אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 – 2021

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 – 2021
מארחת הונגריההונגריה הונגריה
סלובניהסלובניה סלובניה
תקופת התחרות 24 במרץ 2021 – 6 ביוני 2021 (10 שבועות ו־5 ימים)
מספר משתתפות 16
הזוכה גרמניהגרמניה גרמניה
מספר משחקים 31
מספר שערים 83 (2.68 בממוצע למשחק)
מספר צופים 13,413 (433 בממוצע למשחק)
מלך השערים גרמניהגרמניה לוקאס נמצ'ה
(4 שערים)
השחקן המצטיין פורטוגלפורטוגל פאביו ויירה[1]
→ 2019
2023 ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 2021 (בהונגרית: 2021-es U21-es labdarúgó-Európa-bajnokság, בסלובנית: Evropsko prvenstvo v nogometu do 21 let 2021; ידועה גם בשם יורו עד גיל 21 2021) הייתה המהדורה ה־23 של אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21, טורניר הכדורגל הדו־שנתי המאורגן על ידי אופ"א לנבחרות כדורגל גברים אירופיות עד גיל 21. ב־6 בפברואר 2019 הוועד המנהל של אופ"א הגדיל את מספר הנבחרות המשתתפות מ־12 ל־16.[2] רק שחקנים שנולדו ב־1 בינואר 1998 או אחריו היו זכאים להשתתף.[3]

את הטורניר אירחו יחד הונגריה וסלובניה. במקור הוא היה אמור להתקיים ב־9–26 ביוני 2021,[4] אך הוא הוזז מתאריכים אלו לאחר דחייתו של יורו 2020 אל יוני–יולי 2021 בעקבות מגפת הקורונה.[5] ב־17 ביוני 2020 הודיעה אופ"א כי הטורניר יתקיים בשני שלבים" שלב הבתים יתקיים בין התאריכים 24–31 במרץ 2021, ושלב הנוקאאוט ייערך בין 31 במאי ל־6 ביוני 2021.[6][7][8] עקב מגפת הקורונה לא נעשה שימוש במערכת VAR.

ספרד הייתה האלופה המכהנת, אך הודחה בחצי הגמר על ידי פורטוגל.

אירוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונגריה וסלובניה הגישו הצעה משותפת לאירוח הטורניר.[9][10] לא הוגשה הצעה נוספת, ולכן ב־3 בדצמבר 2018 השתיים הוכרזו כמארחות בישיבת הוועד הפועל של אופ"א בדבלין, אירלנד.[4][11]

העפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל 55 הנבחרות החברות באופ"א היו זכאיות להשתתף בטורניר. בניגוד למהדורת 2019 שתי המארחות (הונגריה וסלובניה) העפילו אוטומטית, ושאר 53 הנבחרות התמודדו בטורניר המוקדמות על 14 המקומות הנותרים. תחרות המוקדמות הורכבה משני שלבים:[3]

  • שלב הבתים: 53 הנבחרות הוגרלו לתשעה בתים: שמונה בתים של 6 נבחרות, ובית אחד של 5 נבחרות. כל קבוצה שיחקה נגד כל חברותיה לבית בשני סיבובים, בית וחוץ. תשעת מנצחי הבתים, והסגנית הטובה ביותר (ללא התחשבות בתוצאות מול הנבחרת שבמקום השישי) העפילו ישירות לטורניר הגמר, בעוד שמונה הסגניות הנותרות העפילו לשלב הפלייאוף.
  • שלב הפלייאוף: 8 הנבחרות הוגרלו לארבעה מפגשים, שם שיחקו שני משחקים, בית וחוץ, על מנת לקבוע את ארבע הנבחרות האחרונות שיעפילו לטורניר הגמר.

