רייצ'ל וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רייצ'ל וייס
Rachel Weisz
וייס, 2018
וייס, 2018
וייס, 2018
לידה 7 במרץ 1970 (בת 53)
וסטמינסטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rachel Hannah Weisz עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת (1970 ואילך)

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (2011 ואילך)
תקופת הפעילות 1992–הווה (כ־31 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג דניאל קרייג (22 ביוני 2011–הווה) עריכת הנתון בוויקינתונים
דארן ארונופסקי (20012010) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים גרייס קרייג עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רייצ'ל האנה וייסאנגלית: Rachel Hannah Weisz; נולדה ב-7 במרץ 1970) היא שחקנית קולנוע ותיאטרון בריטית-אמריקאית-יהודייה. זוכת פרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב לשנת 2005 עבור תפקידה בסרט "הגנן המסור".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייס נולדה בשכונת וסטמינסטר שבמרכז לונדון, אנגליה, וגדלה בפרוור גארדן המפסטד שבצפון המפסטד. אמהּ אדית רות' (לבית טייך) היא מורה לפסיכולוגיה ילידת וינה, ממוצא אוסטרי-יהודי מצד אביה וממוצא איטלקי-קתולי מצד אמה. אביה ג'ורג וייס הוא יהודי-הונגרי. לפני נישואי הוריה, אמה שגדלה כקתולית התגיירה. שני הוריה ברחו לממלכה המאוחדת כדי להימלט מהמשטר הנאצי. סבה מצד אמה אלכסנדר טייך היה מזכיר ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים. לה אחות צעירה, מיני וייס, אמנית ויזואלית.

וייס למדה בקולג' פרטי בצפון לונדון, בבית ספר בננדן ונרשמה ל"בית ספר לבנות-בלבד של סיינט פול". למדה במכללת טריניטי האל קיימבריג' וסיימה בהצלחה את לימודיה. בעת לימודיה הופיעה וייס במספר פרויקטים קולנועיים של סטודנטים במכללה ואף זכתה בפרס הגרדיאן על משחקה הדרמטי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייס, 2007

בשנותיה הראשונות על המסך הופיעה בסדרות טלוויזיה, שהבולטת בהן היא "המפקח מורס" ב-1993.

את קריירת הקולנוע שלה החלה ב-1996 כאשר הופיעה בסרטו של ברנרדו ברטולוצ'י "לגעת ביופי"(אנ') ובמותחן "תגובת שרשרת" (אנ'). בשנת 1997 השתתפה בסרט "עקומים".

פריצתה החלה בשנת 1999 בסרט שובר הקופות של סטיבן סומרס, "המומיה", בו גילמה את דמותה של אוולין קארנהאן[1]. באותה שנה שיחקה וייס בסרט סאנשיין.

ב-2001 הופיעה בסרט המלחמה "אויב בשער" לצד ג'וד לאו[2], ובסרט ההמשך לסרט "המומיה", "המומיה חוזרת".

ב-2002 שיחקה בקומדיה "רווק פלוס ילד"[3]. ב-2003 הופיעה בסרט הפשע, "ביטחון" ובסרט "משחק המושבעים" על פי ספרו של ג'ון גרישם[4]. ב-2004 כיכבה בקומדיה של בארי לוינסון "קנאה" לצד בן סטילר[5].

ב-2005 וייס חגגה עם זכיות בפרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב[6], על משחקה בסרט "הגנן המסור" בו גילמה וייס את דמותה של טסה, בחורה בריטית אינטלקטואלית שנישאת לאיש שגרירות בריטי בשם ג'סטין (רייף פיינס), ונרצחת באופן אלים ומסתורי באזור מבודד בקניה[7]. כמו כן הופיעה בשובר הקופות "קונסטנטין".

ב-2006 דיבבה בסרט אראגון ושיחקה בדרמה של דארן ארונופסקי "המעיין". ב-2007 שיחקה בקומדיה "פרד קלאוס" ובסרט "לילות בלוברי"[8].

ב-2008 שיחקה בקומדיה "בטוח, אולי" וב-2009 בסרט "אגורא" בו גילמה את דמותה של הפילוסופית היווניה היפאטיה[9]. בשנת 2010 היא הצטלמה בתפקיד ראשי בסרט The Whistleblower על חייה של קתרין בולקובאץ'. ב-2012 שיחקה בזהות גנובה[10].

