNA של מקלונאים שמקורם בפירמידת בול עם אלה מדגימות המוזיאונים מאי לורד האו, הראה כי רצפי פירמידת בול נבדלים מאלו של האי לורד האו בדרגה דומה לשונות בין דגימות המוזיאון, למרות הבדלים מורפולוגיים בין שתי הקבוצות. אישוש ששתי האוכלוסיות מייצגות את אותו המין. הגנום נמצא גדול מאוד בגודלו (מעל 4 ג'יגה-בתים) וכנראה שהוא הקספלואידי.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Dryococelus australis בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dryococelus australis באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ AAP (13 בינואר 2016). "Revived Aus stick insect takes on world". NineMSN. 
  3. ^ Mikheyev, A. S.; Zwick, A.; Magrath, M. J. L.; Grau, M. L.; Qiu, L.; Su, Y. N.; Yeates, D. (2017). "Museum Genomics Confirms that the Lord Howe Island Stick Insect Survived Extinction". Current Biology 27 (20): 3157–3161.e4. PMID 28988864. doi:10.1016/j.cub.2017.08.058.