סאונדגארדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאונדגארדן
Soundgarden
Soundlogo.png
סאונדגארדן ב-2010
הלהקה מופיעה ב-2010
מוקד פעילות סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית
שנות הפעילות 1984199720102019 
סוגה רוקגראנג'רוק אלטרנטיביהבי מטאלרוק כבד
כלי נגינה גיטרה חשמלית ,תופים ,קול
חברת תקליטים A&M • SST • סאב פופאינטרסקופ • Seven Four • ריפבליק • ורטיגו
שיתופי פעולה בולטים אודיוסלייב • Hater • פרל ג'אםטמפל אוף דה דוג • "Wellwater Conspiracy"
פרסים והוקרה VMA עריכת הנתון בוויקינתונים
www.soundgardenworld.com
חברים לשעבר
בן שפרד
קים ת'איל
מאט קמרון
הירו ימאמוטו
כריס קורנל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סאונדגארדן (באנגלית: Soundgarden) הייתה להקת רוק אמריקאית שנוסדה בשנת 1984 בסיאטל, וושינגטון בידי הסולן כריס קורנל, הגיטריסט קים ת'איל (שניהם חברי הלהקה היחידים שנשארו מהקמת הלהקה ועד לפירוקה הסופי), והבסיסט הירו ימאמוטו. המתופף מאט קמרון הפך לחבר הלהקה החל מ-1986, והבסיסט בן שפרד החליף את ימאמוטו וניגן עם הלהקה החל מ-1990. הלהקה התפרקה ב-1997, וחזרה לפעילות ב-2010. בעקבות התאבדותו של סולן הלהקה קורנל ב-2017, התפרקה סאונדגארדן ב-2019 באופן רשמי אחרי יותר מ-35 שנות פעילות.

הלהקה הייתה מהאבות המייסדים של ז'אנר הגראנג' והרוק האלטרנטיבי בסיאטל, והייתה אחת הלהקות הראשונות מהז'אנר ובכלל, שחתמה על חוזה בחברת סאב פופ. לאחר מכן עברה ללייבל SST ולבסוף חתמה ב-A&M (החל מ-1989).

למרות חוסר הצלחה מסחרית בתחילת שנות ה-90 בהמשך זכתה הלהקה להצלחה עולמית רבה עם עליית הפופולריות של הז'אנר, ביחד עם להקות דומות כמו אליס אין צ'יינס, פרל ג'אם ונירוונה. הלהקה התפרסמה בעיקר בזכות שיריה המשלבים גראנג', רוק אלטנרטיבי, רוק והבי מטאל. האלבום המצליח ביותר של הלהקה הוא "Superunknown" שכיכב במקום הראשון בבילבורד 200 מרגע יציאתו, מתוכו התפרסמו הלהיטים המפורסמים ביותר של הלהקה: "Black Hole Sun" ו-"Spoonman", שאף זכו בפרסי גראמי לשירי הרוק הטובים ביותר בשנה זו. והם אף ביצעו ויצרו שיר מקורי עבור סרט גיבורי-העל של מארוול מ-2012 "הנוקמים", תחת השם "Live to Rise".

נכון ל-2012, מכרה הלהקה בסך הכל מעל ל-10.5 מיליון עותקים מאלבומיה בארצות הברית בלבד, וכמות מוערכת של כ-25 מיליון עותקים ברחבי העולם. במצעד "100 האומנים הגדולים ביותר של הרוק הכבד" בערוץ הטלוויזיה הבינלאומי VH1, דורגה סאונדגארדן במקום ה-14.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחלה ומקורות (1981 - 1984)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981, לאחר שסיימו את לימודי התיכון, עברו קים ת'איל והירו ימאמוטו מעיר מולדתם שיקגו שבמדינת אילינוי בארצות הברית לסיאטל, במדינת וושינגטון כדי להמשיך את לימודיהם במכללת EverGreen האלטרנטיבית.

