Vulfpeck

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Vulfpeck
Vulfpeck מופיעים בפורטלנד עם קורי וונג ב-2017 לוגו הלהקה
Vulfpeck מופיעים בפורטלנד עם קורי וונג ב-2017

לוגו הלהקה
מקום הקמה אן ארבור עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2011
סוגה פאנק
חברת תקליטים Vulf Records
האתר הרשמי
חברים
ג'ק סטרטון
תיאו קצמן
וודי גוס
ג'ו דארט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Vulfpeck היא להקת פאנק אמריקאית שנוסדה בשנת 2011 באן ארבור, מישיגן, על ידי ג'ק סטראטון, תיאו קצמן, וודי גוס וג'ו דארט. הלהקה הוציאה ארבעה מיני-אלבומים, שישה אלבומי אולפן ואלבום הופעה חיה אחד באופן עצמאי. הלהקה זכתה להכרה ב-2014 כשהוציאה את Sleepify, אלבום אילם שחשף פרצה בחלוקת התמלוגים של ספוטיפיי ומימן סיבוב הופעות חינמי. הלהקה היא מהראשונות שמכרו את כל הכרטיסים להופעה במדיסון סקוור גארדן ללא מנהל או גיבוי של חברת תקליטים, והוציאה את ההופעה המוקלטת כאלבום ב-2019. האלבום האחרון של הלהקה, Schvitz, יצא בדצמבר 2022.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הלהקה למדו בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת מישיגן. הם חברו לראשונה לסשן הקלטות[א] במרכז דודרשטט, מתקן אוניברסיטאי המאכלס ספרייה לאמנויות ומשאבים אחרים.[1][2] לאחר קריאת ריאיון עם המפיק הגרמני ריינהולד מק, הגה מייסד הלהקה, ג'ק סטראטון, את השם Vulfpeck כגרסה גרמנית דמיונית של מוזיקאי הסשן בארצות הברית של שנות ה-60 כמו The Funk Brothers, The Wrecking Crew ו-The Swampers. הרעיון היה לתעל את העידן הזה של הרית'ם סקשן החי.[2][3][4]

חבריה המייסדים של הלהקה הם ג'ק סטראטון על קלידים, תופים וגיטרה, תיאו כצמן על גיטרה, תופים ולעיתים גם שירה, וודי גוס על קלידים וג'ו דארט על הבס.[3] שותפים קבועים לסבבי הופעות והופעות אורח כוללים את אנטוואן סטנלי, ג'ואי דוסיק וקורי וונג.[5] מוזיקאים אורחים נוספים שתורמים כוללים את צ'ארלס ג'ונס, כריסטין הוקל, דייוויד טי ווקר, ברנרד פורדי, ג'יימס גדסון ובלייק מילס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות מוקדמות ו-Sleepify[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגל הבכורה של הלהקה נקרא "Beastly", והוא שוחרר באפריל 2011 כסרטון יוטיוב. הרצועה צוינה לטובה בשל ביצועי הבס שלה על ידי No Treble, מגזין מקוון לנגני בס.[6] הלהקה הוציאה את ה-EP הראשון שלה, Mit Peck, ב-2011 ו-EP שני, Vollmilch, ב-2012. ב-2013, שלושה מחברי להקה ליוו את דארן כריס בסיבוב ההופעות הלאומי שלו, וג'ו דארט דורג בתור הבסיסט החמישי האהוב על ידי No Treble.[7][8] ההופעה החיה הראשונה של Vulfpeck הייתה ב-Blind Pig באן ארבור, מישיגן, ולאחריה הופיעה בעיר ניו יורק באולם Rockwood Music Hall באוקטובר 2013.[2][9] הלהקה הוציאה את ה-EP השלישי שלה, My First Car, באוגוסט 2013. ה-EP כולל את אנטוואן סטנלי ברצועה הווקאלית הראשונה של הלהקה. ביקורת על My First Car ציינה אותו כפחות אנרגטי בהשוואה לשני ה-EP הראשונים של הלהקה, אך "עדיין תוספת הולמת לקטלוג מוזיקה ייחודי".[10]

