אטאלנטה
 | |
| תרבות | מיתולוגיה יוונית |
|---|---|
| מקום מגורים | ארקאדיה |
| אלים מקבילים |
Atalante  |
| אב |
אייסוס |
| אם |
קלימנה |
| בן או בת זוג | היפומנס/ מלאניון (תלוי בגרסה) |
| צאצאים |
פרתנופאיוס |
  | |
.jpg)
אטאלנטה (ביוונית: Ἀταλάντη) היא דמות במיתולוגיה היוונית, שידועה בעיקר בכישוריה כציידת ובשל השתתפותה (לפי חלק מהמקורות[1]) במסע הארגונאוטים.
במיתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצאה של אטאלנטה אינו ברור וישנם מקורות שונים לכך: אביה הוא אייסוס או מיינלוס והיא נולדה כנסיכה בבויאוטיה או בארקאדיה. על פי הביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס), אטאלנטה נולדה למלך ארקאדיה - אייסוס שהתאכזב מכך שנולדה לו בת ולא בן ולכן הפקיר אותה על הר שומם. דובה מצאה אותה שם וגידלה אותה עד שציידים מצאו אותה ואימצו אותה. מהדובים ומהציידים היא למדה להילחם ולצוד ביעילות. לאחר מכן, כשראה אביה שבתו ממלאת את מקום הבן בו חשק, קיבל אותה בחזרה.
אטאלנטה הייתה בתולה מקודשת לאלה ארטמיס. כדי לתאר את כוחה, מסופר ששני קנטאורים ניסו לאנוס אותה, אך היא הרגה אותם.
כלי הנשק העיקרי בו השתמשה והצטיינה אטאלנטה, היה הקשת.
ציד חזיר הבר הקלידוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלך אוינאוס הקריב קרבנות לכל האלים, אך שכח להקריב גם לארטמיס. נפגעת, שלחה האלה חזיר בר שהרג אנשים ומקנה, והרס שדות ורכוש, על מנת להעניש את המלך. ברוב כוחו ופראותו, חמק החזיר מכל אלו שניסו לצוד אותו ואף הרג רבים מהם. לבסוף, התקבצו גיבורים רבים ובהם אטאלנטה, על מנת להרוג את החזיר בכוחות משותפים. רבים מהגברים התרעמו על צירופה של אשה לקבוצתם, אך מלאגרוס שחשק בה, שכנע אותם לקבלה. כמה מהציידים נהרגו בטרם הצליחה אטאלנטה לפגוע בחזיר בחץ שירתה. כיוון שהיא הייתה הראשונה שהקיזה ממנו דם, זכתה אטאלנטה בעורו לאחר שמלאגרוס הרג אותו בעזרת חניתו. שני דודיו של מלאגרוס, פלקסיפוס וטוקסאוס, זעמו על הצלחתה של אטאלנטה וניסו לקחת ממנה את העור בכוח. בקרב שהתפתח, הרג מלאגרוס את דודיו. זועמת באבלה, זרקה אימו גזר עץ מכושף לתוך האש וכשזה נשרף, נאכלו חייו של מלאגרוס.
תחרות הריצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הציד, משראה אביה שבתו עונה על ציפיותיו, הסכים לקבלה בחזרה, אך דרש שתינשא בהקדם. אטאלנטה שלא רצתה בכך, התנתה את נשואיה בכך שמי שירצה להינשא לה ייאלץ לנצח אותה בתחרות ריצה ואם יפסיד - יוצא להורג. לאחר שמחזרים רבים הפסידו והוצאו להורג, הגיע מלאניון (בגרסה אחרת היפומנס) מצויד בברכת האלה אפרודיטה ובשלושה תפוחי זהב שהיא העניקה לו. בכל פעם שאטאלנטה עקפה אותו במירוץ, הוא זרק ארצה תפוח זהב אחד. היא לא יכלה לעמוד בפיתוי ורכנה לאסוף את התפוחים וכך האטה די הצורך כדי שהוא יעקוף אותה וינצח. הם התחתנו ונולד להם פרתנופאיוס שדמותו מופיעה במחזה שבעה נגד תבאי של אייסכילוס. מאוחר יותר הפך אותם זאוס (או ריאה או קיבלי) לאריות כיוון שהם קיימו יחסי מין במקום המקודש לו. על פי הגרסה שהייתה זו ריאה או סיבלה שהענישה אותם, היא רתמה אותם מאוחר יותר למרכבתה. הסבר לעונש הזה דווקא יכול להיות בכך שבאותה תקופה האמינו היוונים שאריות מזדווגים עם נמרות ולא עם לביאות, וכך העונש הוא שאטאלנטה ומלאניון לא יוכל להתאחד שוב[2].
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מועדון הכדורגל האיטלקי אטאלנטה נקרא על שמה
- האסטרואיד 36 אטאלנטה (36 Atalante) שהתגלה ב-1855 על ידי הרמן גולדשמידט נקרא על שמה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוברט גרייבס, גיזת הזהב, הוצאת עם עובד 1959
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבחר גדול של מקורות וכתבים אודות אטאלנטה
- יעל רנן, אטאלנטה, מתוך: ספרות המערב - קובץ מסות.
- אטאלנטה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)