לאחר שלא הצליחו למצוא עבודה באולימפיה, ומאחר ובעיר השכנה סיאטל פעלו להקות שהעריצו, החליטו לעבור לשם. ת'איל נרשם לאוניברסיטת וושינגטון, שם סיים תואר ראשון בפילוסופיה.

יחד עם הגיטריסט מאט דנטינו, שותפו לדירה של ת'איל, הם הקימו להקה שביצעה גרסאות כיסוי בשם "The Shemps", בה ניגנו ת'איל ומאט דנטינו כגיטריסטים, ימאמוטו כבסיסט וכריס קורנל, שבזמנו היה מתופף, אך הפעם החליט להיענות להודעת "דרוש זמר" שדנטינו פרסם. ימאמוטו פרש מהלהקה לאחר זמן קצר, ות'איל החליף אותו. הלהקה ניגנה בעיקר שירים של אמנים שנפטרו, כגון ג'ימי הנדריקס, הדלתות ועוד. חברי הלהקה נהגו להפגש לעיתים קרובות עם מאט קמרון, אז המתופף בלהקה "Skin Yard", ובן שפרד, שהיה הבסיסט של להקת "March of Crimes".

בשנת 1984 הלהקה הפסיקה פעולתה וקורנל, שגם רצה להתחמק משותף לדירה בעייתי, עבר לגור עם יאמאמוטו. השניים נהגו לנגן הרבה ביחד, קורנל עדיין בתור מתופף, ויאמאמוטו כבסיסט. הם צרפו אליהם את ת'איל, וקראו ללהקה החדשה סאונדגארדן, על שם פסל הבנוי מצינורות חלולים, המשמיע קולות משונים כאשר הרוח נושבת דרכו. כריס הפך לזמר לאחר שצורף המתופף סקוט סאנדקוויסט. הלהקה נגנה ביחד במשך שנה וב-1986 הקליטו שני שירים שיצאו באוסף "Sub Pop 200" ביחד עם להקות כגון מלווינס וגרין ריבר.

Screaming Life / Fopp[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאנדקוויסט נאלץ לפרוש מהלהקה בגלל התחייבויותיו המשפחתיות (בשלב זה כבר היה נשוי ואב לילדים), והוא הוחלף במאט קמרון, ששוכנע לעזוב את Skin Yard לטובת סאונדגארדן.

סאונדגארדן הייתה הלהקה הראשונה שחתמה על חוזה עם חברת התקליטים סאב פופ (SubPop), וב-1987 הוציאה את ה-EP הראשון שלה, Screaming Life. מאוחר יותר ב-1988 הם הוציאו EP קצר נוסף, Fopp וב-1990 סאב-פופ הוציאה את שני האלבומים כאלבום אחד. על ההקלטות פיקח המפיק ג'ק אנדינו.

Ultramega OK[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1988 התחילו נציגי חברת התקליטים הגדולה A&M לחזר אחרי הלהקה, אך חבריה העדיפו לחתום על חוזה עם הלייבל העצמאי SST, שאצלה היו חתומות להקות פוסט-פאנק רבות שחברי הלהקה העריצו. ב-1988 הם הוציאו את אלבום הבכורה שלהם, Ultramega OK, שהיה מועמד לפרס גראמי וכלל את הלהיט Flower.

Louder Than Love[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאונדגארדן התחילו לעבוד על אלבום הבכורה הראשון שלהם, "Louder Than Love", בחברת התקליטים A&M. מיד לאחר שיצא האלבום ב-1989, החליט יאמאמוטו שהוא חוזר ללימודים ועזב את הלהקה, לימים לאחר פרידתו מהלהקה ולימודיו הוציא ימאמוטו אלבום עם הרכב בשם Truly. הלהקה הייתה כבר חתומה על סיבוב הופעות וצירפה במקומו את הבסיסט ג'ייסון אברמן.