במרץ 2014 הוציאו Vulfpeck את Sleepify, אלבום אילם בן עשרה רצועות בספוטיפיי, במטרה לגייס כספים לסיבוב הופעות חינמי. האלבום הניב 20,000 דולר בתמלוגים על פני תקופה של חודשיים.[7][11] לאחר מכן, ספוטיפיי הסירה את האלבום בטענה שהוא מפר את תנאי התוכן שלהם.[12] תוכנית יצירת התמלוגים של הלהקה זכתה לסיקור עיתונאי בינלאומי.[13] ביולי הלהקה קיבלה את התמלוגים וזמן קצר לאחר מכן הכריזה על סיבוב ההופעות של Sleepify.[14][15]

באוגוסט 2014 הוציאה הלהקה את ה-EP הרביעי שלה, Fugue State. הרצועה השנייה, "1612", מסוגננת על פי יצירותיו של ורדל קזאיר וכוללת את אנטוואן סטנלי כזמר.[16] שם השיר נוצר בהשראת קוד הכניסה ל-Airbnb שסטרטון שכר.[17] סבב ההופעות החינמי Sleepify נערך בספטמבר 2014. מיקומי ההופעות כללו את סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, שיקגו, אן ארבור וניו יורק.[18] בשנת 2015, סטרטון הציע מודל שוויוני יותר לחלוקת התמלוגים של ספוטיפיי, שבו התשלום של כל אמן מבוסס רק על המאזינים של אותו אמן, ולא על כל מאזין המשתמש בשירות.[19]

אלבומי אולפן והופעה חיה במדיסון סקוור גארדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטוואן סטנלי בהופעה עם Vulfpeck, 2017

Vulfpeck הוציאו את Thrill of the Arts באוקטובר 2015. האלבום כלל הופעות אורח של כמה אמנים כולל דייוויד טי ווקר, צ'ארלס ג'ונס ובלייק מילס. ג'ים פוסילי מהוול סטריט ג'ורנל כינה את המוזיקה "פאנק מלוכלך, בפנים שלך, לא מתייפה שמנוגן עם אש" והומאז' לאולד-סקול פאנק ולסול.[20] האלבום הגיע למקום ה-16 במצעד אלבומי ה-R&B של בילבורד בארצות הברית.[21] הלהקה ו-Goodhertz Inc. הוציאו תוסף הפקה בשם Vulf Compressor.[22] הלהקה הופיעה בלייט שואו עם סטיבן קולבר בנובמבר 2015.[23]

האלבום השני של Vulfpeck, שכונה The Beautiful Game, יצא באוקטובר 2016. הוא כלל הופעות אורח של כמה אמנים, כולל קורי וונג ואדם לוי.[24] האלבום הופיע לראשונה במקום ה-10 במצעד אלבומי ה-R&B המובילים של בילבורד.[25] האלבום השלישי של הלהקה, Mr Finish Line, יצא בנובמבר 2017. הופיעו בו הנגנים הוותיקים ג'יימס גדסון, בוטסי קולינס, מייקל בלנד, דייוויד טי ווקר, והסולנים קוקו או, אנטוואן סטנלי, ג'ואי דוסיק, קריסטין הוקל וצ'ארלס ג'ונס.[26] בשנים 2016 ו-2017 הלהקה הופיעה בקביעות עם אנטוואן סטנלי ואמנים אורחים שונים, כולל מספר הופעות עם ברנרד פורדי וזיגי מודליסט.[27] הלהקה ביצעה קאבר ל-"Boogie On Reggae Woman" ברדיו Sirius XM.[17]

האלבום הרביעי של Vulfpeck, שכונה Hill Climber, יצא בדצמבר 2018 וכלל את קורי וונג, ג'ואי דוסיק, אנטוואן סטנלי, ריאן לרמן, לארי גולדינגס, מייק ויולה, מוניקה מרטין ולואיס קול.[28] בשנת 2019, חברת הגיטרות Music Man הוציאה את ה-Joe Dart Bass signature guitar, ולאחר מכן את הגיטרות Joe Dart Jr., Joe Dart II ו-Joe Dart III.[29] ג'ו דארט דורג במקום הראשון על ידי מגזין Bass Guitar בתור "הבסיסט החדש והמגניב ביותר."[30]

