אליעזר חיים דייטש
 | |
| לידה |
1850  |
|---|---|
| פטירה |
1916 (בגיל 66 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1916 |
  | |
רבי אליעזר חיים דייטש (ט"ז בתמוז ה'תר"י – כ"ט באלול ה'תרע"ו; 1850 – 1916) היה רב הונגרי אשר שימש ברבנות בבונהיד. חיבר שורת ספרים בענייני הלכה ותלמוד.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לאברהם וגנענדל (לבית אדלר) בפטרה שליד קאשוי. בגיל שמונה החל ללמוד בישיבה, תחילה אצל הרב יוזפא רוזנברג, לימים רבה של פישפקלדאן (אנ'), ולאחר מכן אצל הרב מרדכי הורוביץ בהאלמין, הרב אהרון גרינברגר (מחבר "דעת סופר") במיכאלוביץ' (אנ') (מיהאלוביץ), הרב נתן פייטל רייניטץ (מחבר "דברי רנ"ף") במאד, הרב יואל צבי ראטה בברטיואויפאלו, הרב יהודה אסאד, ולבסוף אצל הרב מנחם א"ש באונגוואר. הרב דייטש היה תלמיד מובהק לאחרון. בשבתו באונגוואר התגורר תקופה בביתו של הרב שלמה גאנצפריד, וסייע לו בכתיבת קיצור שולחן ערוך.
בתר"ל (1870) נישא ליהודית, ובעקבות זאת עבר לטוקאי, ונסמך על שולחן חותנו בצלאל גרוס. באותה תקופה לימד מספר בחורים, וכן עסק במסחר בעצים. נסמך לרבנות על ידי מהר"ם שיק, הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים ("ייטב לב"), והרב דוד דוד שיק ("אמרי דוד").
באייר ה'תרל"ז (1877) התמנה לרבה של האנישוויץ (אנ') (כיום בסלובקיה), והעמיד בה ישיבה קטנה אך בעלת שם.[2] החל להדפיס את ספריו "תבואות השדה" ו"חלקת השדה" לאחר שהתרפא ממחלה קשה בשנת תר"ן. בשנת ה'תרנ"ז (1897) נתקבל לרב בבוניהד, שם שימש כראש ישיבה גדולה. התפרסם כפוסק הלכה חשוב ברחבי הונגריה, פעל להשכנת שלום בקהילות שונות, והיה בין מייסדי אגודת "מחזיקי הדת" בהונגריה.
פעל למען הפרדת הקהילות בהונגריה, וחיבר על כך חוברת בשם "אין שלום לרשעים אמר ה'". תמך ביישוב הארץ באופן מעשי, ועודד קניה של אתרוגים מארץ ישראל, על פני אתרוגים מהודרים יותר שגדלו ביוון. אהבתו לארץ הייתה גדולה והוא היה מרבה לדבר בשבחה. בשנת תרע"ג הוא הודיע שברצונו לעלות לארץ ישראל, אבל נכבדי הקהילה הפצירו בו בהצלחה להימנע מכך.
אחד מפסקיו הידועים הוא היתר להחריג בובות ילדים מהאיסור לעשות ולסחור בפסלים, בגלל שבובות הן מעצם מהותן נועדו למשחק ולביזיון, ובכך הן נבדלות בפסלים שהיו רגילים לעשות מהם אלילים.[3] פסק זה צוטט ונידון רבות בספרות השו"ת.[4] כמו כן התפרסם בתשובות מקילות בגיור, בהן התיר לגייר בנות זוג של יהודים מתבוללים אם לדעת בית הדין יש קצת הוכחה לכך שהן ישמרו מצוות, תוך שהוא מסביר שגיורן נחשב "לשם שמים".[5][6]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמונה מילדיו נפטרו במהלך חייו. היה מחותן של הרב משה צבי פוקס, רבה של גראסוורדיין.[7]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבר ספרים רבים בהם:
- תבואות השדה – חידושים וביאורים על סוגיות התלמוד (6 כרכים)
- חלקת השדה – שו”ת וכן הערות והגהות על ספר "ארעא דרבנן"
- פרי השדה – שו”ת בן ארבעה כרכים
- שיח השדה – על התורה ומועדים
- צמח השדה – בענייני עגונות
- דודאי השדה – בדיני אבלות
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליעזר חיים דייטש, תבואות השדה – כרך ה, לבוב תרס"ד, תולדות חייו מנקודת מבט אוטוביוגרפית
- 'הרב ר' אליעזר בהרב ר' אברהם דייטש', בתוך: שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 218
- וילקט יוסף [יט, ג-ד], מונקאטש חשוון תרע"ז – עמ' 10 והלאה (תולדות חייו של הרב דייטש). נדפס בשנית בתוך: דודאי השדה, סאיני תרפ"ט, בפתח הספר
- שו"ת פרי השדה, (משה יוסף שורש – עורך), ירושלים תשל"ח, הקדמה, עמ' קטו-קיח ('תולדות המחבר')
- אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך א, ירושלים תשל"ט, עמ' 212–216
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה, מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 426–427
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי אליעזר חיים דייטש, באתר ערוץ התורה
אליעזר בן אברהם דיטש (1850-1915), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דודאי השדה, הרב אליעזר חיים דייטש, עמ' 6
- ^ אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך א, ירושלים תשל"ט, עמ' 167
- ^ הרב אליעזר חיים דייטש, לח, פרי השדה, כרך ג
- ^ הרב עובדיה יוסף, ח, יביע אומר, כרך ג-יורה דעה
- ^ פרי השדה, כרך ב סימן עא
- ^ כתב העת 'מוריה', כרך ריא-ריב, עמ' לו-מ
- ^ משה צבי פוקס, יד רמה סימן נא