הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות
International Federation of Library Associations and Institutions
סמליל הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות
סמליל הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות
2011 IFLA meeting in KB in the Hague 6777450851.jpg
מדינה הולנדהולנד הולנד
מטה הארגון האג עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש כריסטין מקנזי
מזכיר כללי ג'רלד לייטנר
תקופת הפעילות 1927–הווה (כ־95 שנים)
www.ifla.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדותיהןאנגלית: The International Federation of Library Associations and Institutions, בראשי תיבות: IFLA) היא איגוד בין-לאומי של ארגוני ספריות. היא כלי הביטוי הגלובלי של ספריות ומקצוע המידענות, והכינוס השנתי שלה מספק מקום מפגש לספרנים ללמוד אחד מהשני. פורום IFLA מקדם שיתוף פעולה בין-לאומי, מחקר והתפתחות בתחומים הקרובים לפעילות ספרנית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

IFLA נוסדה באדינבורו סקוטלנד ב-1927 כאשר איגודי ספריות מ-14 מדינות באירופה וארצות הברית חתמו על החלטה בזמן חגיגות היובל של איגוד הספריות של בריטניה. איזק קולין (Isak Collijn) מנהל הספרייה הלאומית של שוודיה נבחר כנשיאה הראשון. החוקה הראשונה אושררה ברומא ב-1929 בזמן הקונגרס העולמי לספרנות וביבליוגרפיה.[1]

בשנות ה-30 הצטרפו הספריות הראשונות שלא באירופה או ארצות הברית: סין, הודו, יפן, מקסיקו והפיליפינים. עד 1958 גדל מספר החברות ל-64 אגודות מ-42 מדינות. הוקמה מזכירות קבועה ב-1962. ב-1970 היו 250 חברים מ-52 מדינות. המזכירות הועברה להאג ב-1971. ב-1974 הפכה IFLA לארגון עולמי עם 600 חברים ב-100 מדינות.[1] החל משנת 1974, הפדרציה חברה עמיתה במועצת המדע הבין-לאומית.

ב-1976 הורחבו הקריטריונים לחברות וכללו גם מוסדות, כלומר, ספריות, בתי ספר לספרנות ומוסדות ביבליוגרפיים. באותה תקופה הוספה המילה מוסדות לשם הארגון. מאז נוספו קטגוריות חדשות לחברות בארגון וכללו גם שלוחות אישיות.[1]

IFLA גדלה ובעשור השני של המאה ה-21 מספר חבריה עולה על 1,500 ואלו מגיעים מ-150 מדינות. המרכז שלה נמצא בספרייה הלאומית של הולנד בהאג.

שותף קרוב של IFLA הוא אונסק"ו. חלק מגילויי הדעת שהוכנו על ידי ועדות של IFLA הוכרו כגילויי דעת של אונסק"ו.[2]

הנשיאה הנוכחית של הארגון היא כריסטין מקנזי (אוסטרליה).

אסטרטגיית האיגוד לשנים 2024-2019.[3]

ייעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות IFLA הן:

  • ייצוג ספריות בנושאים בעלי עניין בין-לאומי
  • קידום לימודי המשך של עובדים בספריות
  • פיתוח, שימור וקידום קווים מנחים לשירותי ספרייה

IFLA היא חלק מהוועדה הבין-לאומית של המגן הכחול (International Committee of the Blue Shield - ICBS) שפועלת על מנת להגן על מורשת התרבותית העולמית ומאוימת על ידי מלחמות ואסונות טבע.

ערכי הליבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעדים מעודכנים על ידי ערכי הליבה הבאים:

  • תמיכה בעקרונות חופש הביטוי המגולם בסעיף 19 של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
  • האמונה שאנשים, קהילות וארגונים זקוקים לגישה הוגנת למידע, רעיונות ויצירות דמיוניות עבור רווחתם החברתית, החינוכית, התרבותית, הדמוקרטית והכלכלית.
  • ההכרה שמתן שירותי ספרייה ומידע ברמה גבוהה מבטיח גישה זו.
  • ההתחייבות לאפשר לכל חברי הפדרציה לעסוק וליהנות מכל פעילויותיה בלי התייחסות לאזרחות, מוגבלות, מוצא אתני, מגדר, מיקום גאוגרפי, שפה, דעות פוליטיות, גזע או דת.

אחת מפעילויות הליבה של IFLA היא הוועדה לגישה חופשית למידע וחופש הביטוי (FAIFE) המנטרת את מצב החופש האינטלקטואלי בתוך קהילת הספריות ברחבי העולם, תומכת במדיניות הפיתוח של IFLA ומשתפת פעולה עם ארגוני זכויות אדם אחרים. כמו כן היא מגיבה להפרות של גישה חופשית למידע ופגיעה בחופש ביטוי.

הארגון מקדם בנייה ופיתוח ספריות במדינות המתפתחות. במסגרת זו ליובה בטן (שפעלה בפרויקט כ-20 שנים) גייסה כ-0.5 מיליון $ וחילקה אותם לפרויקטים ב-54 מדינות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Henry, Carol. "International Federation of Library Associations and Institutions", World Encyclopedia of Library and Information Services ed. Wedgeworth, Robert. 3rd ed. 1993. Pages 378–382. מסת"ב 0-8389-0609-5, מסת"ב 978-0-8389-0609-5.
  2. ^ IFLA: The International Federation of Libraries
  3. ^ IFLA, IFLA Strategy 2019 – 2024, ifla.org