Nevermind

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Nevermind
אלבום אולפן מאת נירוונה
יצא לאור 24 בספטמבר 1991
הוקלט 1990-1991 בסאונד סיטי, לוס אנג'לס ודבונשייר, צפון הוליווד
מקום הקלטה Sound City Studios עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אלטרנטיבי, גראנג'
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 42:38
חברת תקליטים גפן רקורדס
הפקה בוץ' ויג
כרונולוגיית אלבומים של נירוונה
Blew
(1989) 		Nevermind
(1991) 		Hormoaning
(1992)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Nevermind הוא אלבומה השני של להקת הגראנג' האמריקאית נירוונה. הוא יצא בספטמבר 1991 ונמכרו ממנו למעלה מ-10 מיליון עותקים בארצות הברית ו-30 מיליון עותקים בעולם.

מגזין NME, דירג את האלבום במקום ה-90 ברשימת "500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים של NME".[1] בשנת 2020 האלבום דורג במקום השישי ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין רולינג סטון.[2] מגזין Spin כלל את האלבום במקום הראשון ברשימת "300 האלבומים הטובים ביותר ב-30 שנים האחרונות (1985-2014), שנערך בשנת 2015.[3]

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום אשר נחשב בעיני רבים לאלבום הגדול ביותר בתולדות נירוונה, הפך את נירוונה מלהקה שנחשבה למשונה יחסית בעיני רבים לאחת מן הלהקות המצליחות והמוערכות ביותר כמעט בן-לילה. הוא שינה באופן יסודי את תמונתה המוזיקלית של התקופה, כשהסיט את אור הזרקורים מז'אנר רוק השיער של שנות השמונים, וסלל את הדרך לפריצתה של תנועת הגראנג', ששלטה בשוק המוזיקה במחצית הראשונה של שנות התשעים. כתוצאה מהצלחתו של האלבום הקהל נחשף ללהקות גראנג' נוספות כגון סאונדגארדן, פרל ג'אם ואליס אין צ'יינס ותרם להצלחתן. כמו כן הצלחת האלבום הכניסה את הרוק האלטרנטיבי היישר ללב המיינסטרים האמריקאי, ופתחה דלתות גם ללהקות שהיו רחוקות מתופעת הגראנג' של סיאטל, ביניהן סמשינג פמפקינס, אפגן ויגס ורייג' אגיינסט דה מאשין.

האלבום הופק בידי בוץ' ויג ומוקסס בידי אנדי ואלאס, שעיבד את הגיטרות המעוותות, התופים הרועשים, הבס הרועם והשירה הבלתי נשלטת של קורט קוביין למוזיקה שקהל נרחב של שוחרי מוזיקה יוכל להימשך אליה, ושיקבע מדד של איכות למוזיקת הרוק בהמשך העשור. קוביין הביע מאוחר יותר אי שביעות רצון מההפקה המצוחצחת והידידותית לתחנות הרדיו של האלבום, אך בהזדמנות אחרת הודה שלעיתים ההאזנה לאלבום ריגשה אותו עד דמעות.

הסינגל הראשון מתוך האלבום, Smells Like Teen Spirit, והוידאו-קליפ שנלווה אליו שהציג התאספות של תלמידי בית ספר תיכון שיוצאת משליטה, שודרו באינטנסיביות לקראת סוף 1991. הסינגלים שבאו בעקבותיו, Come As You Are ,Lithium ו-In Bloom, זכו אף הם להצלחה. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים של בילבורד וספריית הקונגרס הצהירה עליו כ"חשוב מבחינה תרבותית, היסטורית ואסתטית" וכללה אותה באוסף המוזיקה שלה. Nevermind קיבל אלבום זהב ופלטינה ב-27 בנובמבר 1991.

שמו של התינוק שעל גבי העטיפה הוא ספנסר אלדן שהיה אז בן ארבעה חודשים. החכה והשטר הוספו לתמונה לאחר מכן. חברת התקליטים הכינה עטיפה חלופית ללא איבר המין מכיוון שהיא חששה שאנשים יראו את העטיפה כפוגענית, אך קורט קוביין הבהיר כי הפשרה היחידה שיסכים לה היא כיסוי איבר המין עם סטיקר שעליו הכיתוב "אם אתה נפגע מזה, אתה בטח פדופיל בארון". התינוק ספנסר אלדן הגיש תביעה נגד הלהקה על כך שלא צנזרו את אבר מינו כ30 שנה לאחר צאת האלבום, בספטמבר 2021 בטענה כי מדובר בפורנוגרפיית ילדים שאסורה על פי חוק בינלאומי.