בספטמבר 2019, הלהקה ערכה מופע סולד-אאוט במדיסון סקוור גארדן, והייתה מהראשונות שעשו זאת ללא מנהל או גיבוי של חברת תקליטים.[31] הקלטת ההופעה שוחררה כאלבום חי, שכותרתו Live at Madison Square Garden, יחד עם סרט הופעה מלא. ההופעה החיה כללה את השותפים לסיבוב ההופעות סטנלי, וונג, ודוסיק; והאמנים האורחים צ'ארלס ג'ונס, כריס ת'יל, דייב קוז, נייט סמית', מארק דובר, ריצ'י רודריגז ואחרים.[32][33]

Vulf Vault ו-Schvitz[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2020, הלהקה מכרה את המקום של הרצועה העשירית באלבומה החמישי The Joy of Music, the Job of Real Estate ללהקה Earthquake Lights, שבסיסה בניו יורק. האלבום יצא באוקטובר 2020.[34] בשנת 2020 החלה הלהקה להפיק אלבומי אוסף תחת הכותרת Vulf Vault. הראשון היה אלבום בעל שמונה שירים בהשתתפות אנטוואן סטנלי, ולאחריו אלבום של אחד עשר שירים שנכתב על ידי וודי גוס.[35][36] בשנת 2021 הוציאה הלהקה אלבומי אוסף שנמכרו באופן בלעדי כתקליטי ויניל המדגישים את יצירותיהם של כצמן ודארט.[37]

בינואר 2022 הוציאה הלהקה אלבום של הקלטות מקוריות בשם Vulf Vault 005: Wong's Cafe בדגש על עבודתו של קורי וונג, שהופק על ידו ויצא בסטרימינג תחת שמו. האלבום כולל תרומות של אדי ברבש.[37][38] באוגוסט 2022, הלייבל של הלהקה הוציא אלבום הקלטות חדשות מאת Vulfmon (כינוי הסולו של ג'ק סטראטון) בשם Vulf Vault 006: Here We Go Jack,[39] ובו הופעות אורח של דייוויד טי ווקר, מוניקה מרטין, מייק ויולה ואחרים.

בנובמבר 2022 הכריזו Vulfpeck על חזרתם למוזיקה על ידי חשיפת אלבומם השישי "Schvitz", שיצא בדצמבר 2022.[40] בביקורת על האלבום, האנטר-טילני מפייננשל טיימס כינה את המוזיקה "רטרו-פאנק ונשמה" וכתב שהלהקה "שמה לה למטרה להעלות חיוך על פניו של המאזין".[41]

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון ההפקה של הלהקה מעוצב על פי הופעות חיות בעבר בטלוויזיה, כמו The Midnight Special, The Old Grey Whistle Test ו- Beat-Club. הלהקה שואפת לצליל פשוט ומינימליסטי שבו כל כלי תורם את חלקו ואינו משתלט. הקלטות נעשות בשידור חי עם כלים אמיתיים, ולעיתים רחוקות מקטעים ומיקסים שונים. אלתורים מהווים חלק משמעותי בהתפתחות השירים. היצירות מעוצבות לפי מבנים לא שגרתיים מהעבר, כמו "Ooh Child" עם קטעי A ו-B שבו כל קטע מספק עילוי, וכמו "If You Want Me To Stay" עם התקדמות שמונה תיבות חוזרת.[3][42]

