הרמן גולדשמידט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרמן גולדשמידט
Hermann Goldschmidt
Hermann Goldschmidt Portrait.jpg
לידה 17 ביוני 1802
פרנקפורט, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוגוסט 1866 (בגיל 64)
פונטנבלו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה
ארצות מגורים גרמניה, צרפת
עיסוק אסטרונום, צייר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
הערות צייר, מכתש גולדשמידט על הירח
תרומות עיקריות
גילוי 14 אסטרואידים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרמן מאייר סלומון גולדשמידט (בגרמנית: Hermann Mayer Salomon Goldschmidt, ‏ 17 ביוני 1802 - 30 באוגוסט 1866[1][2]) היה אסטרונום וצייר גרמני צרפתי ממוצא יהודי.[2] זוכה מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה בשנת 1861, על שגילה 14 אסטרואידים, הכי הרבה באותה תקופה. האסטרואיד הראשון שגילה היה 21 לוטטיה.

מדליה לכבוד גילוי האסטרואיד ה-100, המראה מצד אחד את ג'ון ראסל היינד, הרמן גולדשמידט ורוברט לות'ר, מגלי האסטרואידים הפוריים ביותר באותה תקופה, ובצד השני את אוראניה, מוזת האסטרונומיה, מ-1869

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של ישו שצייר הרמן גולדשמידט

גולדשמידט נולד בפרנקפורט ב-1802 למשפחת סוחרים יהודית,[2] בנם של מאייר סלומון גודלדשמידט והלן הנאו קאסל.[3] בריאותו לא הייתה טובה והוא חונך בבית. הוא למד שפות רבות ובמקביל לסיוע להוריו במסחר, החל להתעניין באומנות. בגיל 30, במהלך ביקור בהולנד הוא התרשם מהציורים של הציירים והחליט להיות צייר מקצועי.[2]

גודלשמידט עבר למינכן כדי ללמוד אומנות במשך מספר שנים אצל הציירים פטר פון קורנליוס(Peter von Cornelius) ויוליוס שנור פון קארולספלד (Julius Schnorr von Carolsfeld). בשנת 1836, כדי להשלים את לימודיו גולדשמידט עבר לפריז. שם הציג לראשונה ציור, "אישה בלבוש אלג'ירי".[4]

ציוריו עוררו עניין והוצגו במגוון תערוכות. בין הציורים שצייר "פלורנטיני צעיר" (1837). "קורבן לונוס" שזכה לשבחים ב-1846 בעיתון The Cologne Gazette, "קלאופטרה" ב-1847, "נוף רומא" ב-1849. ציורו "המוות של רומיאו ויוליה" הוזמן על ידי שר המדינה ב-1857.[4]

לקראת ליקוי הירח של ה-31 במרץ 1847, גולדשמידט שמע הרצאה של אורבן לה-ורייה בסורבון. ההרצאה עוררה את התעניינותו באסטרונומיה והשפיעה על החלטתו להתעסקה באסטרונומיה כקריירה.

לקראת 1849, גולדשמידט קנה טלסקופ של 23 שורות (52 מ"מ) עם הכסף שקיבל ממכירת דיוקנאות של גלילאו שצייר במהלך שהות בפירנצה. הוא הציב את הטלסקופ בדירתו שהייתה בקומה השישית מעל קפה פרוקופ, והחל לעדכן את מפות הכוכבים שראה. לאחר תצפיות הוא שם לב שחלק מהכוכבים קבועים במקומם וחלק נעים כמו כוכבי לכת. תגליתו הראשונה (שאז נחשבה "כוכב לכת חדש" והיום מסווגת כאסטרואיד) הייתה של 21 לוטטיה, ב-15 בנובמבר 1851. גולדשמידט התייעץ בחישוביו עם פרנסואה אראגו ממצפה הכוכבי בפריז בנובמבר 1851. אראגו הציע את השם לוטטיום, לפי השם הלטיני של פריז, לוטטיה. התגלית פורסמה רשמית ב-23 בנובמבר 1851.

במהלך השנים גולדשמידט קנה טלסקופים יותר גדולים, ואף על פי שלא היו מהמשוכללים באותו זמן הוא הצליח לגלות עוד ארבעה אסטרואידים עד מאי 1856. לאחר מכן, הצליח לקנות טלסקופ עם קוטר 4 ס"מ, שאפשר לו לגלות עוד תשעה אסטרואידים בין מאי 1857 ומאי 1861.