בשל תקלה טכנית, ברוב העותקים שהופצו בארצות הברית לא מופיע הקטע Endless, Nameless, שמתחיל להתנגן בדקה ה-13:51 של הרצועה ה-12. הקטע הוא רעש מאולתר-למחצה שהוקלט לאחר הקלטה מוצלחת במיוחד של השיר Lithium.

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי קורט קוביין (למעט היכן שמצוין אחרת). 

מס' שםכותב(ים) משך
1. Smells Like Teen Spirit קוביין, קריסט נובוסליץ', דייב גרוהל 4:57
2. In Bloom   4:15
3. Come as You Are   3:39
4. Breed   3:04
5. Lithium   4:17
6. Polly   2:56
7. Territorial Pissings קוביין, צ'ט פאוארס 2:23
8. Drain You   3:44
9. Lounge Act   2:37
10. Stay Away   3:33
11. On a Plain   3:17
12. Something In The Way   3:51
13. Endless, Nameless (רצועה נסתרת) קוביין, נובוסליץ', גרוהל 6:48
משך כולל:
 49:07

תביעתו של ספנסר אלדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2022 נדונה בבית משפט בלוס אנג'לס תביעת הנזיקין שהגיש ספנסר אלדן. לטענתו, הוא צולם עירום ללא אישור חתום מהוריו באופן שהפר את האיסור על פורנוגרפיית ילדים, והצלם קירק ודל השליך אותו למים בתנוחות שהבליטו את איבר המין שלו, במתכוון. לדברי אלדן, תמונתו כתינוק השוחה לעבר קרס דיג שעליו נעוץ שטר, דימתה אותו לעובד מין המנסה לתפוס דולר, והפצתה בכל העולם גרמה לו נזקים לכל חייו.[4]

התביעה כללה 17 נתבעים, בהם הלהקה עצמה, מספר חברות תקליטים ומעצבים אמנותיים, ואת קורטני לאב, האפוטרופסית של עזבונו של קורט קוביין. בכתב ההגנה טענו הנתבעים שאלדן דווקא נהנה מהיותו "התינוק של נירוונה", והוא אף שכפל את התמונה ומכר אותה תמורת כסף, הופיע בתוכנית אירוח בבגד שהיווה פרודיה על גוף תינוק עירום, וקיעקע על חזהו את שם האלבום.[4] ב-3 בינואר דחה השופט את התביעה, מכיוון שחלף המועד האחרון להגשתה, אך איפשר לאלדן ארכה בת 10 ימים להגישה מחדש, ואלדן הגיש את התביעה פעם נוספת ב-13 בינואר 2022.[4] בספטמבר 2022 נדחתה תביעתו של אלדן בשל התיישנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נירוונה
קורט קוביין • קריסט נובוסליץ' • דייב גרוהל
אלבומי אולפן Bleach • Nevermind • In Utero
אלבומי הופעה MTV Unplugged in New York • From the Muddy Banks of the Wishkah • Live at Reading • Live at the Paramount
אוספים Incesticide • Nirvana • Sliver: The Best of the Box • Icon
מארזי תקליטורים Singles • With the Lights Out • Nevermind: The Singles
מיני אלבומים ואחרים Blew • Hormoaning • Nevermind It's an Interview

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The 500 Greatest Albums Of All Time: 100-1 - NME, web.archive.org, ‏2019-05-02
  2. ^ Rolling Stone, Rolling Stone, The 500 Greatest Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2020-09-22 (בAmerican English)
  3. ^ SPIN Staff, The 300 Best Albums of the Past 30 Years (1985-2014), SPIN, ‏2015-05-11 (בAmerican English)
  4. ^ 1 2 3 Tapp, Tom (January 13, 2022). Man Pictured As Baby On Nirvana’s ‘Nevermind’ Album Cover Refiles Lawsuit Under Child Porn Laws. Deadline Hollywood. Retrieved January 14, 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Nevermind&oldid=35412551"