הרמן גולדשמידט
 | |
| לידה |
17 ביוני 1802 פרנקפורט, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 1866 (בגיל 64) פונטנבלו, צרפת |
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
| מקום מגורים | גרמניה, צרפת |
| פרסים והוקרה |
|
| הערות | צייר, מכתש גולדשמידט על הירח |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי 14 אסטרואידים | |
  | |
הרמן מאייר סלומון גולדשמידט (בגרמנית: Hermann Mayer Salomon Goldschmidt; 17 ביוני 1802 – 30 באוגוסט 1866[1][2]) היה אסטרונום וצייר יהודי-גרמני צרפתי.[2] זוכה מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה בשנת 1861, על שגילה 14 אסטרואידים, הכי הרבה באותה תקופה. האסטרואיד הראשון שגילה היה 21 לוטטיה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולדשמידט נולד בפרנקפורט ב-1802 למשפחת סוחרים יהודית,[2] בנם של מאייר סלומון גולדשמידט והלן הנאו קאסל.[3] בריאותו לא הייתה טובה והוא חונך בבית. הוא למד שפות רבות ובמקביל לסיוע להוריו במסחר, החל להתעניין באומנות. בגיל 30, במהלך ביקור בהולנד הוא התרשם מהציורים של הציירים והחליט להיות צייר מקצועי.[2]
גולדשמידט עבר למינכן כדי ללמוד אומנות במשך מספר שנים אצל הציירים פטר פון קורנליוס ויוליוס שנור פון קארולספלד (Julius Schnorr von Carolsfeld). בשנת 1836, כדי להשלים את לימודיו גולדשמידט עבר לפריז. שם הציג לראשונה ציור, "אישה בלבוש אלג'ירי".[4]
ציוריו עוררו עניין והוצגו במגוון תערוכות. בין הציורים שצייר "פלורנטיני צעיר" (1837). "קורבן לונוס" שזכה לשבחים ב-1846 בעיתון The Cologne Gazette, "קלאופטרה" ב-1847, "נוף רומא" ב-1849. ציורו "המוות של רומיאו ויוליה" הוזמן על ידי שר המדינה ב-1857.[4]
לקראת ליקוי הירח של ה-31 במרץ 1847, גולדשמידט שמע הרצאה של אורבן לה-ורייה בסורבון. ההרצאה עוררה את התעניינותו באסטרונומיה והשפיעה על החלטתו להתעסקה באסטרונומיה כקריירה.
לקראת 1849, גולדשמידט קנה טלסקופ של 23 שורות (52 מ"מ) עם הכסף שקיבל ממכירת דיוקנאות של גלילאו שצייר במהלך שהות בפירנצה. הוא הציב את הטלסקופ בדירתו שהייתה בקומה השישית מעל קפה פרוקופ, והחל לעדכן את מפות הכוכבים שראה. לאחר תצפיות הוא שם לב שחלק מהכוכבים קבועים במקומם וחלק נעים כמו כוכבי לכת. תגליתו הראשונה (שאז נחשבה "כוכב לכת חדש" והיום מסווגת כאסטרואיד) הייתה של 21 לוטטיה, ב-15 בנובמבר 1851. גולדשמידט התייעץ בחישוביו עם פרנסואה אראגו ממצפה הכוכבי בפריז בנובמבר 1851. אראגו הציע את השם לוטטיום, לפי השם הלטיני של פריז, לוטטיה. התגלית פורסמה רשמית ב-23 בנובמבר 1851.
במהלך השנים גולדשמידט קנה טלסקופים יותר גדולים, ואף על פי שלא היו מהמשוכללים באותו זמן הוא הצליח לגלות עוד ארבעה אסטרואידים עד מאי 1856. לאחר מכן, הצליח לקנות טלסקופ עם קוטר 4 ס"מ, שאפשר לו לגלות עוד תשעה אסטרואידים בין מאי 1857 ומאי 1861.
במהלך תקופה זו, הוא קיבל מספר פעמים מדליית אסטרונומיה על תגליותיו. בשנת 1861 הוא זכה במדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה על כך שגילה 13 אסטרואידים (נכון לזמן הענקת המדליה), יותר מכל מגלה אחר. אסטרונומים מובילים אחרים באותה תקופה, רוברט לות'ר וג'ון ראסל היינד גילו עד אז רק 10 אסטרואידים.