הגרלת שלב הבתים נערכה ב־11 בדצמבר 2018.[12] שלב הבתים בטורניר המוקדמות החל במרץ 2019 והסתיים באוקטובר 2020, בעוד שהפלייאוף תוכנן להתקיים בנובמבר 2020.[3] אך בעקבות התפרצות מגפת הקורונה באירופה, הודיעה אופ"א ב־17 ביוני 2020 על ביטול שלב הפלייאוף, ובמקומו חמש הסגניות הטובות ביותר (ללא התחשבות בתוצאות מול הנבחרת שבמקום השישי) יעפילו ישירות לטורניר הסופי.[6][7][8]

נבחרות שהעפילו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות הבאות העפילו לטורניר הגמר.

הערה: כל הנתונים הסטטיסטיים כוללים רק את עידן U21 ‏(1978 ואילך).

נבחרת סיבת העפלה תאריך העפלה מספר הופעה הופעה אחרונה ההישג הטוב ביותר
הונגריההונגריה הונגריה מארחת 3 בדצמבר 2018 5 1996 (רבע הגמר) חצי הגמר (1986)
סלובניהסלובניה סלובניה מארחת 3 בדצמבר 2018 1 — הופעה ראשונה
רוסיהרוסיה רוסיה מנצחת בית 5 13 באוקטובר 2020 4 (7 כולל ברית המועצות) 2013 (שלב הבתים) אלופה (1980, 1990)
שווייץשווייץ שווייץ סגנית בית 2[א] 13 באוקטובר 2020 4 2011 (סגנית) סגנית (2011)
הולנדהולנד הולנד מנצחת בית 7 13 באוקטובר 2020 8 2013 (חצי הגמר) אלופה (2006, 2007)
דנמרקדנמרק דנמרק מנצחת בית 8 13 באוקטובר 2020 9 2019 (שלב הבתים) חצי הגמר (1992, 2015)
ספרדספרד ספרד מנצחת בית 6 13 באוקטובר 2020 15 2019 (אליפות) אלופה (1986, 1998, 2011, 2013, 2019)
אנגליהאנגליה אנגליה מנצחת בית 3 13 באוקטובר 2020 16 2019 (שלב הבתים) אלופה (1982, 1984)
צרפתצרפת צרפת מנצחת בית 2 12 בנובמבר 2020 10 2019 (חצי הגמר) אלופה (1988)
איטליהאיטליה איטליה מנצחת בית 1 15 בנובמבר 2020 21 2019 (שלב הבתים) אלופה (1992, 1994, 1996, 2000, 2004)
פורטוגלפורטוגל פורטוגל סגנית בית 7[א] 15 בנובמבר 2020 9 2017 (שלב הבתים) סגנית (1994, 2015)
צ'כיהצ'כיה צ'כיה מנצחת בית 4 17 בנובמבר 2020 8 (14 כולל צ'כוסלובקיה) 2017 (שלב הבתים) אלופה (2002)
גרמניהגרמניה גרמניה מנצחת בית 9 17 בנובמבר 2020 13 2019 (סגנית) אלופה (2009, 2017)
קרואטיהקרואטיה קרואטיה סגנית בית 4[א] 17 בנובמבר 2020 4 2019 (שלב הבתים) שלב הבתים (2000, 2004, 2019)
רומניהרומניה רומניה סגנית בית 8[א] 17 בנובמבר 2020 3 2019 (חצי הגמר) חצי הגמר (2019)
איסלנדאיסלנד איסלנד סגנית בית 1[א] 24 בנובמבר 2020 2 2011 (שלב הבתים) שלב הבתים (2011)
  1. ^ 1 2 3 4 5 חמש הסגניות הטובות ביותר העפילו

הגרלה סופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגרלה הסופית של הטורניר נערכה ב־10 בדצמבר 2020 במטה אופ"א שבניון, שווייץ.[13] 16 הנבחרות הוגרלו לארבעה בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. הנבחרות דורגו לקראת ההגרלה, לפי מקדם שחושב בהתבסס על תוצאות הטורנירים הבאים:[3]

שתי הנבחרות המארחות, הונגריה וסלובניה, שובצו מראש לבית א' ובית ב' בהתאמה.[14]

