אדריאן צ'יורויאנו
לידה |
5 בינואר 1967 (בן 57) קראיובה, רומניה |
---|---|
מדינה | רומניה |
מקום לימודים | אוניברסיטת בוקרשט |
שפות היצירה | רומנית |
אדריאן צ'יורויאנו (ברומנית: Adrian Cioroianu; נולד ב-5 בינואר 1967, בקראיובה, שברומניה) הוא היסטוריון, עיתונאי, עורך עיתונים, פובליציסט, מסאי, דיפלומט ופוליטיקאי שכיהן כשר החוץ של רומניה בין 5 באפריל 2007 ובין 15 באפריל 2008.
צ'יורויאנו הוא פרופסור בפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת בוקרשט, והחל מ-2012 הוא דקאן הפקולטה להיסטוריה. צ'יורויאנו חיבר ספרי לימוד בהיסטוריה, כאלטרנטיבה לספרים התקניים של בתי הספר ברומניה. הוא התפרסם בביקורתו הפומבית על יון אנטונסקו, במיוחד על חלקו בשואת יהודי רומניה ורצח צועני רומניה, כשזה נבחר בין עשרת גדולי הרומנים.
לימודיו ועיסוקיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'יורויאנו נולד בקראיובה ולמד היסטוריה לתואר ראשון באוניברסיטת בוקרשט בשנים 1988 - 1993. הוא המשיך את לימודיו בקוויבק, שבקנדה, באוניברסיטת לאוואל, לתואר שני בשנים 1996 - 1997 ולדוקטורט בשנים 1997 - 2002. בסיום לימודיו הצטרף כמרצה לסגל ההוראה של אוניברסיטת בוקרשט. הוא היה עורך של כתב העת Dilema veche (דילמה ישנה) בין השנים 1998 - 2007 וגם עורך של כתב העת Gazeta Sporturilor. הוא פרסם עבודות ומאמרים בכתבי העת Lettre International, Dosarele Istoriei, Suplimentul de Cultură, Ziua, GEO (המהדורה הרומנית), Sfera Politicii, Cotidianul, Revista 22, Gazeta de Sud, Monitorul de Neamț, Adevărul de Arad, Formula AS, Evenimentul Zilei, Opinia studențească, Lumea Ieșeanului, Cuget liber, Revista de Politică Externă ועוד.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1993 נשא צ'יורויאנו לאישה מתרגמת מאנגלית בשם "לומיניצה" (אורית). לזוג נולד בן בשם מיחאי וכאשר התגרשו ב-2003 הבן נשאר עם האם.
הפעילות הפוליטית והדיפלומטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'יורויאנו היה חבר בקבוצה לדו-שיח חברתי וב"קבוצת טימישוארה", הצטרף למפלגה הלאומית ליברלית ונבחר ב-2004 לסנאט של רומניה.
לאחר הצטרפות רומניה לאיחוד האירופי ב-2007 הוא נקבע ליורופרלמנטר עבור רומניה מטעם ברית הליברלים והדמוקרטים עבור אירופה. מ-5 באפריל 2007 התמנה לשר החוץ של רומניה. ב-11 באפריל 2008, בעקבות שערוריית קרוליק[1]
מ-2012 היה לדקאן הפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת בוקרשט. מ-2015 התמנה לשגריר רומניה לאונסק"ו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שערוריית קרוליק עסקה ברומני, שנעצר שפולין, בחשד לכייסות ופתח בשביתת רעב ממושכת, שהסתיימה במותו. הרומני לא זכה לביקור או תמיכה משפטית מהנציגות הדיפלומטית של רומניה וצ'יורויאנו קיבל על עצמו אחריות מיניסטריאלית