Suspense (סרט, 1913)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Suspense
"Suspense" – הסרט המלא
בימוי לויס ובר
פיליפס סמולי
הופק בידי לויס ובר (?)
תסריט לויס ובר
שחקנים ראשיים לויס ובר
ולנטין פול
סאם קאופמן
דגלאס ג'רארד
מוזיקה רובי קיי (מוזיקה מקורית[1])
אריק ביהיים
גרסה הדיגיטלית)
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Rex Motion Picture Company[2]
חברה מפיצה סרטי יוניברסל (1913; 1917)
Flicker Alley‏ (2005, גרסה דיגיטלית)
הקרנת בכורה 6 ביולי 1913
משך הקרנה 10 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה מותחן; פלישה לבית
דף הסרט ב־IMDb

Suspenseעברית: מתח; שם נוסף: The Face Downstairs[3][4], בתרגום חופשי: הַפָּנִים שלמטה, או: הַפָּנִים בקומה התחתונה) הוא סרט אילם אמריקאי קצר משנת 1913 שביימו לויס ובר ובעלה, פיליפס סמולי (אנ'). ובר כתבה את התסריט ומשחקת בתפקיד הראשי כשלצידה ולנטין פול (אנ') וסאם קאופמן[5]. אף שבכתוביות לא מוזכר שם המפיק, סביר מאוד שוובר גם הפיקה[6]. הסרט נחשב לפורץ דרך בזכות טכניקות צילום ועריכה מקוריות שנחשבו נועזות לזמנן, וכאחד הסרטים המוקדמים המשפיעים ביותר על התפתחות סוגת סרטי האימה ופלישה לבית, אף שזה לא היה סרט הפלישה לבית הראשון שהופק[7].

הסרט המקורי הופץ ב-6 ביולי 1913 על ידי חברת "סרטי יוניברסל", והפצה חוזרת התקיימה בשנת 1917[8]. ב-18 באוקטובר 2005 הפיצה חברת Flicker Alley גרסה דיגיטלית של הסרט במסגרת אוסף סרטי אוונגרד מוקדמים תחת הכותרת "Unseen Cinema: Early American Avant-Garde Film" (בעברית: "קולנוע שלא נראה: סרטי אוונגרד אמריקאיים מוקדמים"). בשנת 2017 הפיצה אותה החברה את הסרט במסגרת אוסף בשם "Early Women Filmmakers: An International Anthology" (בעברית: "נשים קולנועניות מוקדמות: אנתולוגיה בינלאומית"). לגרסה הדיגיטלית צורף פסקול עם מוזיקה שהלחין וניגן על סינתיסייזר אריק ביהיים[9].

ב-20 בנובמבר 2018 הפיצה חברת אולפני קינו לורבר (אנ') פרויקט Blu-ray שכולל שישה תקליטורים תחת הכותרת "Pioneers: First Women Filmmakers" (בעברית: "חלוצות: נשים קולנועניות ראשונות"), בשיתוף ספריית הקונגרס האמריקאי. התקליטור השני באוסף כולל סרטים של לויס ובר, ובהם "Suspense"[10][11][12].

עותקים מקוריים של הסרט שמורים במוזיאון לאמנות מודרנית במנהטן, ניו יורק[13] ובארכיב מכון הסרטים הבריטי[2].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה מטפלת בתינוק רך בחדר. המשרתת מיימי עוזבת מבלי להודיע, ומשאירה רק פתק שבו היא מסבירה שאיננה רוצה להמשיך לעבוד בבית כה מבודד. היא יוצאת דרך דלת המטבח ומשאירה את המפתח מתחת לשטיח בכניסה. בעלה של האישה מתקשר בטלפון ומודיע שהוא יתעכב במשרד עד שעה מאוחרת. האישה מוצאת את הפתק של מיימי אך מחליטה לא להתקשר שוב לבעלה. יציאת העוזרת מהבית הסבה את תשומת ליבו של נווד העובר בדרך, והוא הולך לעבר הבית. האישה לא מבחינה שהנווד צופה בה דרך החלון, מגיפה את החלון, נועלת את דלת הכניסה הראשית ועולה עם התינוק לקומה השנייה.

הנווד ניגש אל כניסת המטבח. האישה שומעת את הרחשים, רואה את הנווד מחלון הקומה השנייה, מבטה נתקל במבטו והיא מתקשרת בבהלה לבעלה. בזמן שהיא מתארת באוזני הבעל את המתרחש, הנווד חותך את כבל הטלפון, מוצא את המפתח ונכנס לבית דרך המטבח. הבעל החרד יוצא מהמשרד, גונב מכונית מתחת לאפו של בעליה ונוסע הביתה. בעל המכונית מזעיק שוטר, ומתנהל מרדף בין ניידת משטרה לבין הבעל. במהלך המרדף הבעל פוגע באדם העומד בדרך לעשן סיגריה, מתעכב לוודא ששלום לאיש, ומממשיך בדרכו כאשר הניידת מצמצמת את המרחק, אחד השוטרים מנסה לקפוץ לתוך המכונית, אך נופל.

