לדלג לתוכן

אמנת שיתוף פעולה לפטנטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמנת שיתוף פעולה לפטנטיםאנגלית: Patent Cooperation Treaty, בראשי תיבות: PCT) היא אמנה בינלאומית בנוגע לפטנטים, אשר נוצרה בוושינגטון ב-19 ביוני 1970. האמנה מספקת נוהל אחיד בכל הקשור להגשת בקשות לפטנטים, וזאת על מנת להגן על ההמצאות מכל מדינה שממנה מוגשות הבקשות להמצאות, וליצור סדר בתהליך ההגשה. בקשה לפטנט אשר מוגשת תחת אמנה זו נקראת "בקשה בינלאומית" או "בקשת PCT".

בכל מדינה אשר חתומה על הסכם זה קיים גוף רשמי העוסק בבחינת פטנטים. למשל, במדינת ישראל קיימת רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, שהיא חלק ממשרד המשפטים. בקשה לפטנט אשר מוגשת תחת אמנת שיתוף הפעולה לפטנטים מטופלת ראשית כל על ידי הגורם הרשמי הרלוונטי לפטנטים במדינה שבה היא מוגשת ("מדינה מקבלת" ובאנגלית: Recieving Office, ראשי תיבות: RO); למשל, רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר הישראלית אחראית בין היתר על טיפול בבקשות לפטנטים שמוגשות בישראל (בין אם מקורן בחו"ל ובין בישראל). רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר הישראלית משמשת גם כרשות בינלאומית לחיפוש פטנטים ולבדיקות ראשוניות[1].

כל אחת מן המדינות אשר משתתפות באמנה זו מרכיבות יחדיו את איגוד הפטנטים הבינלאומי (International Patent Corporation Union). ניתן להגיש בתוך בקשת PCT אחת, בקשה לבדיקת פטנט בעד כ-148 מדינות שונות, ובכך להביא לבדיקת הפטנט במספר מדינות בו-זמנית. רוב מדינות העולם רשומות היום תחת אמנת ה-PCT. כל מדינה אשר חברה באמנת פריז יכולה להפוך להיות חלק מאיגוד הפטנטים הבינלאומי ובכך להצטרף גם לאמנת ה-PCT. לעיתים ממציאים בוחרים בהגשת בקשת PCT בשל היתרון הגלום בבקשה מסוג זה בפן לוחות הזמנים שהיא מעניקה לממציאים.

לאחר מכן, כ-6 חודשים לאחר הגשת הבקשה הבינלאומית, מתבצע תהליך בדיקה על ידי אחת מן הרשויות הבינלאומיות המוכרות לחיפוש פטנטים (International Searching Authority, ראשי תיבות: ISA), זאת על מנת לחפש האם כבר קיים פטנט זהה לזה אשר נבדק בבקשה. התהליך מתבצע בצירוף חוות דעת (Written Opinion, ראשי תיבות: WO) בנוגע לרמת הסיכוי של ההמצאה להפוך לפטנט. לעיתים התהליך כרוך גם בבדיקה ראשונית של בקשת הפטנט, הנקרא דו"ח בחינה מקדימה (International preliminary examination report, ראשי תיבות: IPRP) המתבצע על ידי אחת מן הרשויות הבינלאומיות לבדיקות ראשוניות (International Preliminary Examining Authority, ראשי תיבות: IPEA) וכולל התייחסות לחידוש, התקדמות המצאתית ויכולת השימוש התעשייתי בהמצאה.

אף על פי שהאמנה היא בינלאומית, הגשת בקשה תחת האמנה (או לחלופין הגשת PCT) לא מהווה אסמכתה לאישור בינלאומי על פטנט מסוים. זאת משום שבדיקת הבקשה לפטנט צריכה להתבצע בכל אחת מהמדינות בהן מעוניינים לרשום את הפטנט בנפרד, שהרי לא קיים פטנט שהוא "פטנט בינלאומי" ונדרשת בדיקה פרטנית בכל מדינה (שבה מעוניינים לרשום את הפטנט). בכל אחת מן המדינות בה מוגשת הבקשה לפטנט, הבקשה יכולה להתקבל או להידחות - בהתאם לחוקים והתקנות בכל מדינה.

היסטוריה והיווצרות האמנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורך בפטנט בינלאומי שיגן על הממציא בכל העולם הורגש במשך שנים רבות[2]. האמנה נחשבת כצעד ראשון בכיוון זה.

מ-25 במאי ועד 19 ביוני 1970 התקיימה בוושינגטון ועידה דיפלומטית בנוגע לאמנה, אשר נחתמה ביומה האחרון של הוועידה, ב-19 ביוני 1970. האמנה נכנסה לתוקפה ב-24 בינואר 1978, תחילה בכ-18 מדינות שונות בלבד. בקשת ה-PCT הראשונה הוגשה ביוני 1978. בשנת 1979 יצא תיקון לאמנה, ובין השנים 1984 — 2001 האמנה נערכה ועברה מספר שינויים.

תהליך בקשת ה-PCT

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתרון והמטרה העיקריים בהגשת בקשה מסוג PCT היא הזמן הנוסף אשר עומד לרשותו של הממציא להחליט באלו מדינות להגיש את בקשת הפטנט. במדינות רבות, הגשת בקשת הפטנט עולה כסף רב, במיוחד כאשר המדינה דורשת שהבקשה תוגש בשפתה. האמנה מאפשרת לממציא זמן נוסף להעריך את שווי האמצאה ואת הכדאיות להגיש עבורה בקשת פטנט במדינות שונות.