במהלך תקופה זו, הוא קיבל מספר פעמים מדליית אסטרונומיה על תגליותיו. בשנת 1861 הוא זכה במדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה על כך שגילה 13 אסטרואידים (נכון לזמן הענקת המדליה), יותר מכל מגלה אחר. אסטרונומים מובילים אחרים באותה תקופה, רוברט לות'ר וג'ון ראסל היינד גילו עד אז רק 10 אסטרואידים.

גודלשמידט המשיך לצייר ולשלב את יכולותיו כצייר עם אהבתו לאסטרונומיה. הוא צייר את כוכב השביט הגדול של 1858 (אנ') ואת ליקוי החמה המלא שהתקיים ב-18 ביולי 1860(אנ'), אותו צפה מספרד.

באפריל 1861 הוא הכריז על גילוי ירח תשיעי של שבתאי בין טיטאן והיפריון, לו קרא "כירון". אולם מסתבר שזו הייתה טעות. (היום כירון ניצן לכוכב שביט / אסטרואיד אחר).

גודלשמידט היה נשוי ונולדו להם שני ילדים.[3]

גולדשמידט מעולם לא הועסק על ידי מצפה הכוכבים של פריז ולכן לא הייתה לו הכנסה קבועה. בשנת 1862 הוא קיבל הקצבה של 1500 פרנק. מצבו הבריאותי לא היה טוב והוא סבל מסוכרת. ראייתו הדרדרה והוא התעסק בתאוריה של אסטרונומיה ולא תצפיות ישירות. בגלל מצבו הבריאותי, הוא עבר לפונטנבלו ושהה שם שלוש שנים. אולם מצבו הבריאותי לא השתפר והוא נפטר ב-30 באוגוסט 1866.[4][5]

אסטרואידים שגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדשמידט גילה 14 אסטרואידים, הכי הרבה באותה תקופה.