דרג 1
נבחרת מקדם[14]
ספרדספרד ספרד 40,620
גרמניהגרמניה גרמניה 38,490
צרפתצרפת צרפת 37,147
אנגליהאנגליה אנגליה 36,846
דרג 2
נבחרת מקדם[14]
איטליהאיטליה איטליה 36,361
דנמרקדנמרק דנמרק 36,088
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 35,863
הולנדהולנד הולנד 32,686
דרג 3
נבחרת מקדם[14]
רומניהרומניה רומניה 32,198
קרואטיהקרואטיה קרואטיה 31,902
צ'כיהצ'כיה צ'כיה 29,648
רוסיהרוסיה רוסיה 29,162
דרג 4
נבחרת מקדם[14]
שווייץשווייץ שווייץ 28,059
איסלנדאיסלנד איסלנד 26,071
סלובניהסלובניה סלובניה (מיקום: ב'1) 25,851
הונגריההונגריה הונגריה (מיקום: א'1) 21,318

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן המגרשים בהם נערך הטורניר:[15]

הונגריההונגריה הונגריה
סקשפהרוואר סומבטהיי בודפשט גיור
MOL Aréna Sóstó

(Aréna Sóstó)[15]

Haladás Sportkomplexum

(Haladás Stadion)[15]

Bozsik Aréna Ménfői úti Stadion

(Gyirmóti Stadion)[15]

קיבולת: 14,000[15] קיבולת: 8,900[15] קיבולת: 8,468[15] קיבולת: 4,335[15]

מיקומי האצטדיונים בהונגריה

מיקומי האצטדיונים בסלובניה

סלובניהסלובניה סלובניה
ליובליאנה צליה מריבור קופר
אצטדיון סטוז'יצה Stadion Z'dežele

(Stadion Celje)[15]

אצטדיון ליודסקי ורט Bonifika Stadium
קיבולת: 16,100[16] קיבולת: 13,600[17] קיבולת: 12,702[18] קיבולת: 4,010[19]

לוח הזמנים הזמני הוכרז בנובמבר 2019.[20] הונגריה אירחה את משחקי בתים א' וג', וסלובניה אירחה את משחקי בתים ב' וד'. כל אחת מהמדינות תארח שני רבעי גמר, חצי גמר אחד, בעוד שהגמר יתקיים באצטדיון סטוז'יצה שבליובליאנה, סלובניה.[21]

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי הנבחרות שסיימו באחד משני המקומות הראשונים בכל אחד מהבתים, העפילו לרבע הגמר.

שוברי שוויון

בשלב הבתים, דורגו הקבוצות לפי מספר הנקודות שהשיגו במשחקי הבית (3 נקודות לניצחון, נקודה אחת לתיקו). במידה והיו שתי קבוצות או יותר עם מספר זהה של נקודות, יושמו שוברי השוויון הבאים (תקנון התחרות, סעיף 18.01 ו־18.02):[3]

  1. נקודות שהושגו במשחקים בין הקבוצות המעורבות
  2. הפרש שערים במשחקים בין הקבוצות המעורבות
  3. שערים שהובקעו במשחקים בין הקבוצות המעורבות
  4. אם יותר משתי קבוצות היו מעורבות בשוויון הנקודות, ולאחר החלת קריטריונים 1–3 לעיל תת־קבוצה של הקבוצות המעורבות נותרה בשוויון, יוחלו קריטריונים 1–3 באופן בלעדי על תת־הקבוצה שנותרה בשוויון
  5. הפרש שערים בכל משחקי הבית
  6. שערים שהובקעו בכל משחקי הבית
  7. במקרה שנותרו רק שתי קבוצות בשוויון, והם נפגשו במחזור המשחקים האחרון והיו בשוויון לאחר החלת כל הקריטריונים לעיל – דו־קרב בעיטות עונשין
  8. נקודות משמעת (כרטיס אדום = 3– נקודות, כרטיס צהוב = 1– נקודות)
  9. דירוג הקבוצות בהגרלה הסופית

