אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21
UEFA Under-21.gif
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1978
ארגון מפעיל אופ"א
מספר מתמודדים 16
יבשת אירופה
שמות קודמים גביע האתגר
אלוף/ה נוכחי/ת גרמניה
הכי הרבה זכיות ספרד, איטליה (5 זכיות)
UEFA U-21 Championship

אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21[1], או בקצרה היורו לנבחרות צעירות (עד גיל 21), היא אליפות כדורגל שנערכת כל שנתיים על ידי התאחדות הכדורגל האירופית, אופ"א. האליפות, במתכונתה הנוכחית, התקיימה לראשונה ב-1978. לפני כן, קיימה אופ"א את גביע האתגר עד גיל 23 (בשנים 1967–1970).

עד שנת 2006 התקיימה האליפות בשנים זוגיות, ועמדה בצילם של המונדיאל ואליפות אירופה בכדורגל המתקיימים באותן שנים. החל מ-2007 האליפות נערכת בשנים אי-זוגיות, כך שהיא האירוע המרכזי לנבחרות כדורגל אירופיות באותן שנים.

הגבלת הגיל באליפות החלה כבר באליפות הראשונה והיא נותרה על כנה מאז. לשחקן מותר להשתתף באליפות גם כאשר הוא בן 23, אך זאת בתנאי שאת המוקדמות הוא שיחק כשהוא טרם הגיע לגיל 21.

באליפות 2007 השתתפה לראשונה הנבחרת הצעירה של ישראל.

ישראל אירחה את אליפות אירופה לשנת 2013, אליה העפילה אוטומטית כמארחת הטורניר.

החל מהטורניר שהיה ב-2021 שיתקיים בסלובניה ובהונגריה, מספר המדינות המשתתפות בטורניר הגמר הוגדל משתים עשרה לשש עשרה נבחרות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע האתגר לנבחרות אירופיות עד גיל 23[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודם לאליפות זו, התקיים גביע האתגר עד גיל 23 שרץ בין השנים 1967 עד 1970.

שיטת אליפות זו שהונהגה בשנים אלו פעלה בצורה הנ"ל: בכל עונה התמודדה אלופת הטורניר אשתקד מול קבוצה אחרת שנבחרה באופן אקראי מתוך הקבוצות ששיחקו באליפות, שיטה שלא החזיקה מעמד שנים רבות והוחלפה לאחר מספר שנים מעטות.

תאריך מארחת זוכה תוצאה סגנית
יוני 1967 בולגריהבולגריה בולגריה בולגריהבולגריה בולגריה 2-3 מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה
ספטמבר 1967 בולגריהבולגריה בולגריה 0-6 פינלנדפינלנד פינלנד
נובמבר 1967 בולגריהבולגריה בולגריה 1-2 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
אפריל 1968 בולגריהבולגריה בולגריה 1-3 הולנדהולנד הולנד
אוקטובר 1968 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה 1-2 בולגריהבולגריה בולגריה
יוני 1969 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה 0-3 ספרד 1939ספרד 1939 ספרד
נובמבר 1969 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה 0-2 שוודיהשוודיה שוודיה
מרץ 1970 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה 1-5 יוון 1828יוון 1828 יוון

אליפות אירופה עד גיל 23[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 הוחלט לקיים אליפות רשמית עד גיל 23. גביע זה שוחק על בסיס משחקי בית-חוץ במשך שנתיים, והתקיימו 3 טורנירים:

טורניר 1972, שהתקיים בין השנים 1970–1972, טורניר 1974 שהתקיים בין השנים 1972–1974, וטורניר 1976, שהתקיים בין השנים 1974–1976. הטורניר התנהל במקביל לטורניר הראשי שכבר קיים - טורניר אופ"א לגילאים הצעירים, שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה (כיום אלו התחרויות עד גיל 19). בסביבות 1980, אופ"א ביצעה רפורמה בתחרויות הסגל הצעירות שלה וארגנה אותן מחדש על סמך הגבלת גיל בלבד, והגיל הוגבל ל-21.