גולדשמידט המשיך לצייר ולשלב את יכולותיו כצייר עם אהבתו לאסטרונומיה. הוא צייר את כוכב השביט הגדול של 1858 (אנ') ואת ליקוי החמה המלא שהתקיים ב-18 ביולי 1860(אנ'), אותו צפה מספרד.
באפריל 1861 הוא הכריז על גילוי ירח תשיעי של שבתאי בין טיטאן והיפריון, לו קרא "כירון". אולם מסתבר שזו הייתה טעות. (היום כירון ניצן לכוכב שביט / אסטרואיד אחר).
גולדשמידט היה נשוי ונולדו להם שני ילדים.[3]
גולדשמידט מעולם לא הועסק על ידי מצפה הכוכבים של פריז ולכן לא הייתה לו הכנסה קבועה. בשנת 1862 הוא קיבל הקצבה של 1500 פרנק. מצבו הבריאותי לא היה טוב והוא סבל מסוכרת. ראייתו הדרדרה והוא התעסק בתאוריה של אסטרונומיה ולא תצפיות ישירות. בגלל מצבו הבריאותי, הוא עבר לפונטנבלו ושהה שם שלוש שנים. אולם מצבו הבריאותי לא השתפר והוא נפטר ב-30 באוגוסט 1866.[4][5]
אסטרואידים שגילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולדשמידט גילה 14 אסטרואידים, הכי הרבה באותה תקופה.
| שם | שם זמני | תאריך גילוי | נקרא על שם | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 21 לוטטיה | - | 15 בנובמבר 1852 | על שם לוטטיה, השם הרומאי לעיר הגאלית שהייתה באזור פריז | הגשושית רוזטה ביצעה יעף ליד האסטרואיד ביולי 2010 |
| 32 פומונה (אנ') | - | 26 באוקטובר 1854 | על שם פומונה, אלת עצי הפרי במיתולוגיה הרומית | השם ניתן על ידי אורבן לה-ורייה |
| 36 אטאלנטה (אנ') | - | 5 באוקטובר 1855 | על שם אטאלנטה, דמות מהמיתולוגיה היוונית | השם ניתן על ידי אורבן לה-ורייה |
| 40 הרמוניה (אנ') | - | 31 במרץ 1856 | על שם הרמוניה, אלת הסדר, השליטה, ההסכמה, וההרמוניה במיתולוגיה היוונית | השם ניתן על ידי אורבן לה-ורייה לציון סיום מלחמת קרים.[6] |
| 41 דפני (אנ') | - | 22 במאי 1856 | על שם הנימפה דפנה שהפכה לעץ דפנה | |
| 44 נייסה (אנ') | - | 27 במאי 1857 | נייסה (אנ'), המקום במיתולוגיה היוונית בו נימפות הגשם שהו וגידלו את בכחוס | האסטרואיד הכי גדול ממשפחת אסטרואיד נייסה (אנ') |
| 45 Eugenia (אנ') | - | 27 ביוני 1857 | על שם הקיסרית אז'ני דה מונטיז'ו, רעייתו של נפוליאון השלישי | לאסטרואיד ירח שמקיף אותו (אנ'), הנקרא על שם הנסיך הקטן. זו הפעם הראשונה שאסטרואיד נקרא רשמית על שם אדם. |
| 48 Doris (אנ') | - | 19 בספטמבר 1857 | על שם דוריס, נימפה ואשתו של נראוס במיתולוגיה היוונית | השם ניתן על ידי הגאולוג ז'אן-בטיסט אלי דה בומון(אנ') אשר הציע גם לתת את השם "התאומים" לאסטרואיד זה ולאסטרואיד (49) Pales כיוון ששניהם התגלו באותו לילה.[7] |
| 49 Pales (אנ') | - | 19 בספטמבר 1857 | על שם האל/ה הרומית פליס (אנ'), מגן הרועים במיתולוגיה הרומית | השם ניתן על ידי הגאולוג ז'אן-בטיסט אלי דה בומון(אנ') אשר הציע גם לתת את השם "התאומים" לאסטרואיד זה ולאסטרואיד 48 Doris כיוון ששניהם התגלו באותו לילה.[7] |
| 52 Europa (אנ') | - | 4 בפברואר 1858 | על שמה של אירופה מהמיתולוגיה היוונית, שהוכתרה על ידי זאוס למלכת כרתים | השם ניתן על ידי מרשל וליאנט |
| 54 Alexandra (אנ') | - | 10 בספטמבר 1858 | על שם אלכסנדר פון הומבולדט חוקר טבע ומגלה ארצות גרמני, אבי הגאוגרפיה המודרנית | האסטרואיד הראשון שנקרא על שם אדם ולא דמות מהמיתולוגיה[8] |
| 56 Melete (אנ') | - | 9 בספטמבר 1857 | על שם מלטה (אנ'), אחת מהמוזות היווניות הקדמוניות | בתחילה המסלול שויך ל-41 Daphne, ורק עם התצפית השנייה באוגוסט 1871 חושב כגילוי נפרד.[9] השם ניתן על ידי E. Schubert, מי שחישבה את המסלול[10] |