פרויקטים צדדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018, Vulf Records הוציאו תקליט בן שש רצועות תחת השם The Fearless Flyers, רביעייה המורכבת מהמתופף נייט סמית', הבסיסט ג'ו דארט והגיטריסטים קורי וונג ומארק לטיירי, עם הופעות אורח של סנדרה קראוץ', בלייק מילס ואליזבת ליאה.[43] בשנת 2019, הם הוציאו את ה-EP השני שלהם עם שש רצועות בשם The Fearless Flyers II, בהשתתפות כריס ת'יל וג'ואי דוסיק.[44] אלבום הבכורה שלהם באורך מלא Tailwinds יצא ב-2020, ובו קטע קרן המורכב מהסקסופוניסטים גרייס קלי, קני הולמן ואלקוס סירופולוס.[45] בשנת 2021, הרביעייה הוציאה הקלטה של ההופעה שלה במדיסון סקוור גארדן בשנת 2019 כאלבום החי הראשון שלה באמצעות תמיכה של Vulfpeck.[46] ה-EP השלישי שלה, The Fearless Flyers III, כלל שישה רצועות ויצא ב-2022.[47] ה-EP הרביעי שלהם בן שש הרצועות The Fearless Flyers IV הוקלט במועדון הג'אז בלו נוט ויצא ב-2024.[48]

בשנת 2019, קלידן הלהקה וודי גוס הוציא את A Very Vulfy Christmas, אוסף של שמונה עיבודים מחודשים בסגנון ג'אז של מקורות Vulfpeck. הרצועות כוללות את המתופפת דנה הול והבסיסטים מאט אולרי וג'ו פי.[49][50]

חברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

The band members hugging one another onstage
משמאל לימין: דוסיק, וונג, סטנלי, גוס, דארט, כצמן, סטראטון, ב-2017
  • ג'ו דארט גדל בהארבור ספרינגס, מישיגן, והתחיל לנגן בס בגיל 8. הוא הושפע מפלי. בתיכון, הוא ניגן בלהקת ג'אם בהשראת פיש. הוא מונה את פינו פלדינו, רוקו פרסטיה וורדין ווייט בתור הבסיסטים האהובים עליו.[1][42]
  • וודי גוס גדל בסקוקי, אילינוי, והתחיל לנגן בפסנתר בגיל 7. הוא הושפע מת'לוניוס מונק ונמשך לג'אז. מאוחר יותר הוא נמשך לפאנק. בקולג', הוא הופיע עם כמה להקות. ב-2023 הוציא את האלבום High Loon!.[1][51]
  • תיאו כצמן גדל בלונג איילנד, ניו יורק. כנער ניגן בתופים, גיטרה וכתב שירים. בקולג', הוא היה חבר ב-My Dear Disco. עבודת הסולו שלו מבוססת על רוק ופולק. ב-2023 הוא הוציא את אלבום הסולו הרביעי שלו Be The Wheel.[1][52]
  • ג'ק סטראטון גדל בקליבלנד הייטס, אוהיו, והתחיל לנגן בתופים בגיל צעיר. הוא הושפע מברנרד פורדי ו-the Meters. הוא הוביל להקה בקולג'. הוא עושה את רוב הניהול וההפקה של Vulfpeck. בשנת 2023, הוא הוציא את Vulfnik.[1][53][54]

שותפים לסבבי הופעות והקלטות

  • ג'ואי דוסיק - סקסופון אלט, קלידים, שירה (2016–היום)
  • אנטוואן סטנלי - שירה (2016–היום)
  • קורי וונג - גיטרה (2016–היום)

סבבי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סבב Sleepify (2014)
  • סבב אביב (2015)
  • סבב Wisdom of Crowds (2017, 2018, 2019)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות אולפן מקוריות

● Mit Peck (2011)

● Vollmilch (2012)

● My First Car (2013)

● Fugue State (2014)

● Thrill of the Arts (2015)

● The Beautiful Game (2016)

● Mr Finish Line (2017)

● Hill Climber (2018)

● The Joy of Music, the Job of Real Estate (2020)

● Schvitz (2022)

הקלטות מקוריות של Vulf Vault

● Vulf Vault 005: Wong's Cafe (2022)

● Vulf Vault 006: Here We Go Jack (2022)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Vulfpeck בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המפגש כלל הקלטת מוזיקה מקורית שלהם על תקליט 2 אינץ' כחלק מפרויקט התזה של חבר