בינתיים בבית, האישה נועלת את דלת החדר וחוסמת אותה בעזרת שידה. הנווד שומע את הרעש, עולה לקומה השנייה כשסכין מטבח בידו, שובר את הדלת, מזיז את השידה ונכנס לחדר בעוד האישה מגוננת על התינוק מאחורי מיטה. הבעל עוצר על הדרך ורץ לעבר הבית כשהשוטרים דולקים בעקבותיו תוך כדי יריות אקדח. הנווד הפורץ שומע את היריות ומנסה לברוח, אך השוטרים והבעל נכנסים ותופסים אותו. הבעל ניגש לוודא ששלום לאישה ולתינוק, בעלי המכונית מחמיא לבעל על נחישותו, והוא והשוטרים עוזבים את הבית.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים דמויות
לויס ובר האישה
ולנטין פול (אנ') הבעל
סאם קאופמן הנווד הפורץ
דגלאס ג'רארד (אנ') בעלי המכונית
לול וורנטון (אנ') מיימי, עוזרת הבית

בהיסטוריה של הקולנוע האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Suspense" נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר שביימו ובר וסמולי, והוא בין מעט הסרטים ששרדו מתקופתו וזמין לצפיית הציבור[14]. מבין סרטיה של ובר, זהו אחד המדוברים ביותר לאור טכניקות צילום ועריכה יצירתיות, פעלולים מרשימים והצגת פחדים רלוונטיים לימינו[15][16]. כך, בסרט שולבו צילומי קלוז-אפ, זוויות צילום לא שגרתיות, מסך מפוצל, השתקפות במראה, צילום מנקודת מבט (אנ'), קומפוזיציות נועזות, ועוד[14].

זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של תעשיית הסרטים שבה נעשה שימוש במסך מפוצל לצורך יצירת מתח. עד אז נעשה שימוש בטכניקה כזו לצורך הצגת שיחות טלפון בסרטים קומיים: המסך פוצל לשלושה שלישים שבהם מוסגרו שלוש פעולות נפרדות בפריים אחד: האישה משוחחת בטלפון מהבית, הבעל משוחח בטלפון ממשרדו, והפורץ המנסה לחדור לבית[17]. טום גאנינג, תאורטיקן של הקולנוע, אמר שבין הסרטים שנעשו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לא היה עוד סרט שהופגנה בו שליטה כה חזקה בסגנון קולנועי[18]. טכניקה מבריקה נוספת הייתה בצילום מרדף המכוניות, כאשר המכונית הרודפת השתקפה במראת הצד של המכונית הנהוגה בידי הבעל. כך, הצופים יכולים לראות בו-זמנית שתי זוויות מבט שונות: האחת, של הבעל המביט לאחור תוך כדי נהיגה, והשנייה, של הרודפים המתקרבים אליו[17][19]. בנוסף, בסרט נעשה שימוש בעריכה צולבת, תוך מעבר בין מרדף המכוניות למתרחש בבית, מה שהגביר את המתח והעצים את ההתרחשות[17].

לאורך השנים, רבים טענו שהשחקן המגלם את ההלך המעשן סיגריה הוא לון צ'ייני (אנ'), שזכה לכינוי "בעל אלף הפרצופים", באחד מתפקידיו הראשונים, ללא קרדיט. כך גם נכתב באתר IMDb[20]. אולם החוקר מייקל בלייק ביטל את הסברה הזו בספרו משנת 1995 "A Thousand Faces: Lon Chaney's Unique Artistry in Motion Pictures". לדברי בלייק, לאחר שבחן את הסצנה פריים אחר פריים, הוא השתכנע שלא מדובר בצ'ייני[21]. כך גם ג'ון מירסאליס, שהקים את אתר האינטרנט המקיף על צ'ייני ובעבר סבר שזה אכן אותו שחקן, טען שאחרי שהתאפשר לו לבדוק עותק דיגיטלי של הסרט באיכות גבוהה, הוא די בטוח שהאיש אינו צ'ייני[22].

"Suspense" נחשב לאב טיפוס של סרטי פלישה לבית כסרט שבישר סוגה קולנועית זו[15][23], ובעקבותיו יצר אלפרד היצ'קוק את "אליבי" (1954) ו"בודדה באפלה" (1967)[24]. מבקרת הקולנוע והעיתונאית אלכסנדרה הלר-ניקולאס סבורה שקיימת התעלמות רבת שנים מחשיבותו של הסרט להיסטוריה של סרטי האימה[15]. הסרט כולל כמה מוטיבים המאפיינים את סוגת האימה, ובמרכזם הפחד של הגיבורה ממשהו שעוקב אחריה והיא לא יכולה למנוע את האלימות כלפיה, ההצצה מהחלון וההיתקלות במבט של אותו "משהו" המביט חזרה, כמו גם הסכין המעוררת בדמיונם של הצופים את האימה מהתרחשות צפויה[16].