טורניר עיר מארחת אלופה תוצאה סגנית
1972 מוסקבה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות 2-2 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
אוסטרבה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה 1-3 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
צ'כוסלובקיה מנצחת 3-5 בסיכום שני המשחקים
1974 דרזדן מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה 2-3 הונגריההונגריה הונגריה
בודפשט הונגריההונגריה הונגריה 0-4 מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה
הונגריה מנצחת 2-7 בסיכום שני המשחקים
1976 בודפשט הונגריההונגריה הונגריה 1-1 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
מוסקבה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות 1-2 הונגריההונגריה הונגריה
ברית המועצות מנצחת 2-3 בסיכום שני המשחקים

אליפות אירופה עד גיל 21[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום האליפות האחרונה עד גיל 23, ב-1976, מגבלת הגיל הופחתה ל-21 לאליפות 1978 והיא נשארה כך מאז. כאשר כדי להיות זכאים להירשם לטורניר הגמר ב-2021, שחקנים צריכים להיוולד בשנת 1998 או אחריה. רבים יכולים להיות בני 23 בפועל עד שיתקיים טורניר הגמר; עם זאת, כאשר החל שלבי ההעפלה המוקדמים (2019) כל השחקנים היו בני 21 ומטה.

משחקים עד גיל 21 נערכו בדרך כלל ביום שלפני משחקי בינלאומי בכירים, ובמידת האפשר, נערכו אותן קבוצות מוקדמות ומשחקים. זה השתנה מאז האליפות המקוצרת של 2006/2007.

טורניר זה משמש גם כמוקדמות לאולימפיאדת הקיץ מאז הטורניר של 1992. זה נחשב לקפיצת מדרגה לעבר הנבחרת הבוגרת וצמצום שיח פוליטי שהיה קיים קודם לכן סביב המשחקים האולימפיים על מעמדם התעסוקתי של שחקנים מחוץ לספורט. שחקנים כמו זוכי מונדיאל 2014, מסוט אוזיל, קלאס יאן הנטלאר, לואיש פיגו, פטר צ'ך, זוכה גביע העולם 2010 איקר קסיאס, זוכי גביע העולם 2006 פרנצ'סקו טוטי, פאביו קנבארו, ג'אנלואיג'י בופון, אלברטו ג'ילארדינו ואנדראה פירלו, הזוכה גאורגיוס קראגוניס, כולם החלו את הקריירה הבינלאומית שלהם בנבחרות הנוער עד גיל 21 והתגלו בטורנירים אלו.

גרמניה היא האלופה המכהנת מ-2021, לאחר שניצחה את פורטוגל 1–0 בגמר. את הגמר בתחרות 2021 אירחו הונגריה וסלובניה.

פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לתחרות 1992 וכולל, חולקו כל הנרשמים לשמונה בתי מוקדמות, שמונה המנצחים בהן היו למשחקי נוקאאוט רבע הגמר. שאר המשחקים נערכו על בסיס זוג משחקים, בית וחוץ כדי לקבוע את המנצחת שתעלה לרבע הגמר.

לתחרות 1994, נבחרה אחת המועמדות לחצי הגמר, צרפת, כמארחת לחצי הגמר (במשחק אחד), הפלייאוף השלישי והגמר. באופן דומה, ספרד נבחרה לארח את ארבעת המשחקים האחרונים ב-1996.

החל משנת 1998, נעשה שימוש בתשע בתי מוקדמות, שכן ההשתתפות הגיעה ל-46 נבחרות, כמעט כפול מ-24 הנבחרות שנרשמו ב-1976. שבעת הקבוצות במקום הראשון בבתים העפילו אוטומטית לגמר, בעוד שהקבוצות השמיני והתשיעי היו הנבחרות במקום השני הטובות ביותר, יוון ואנגליה שיחקו צמד משחקים בפלייאוף העפלה לטורניר הגמר. המשחקים הנותרים, מרבע הגמר ואילך, נערכו ברומניה, אחת משמונת הקבוצות שהעפילו לטורניר הגמר.