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Danny Hazan (18 במאי 2015). "Can't Fake the Funk". Medium. נבדק ב-30 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Jenn McKee (12 במאי 2014). "Vulfpeck's Jack Stratton talks about U-M, 'Sleepify' and Spotify". mlive.com. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 Tim Specce (12 בינואר 2014). "Vulfpeck Keep It Beastly". jambands.com. ארכיון מ-19 באוגוסט 2016. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Larry Crane (בינואר 2011). "Reinhold Mack: ELO, Queen, Black Sabbath & T. Rex". Tape Op (81): 34–47. אורכב מ-המקור ב-4 באוקטובר 2017. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Andrew O'Brien (25 בינואר 2019). "Vulfpeck Announces Debut Performance at Madison Square Garden". liveforlivemusic.com. נבדק ב-9 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Corey Brown (20 ביוני 2011). "Vulfpeck: 'Beastly' Live in Studio". notreble.com. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Andy Gensler (4 באפריל 2014). "Vulfpeck Stands to Earn More Than $18K From Spotify for Silent Album". Billboard Magazine. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "No Treble: 2013 Reader Favorites". notreble.com. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Corey Brown (17 בנובמבר 2013). "Vulfpeck: 'Outro' Live at Rockwood Music Hall". notreble.com. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Wib Schneider. "Vulfpeck's 'My First Car' – EP Review". blog.ourvinyl.tv. אורכב מ-המקור ב-2 באוקטובר 2015. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Kory Grow (25 באפריל 2014). "Don't Enjoy the Silence: Spotify Pulls Silent Publicity Stunt Album". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-3 בספטמבר 2015. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Harley Brown (26 באפריל 2014). "Spotify Removes Vulfpeck's 'Sleepify'". Billboard Magazine. נבדק ב-25 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Sleepify:
  14. ^ Paul Bonanos (22 ביולי 2014). "Vulfpeck's Half-Joke 'Silent Album' Made Some Serious Cash". Billboard Magazine. נבדק ב-23 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Facebook: Vulfpeck – August 8, 2014". facebook.com. 8 באוגוסט 2014. נבדק ב-15 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Vulfpeck: 1612". notreble.com. 27 באוגוסט 2014. נבדק ב-27 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 "Vulfpeck performs '1612,' Stevie Wonder cover LIVE on Jam On!". siriusxm.com. 7 באוקטובר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Archive: Vulfpeck website – September 26, 2014". vulfpeck.com. אורכב מ-המקור ב-26 בספטמבר 2014. נבדק ב-6 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Why Does Spotify Pay So Little? [An Analysis]". hypebot.com. 23 במרץ 2015. נבדק ב-5 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Jim Fusilli (13 באוקטובר 2015). "'Thrill of the Arts' by Vulfpeck Review". The Wall Street Journal. אורכב מ-המקור ב-15 באוקטובר 2015. נבדק ב-14 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Billboard: Top R&B Albums – October 31, 2015". Billboard magazine. 31 באוקטובר 2015. נבדק ב-16 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "The Vulfpeck Sound: Jack Stratton Explains the Story of Vulf Compressor and the Boss Dr. Sample SP-303". Zumic. 9 בנובמבר 2015. נבדק ב-17 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Jon Batiste Joins Vulfpeck at Brooklyn Bowl; Second Show to be Webcast". jambands.com. 23 בנובמבר 2015. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Vulfpeck Releases 2016 Studio Album, The Beautiful Game". jambase.com. 17 באוקטובר 2016. נבדק ב-17 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Billboard: Top R&B/Hip-Hop Albums – November 5, 2016". Billboard magazine. 5 בנובמבר 2016. נבדק ב-26 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Vulfpeck Announces New Album 'Mr Finish Line'". jambase.com. 6 בספטמבר 2017. נבדק ב-6 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Performance 2016–17:
  28. ^ Sam Berenson (7 בדצמבר 2018). "Vulfpeck Releases Eighth Studio Album, 'Hill Climber'". liveforlivemusic.com. נבדק ב-22 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Bass guitars:
