שיטת השחרור הרגשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיטת השחרור הרגשי (באנגלית: Emotional Freedom Technique - EFT) היא שיטה טיפולית משלימה חסרת תועלת שפותחה בשנות ה-80 בארצות הברית. השיטה מסתמכת על אזכורים ברפואה הסינית אודות "חסימות אנרגטיות" כסיבה למחלות ולבעיות, בשילוב עם שיטות פסבדו-מדעיות מערביות כגון שיטת NLP. בשיטת השחרור הרגשי המטופל מתופף באצבעותיו על נקודות בגופו שבהם עוברים לכאורה המרידיאנים, תוך אמירה מילולית המתארת את הבעיה, על מנת "לשחרר את זרימת האנרגיה" בגופו.[1] קיימות מספר שיטות טיפול אלטרנטיביות המתייחסות למרידיאנים או "זרימת אנרגיה", אולם מעולם לא הוכח קיומם של ערוצי אנרגיה כאלה,[2] ולא הוגדר טבעה של אותה אנרגיה לכאורה.

שתי סקירות מדעיות עדכניות העלו כי שיטת השחרור הרגשי אינה יעילה כלל.‏[3][4] הסקירה הראשונה הזהירה מטפלים מפני שימוש בשיטה וקראה להם ליידע את הציבור אודות חוסר יעילותה.‏[3] הסקירה השנייה הבהירה כי הממצאים המדעיים שנאספו עד כה מעלים בבירור כי השיטה חסרת תועלת ואין צורך במחקר נוסף בנושא.‏[4]

תיאור השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגי השחרור הרגשי הניחו כי כל הבעיות בגוף האדם - המחלות והתסמינים הגופניים והנפשיים - נובעות מחסימות בזרימה האנרגטית דרך המרידיאנים בגוף. מטרת השיטה היא לשחרור חסימות אלו ולהפחית את רמות החרדה והמתח. העוסקים בשיטה מציעים את השימוש בה למגוון רחב של מצבים, ביניהם פוסט-טראומה, כעסים, הפרעות אכילה (בולמיה ואנורקסיה), חרדות ופוביות, כאבים כרוניים, תסמינים פסיכוסומטיים, קשיים בשינה, מחסומים רגשיים, התנהגויות אובססיביות, ועוד. חלק מהטיפול מוקדש ללימוד טיפול עצמי על ידי המטופל.‏[5]

האנרגיות בגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הרפואה המזרח-אסיאתית, גוף האדם מתקיים תמיד בין ההרמוניה לדיסהרמוניה של אנרגיית הצ'י; כשהאיזון במערכת האנרגתית מתערער ונוצרות חסימות בזרימת האנרגיה לאורך המרידאנים, בא הדבר לידי ביטוי בצורת מחלות ובעיות גופניות או נפשיות. שיטות הטיפול המזרחיות המוכרות, כגון טאי צ'י, אקופונקטורה, צ'י גונג, ורייקי מוגדרות היום בתחום הרפואה המשלימה האנרגטית, ופועלות גם הן לשחרר ולשפר את זרימת האנרגיה. לעומתן, EFT מוגדרת בתחום הפסיכו-אנרגטי, שבה יש לשחרר את החסימות האנרגטיות וכן את החסמים הנפשיים והגופניים של המטופל.

אופן הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

EFT מתבססת על האמונות הקיימות ברפואה הסינית לגבי מיקומם של המרידיאנים ושל נתיבי זרימת האנרגיה. המטופל, בהדרכת המטפל, מתופף באמצעות אצבעותיו על מיקומי המרידיאנים בגופו. עוצמת התיפוף ומהירותו משתנות לפי המטופל ואופי הבעיה שמצריכה פתרון. התיפוף נעשה תוך כדי אמירה של משפטים שמתארים את הבעיה וגורמים למטופל להתמקד ולהתרכז בה. ההתמקדות של המטופל בבעיה נועדה להביא להקלה ורגיעה. על פי השיטה, בסופו של התהליך אמורה להשתפר זרימת האנרגיה לאורך המרידיאנים, ומצבו של המטופל משתפר בהדרגה. בפועל השיטה אינה מועילה למטופלים.‏[4][3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ EFT Research.
  2. ^ Simon Singh; Edzard Ernst (2008). “The Truth about Acupuncture”, Trick or Treatment. W. W. Norton & Company, 39–90. ISBN 978-0-393-06661-6. “"Scientists are still unable to find a shred of evidence to support the existence of meridians or Ch'i" (p72), "The traditional principles of acupuncture are deeply flawed, as there is no evidence at all to demonstrate the existence of Ch'i or meridians" (p107)” 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 McCaslin DL (June 2009). "A review of efficacy claims in energy psychology". Psychotherapy (Chicago) 46 (2): 249–56. doi:10.1037/a0016025. PMID 22122622. 
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Bakker GM (30 July 2013). "The current status of energy psychology: Extraordinary claims with less than ordinary evidence". Clinical Psychologist 17 (3): 91-99. doi:10.1111/cp.12020. 
  5. ^ מנשה כהן ונורית מרכוס - רימארצ'וק, ‏שיטת ה-Emotional Freedom Technique : היסטוריה, רציונאל ויישום בפסיכותרפיה, באתר פסיכולוגיה עברית, 9 במרץ 2009

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.