בתחרות בשנת 2000 היו גם תשע קבוצות, אבל תשע הקבוצות המנצחות ושבע הסגנות האלו נכנסו לפלייאוף עם צמד משחקים על מנת להכריע את שמונה המעפילות. מתוכם נבחרה סלובקיה כמארחת הטורניר. בפעם הראשונה, שלב הבתים בטורניר הגמר נכנס לתוקף, כאשר שני מנצחות הבתים התמודדו בגמר, ושתי סגנות אלופת התמודדו בפלייאוף במקום השלישי. המבנה ב-2002 היה זהה, למעט הכנסת סיבוב חצי-גמר לאחר שלב הבתים של הטורניר גמר. שווייץ אירחה את גמר 2002.

בשנת 2004, נעשה שימוש בעשר קבוצות מוקדמות, כאשר מנצחות הבתים ושש הסגניות הטובות ביותר נכנסו לפלייאוף. גרמניה אירחה באותה שנה. עבור 2006, שתי הנבחרות המובילות של שמונה בתי מוקדמות סיפקו את 16 הנבחרות לפלייאוף, שנערך בנובמבר 2005. פורטוגל אירחה את טורניר הגמר.

החל מ-2007 בוצע שינוי בגלל שהקבוצות הבכירות של מדינות רבות בחרו לעתים קרובות לקדם שחקנים מקבוצת עד גיל 21 שלהן, כאשר קמפיין המוקדמות שלהן התארך. זירוז הטורנירים אפשר לשחקנים יותר זמן להתפתח בנבחרת עד גיל 21 במקום לעלות מוקדם מדי ולהכנס בסופו של דבר למילואים של הקבוצות הבוגרות.

התחרות של 2007 החלה למעשה לפני טורניר הגמר של 2006, עם סבב מוקדמות להדחה של שמונה מהמדינות המדורגות הנמוכות ביותר. לראשונה, המארחת (הולנד) הוכרעה עוד לפני שלב המוקדמות. כמארחים, הולנד העפילה אוטומטית לטורניר הגמר. במקרה, נבחרת הולנד זכתה בטורניר 2006 - כאשר מחזיקת הגביע הייתה בדרך כלל מעפילה אוטומטית לטורניר הבא. שאר האומות הוגרלו כולן לארבע עשרה בתים של שלוש קבוצות. 14 מנצחי הבתים צורפו בפלייאוף כפול כדי להכריע את שבעת המוקדמות לצד המארחים.

מ-2009 עד 2015, נעשה שימוש בעשר בתי מוקדמות, כאשר מנצחי הקבוצות וארבע הסגנות הטובות ביותר נכנסו לפלייאוף עם צמד משחקים.

גמר 2015 היה אמור להיות מהדורת שמונה הקבוצות האחרונות, שכן אופ"א הרחיבה את הטורניר ל-12 קבוצות החל מטורניר 2017.

ב-6 בפברואר 2019, הוועד הפועל של אופ"א החליט על הגדלת מספר המשתתפות בטורניר הגמר ל16 קבוצות, החל מהטורניר של 2021.

זוכות באליפות אירופה עד גיל 21[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמר מקומות 3 ו-4 תארים אישיים
שנה מארחת זוכה תוצאה סגנית השחקן המצטיין

(שחקן הזהב)

מלך השערים

(נעל הזהב)

