תיאור משאב וגישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף RDA)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תיאור משאב וגישה (Resource Description and Access - RDA) הוא תקן לקטלוג תיאורי ששוחרר לראשונה ביוני 2010.[1] הוא מספק הוראות וקווים מנחים לביטוי נתונים ביבליוגרפיים למטרת תיאור משאב וגילוי. הוא יועד לשימוש בספריות ומוסדות תרבות אחרים כמו מוזיאונים וארכיונים.

תקן משאב וגישה הוא היורש של כללי הקטלוג האנגלו-אמריקאים, מהדורה ב', ששימשו כתקן המקובל לקיטלוג בספריות החל מ-1978. החל מ-2003, החלו ספריות לאומיות שונות החלו ליישם את התקן החדש, ספריות כגון ספריית הקונגרס של ארצות הברית, הספרייה הבריטית, הספרייה והארכיון הלאומי של קנדה, הספרייה הלאומית של אוסטרליה, והספרייה הלאומית של גרמניה.[2]

הספרייה הלאומית של ישראל התחילה לקטלג את משאביה בתקן משאב וגישה באפריל 2014.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

RDA הוצג בכנס הבינלאומי על עקרונות ועתיד הפיתוח של AACR (International Conference on the Principles & Future Development of AACR) שהתקיים בטורונטו ב-1997.[3] די מהר הבינו שיש צורך בשינוי מהותי של AACR2, דבר שעודד אימוץ שם חדש למה שצפו שיהיה מהדורה שלישית של AACR.

ההבדל הראשוני בין RDA ו-AACR הוא מבני. RDA מאורגן ומבוסס על דרישות פונקציונליות לרשומות ביבליוגרפיות (FRBR). עקרונות אלה מזהים גם את 'משימות המשתמש' (user tasks) שקטלוג ספרייה חייב לאפשר והיררכיה של הקשרים (relationships) בנתונים ביבליוגרפיים.[4] תיאורים שנוצרו תוך שימוש בהוראות של RDA מיועדות להיות תואמות לכל סכמת קידוד, כולל סביבות נתונים שמשתמשים בהן ברשומות קיימות, שנוצרו בכללי AACR2.

RDA יוצא לאור בשיתוף של איגוד הספריות האמריקאי, איגוד הספריות הקנדי והמוסד המוסמך של ספריות ומידענים (Chartered Institute of Library and Information Professionals) (CILIP) בבריטניה. ההוראות של RDA והקווים המנחים שלו נגישים דרך ערכת הכלים של RDA – אתר למנויים ובקלסר מודפס. האחזקה של RDA היא באחריות וועדת ההיגוי המשותפת לפיתוח RDA (Joint Steering Committee for the Development of RDA) – (JSC). הוועדה מורכבת מנציגים של איגוד הספריות האמריקאיות, הוועדה האוסטרלית לקטלוג, הספרייה הבריטית, הוועדה הקנדית לקטלוג, CILIP, הספרייה הלאומית הגרמנית וספריית הקונגרס.[5]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

RDA היא חבילה של רכיבי נתונים, הנחיות והוראות ליצירת משאבים ומטא-דאטה למורשת תרבותית המנוסחות היטב בהתאם למודלים בין לאומיים עבור יישומי נתונים ממוקדי משתמש.[6] המודלים המושגיים הבסיסיים של RDA הם הדרישות הפונקציונליות לרשומות ביבליוגרפיות (FRBR), דרישות פונקציונליות לנתוני זהות (FRAD) ודרישות פונקציונליות לרשומות זהות של נושאים (FRSAD) המתוחזקות על ידי IFLA ויהיו תואמים את מודל ספרית היעץ של IFLA.[7]

בינאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

RDA מתאים להצהרת עקרונות הקטלוג הבינלאומי שפורסמו על ידי IFLA בשנת 2009 ועודכנה בשנת 2016.[8] ועדת הניהול של RDA, הודיעה על מחויבותה לבינאום של RDA בשנת 2015. הדבר בא לידי ביטוי במבנה המיהיטב בהתא למודלים ביןנהלי החדש עם ייצוג המבוסס על קבוצות אזוריות של האו"ם, המורכבות מאפריקה, אסיה, אירופה, אמריקה הלטינית והקאריביים, צפון אמריקה ואוקיאניה. ישראל שייכת לאירופה.

החל במאי 2017, מתרגמים את RDA Toolkit מאנגלית לקטלאנית, סינית, פינית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, ערבית וספרדית.[9] תרגום המונחים מתורגמת לשפות אלה, כמו גם לאחרות, כולל דנית, הולנדית, יוונית, עברית, שוודית ווייטנאמית.[10]

התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית הביעה קהילת המקטלגים הסתייגויות בקשר לתקן החדש, גם בנוגע להיגיון העסקי של RDA בזמן מיתון כלכלי וגם בקשר לערכן של המטרות המוצהרות[11]. מייקל גורמן, אחד ממחברי AACR2, היה קולני במיוחד בהתנגדותו לקווים המנחים החדשים, כשהוא טוען ש-RDA נכתב ומאורגן בצורה גרועה וכי התוכנית ל-RDA זנחה, ללא צורך, פרקטיקות קִטלוגיות מבוססות[12].