סיבוב ההופעות היה מוצלח, התפרש על פני ארצות הברית ואירופה, וכלל הופעות משותפות עם פיית' נו מור ו-וויווד (VoiVoid). חלק מההופעות הוקלטו ויצאו אחר כך בקלטות - Louder Than Live בלייבל A&M. עם תום הסיבוב נפרדה הלהקה מג'ייסון אברמן. באותה עת אנדרו ווד, סולן להקת מאת'ר לאב בון, וחבר טוב של חברי הלהקה, נפטר ממנת יתר. שרידי להקת מאת'ר לאב בון הקימו להקה בשם פרל ג'אם. חברי הלהקה חברו לכריס קורנל ומאט קמרון, והקליטו אלבום מחווה לווד. הלהקה והאלבום נקראו "טמפל אוף דה דוג". האלבום היחיד שלהם יצא אף הוא בלייבל A&M ב-1991.

Badmotorfinger[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 1991 הלהקה התחילה לעבוד על האלבום הבא שלה, Badmotorfinger, עם המפיק טרי דייט. האלבום נמכר ביותר ממיליון עותקים, וזיכה את הלהקה באלבום הפלטינה הראשון שלה.

האלבום יצא במהדורה מוגבלת גם כאלבום כפול, שכלל שירים שלא התפרסמו וגרסאות כיסוי. מהדורה זו נשאה שם שהוא פלינדרום): Satanoscillatemymetallicsonatas.

לאחר צאת האלבום, יצאה הלהקה למסע הופעות בארצות הברית, קנדה, אירופה. בין היתר הם היו מופע החימום ללהקת גאנז נ' רוזס. אחת מהופעות אלו שודרה בערוץ 2 הישן.

Superunknown[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1993 הלהקה נערכה להקלטת האלבום Superunknown. עוד קודם לצאת האלבום, התחילה הלהקה בסיבוב ההופעות, במסגרתו הגיעו לראשונה ליבשת אוסטרליה. משם המשיכו ליפן, בה העלו שלוש הופעות. רק לאחר שחזרו לארצות הברית, האלבום יצא במדינה, ב-8 במרץ 1994. מיד לאחר מכן יצאו לסיבוב הופעות נוסף, בארצות הברית ובבריטניה, ולאחר מכן שני סבבים נוספים בארצות הברית. ההופעה האחרונה התקיימה בסיאטל, באמצע אוגוסט. לאחר מכן, בהוראת רופאים, כריס נאלץ להפסיק כל שימוש במיתרי הקול שלו כדי שלא ייגרם להם נזק בלתי הפיך, ולכן ביטלו מספר הופעות בפסטיבלים באירופה.

סאונדגארדן היו אמורים להופיע בישראל בסוף 1994, אך ביטלו את הופעתם.

ב-1994 זכתה הלהקה בפרס ה-MTV על הקליפ לשיר המצליח "Black Hole Sun". האלבום לווה בסינגלים רבים, "Spoonman," "The Day I Tried to Live," "My Wave," "Fell On Black Days" לעיתים בגרסאות שונות מהאלבום ועם קטעים נוספים שלא פורסמו.

בסתיו 1995, הלהקה חזרה לאירופה לסיבוב הופעות קצר, בין היתר בפסטיבלים גדולים כגון פסטיבל רדינג ופוקלפופ. בנובמבר 1995 הלהקה הוציאה דיסק מולטימדיה -"Alive In The Superunknown".

Down On The Upside[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 הוציאה הלהקה סינגל מהאלבום הבא שלה, "Down on the Upside". הקליפ לשיר צונזר חלקית על ידי MTV בשל קטעים מתוכו שנחשבו ל"לא הולמים". הקליפ לשיר "Blow Up The Outside World" מאותו אלבום צונזר אף הוא למספר שבועות בתחנה. גם בעבר, הקליפ לשיר "Jesus Christ Pose" מהאלבום BadMotorFinger עורר מחלוקת. ב-14 במאי 1996, יצא האלבום "Down On The Upside" ונכנס ישירות למקום השני ברשימת מגזין בילבורד.