שם שם זמני תאריך גילוי נקרא על שם הערות
21 לוטטיה (אנ') - 15 בנובמבר 1852 על שם לוטטיה, השם הרומאי לעיר הגאלית שהייתה באזור פריז הגשושית רוזטה ביצעה יעף ליד האסטרואיד ביולי 2010
32 פומונה (אנ') - 26 באוקטובר 1854 על שם פומונה(אנ'), אלת עצי הפרי במיתולוגיה הרומית השם ניתן על ידי אורבן לה-ורייה
36 אטאלנטה (אנ') - 5 באוקטובר 1855 על שם אטאלנטה, דמות מהמיתולוגיה היוונית השם ניתן על ידי אורבן לה-ורייה
40 הרמוניה (אנ') - 31 במרץ 1856 על שם הרמוניה, אלת הסדר, השליטה, ההסכמה, וההרמוניה במיתולוגיה היוונית השם ניתן על ידי אורבן לה-ורייה לציון סיום מלחמת קרים.[6]
41 דפני (אנ') - 22 במאי 1856 על שם הנימפה דפנה שהפכה לעץ דפנה
44 נייסה (אנ') - 27 במאי 1857 נייסה (אנ'), המקום במיתולוגיה היוונית בו נימפות הגשם שהו וגידלו את בכחוס האסטרואיד הכי גדול ממשפחת אסטרואיד נייסה (אנ')
45 Eugenia (אנ') - 27 ביוני 1857 על שם הקייסרית אז'ני דה מונטיז'ו, רעייתו של נפוליאון השלישי לאסטרואיד ירח שמקיף אותו (אנ'), הנקרא על שם הנסיך הקטן. זו הפעם הראשונה שאסטרואיד נקרא רשמית על שם אדם.
48 Doris (אנ') - 19 בספטמבר 1857 על שם דוריס, נימפה ואשתו של נראוס במיתולוגיה היוונית השם ניתן על ידי הגאולוג ז'אן-בטיסט אלי דה בומון(אנ') אשר הציע גם לתת את השם "התאומים" לאסטרואיד זה ולאסטרואיד (49) Pales כיוון ששניהם התגלו באותו לילה.[7]
49 Pales (אנ') - 19 בספטמבר 1857 על שם האל/ה הרומית פליס (אנ'), מגן.ה על הרועים במיתולוגיה הרומית השם ניתן על ידי הגאולוג ז'אן-בטיסט אלי דה בומון(אנ') אשר הציע גם לתת את השם "התאומים" לאסטרואיד זה ולאסטרואיד 48 Doris כיוון ששניהם התגלו באותו לילה.[7]
52 Europa (אנ') - 4 בפברואר 1858 על שמה של אירופה מהמיתולוגיה היוונית, שהוכתרה על ידי זאוס למלכת כרתים השם ניתן על ידי מרשל וליאנט
54 Alexandra (אנ') - 10 בספטמבר 1858 על שם אלכסנדר פון הומבולדט חוקר טבע ומגלה ארצות גרמני, אבי הגאוגרפיה המודרנית האסטרואיד הראשון שנקרא על שם אדם ולא דמות מהמיתולוגיה[8]
56 Melete (אנ') - 9 בספטמבר 1857 על שם מלטה (אנ'), אחת מהמוזות היווניות הקדמוניות בתחילה המסלול שוייך ל41 Daphne, ורק עם התצפית השנייה באוגוסט 1871 חושב כגילוי נפרד.[9] השם ניתן על ידי E. Schubert, מי שחישבה את המסלול[10]
61 Danaë (אנ') - 9 בספטמבר 1860 על שם דנאה(אנ') בתו של אקריסיוס מלך ארגוס ואמא של פרסאוס מזאוס גולדשמידט היה חולה בזמן מתן השם ולכן ויתר על הזכות לתת שם לרוברט לות'ר שבחר את השם.[11]
70 Panopaea (אנ') - 5 במאי 1861 על שם פנופיאה, אחת מהנראידות, נימפות המים השם ניתן על ידי רוברט מיין (Robert Main), אסטרונום בריטי, שהיה נשיא החברה המלכותית לאסטרונומיה בזמן שהעניק את מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה למגלה האסטרואיד.[12]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכבוד גילוי האסטרואיד ה-100, אגודת המדע המלכותית בצרפת פרסמה מדליה מיוחדת לציון האירוע, עליה מופיעים דיוקנותיהם של ג'ון ראסל היינד, הרמן גולדשמידט, ורוברט לות'ר.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרמן גולדשמידט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיימים מקורות המציינים תאריך פטירה ב-10 בספטמבר, וב-30 באוגוסט לפי "Hermann Golschmidt". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society 27 (4): 115–117. 1867. doi:10.1093/mnras/27.4.97a. ה-10 בספטמבר לפי Goldschmidt, Hermann on the Jewish Encyclopedia 6. 1906. עמ' 25. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 "Hermann Goldschmidt, Artist and Astronomer". The Gentleman's Magazine 223: 335–. 1867. 
  3. ^ 3.0 3.1 "Hermann Or Hayum Mayer Salomon Goldschmidt". Geni. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2019. 
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 "Hermann Golschmidt". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society 27 (4): 115–117. 1867. doi:10.1093/mnras/27.4.97a. 
  5. ^ Meyer, Herrmann Julius (1868). Ergänzungsblätter zur kenntniss der gegenwart 3. Verlag des Bibliographischen Instituts. עמ' 356. 
  6. ^ (40) Harmonia In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. ISBN 978-3-540-29925-7. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_41. 
  7. ^ 7.0 7.1 (48) Doris In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. ISBN 978-3-540-29925-7. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_49. 
  8. ^ (54) Alexandra In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. ISBN 978-3-540-29925-7. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_55. 
  9. ^ Appletons' annual cyclopaedia and register of important events of the year: 1862. New York: D. Appleton & Company. 1863. עמ' 173. 
  10. ^ (56) Melete In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. ISBN 978-3-540-29925-7. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_57. 
  11. ^ (61) Danaë In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. ISBN 978-3-540-29925-7. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_62. 
  12. ^ (70) Panopaea In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. ISBN 978-3-540-29925-7. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_71. 
  13. ^ 13.0 13.1 Schmadel, Lutz D. (2007). "(1614) Goldschmidt". Dictionary of Minor Planet Names – (1614) Goldschmidt. Springer Berlin Heidelberg. עמ' 128. ISBN 978-3-540-00238-3. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_1615. 
  14. ^ "Mr. Bishop's Observatory". The illustrated London news 55: 368,372. 9 באוקטובר 1869.