דו"ח וועדת התיאום לבדיקת RDA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה להתנגדויות שהועלו, ארגנו שלוש הספריות האמריקאיות הלאומיות (ספריית הקונגרס, הספרייה הלאומית לרפואה והספרייה הלאומית לחקלאות) בדיקה כלל ארצית של התקן החדש. ב-13 ביוני 2012 פרסמו ספריית הקונגרס, הספרייה הלאומית לרפואה והספרייה הלאומית לחקלאות את תוצאות הבדיקה שלהן[13]. הבדיקה העלתה ש-RDA ענתה במידה מסוימת על רוב המטרות שוועדת ההיגוי העמידה לקוד החדש ולא הצליחה לעמוד בחלק מן המטרות. וועדת ההיגוי הודתה שהם "נאבקו לבטא בבהירות היגיון עסקי ליישום RDA". עם זאת הדו"ח המליץ שיש לאמץ את RDA על ידי שלוש הספריות הלאומיות במידה ויהיו כמה שיפורים שיש לבצע[13]. התאריך המוקדם ביותר ליישום הוא ינואר 2013 משום שההסכמה הכללית שעלתה מניתוח הנתונים הראתה שבעוד שיש יתרונות ברורים ליישום RDA, הרי אי אפשר לממש יתרונות אלה בלי שינויים נוספים בנוהגי הקטלוג הנוכחיים, כולל פיתוח מחליף לתקני MARC[13][14].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

RDA פותח להיות תקן בינלאומי והוא תואם להצהרת עקרונות הקִטלוג הבינלאומיים (Statement of International Cataloguing Principles) שפורסמה על ידי איפל"א ב-2009. RDA גם תואם לתקנים בינלאומיים של הצגה וקידוד[4]. עלייתה של קבוצת האינטרס האירופית ל-RDA‏ (EURIG) והוספתה של הספרייה הלאומית הגרמנית כחברה בוועדת ההיגוי הבינלאומית[15] ביטאה התעניינות ב-RDA גם בקרב ספרנים שאינם דוברי אנגלית. ב- 2016 שונה מבנה ועדת ההיגוי. במקום ספריות אירופאיות יש נציגה אחת מטעם EURIG[16]. הספרייה הלאומית חברה ב- EURIG מ-2016.[17]

מילונים של RDA[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילונים הראשונים של RDA פורסמו במערכת רישום פתוחה של מטא-דאטה באוגוסט 2011. יצירה ופרסום של צורות יציבות של יסודות ה-RDA ומילונים/מושגים מבוקרים גורם לנתונים שנוצרו ב-RDA להיות נגישים כנתונים מקושרים פתוחים למפתחי יישומים. אלאן דנסקין (Alan Danskin), יושב ראש וועדת ההיגוי המשותפת ב-2011 העיר: "מילוני RDA הם המרכיב היסודי ב-RDA, המקדמים תיאור עקבי וגילוי של משאבים ביבליוגרפיים. הוועדה מחויבת לפרסם ולתחזק את תוכן מילוני RDA המסונכרנים עם הטקסט של RDA כדי לתמוך בשימוש בהם על ידי קהילת תיאור המשאבים ומפתחי יישומי הרשת הסמנטית"[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Joint Steering Committee for Development of RDA (19 במאי 2014). "RDA: Resource Description and Access". Background. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2015. 
  2. ^ Library of Congress. "Library of Congress Announces Its Long-Range RDA Training Plan". March 2, 2012. Retrieved 28 March 2012.
  3. ^ Joint Steering Committee for Development of RDA. International Conference on the Principles & Future Development of AACR.
  4. ^ 4.0 4.1 Oliver, Chris (2010). Introducing RDA: a guide to the basics. ALA Editions. עמ' 128. ISBN 978-0-8389-3594-1. 
  5. ^ Joint Steering Committee for Development of RDA. "Overview". Retrieved 28 March 2012.
  6. ^ "Committee of Principals Affirms Commitment to the Internationalisation of RDA". RDA Steering Committee. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2019. 
  7. ^ "Implementation of the LRM in RDA". RDA Steering Group. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2019. 
  8. ^ "IFLA -- Statement of International Cataloguing Principles (ICP) 2016". IFLA (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2019. 
  9. ^ "RDA in Translation". RDA Toolkit (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2019. 
  10. ^ "RDA value vocabularies". RDA registry (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2019. 
  11. ^ Library of Congress Working Group on the Future of Bibliographic Control. "Testing Resource Description and Access (RDA)". בדיקה אחרונה ב-31 בינואר 2011. 
  12. ^ Gorman, Michael. "RDA: The coming cataloguing debacle". בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2019. 
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 "Report and Recommendations of the U.S. RDA Test Coordinating Committee on the implementation of RDA—Resource Description & Access". בדיקה אחרונה ב-15 ביוני 2011. 
  14. ^ Library of Congress. "A Bibliographic Framework for the Digital Age". 31 October 2011. Retrieved 28 March 2012.
  15. ^ Joint Steering Committee for Development of RDA. "Outcomes of the Meeting of the Joint Steering Committee Held in Glasgow, Scotland, 1-4 November 2011". Retrieved 28 March 2012.
  16. ^ RSC, Outcomes of the 2016 RSC Meeting, RSC RDA Steering Committee, ‏4 December 2016
  17. ^ Europe - Members | www.rda-rsc.org, www.rda-rsc.org
  18. ^ Joint Steering Committee for Development of RDA. "First RDA Vocabularies Published." 1 August 2011. Retrieved 28 March 2012.