הלהקה יצאה לסיבוב הופעות כדי לקדם את מכירות האלבום, והייתה ללהקה הראשונה אי פעם שהופיעו פעמים על הבמה הראשית בפסטיבל לולפלוזה. בסיבוב ההופעות נאלצה שוב הלהקה לבטל כמה מהופעות בגלל בעיות במיתרי הקול של קורנל. לאחר מנוחה בחגים, המשיכה הלהקה בסיבוב ההופעות באוסטרליה, ניו זילנד והוואי. בנוסף יצא אלבום האוסף "A-Sides" שכלל גם שיר חדש בשם "Bleed Together".

תקופת הפירוק (1997 - 2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום סיבוב ההופעות, הודיעה הלהקה שהיא יוצאת לחופשה בקיץ, וב-9 באפריל 1997, הודיעה רשמית על פירוקה. ההודעה הרשמית שנמסרה לעיתונות: "לאחר שתים-עשרה שנות פעילות, חברי סאונדגארדן החליטו בידידות ובהדדיות על פירוק הלהקה להגשמת יעדים אחרים. אין כרגע כל הודעה בקשר לתוכניות העתידיות של חברי הלהקה". הסינגל האחרון שהלהקה הוציאה היה "Ty Cobb", שיצא באוסטרליה בלבד.

בזמן הפירוק סולן הלהקה כריס קורנל פנה לקריירת סולו הוציא שני אלבומים לבדו. בנוסף היה חבר בסופרגרופ אודיוסלייב. מאט קמרון הצטרף כמתופף ללהקת פרל ג'אם החל משנת 1998 (איתה הוא עובד עד היום). בן שפרד וקים ת'איל עסקו בפרויקטים מוזיקליים שונים, ביחד ולחוד.

האיחוד - Telephantasm ו-King Animal ואוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010 הודיע סולן הלהקה קורנל כי הלהקה תתאחד בקרוב ותחל בסיבוב הופעות. ב-2011 הוציאה הלהקה אלבום אוסף בשם "Telephantasm" שהוא הראשון לאחר איחודה. ב-2012 הוציאה הלהקה אלבום אולפן בשם "King Animal", לאחר הפסקה של כ-16 שנים ביצירותיה.[1]

ב-18 ביוני 2014, הופיעה הלהקה בישראל, באצטדיון בלומפילד[2]. ב-24 בנובמבר 2014 הוציאה הלהקה את אלבום האוסף המשולש "Echo of Miles: Scattered Tracks Across the Path", הכולל אוסף שירים לא מוכרים מתוך סינגלים, גרסאות נדירות לשירים, קאברים, רמיקסים, הקלטות ועוד מ-1988 ועד לשחרור האלבום. כמו כן כולל האלבום מספר שירים חדשים שהוקלטו ולא שוחררו מעולם. כמו כן הלהקה המשיכה לקיים הופעות לסירוגין במשך מספר שנים.

ב-17 במאי 2017, בגיל 52, התאבד סולן הלהקה קורנל, ככל הנראה בתלייה, בבית מלון בדטרויט לאחר הופעה בעיר.[3] כמחווה לזכרו, החשיכה עיריית סיאטל את מחט החלל ובאצטדיון הבייסבול בעיר הוקדשה לזכרו דקת דומייה.[4] סיום חייו של קורנל הייתה מכה קשה ללהקה שביטלה את סיבובי ההופעות שתוככנו וצמצמה משמעותית את פעילותה.

במשך כשנה בראיונות שהעניקו חברי הלהקה שנשארו, הציגו את לבטיהם והתלבטו לגבי עתיד הלהקה. באוקטובר 2018 הצהיר הגיטריסט קים ת'איל, בריאיון ל"Seattle times" שהלהקה לא תמשיך להתקיים בשם סאונדגארדן.