  30. ^ Joel McIver (ביולי 2019). "Hey Joe – interview". Bass Guitar (170): 18–21. נבדק ב-8 ביוני 2019 – via musicradar.com. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ Steve Knopper (3 באוקטובר 2019). "How Funk Band Vulfpeck Sold Out Madison Square Garden Without a Manager or Big Label". Billboard. אורכב מ-המקור ב-19 במאי 2022. נבדק ב-13 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Scott Bernstein (10 בדצמבר 2019). "Vulfpeck Performs 'Live At Madison Square Garden': Pro-Shot Full Show Video". jambase.com. נבדק ב-10 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Colby Hall (10 בדצמבר 2019). "Public Service Announcement: Vulfpeck Posts Full MSG Show on YouTube". mediaite.com. נבדק ב-12 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Andrew O'Brien (23 באוקטובר 2020). "Vulfpeck Sells Track 10 of New Album for $70K+ on eBay to Earthquake Lights". Live for Live Music. נבדק ב-24 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Nate Todd (3 באפריל 2020). "Vulfpeck Shares '3 on E' Featuring Antwaun Stanley Video". jambase.com. נבדק ב-4 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Nate Todd (2 ביולי 2020). "Vulfpeck Shares Unreleased Track 'Radio Shack'". jambase.com. נבדק ב-5 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ 1 2 Michael Broerman (8 בדצמבר 2021). "Vulfpeck Announces New Album, 'Vulf Vault 005: Wong's Cafe'". Live for Live Music. נבדק ב-12 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Today's New Albums: Lotus, The Weeknd, Vulfpeck & Cory Wong + More". jambase.com. 7 בינואר 2022. נבדק ב-8 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ James Sissler (7 ביוני 2022). "Vulfmon AKA Jack Stratton Asks 'How Much Do You Love Me?' on New Vulf Vault". Live for Live Music. נבדק ב-7 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Tyler Golsen (28 בנובמבר 2022). "Vulfpeck announce new album 'Schvitz'". Far Out. נבדק ב-3 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Ludovic Hunter-Tilney (6 בינואר 2023). "Vulfpeck: Schvitz album review – inventive musicianship and good humour". Financial Times. נבדק ב-8 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ 1 2 "Berklee Cafe939: Joe Dart Clinic – video". Berklee College of Music. 15 בדצמבר 2018. ארכיון מ-16 בינואר 2019. נבדק ב-8 במאי 2019 – via notreble.com. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "The Fearless Flyers Release 'Bicentennial' Video with TTB's Elizabeth Lea". liveforlivemusic.com. 5 ביוני 2018. נבדק ב-6 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Kendall Deflin (22 באפריל 2019). "Vulfpeck Offshoot The Fearless Flyers Announce New Record, Release First Single". liveforlivemusic.com. נבדק ב-22 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Andrew O'Brien (30 באפריל 2020). "Vulfpeck Offshoot The Fearless Flyers Announce First Full-Length Album, 'Tailwinds'". liveforlivemusic.com. נבדק ב-2 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Matt Owen (4 בפברואר 2022). "Cory Wong and Mark Lettieri announce the return of the Fearless Flyers". Guitar World. נבדק ב-5 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Daniel Pearson (2 במרץ 2022). "The Fearless Flyers Live Out Their Jazz Pop Calling". glidemagazine.com. נבדק ב-9 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Don't Miss New Albums From Brittany Howard, Madi Diaz..." jambase.com. 9 בפברואר 2024. נבדק ב-11 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Andrew O'Brien (26 בנובמבר 2019). "Vulfpeck's Woody Goss Announces 'A Very Vulfy Christmas' Album". liveforlivemusic.com. נבדק ב-23 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Bandcamp: Woody Goss – A Very Vulfy Christmas". bandcamp.com. 23 בדצמבר 2019. נבדק ב-23 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Woody Goss: High Loon!". Apple Music. 28 באפריל 2023. נבדק ב-1 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ John Floridis (24 במאי 2023). "Musician's Spotlight – Theo Katzman (audio interview)". mtpr.org. Montana Public Radio. נבדק ב-1 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Podcast 13: Jack Stratton – Vulfpeck". startupmusician.co. 2 באוקטובר 2015. אורכב מ-המקור ב-24 ביולי 2020. נבדק ב-13 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Todd, Nate (28 באפריל 2023). "Watch Jack Stratton Show Off His Dance Moves In New Vulfmon Video". JamBase. נבדק ב-23 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Vulfpeck&oldid=38408710"