1978 על בסיס משחקי בית/חוץ

ללא מארחת

יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה 0-1 מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה בולגריהבולגריה בולגריה ו-אנגליהאנגליה אנגליה יוגוסלביהיוגוסלביה ואהיד חלילודז'יץ' לא נבחר
4-4
4-5
1980 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות 0-0 מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה ו-אנגליהאנגליה אנגליה ברית המועצותברית המועצות אנטולי דמיאננקו לא נבחר
0-1
0-1
1982 אנגליהאנגליה אנגליה 1-3 גרמניהגרמניה מערב גרמניה סקוטלנדסקוטלנד סקוטלנד ו-ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות מערב גרמניהמערב גרמניה רודי פלר לא נבחר
3-2
4-5
1984 אנגליהאנגליה אנגליה 1-0 ספרדספרד ספרד איטליהאיטליה איטליה ו-יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה אנגליהאנגליה מארק הייטלי לא נבחר
0-2
1-2
1986 ספרדספרד ספרד 2-1 איטליהאיטליה איטליה אנגליהאנגליה אנגליה ו-הונגריההונגריה הונגריה ספרדספרד מנולו סנצ'יס לא נבחר
1-2
3-3
(0-3פ')
1988 צרפתצרפת צרפת 0-0 יווןיוון יוון אנגליהאנגליה אנגליה ו-הולנדהולנד הולנד צרפתצרפת לורן בלאן לא נבחר
0-3
0-3
1990 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות 2-4 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה איטליהאיטליה איטליה ו-שוודיהשוודיה שוודיה יוגוסלביהיוגוסלביה דאבור שוקר לא נבחר
1-3
3-7
1992 איטליהאיטליה איטליה 0-2 שוודיהשוודיה שוודיה דנמרקדנמרק דנמרק ו-סקוטלנדסקוטלנד סקוטלנד איטליהאיטליה רנאטו בוסו לא נבחר
1-0
1-2
מאז שנת 1994 ואילך, מארחת הטורניר הייתה שותפה בטורניר הגמר.
1994 צרפתצרפת צרפת איטליהאיטליה איטליה 0-1 פורטוגלפורטוגל פורטוגל ספרדספרד ספרד 1-2 צרפתצרפת צרפת פורטוגלפורטוגל לואיש פיגו לא נבחר
1996 ספרדספרד ספרד איטליהאיטליה איטליה 1-1
(2-4פ')
ספרדספרד ספרד צרפתצרפת צרפת 0-1 סקוטלנדסקוטלנד סקוטלנד איטליהאיטליה פאביו קנבארו לא נבחר
1998 רומניהרומניה רומניה ספרדספרד ספרד 0-1 יווןיוון יוון נורווגיהנורווגיה נורווגיה 0-2 הולנדהולנד הולנד ספרדספרד פרנססק ארנאו לא נבחר
2000 סלובקיהסלובקיה סלובקיה איטליהאיטליה איטליה 1-2 צ'כיהצ'כיה צ'כיה ספרדספרד ספרד 0-1 סלובקיהסלובקיה סלובקיה איטליהאיטליה אנדראה פירלו איטליהאיטליה אנדראה פירלו

(3 שערים)

2002 שווייץשווייץ שווייץ צ'כיהצ'כיה צ'כיה 0-0
(1-3פ')
צרפתצרפת צרפת איטליהאיטליה איטליה ו-שוויץשוויץ שוויץ צ'כיהצ'כיה פטר צ'ך איטליהאיטליה מאסימו מאקרונה

(3 שערים)

2004 גרמניהגרמניה גרמניה איטליהאיטליה איטליה 0-3 סרביה ומונטנגרוסרביה ומונטנגרו סרביה ומונטנגרו פורטוגלפורטוגל פורטוגל 2-3
(אחרי הארכה)
שוודיהשוודיה שוודיה איטליהאיטליה אלברטו ג'ילארדינו איטליהאיטליה אלברטו ג'ילארדינו

(4 שערים)

2006 פורטוגלפורטוגל פורטוגל הולנדהולנד הולנד 0-3 אוקראינהאוקראינה אוקראינה צרפתצרפת צרפת ו-סרביה ומונטנגרוסרביה ומונטנגרו סרביה ומונטנגרו הולנדהולנד קלאס יאן הונטלאר הולנדהולנד קלאס יאן הונטלאר

(4 שערים)

2007 הולנדהולנד הולנד הולנדהולנד הולנד 1-4 סרביהסרביה סרביה בלגיהבלגיה בלגיה ו-אנגליהאנגליה אנגליה הולנדהולנד רויסטון דרנטה הולנדהולנד מסיו ריחטרס