בינואר 2019, הופיעה הלהקה ביחד עם מספר להקות שונות מהז'אנר - טמפל אוף דה דוג, אודיוסלייב, אליס אין צ'יינס, מלווינס, פו פייטרס ומטאליקה, באירוע התרמה לזכרו של כריס קורנל שאורגן בידי אלמנתו של כריס ,ויקי קורנל. הייתה זו ההופעה הראשונה מאז מותו של קורנל והאחרונה שלה ביחד, לאחריה הפסיקה את פעילות הלהקה לחלוטין.

ביוני 2019 הוציאה הלהקה בחברת התקליטים UMG אלבום הופעה/וידאו בשם "Live from the Artists Den", שתיעד את הופעת הלהקה בשנת 2013.

בדצמבר 2019 פורסם כי אלמנתו של כריס קורנל, ויקי, תובעת את חברי הלהקה הנותרים של סאונדגארדן עקב סכסוך על זכויות שיריו של כריס. חברי הלהקה היו מעוניינים לפרסם שירים שקורנל כתב ומעולם לא ראו אור, שטוענת מצידה שחברי הלהקה מנעו ממנה תמלוגים בגובה אלפי דולרים. בתגובה הגישו חברי הלהקה תביעה נגדית בפברואר 2020.

סגנון מוזיקלי, השפעות ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאונדגארדן היו חלק מחלוצי סצנת הגראנג' בעיר סיאטל, וסגנונה שילב אלמנטים של פאנק רוק ומטאל שגרמו לסאונד להישמע "מלוכלך" ו"עכור" על ידי שימוש בדיסטורשן של הגיטרות החשמליות.

בתחילת דרכה הושפעה הלהקה רבות מלהקת לד זפלין שהיוו מקור השראה לז'אנר הגראנג' וההארד רוק.

שם הלהקה ע"פ הגיטריסט קים ת'איל, היה אמור לכלול את מקורותיה המוזיקליים כמו הוולווט אנדרגראונד, ה"Meat Puppets", הקילינג ג'וק, ומטאליקה, אך לבסוף החליטו לקרוא לה על שם פסל מוזיקלי-אומנותי המוצג בעיר סיאטל בשם "A Sound Garden".

הלהקה הושפעה רבות גם מבלאק סבאת' בלחניה ובכיוון הגיטרות. בהמשך החלה לשלב הלהקה השפעות של רוק פסיכדלי באלבומה "Superunkown" (שיצא ב-1994). בכיווני הגיטרות השתמשה רבות הלהקה בעיבוד מיתרים אלטרנטיבי, וביצעה הרבה משיריה בכיוון דרופ די בשיריה כמו למשל בשירים: "Jesus Christ Pose", "Outshined", "Spoonman", "Black Hole Sun", ו-"Black Rain". חתימות של הלהקה השתנו מעת לעת והיא חרגה מהגבולות המקובלים והמסורתיים: את "Fell on Black Days" ניגנה הלהקה בחתימת זמן של 6/4, "Limo Wreck" נוגן ב-15/8 ו"The Day I Tried to Live" משתנה מ-7/8 וחלקים ממנו מנוגנים כ4/4.

התפתחות ז'אנר הרוק האלטרנטיבי בסיאטל והתפתחות הלייבל המייצג אותה סאב פופ, קשור באופן הדוק להתפתחות סאונדגארדן, מאחר שבעליה של סאב פופ, ג'ונתן פונמן מימן את רוב הוצאותיה של הלהקה באלבומיה הראשונים, והצלחתם גרמו להכנסה כספית לסאב-פופ שהרחיבה את פעילותה והפכה ללייבל גדול. בין היתר דווח כי ככל הנראה הצלחת סאונדגארדן גרמה ללייבל להחתים אומנים אחרים, ביניהם את קורט קוביין ולהקתו נירוונה בלייבל זה, שבעצמו סיפר שהושפע רבות מסאונדגארדן בין היתר.

