J

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "ג'יי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ג'יי (פירושונים).
Jj
Jj
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
  Vv Ww Xx Yy Zz  

J (גֵּ'י) היא האות העשירית באלפבית הלטיני, והאחרונה שהוספה לאלפבית מבחינה היסטורית. מבחינה פונולוגית, האות J מייצגת באנגלית ובשפות לטיניות נוספות עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, קולי (/IPA: /dʒ), ובשפות כמו צרפתית, האות מייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך, קולי (/IPA: /ʒ).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הייתה הסימן J הייצוג של האות הגדולה (אות המשמשת בראשית משפט) I. רק במאה ה-16 קבע פטרוס רמוס כי יש הבדל בין האותיות.

בשפה הצרפתית נהגית האות כ-ז' גרושה (כמו ז'אן ולז'אן או ז'ואיף-Juif), באנגלית התפתחה הגייה שונה לאות והיא נהגית כיום כ-ג' גרושה (כמו גּ'וּ - Jew, פרט למילים שמקורן בשפות זרות ואז ההגייה תהיה לעתים כבשפת המקור). בשפות גרמאניות ובשפות סלאביות נותר צליל האות כ-"י" בדומה לאות I (כמו יוּדֶּה - Jude). בשפה הספרדית מייצגת האות את הצליל "כ" רפה (כמו חֶסוּס - Jesús).

ייצוגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-ASCII מיוצגת האות על ידי 74 (J) ו-106 (j).
  • בקוד מורס מיוצגת האות על ידי נקודה ושלושה קווים: · - - -
  • התעתיק מאנגלית לעברית לאות J הוא ג' גרושה, אך פעם היו כאלו שנהגו לתעתק את ה-J כ-י' גרושה.
  • בסימון בדגלי קוד הדגל שמייצג J מחולק לשלישים, העליון והתחתון כחולים והאמצעי לבן.
  • בברייל מיוצגת האות כך:
Braille J0.svg

התפתחות האות J[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטו שמי פיניקי יווני אטרוסקי לטיני I לטיני J לטיני J
יד פרוטו שמית יוד פיניקית יוטא יוונית I אטרוסקית I לטינית J לטינית Jj מודרני

משמעויות נוספות של האות J[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא J בוויקישיתוף