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
הולנד הולנד53120835
גרמניה גרמניה53120413
רומניה רומניה53120321
הונגריה הונגריה03003211-9
הונגריה הונגריה0 – 3גרמניה גרמניה
רומניה רומניה1 – 1הולנד הולנד
הונגריה הונגריה1 – 2רומניה רומניה
גרמניה גרמניה1 – 1הולנד הולנד
הולנד הולנד6 – 1הונגריה הונגריה
גרמניה גרמניה0 – 0רומניה רומניה


  • כל המשחקים בין הולנד, גרמניה ורומניה הסתיימו בתיקו, ולכן התקיים שוויון בנקודות ראש בראש (2) והפרש שערים ראש בראש (0). שערים שהובקעו ראש בראש: הולנד 2, גרמניה 1, רומניה 1. הפרש שערים כללי: גרמניה 3+, רומניה 1+.

בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
ספרד ספרד73210505
איטליה איטליה53120514
צ'כיה צ'כיה2302124-2
סלובניה סלובניה1301218-7
סלובניה סלובניה0 – 3ספרד ספרד
צ'כיה צ'כיה1 – 1איטליה איטליה
סלובניה סלובניה1 – 1צ'כיה צ'כיה
ספרד ספרד0 – 0איטליה איטליה
איטליה איטליה4 – 0סלובניה סלובניה
ספרד ספרד2 – 0צ'כיה צ'כיה


בית ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
דנמרק דנמרק93300606
צרפת צרפת63201413
רוסיה רוסיה3310246-2
איסלנד איסלנד0300318-7
רוסיה רוסיה4 – 1איסלנד איסלנד
צרפת צרפת0 – 1דנמרק דנמרק
רוסיה רוסיה0 – 2צרפת צרפת
איסלנד איסלנד0 – 2דנמרק דנמרק
דנמרק דנמרק3 – 0רוסיה רוסיה
איסלנד איסלנד0 – 2צרפת צרפת


בית ד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
פורטוגל פורטוגל93300606
קרואטיה קרואטיה3310245-1
שווייץ שווייץ3310236-3
אנגליה אנגליה3310224-2
פורטוגל פורטוגל1 – 0קרואטיה קרואטיה
אנגליה אנגליה0 – 1שווייץ שווייץ
קרואטיה קרואטיה3 – 2שווייץ שווייץ
פורטוגל פורטוגל2 – 0אנגליה אנגליה
שווייץ שווייץ0 – 3פורטוגל פורטוגל
קרואטיה קרואטיה1 – 2אנגליה אנגליה


  • שוויון בנקודות ראש בראש (3) והפרש שערים ראש בראש (0). שערים שהובקעו ראש בראש: קרואטיה 4, שווייץ 3, אנגליה 2.

שלב הנוקאאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הנוקאאוט נעשה שימוש בהארכה ובדו־קרב בעיטות עונשין במידת הצורך.[3]

סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
רבע הגמרחצי הגמרגמר
 
          
 
31 במאי – בודפשט
 
 
הולנדהולנד הולנד2
 
3 ביוני – סקשפהרוואר
 
צרפתצרפת צרפת1
 
הולנדהולנד הולנד1
 
31 במאי – סקשפהרוואר
 
גרמניהגרמניה גרמניה2
 
דנמרקדנמרק דנמרק2 (5)
 
6 ביוני – ליובליאנה
 
גרמניהגרמניה גרמניה (פ)2 (6)
 