סאונדגארדן הייתה להקת הגראנג' הראשונה שחתמה בלייבל בינלאומי גדול כדוגמת A&M ב-1989. אולם בתחילה אלבומיה לא הצליחו כמצופה מבחינת נתנוי המכירות, ורק ב-1994 חוותה פריצה בתחום זה ונכנסה לתודעה המקומית בארצות הברית עם אלבומה "Superunkown", עד כדי כך שהתחילו לשלב את שיריה במשחקי וידאו של חברת Electronic Arts.

הלהקה שובחה רבות עקב היכולות הטכניות של לחניה המגוונים והיכולות הווקאליות של סולן הלהקה קורנל, ולזכותה נוקפים מוזיקאים רבים את התפתחות ז'אנר המטאל האלטרנטיבי.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

EP (מיני-אלבומים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס קליאו

שנה יצירה מועמדת קטגוריה/פרס תוצאה
1995 "Black Hole Sun" הווידאו קליפ הטוב ביותר זכייה

פרס גראמי

שנה יצירה מועמדת קטגוריה/פרס תוצאה
1990 Ultramega OK הופעת המטאל הטובה ביותר מועמד
1992 Badmotorfinger מועמד
1993 "Into the Void (Sealth)" מועמד
1994 "Spoonman" זכייה
"Black Hole Sun" הופעת ההארד רוק הטובה ביותר זכייה
שיר הרוק הטוב ביותר מועמד
Superunknown אלבום הרוק הטוב ביותר מועמד
1997 "Pretty Noose" הופעת הרוק הטובה ביותר מועמד
2011 "Black Rain" הופעת הרוק הטובה ביותר מועמד


פרס MTV אירופה

שנה מועמד קטגוריה/פרס תוצאה
1994 להקת סאונדגארדן להקת הרוק הטובה ביותר מועמד

פרס MTV מיוזיק וידאו

שנה מועמד קטגוריה/פרס תוצאה
1994 "Black Hole Sun" קליפ המטאל/רוק הטוב ביותר זכייה

פרס המוזיקה לNorthwest Area

שנה מועמד קטגוריה/פרס תוצאה
1991 כריס קורנל הסולן הטוב ביותר (גבר) זכייה
מאט קמרון המוזיקאי הטוב ביותר (תופים) זכייה
סאונדגארדן להקת הרוק הטובה ביותר זכייה
1992 מאט קמרון המוזיקאי הטוב ביותר (תופים) זכייה
כריס קורנל הסולן הטוב ביותר (גבר) זכייה
Badmotorfinger אלבום המטאל הטוב ביותר זכייה
סאונדגארדן להקת המטאל הטובה ביותר זכייה

פרס המוזיקה Revolver

שנה מועמד קטגוריה/פרס תוצאה
2013 King Animal אלבום השנה מועמד
סאונדגארדן קאמבק השנה מועמד
קים ת'איל הגיטריסט הטוב ביותר מועמד
כריס קורנל הסולן הטוב ביותר מועמד

היכל התהילה של הרוק אנד רול

שנה מועמד קטגוריה/פרס תוצאה
2020 סאונדגארדן הופעות מועמד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ nrg מעריב, אחרי 12 שנה: סאונדגארדן מתאחדים, באתר nrg‏, 1 בינואר 2010
  2. ^ אסף נבו, ‏צלילי גן העדן: סאונדגארדן כיסחה את בלומפילד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 ביוני 2014‏
  3. ^ עמי פרידמן, רשמית: כריס קורנל התאבד בתלייה, באתר ynet, 18 במאי 2017
  4. ^ מיה אשרי, אשתו של כריס קורנל: הוא לא התכוון להתאבד, באתר הארץ, 20 במאי 2017