בשנת 2015 שיחקה בדרמה הקומית "הלובסטר". בדצמבר 2015 שיחקה בדרמה זוכת הפרסים "נעורים" של הבמאי האיטלקי פאולו סורנטינו[11].

בשנת 2016 שיחקה בסרט הדרמה הביוגרפי "ג'קי" על ג'קלין קנדי-אונאסיס, רעייתו של נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי.

ב-2017 כיכבה בסרט הדרמה הרומנטי "שאהבה נפשי" לצד רייצ'ל מקאדמס, העוסק ביחסי טאבו בין נשים במהלך שהותן בשכונה חרדית בלונדון.

בשנת 2021 שיחקה בסרט "האלמנה השחורה" של אולפני מארוול בתור מלינה ווסטוקוף, אמם החורגת של נטשה רומנוף וילנה בלובה שהיא בעצם מרגלת ואלמנה שחורה רוסית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2001–2010 הייתה בזוגיות עם במאי הסרטים האמריקאי-יהודי דארן ארונופסקי, ולהם בן משותף.

ביוני 2011 נישאה לשחקן האנגלי דניאל קרייג[12], ובספטמבר 2018 נולדה להם בת משותפת[13].

וייס אזרחית בריטית מלידה, והחל מ-2011 יש לה גם אזרחות אמריקאית.

פילמוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רייצ'ל וייס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
  • אמיר קמינר, פתאום כוכבת, באתר ynet, 19 באוקטובר 2005 - ריאיון
  • אמיר קמינר, "אנחנו עדיין הורגים בשם האלוהים", 9 ביוני 2010
  • אמיר בוגן, רייצ'ל ווייז: "רוצה להאמין שהייתי מחויבת לנושא השואה גם אם לא הייתי יהודייה", 22 בדצמבר 2016
  • אבנר שביט‏, שחור הוא הצבע החם ביותר: ריאיון עם רייצ'ל ווייז על סרט הלסביות החרדי "שאהבה נפשי", באתר וואלה!‏, 8 ביוני 2018
  • שירית גל, רייצ'ל וייס: "כל דבר נשמע יותר טוב בעברית", באתר ynet, 11 ביולי 2018
  • ריצ'ל וייז, דף שער בספרייה הלאומית
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ נסים דיין, ‏מומיה על כנפי ההצלחה, באתר גלובס, 16 במאי 2001
    2. ^ נילי ברקן, ‏מתברר, שהוא אויב של עצמו, באתר גלובס, 24 באפריל 2001
    3. ^ נילי ברקן, ‏הוא רק מלטף את הלב, באתר גלובס, 2 ביולי 2002
    4. ^ נסים דיין, ‏יותר סקסי מטבק, באתר גלובס, 19 בפברואר 2004
      גואל פינטו, סרטים חדשים - משחק המושבעים, באתר הארץ, 4 בפברואר 2004
    5. ^ סטילר שווה מיליארדים, באתר הארץ, 30 במרץ 2005
    6. ^ הפתעה באוסקר - "התרסקות" הסרט הטוב ביותר, באתר הארץ, 5 במרץ 2006
    7. ^ אורי קליין, היכרות ראשונה אחרי המוות, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2005
    8. ^ אורי קליין, נוכח-נעדר באמריקה, באתר הארץ, 18 במרץ 2008
    9. ^ אורי קליין, אגורא: הפגאנית הגדולה מן החלומות, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
      חן חדד, אגורא: מרוב עלילות לא רואים את הסרט, באתר הארץ, 7 ביוני 2010
    10. ^ זהר וגנר, עכבר העיר, "זהות גנובה": בלי מאט דיימון, עם גלולות כוח-על, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2012
    11. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, מלבד סצינות מרהיבות ביופיין, לא תזכרו דבר מהסרט "נעורים", באתר הארץ, 10 במרץ 2016
    12. ^ עכבר העיר, דניאל קרייג ורייצ'ל וייז התחתנו בסתר, באתר הארץ, 26 ביוני 2011
    13. ^ מערכת תשעה חודשים, ‏הטרנד החם בהוליווד: הריון בגיל העמידה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 ביוני 2018‏
    רייצ'ל וייס - פרסים