גרמניהגרמניה גרמניה1
 
31 במאי – מריבור
 
פורטוגלפורטוגל פורטוגל0
 
ספרדספרד ספרד (ה)2
 
3 ביוני – מריבור
 
קרואטיהקרואטיה קרואטיה1
 
ספרדספרד ספרד0
 
31 במאי – ליובליאנה
 
פורטוגלפורטוגל פורטוגל1
 
פורטוגלפורטוגל פורטוגל (ה)5
 
 
איטליהאיטליה איטליה3
 

רבע הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

31 במאי 2021
הולנד הולנדהולנד
 		2–1 צרפתצרפת צרפת אצטדיון יוז'ף בוז'יק, בודפשט
צופים: 1,672
שיפוט: מאוריציו מריאני (איטליה)
(סיקור) דאיו אופאמקאנו הובקע שער בדקה ה- 23' 23'
31 במאי 2021
דנמרק דנמרקדנמרק
 		2–2‏ה גרמניהגרמניה גרמניה MOL ארנה, סקשפהרוואר
צופים: 457
שיפוט: גיירמו קואדרה פרננדס (ספרד)
(סיקור) לוקאס נמצ'ה הובקע שער בדקה ה- 88' 88'
יונתן בורקרדט הובקע שער בדקה ה- 100' 100'
    תוצאת פנדלים  
5–6 החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים יונתן בורקרדט
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים ארנה מאייר
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים לארס לוקאס מאי
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים ניקו שלוטרבק
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים לוקאס נמצ'ה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים עמוס פיפר
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פאול ג׳אקל 		 
31 במאי 2021
ספרד ספרדספרד
 		2–1‏ה קרואטיהקרואטיה קרואטיה אצטדיון ליודסקי ורט, מריבור
צופים: 1,886
שיפוט: גיורגי קרואשווילי (גאורגיה)
(סיקור) לוקה איוונושץ הובקע שער בדקה ה- 90+4' (פ) 90+4' (פ)
31 במאי 2021
פורטוגל פורטוגלפורטוגל
 		5–3‏ה איטליהאיטליה איטליה אצטדיון סטוז'יצה, ליובליאנה
צופים: 1,032
שיפוט: פרנסואה לטסייה (צרפת)
(סיקור) תומאזו פובגה הובקע שער בדקה ה- 45' 45'
ג'אנלוקה סקמאקה הובקע שער בדקה ה- 60' 60'
פטריק קוטרונה הובקע שער בדקה ה- 89' 89'

חצי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

3 ביוני 2021
הולנד הולנדהולנד
 		1–2 גרמניהגרמניה גרמניה MOL ארנה, סקשפהרוואר
צופים: 1,573
שיפוט: סנדרו שרר (שווייץ)
(סיקור) פלוריאן וירץ הובקעו שערים בדקות ה- 1', 8' 1', 8'
3 ביוני 2021
ספרד ספרדספרד
 		0–1 פורטוגלפורטוגל פורטוגל אצטדיון ליודסקי ורט, מריבור
צופים: 1,910
שיפוט: גלן נייברג (שוודיה)
(סיקור) חורחה קואנקה הובקע שער בדקה ה- 80' (ע) 80' (ע)

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

6 ביוני 2021
גרמניה גרמניהגרמניה
 		1–0 פורטוגלפורטוגל פורטוגל אצטדיון סטוז'יצה, ליובליאנה
צופים: 4,883
שיפוט: גיורגי קרואשווילי (גאורגיה)
(סיקור)

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטורניר הובקעו 83 שערים ב־31 משחקים, ממוצע של 2.68 שערים למשחק.

דירוג שחקן נבחרת שערים
1 לוקאס נמצ'ה גרמניהגרמניה גרמניה 4
2 פטריק קוטרונה איטליהאיטליה איטליה 3
מיירון בואדו הולנדהולנד הולנד
חאבי פואדו ספרדספרד ספרד
דני מוטה פורטוגלפורטוגל פורטוגל

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הטורניר בחרה אופ"א 23 שחקנים לנבחרת הטורניר.[24]

