D

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Dd
Dd
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
Vv Ww Xx Yy Zz

האות D היא האות הרביעית באלפבית הלטיני. מקורה של האות באות מהשפה הפרוטו-שמית ומהאלפבית הפרוטו-כנעני, שממנו התפתחה גם האות ד. מבחינה פונולגית, האות d מייצגת עיצור מכתשי, סותם, קולי (/IPA: /d) - כמו דל"ת בעברית. קוד ה-ASCII של האות הגדולה D הוא 68 ושל האות הקטנה d הוא 100.

ייצוגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "דלתה" (Delta), למעט בשימוש בשדות תעופה, שם משתמשים במילה "דיקסי" (Dixie), על מנת למנוע בלבול עם חברת התעופה דלתא.

ב-ASCII מיוצגת האות על ידי 68 (D) ו-100 (d).

בקוד מורס מיוצגת האות על ידי קו ושתי נקודות:

-··

בכתב ברייל:

Braille D4.svg

התפתחות האות D[עריכת קוד מקור | עריכה]

דג פרוטו כנעני דלת פרוטו כנעני פיניקי יווני אטרוסקי לטיני
דג פרוטו כנעני דלת פרוטו כנעני דלת פיניקית דלטא יוונית D אטרוסקית D לטינית

משמעויות של האות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשרים מסוימים, D יכולה לסמל:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]