בשנת 2019 ניתח ג'ון בנגסטון, היסטוריון של הקולנוע, את מרדף המכוניות באמצעות גרסת הבלו-ריי, ומיקם את המרדף בהוליווד ובוורלי הילס של ראשית תעשיית הסרטים[23]: משדרות סאנסט (אנ') דרך רחוב גוֹואֶר (אנ'), עבור בשדרות קַהוּוֶנְגַה (אנ') ופינת שדרות הוליווד, דרך דוהיני (אנ'), רחוב ויין (אנ') ושדרת סלמה[25].

ההיסטוריונית הספרדיה נוריה בו הצביעה על דמות האישה שמגלמת ובר, כמייצגת את הנשים המשוחררות של ראשית המאה ה-20. חזותה החיצונית של האישה היא בסגנון ויקטוריאני ועם זאת, היא מפגינה ביטחון נחרץ ואף סיפוק בהחלטה לא להתקשר לבעלה. לטענת בו, ובר מציגה פסיכולוגיה נשית חדשה המשקפת את הקושי להפוך לאישה בעידן המודרני, על ידי המחשת הסתירה בין אישה שקיבלה חינוך ויקטוריאני, לבין האידיאל הפמיניסטי של "האישה החדשה"[26].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Suspense בוויקישיתוף
  • "Suspense" באתר המוזיאון לאמנות מודרנית (באנגלית)
  • "Suspense", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  • "Suspense", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
  • "Suspense" במסד נתוני מכוניות בקולנוע IMCDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Suspense (1913) - Lois Weber, America's 1st Woman Filmmaker - Score by Robbie Kaye. Peliplat. Rrtrieved April 24, 2022
  2. ^ 1 2 Suspense (1913). BFI. Retrieved November 3, 2019
  3. ^ Suspense/The Face Downstairs. Head City. Retrieved May 24, 2021
  4. ^ suspense (1913) Release Info. IMDb. Retrieved May 24, 2021
  5. ^ Sam kaufman (1885–1972) IMDb. Retrieved October 31, 2019
  6. ^ Suspense (1913). Noirish, February 11, 2017
  7. ^ century, Sara. LOIS WEBER'S SUSPENSE AND HOW IT IMPACTED HORROR HISTORY. SyFy Wire. october 5, 2018
  8. ^ Suspense (1913) Company Credits. IMDb. Retrieved November 4, 2019
  9. ^ Flicker Alley Flicker Alley 2017 Blu-ray Disc / DVD edition. Silent Era. Retrieved November 4, 2019
  10. ^ Pioneers: First Women Filmmakers Blu-ray DigiPack. Blu-ray. Retrieved November 4, 2019
  11. ^ PIONEERS: FIRST WOMEN FILMMAKERS (BLU-RAY). Kino Lorber, Retrieved November 4, 2019
  12. ^ PIONEERS: FIRST WOMEN FILMMAKERS. Kino Lorber. Retrieved November 4, 2019
  13. ^ Lois Weber, Phillips Smalley, Suspense 1913. MoMA. Retrieved November 3, 2019
  14. ^ 1 2 kramer, Fritzi. Suspense (1913) A Silent Film Review. Movies Silently. april 24, 2016
  15. ^ 1 2 3 Heller-Nicholas, Alexandra. Ladykillers: An A-Z of Women’s Horror Filmmaking. Volture. December 5. 2018
  16. ^ 1 2 Season of Horror: Suspense (1913). Aging Broad. October 11, 2016
  17. ^ 1 2 3 Bordwell, David. Obsevations on film art. David Bordwell's site on cinema. August 29, 2008
  18. ^ Double Bill: Suspense & Hypocrites. Rose Theatre. Retrieved November 3, 2019.
  19. ^ Silent Movie GIFs, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
  20. ^ Suspense (1913) Cast & Crew. IMDb. Retrieved November 3, 2019
  21. ^ Blake, Michael F., A Thousand Faces: Lon Chaney's Unique Artistry in Motion Pictures. Vestal Press, Lanham, Maryland, USA. ISBN 1-879511-21-5, p. 29
  22. ^ Mirsalis, Jon C., The Not Chaney Filmography. lonchaney.org, Retrieved November 3, 2019
  23. ^ 1 2 Bengstone, John. The Hollywood Heritage in Lois Weber’s Suspense. Silent Locations. April 6, 2019
  24. ^ Romano, Aja. Horror movies reflect cultural fears. Vox. December 21, 2019
  25. ^ Selma Avenue. Wikimapia. Retrieved November 4, 2019
  26. ^ Bou, Núria. Lois Weber: The Female Thinking In Movement. Comperative Cinema. retrieved November 4, 2019