אגורא

אגורא
Agora
	כרזת הסרט בישראל
בימוי	אלחנדרו אמנבר
הופק בידי	פרננדו בווריאה; אלוורו אוגוסטין
תסריט	אלחנדרו אמנבר; מתאו חיל
עריכה	נאצ'ו רואיז קאפילאס
שחקנים ראשיים	רייצ'ל וייס; מקס מינגלה; אשרף ברהום
מוזיקה	דאריו מרינלי
צילום	שבי גמינז
מדינה	ספרד
חברת הפקה	Telecinco Cinema, MOD Producciones
חברה מפיצה	ניומרקט פילם
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	9 באוקטובר 2009 ; 28 במאי 2010 ; 3 ביוני 2010
משך הקרנה	126 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט היסטורי, סרט ביוגרפי, דרמה היסטורית, סרט חרבות וסנדלים
תקציב	75 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	agora
פרסים	פרס גויה לצילום הטוב ביותר (שבי גמינז); פרס גויה לעיצוב ההפקה הטוב ביותר (גיא הנדריקס דייס); פרס גויה למפיק הטוב ביותר; פרס גויה לעיצוב התלבושות הטוב ביותר (Gabriella Pescucci); פרס גויה לתסריט המקורי (אלחנדרו אמנבר, מתאו חיל); פרס גויה לאפקטים מיוחדים הטובים ביותר ;
	www.agoralapelicula.com
	דף הסרט ב־IMDb

ערך זה עוסק בסרט קולנוע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אגורה.

אגורא (בספרדית: Agora) הוא סרט קולנוע ספרדי מסוגת דרמה המבוסס על אירוע היסטורי, שבוים על ידי אלחנדרו אמנבר. הסרט דובר אנגלית ומשחקים בו שחקנים בני לאומים שונים ובהם מספר ישראלים (אשרף ברהום, אושרי כהן, יוסף סוויד סמי סמיר ואחרים).

עלילה

הסרט מתרחש באלכסנדריה ותקופתו היא ראשיתה של הנצרות כדת האימפריה הרומית, לאחר שהייתה דת נרדפת שנים רבות. הסרט מבוסס על קורותיה של הפילוסופית והמתמטיקאית היפאטיה. היפאטיה (רייצ'ל וייס) מלמדת פילוסופיה בספרייה הגדולה של אלכסנדריה ומשתייכת לזרם הנאופלטוני^[^{דרוש מקור]}. היפאטיה אומנם פגנית, אך היא נוהגת בכבוד כלפי אנשים בעלי אמונות שונות משלה. לעומתה אביה, מנהיג בולט בקהילה, רוצה לנהוג בחומרה כלפי אנשים אשר המירו את דתם מעבודת אלילים לנצרות, אך לאחר שהיפאטיה מתערבת, הם מסולקים מהמקום. להיפאטיה מעריץ נלהב מקרב תלמידיה המנסה לשכנעה להינשא לו, אך היא מסרבת ומסבירה שאינה מושלמת. לראיה, היא מעניקה לו פיסה עם דם הווסת שלה. המעריץ הנכלם זורק את פיסת הבד אך העבד של היפאטיה דאבוס, המאוהב בה בסתר, מרים אותה לאחר מכן.

מספר הפגאנים הולך ופוחת בעוד מספר הנוצרים הולך ועולה כתוצאה מהמרות דת מרובות. הנוצרים הופכים יותר ויותר תוקפניים כלפי אנשים בעלי אמונות אחרות כגון היהודים והפגאנים. ראשון המסיתים לפגיעה בפגאנים הוא הנזיר אמוניוס (אנ') (אשרף ברהום) כאשר הפגאנים מגיבים על התוקפנות הנוצרית מתפתחת מהומה שבמהלכה הנוצרים מטילים מצור על הפגנים בספרייה הגדולה של אלכסנדריה. נציג הקיסר הנוצרי תאודוסיוס הראשון מצווה לחון את הפגאנים, אולם מסלקם מן הספרייה, וזו מועברת לרשות הנוצרים, שבהתקף ברבריות משמידים אותה על אוסף הספרים המקיף שלה. במהלך ההתקפה על ספריית אלכסנדריה, נפגע אביה של היפאטיה ונפטר. היפאטיה הלומת הצער מנסה להציל כמה שיותר מכתבי היד העתיקים אשר נמצאים בספרייה אולם מצליחה להציל רק קומץ.

חלקו השני של הסרט עוקב אחר חקירותיה של היפאטיה וניסיונה ליצור תאוריה על מסלול כדור הארץ והשמש לאחר שהיא מבינה את הבעיות הקיימות בתאוריה של תלמי. היא יוצרת מודל הליוצנטרי ומגיעה למסקנות דומות לחוקי קפלר. בד בבד היפאטיה נקלעת לעימות בין השלטון החילוני של מעריצה לשעבר וידידה כיום, נציב מצרים פלביוס אורסטס (אנ') (אוסקר אייזק) לשאיפתו של פטריארך אלכסנדריה קירילוס (סמי סמיר) להרחיב את שלטונו. אורסטס הפך לנוצרי יחד עם רבים מתלמידיה לשעבר של היפאטיה והוא עדיין רוחש לה חיבה, אולם לאור התערבותו של קירילוס, נאלץ לנהוג בהיפאטיה בנוקשות ולדרוש ממנה להודות כי היא אינה מבינה דבר, בהתחשב בעובדה שהיא אישה, בהתאם לחוקי הנצרות באותה תקופה. אורסטס מפציר בהיפאטיה להמיר את דתה אולם היא מסרבת.

הנזיר אמוניוס מצהיר על היפאטיה כאויבת הנצרות ומצהיר שהיא מכשפה. דאבוס, עבד שלה לשעבר ופגאני אשר המיר את דתו, שומע על העניין ומנסה להזהיר את היפאטיה אולם מאחר. היפאטיה נלכדת על ידי הנזירים ומיועדת להיות מופשטת מבגדיה ולהיסקל למוות. דאבוס מתבקש לשמור עליה עד להבאת אבנים לצורך סקילתה. דאבוס חונק את היפאטיה למוות כדי לחסוך ממנה את כאב הסקילה וכאשר ההמון חוזר, מצהיר שהיא התעלפה ומתרחק כאשר הסקילה מתחילה.