| 61 Danaë (אנ') | - | 9 בספטמבר 1860 | על שם דנאה בתו של אקריסיוס מלך ארגוס ואמא של פרסאוס מזאוס | גולדשמידט היה חולה בזמן מתן השם ולכן ויתר על הזכות לתת שם לרוברט לות'ר שבחר את השם.[11] |
| 70 Panopaea (אנ') | - | 5 במאי 1861 | על שם פנופיאה, אחת מהנראידות, נימפות המים | השם ניתן על ידי רוברט מיין (Robert Main), אסטרונום בריטי, שהיה נשיא החברה המלכותית לאסטרונומיה בזמן שהעניק את מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה למגלה האסטרואיד.[12] |
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גולדשמידט זכה בפרס לאלנד שבע פעמים (1852, 1854, 1855, 1857, 1858, 1860, 1861).
- אביר בלגיון הכבוד ב-1857.
- בשנת 1861 הוענקה לו מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה.
- על שמו מכתש גולדשמידט על הירח.[13] הנמצא באזור הקוטב הצפוני של הירח.
- האסטרואיד 1614 Goldschmidt (אנ') שהתגלה על ידי האסטרונום הצרפתי אלפרד שמיט (אנ') ב-1952, נקרא על שמו.[13]
לכבוד גילוי האסטרואיד ה-100, אגודת המדע המלכותית בצרפת פרסמה מדליה מיוחדת לציון האירוע, עליה מופיעים דיוקנותיהם של ג'ון ראסל היינד, הרמן גולדשמידט, ורוברט לות'ר.[14]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קיימים מקורות המציינים תאריך פטירה ב-10 בספטמבר, וב-30 באוגוסט לפי "Hermann Golschmidt". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society. 27 (4): 115–117. 1867. doi:10.1093/mnras/27.4.97a.10 בספטמבר לפי Goldschmidt, Hermann on the Jewish Encyclopedia. Vol. 6. 1906. p. 25.
- ^ 1 2 3 4 "Hermann Goldschmidt, Artist and Astronomer". The Gentleman's Magazine. 223: 335–. 1867.
- ^ 1 2 "Hermann Or Hayum Mayer Salomon Goldschmidt". Geni. נבדק ב-5 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Hermann Golschmidt". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society. 27 (4): 115–117. 1867. doi:10.1093/mnras/27.4.97a.
- ^ Meyer, Herrmann Julius (1868). Ergänzungsblätter zur kenntniss der gegenwart. Vol. 3. Verlag des Bibliographischen Instituts. p. 356.
- ^ (40) Harmonia In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_41. ISBN 978-3-540-29925-7.
- ^ 1 2 (48) Doris In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_49. ISBN 978-3-540-29925-7.
- ^ (54) Alexandra In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_55. ISBN 978-3-540-29925-7.
- ^ Appletons' annual cyclopaedia and register of important events of the year: 1862. New York: D. Appleton & Company. 1863. p. 173.
- ^ (56) Melete In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_57. ISBN 978-3-540-29925-7.
- ^ (61) Danaë In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_62. ISBN 978-3-540-29925-7.
- ^ (70) Panopaea In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_71. ISBN 978-3-540-29925-7.
- ^ 1 2 Schmadel, Lutz D. (2007). "(1614) Goldschmidt". Dictionary of Minor Planet Names – (1614) Goldschmidt. Springer Berlin Heidelberg. p. 128. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_1615. ISBN 978-3-540-00238-3.
- ^ "Mr. Bishop's Observatory". The illustrated London news. 55: 368,372. 9 באוקטובר 1869.
{{cite journal}}: (עזרה)