עמדה שחקן
שוער רומניהרומניה אנדריי ולאד
איטליהאיטליה מרקו קרנזקי
פורטוגלפורטוגל דיוגו קושטה
הגנה גרמניהגרמניה דויד ראום
פורטוגלפורטוגל דיאוגו קווירוס
גרמניהגרמניה ניקו שלוטרבק
דנמרקדנמרק מאדס בק סורנסן
הולנדהולנד פר סחורס
דנמרקדנמרק ויקטור נלסון
גרמניהגרמניה רידלה באקו
ספרדספרד חורחה קואנקה
קישור פורטוגלפורטוגל פאביו ויירה
הולנדהולנד דני דה ויט
ספרדספרד גונסאלו וייאר
פורטוגלפורטוגל ויטיניה
גרמניהגרמניה ניקלאס דורש
רוסיהרוסיה דניס מקרוב
גרמניהגרמניה ארנה מאייר
התקפה קרואטיהקרואטיה לוקה איוונושץ
גרמניהגרמניה לוקאס נמצ'ה
דנמרקדנמרק יאקוב ברון-לארסן
פורטוגלפורטוגל דני מוטה
ספרדספרד חאבי פואדו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "2021 Under-21 EURO Player of the Tournament: Fábio Vieira". UEFA.com. 6 ביוני 2021. נבדק ב-7 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Aleksander Čeferin re-elected UEFA President until 2023". UEFA.com (באנגלית). 7 בפברואר 2019. נבדק ב-7 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 "2019–21 UEFA European Under-21 Championship regulations". UEFA.
  4. ^ 1 2 "VAR to be used in UEFA Champions League knockout phase". UEFA. 3 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Resolution of the European football family on a coordinated response to the impact of the COVID-19 on competitions". UEFA.com. Union of European Football Associations. 17 במרץ 2020. נבדק ב-17 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "UEFA competitions to resume in August". UEFA.com. Union of European Football Associations. 17 ביוני 2020. נבדק ב-17 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Updated UEFA competitions calendar". UEFA.com. Union of European Football Associations. 17 ביוני 2020. נבדק ב-17 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 "Under-21 EURO: New format and schedule announced". UEFA.com. Union of European Football Associations. 17 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Szlovéniával együtt pályázzuk meg az U21-es foci Eb-t". 444.hu. 26 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Maribor resen kandidat za gostitelja EP U21 v nogometu leta 2021". mariborinfo.com. 18 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "UEFA Executive Committee agenda for Dublin meeting". UEFA.com. 16 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "UEFA Direct #181" (PDF). UEFA.com. 31 באוקטובר 2018. p. 51. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "2021 Under-21 EURO final tournament draw". UEFA.com.
  14. ^ 1 2 3 4 5 "UEFA Under-21 2019-21 Final Draw Procedure" (PDF). UEFA.
  15. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "Under-21 EURO venue guide". UEFA.com. Union of European Football Associations. 10 בדצמבר 2020. ארכיון מ-2021-01-13. נבדק ב-12 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Ljubljana". under21.nzs.si. Football Association of Slovenia. נבדק ב-8 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Celje". under21.nzs.si. Football Association of Slovenia. נבדק ב-8 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Maribor". under21.nzs.si. Football Association of Slovenia. נבדק ב-8 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Koper". under21.nzs.si. Football Association of Slovenia. נבדק ב-8 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Labdarúgás: a 2021-es U21-es Európa-bajnokság előzetes menetrendje" (בהונגרית). Nemzeti Sport Online. 8 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "2021 Under-21 EURO final tournament match schedule". UEFA.com (באנגלית). Union of European Football Associations. 14 בינואר 2021. נבדק ב-8 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "2021 Under-21 EURO Player of the Tournament: Fábio Vieira". UEFA. 6 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Germany's Lukas Nmecha wins U21 Top Scorer award". UEFA. 6 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Under-21 EURO Squad of the Tournament". UEFA. 7 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
אליפויות אירופה בכדורגל עד גיל 21
עד גיל 23 1972 • 1974 • 1976
עד גיל 21 (ללא מארחת) 1978 • 1980 • 1982 • 1984 • 1986 • 1988 • 1990 • 1992
עד גיל 21 (עם מארחת) צרפת 1994 • ספרד 1996 • רומניה 1998 • סלובקיה 2000 • שווייץ 2002 • גרמניה 2004 • פורטוגל 2006 • הולנד 2007 • שוודיה 2009 • דנמרק 2011 • ישראל 2013 • צ'כיה 2015 • פולין 2017 • איטליה 2019 • הונגריה וסלובניה 2021 • רומניה וגאורגיה 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אליפות_אירופה_בכדורגל_עד_גיל_21_–_2021&oldid=38452089"