(4 שערים)

2009 שוודיהשוודיה שוודיה גרמניהגרמניה גרמניה 0-4 אנגליהאנגליה אנגליה איטליהאיטליה איטליה ו-שוודיהשוודיה שוודיה שוודיהשוודיה מרקוס ברג שוודיהשוודיה מרקוס ברג

(7 שערים)

2011 דנמרקדנמרק דנמרק ספרדספרד ספרד 0-2 שווייץשווייץ שווייץ בלארוסבלארוס בלארוס 0-1 צ'כיהצ'כיה צ'כיה ספרדספרד חואן מאטה ספרדספרד אדריאן לופס

(5 שערים)

2013 ישראלישראל ישראל ספרדספרד ספרד 2-4 איטליהאיטליה איטליה הולנדהולנד הולנד ו-נורווגיהנורווגיה נורווגיה ספרדספרד טיאגו אלקנטרה ספרדספרד אלברו מוראטה

(4 שערים)

2015 צ'כיהצ'כיה צ'כיה שוודיהשוודיה שוודיה 0-0
(3-4פ')
פורטוגלפורטוגל פורטוגל דנמרקדנמרק דנמרק ו-גרמניהגרמניה גרמניה פורטוגלפורטוגל ויליאם קרבאליו צ'כיהצ'כיה יאן קילמנט

(3 שערים)

2017 פוליןפולין פולין גרמניהגרמניה גרמניה 0-1 ספרדספרד ספרד אנגליהאנגליה אנגליה ו-איטליהאיטליה איטליה ספרדספרד דני סבאיוס ספרדספרד סאול ניגס

(5 שערים)

2019 איטליהאיטליה איטליה/ סן מרינוסן מרינו סן מרינו ספרדספרד ספרד 1-2 גרמניהגרמניה גרמניה צרפתצרפת צרפת ו-רומניהרומניה רומניה ספרדספרד פביאן רואיז גרמניהגרמניה לוקה ואלדשמידט

(7 שערים)

2021 הונגריההונגריה הונגריה/ סלובניהסלובניה סלובניה גרמניהגרמניה גרמניה 0-1 פורטוגלפורטוגל פורטוגל הולנדהולנד הולנד ו-ספרדספרד ספרד פורטוגלפורטוגל פאביו ויירה גרמניהגרמניה לוקאס אנמחה

(4 שערים)

2023 רומניהרומניה רומניה/ גאורגיהגאורגיה גאורגיה

אלופות אירופה עד גיל 21 לפי מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום מדינה זכיות סגנויות שנות זכייה שנות סגנות
1 ספרדספרד ספרד 5 3 1986, 1998, 2011, 2013, 2019 1984, 1996, 2017
2 איטליהאיטליה איטליה 5 2 1992, 1994, 1996, 2000, 2004 1986, 2013
3 גרמניהגרמניה גרמניה 3 2 2009, 2017, 2021 1982, 2019
4 אנגליהאנגליה אנגליה 2 1 1982, 1984 2009
5 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות 2 - 1980, 1990 ־
6 הולנדהולנד הולנד 2 - 2006, 2007 ־
7 יוגוסלביהיוגוסלביה סרביה[2] 1 3 1978 1990, 2004, 2007
8 צרפתצרפת צרפת 1 1 1988 2002
9 צ'כיהצ'כיה צ'כיה 1 1 2002 2000
10 שוודיהשוודיה שוודיה 1 1 2015 1992
11 פורטוגלפורטוגל פורטוגל ־ 3 ־ 1994, 2015, 2021
12 מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה ־ 2 ־ 1978, 1980
13 יווןיוון יוון ־ 2 ־ 1988, 1998
14 אוקראינהאוקראינה אוקראינה ־ 1 ־ 2006
15 שוויץשוויץ שוויץ ־ 1 ־ 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתרגום מילולי: 'מתחת לגיל 21'.
  2. ^ כולל תוצאותיהן של נבחרת יוגוסלביה עד 1992 ושל נבחרת סרביה ומונטנגרו ב-2004