יתרון נוסף בבקשה מסוג PCT הוא כי ייתכן ויידרשו פחות בדיקות ומבחנים שונים לפטנט הודות לדו"ח החיפוש הבינלאומי שהתהליך מצריך וכן חוות הדעת שנכתבת על הפטנט.

תהליך ה-PCT מתחלק לשני חלקים עיקריים: הגשה בינלאומית ולאחריה הגשות לכל מדינה בה מעוניינים לרשום את הפטנט (בתנאי שהיא שייכת לאמנת ה-PCT).

בשלב הראשון מוגשת בקשה בינלאומית (International Patent Application).

בשלב השני שהוא שלב מדינתי / אזורי (National Phase) הבקשה להגנה על פטנט מסוים במדינה מסוימת (אשר אמורה להיות משויכת לאמנת ה-PCT) מגיעה מתוך בקשה של משרד פטנטים מהמדינה (שגם היא צריכה להיות משויכת לאמנת ה-PCT) שאליה שייך הממציא המבקש. במהלך שלב זה כל מדינה עשויה לבקש אגרה לאומית, תרגומים מתאימים והוספה של מסמכים שונים לבקשה לשם שמירה על זכויות הפטנט, בהתאם לחוקים השונים בכל מדינה הנוגעים לנושא הקניין הרוחני.

באופן כללי ניתן לומר שהתהליך מתחיל כבינלאומי ולאחר מכן נכנס לרזולוציה עמוקה יותר, עת הגשת הבקשה לפטנט בכל מדינה בנפרד.

הגשת הבקשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגשה, שכאמור נקראת גם "בקשה בינלאומית", אמורה להיות מוגשת בשפה אחת בלבד, ואולם עשויים להידרש תרגומים שונים לשם חיפוש או פרסום בינלאומיים, כתלות בצרכי "האיגוד הבינלאומי לחיפוש פטנטים".

לפחות אחד מממציאי האמצאה נשוא בקשת הפטנט, חייב להיות תושב של מדינה אשר חתומה על אמנת ה-PCT.

חיפוש וחוות דעת כתובה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההליך, מתבצע תהליך של חיפוש ובדיקה לקיומו של פטנט דומה או זהה. לרוב, על הפטנט לכלול לפחות אלמנט אחד שהוא חדשני או מציג התקדמות המצאתית (כלומר, מציג פתרון מסוים לבעיה שהוא אינו ברור ומובן מאליו).

תוצאות החיפוש מורכבות מדו"ח חיפוש (באנגלית ISR, ראשי תיבות: International Search Report) בצירוף חוות דעת כתובה (IPRP) אודות רמת החדשנות וההמצאתיות בנוגע לפטנט. ישנן מספר רשויות חיפוש בינלאומיות, והבחירה ברשות אשר תבצע את החיפוש תלויה במשרד הפטנטים אשר דרכו הוגשה הבקשה ובמדינה ממנה מוגשת הבקשה.

דו"ח החיפוש אמור להינתן למבקש הבקשה כ-9 חודשים לאחר הגשת בקשת ה-PCT (במידה והוגשה רק בקשת PCT תחילה) או כ-16 חודשים לאחר כל בקשה אחרת שאינה בקשת PCT אם הוגשה קודם. ואולם, ייתכנו עיכובים ארוכים עד לרמה כזאת שדו"ח החיפוש לא יהיה מוכן אפילו כאשר תגיע העת של שלב הכניסה לשלב המדינתי (National Phase).

במידה ודו"ח החיפוש לא נכתב באנגלית, הוא עובר תרגום לשפה האנגלית ורק אז מתפרסם. דו"ח החיפוש עשוי לסייע למבקש להעריך את הכדאיות של הפטנט ואם אכן כדאי לו להשקיע בניסיון לרשום את ההמצאה שלו ולהגן עליה, ואם כן אז בכמה ובאילו מדינות, שכן תהליך הגשת הבקשה לפטנט בכל מדינה כרוך בעלויות תרגום ובעמלות שונות.

אחד היתרונות בהגשת בקשת PCT לפטנט הוא דו"ח החיפוש הבינלאומי שמתקבל, שעשוי להקל על רשויות לאומיות שונות במדינות שונות את נטל החיפוש (אם כי אין מחויבות להשתמש בדו"ח החיפוש הבינלאומי) ובכך גם לחסוך למבקש הבקשה עלויות ועמלות חיפוש שונות.

בנוסף לתהליך החיפוש הבינלאומי אשר מתבצע בין כה וכה, ייתכן ביצוע חיפוש משלים נוסף לפי בקשת הממציא, ותשלום מצידו לעניין זה. המטרה היא להפחית את הסיכויים שתימצא המצאה זהה ודומה להמצאה בבקשת ה-PCT, תוך לקיחה בחשבון של מגוון לשוני רחב לפיו נכתבו המצאות קודמות.

כ-18 חודשים לאחר הגשת הבקשה, בקשת ה-PCT מפורסמת על ידי הלשכה הבינלאומית בארגון הפטנטים הבינלאומי (World Intellectual Property Organization, ראשי תיבות: WIPO), הממוקמת בעיר ז'נבה שבשווייץ. הפרסום מתבצע באחת מ-10 שפות שונות: ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, יפנית, קוריאנית, פורטוגזית, רוסית וספרדית.

אולם, יש יוצא מן הכלל בהקשר לנוהל זה: במידה ולאחר 18 חודשים מיום ההגשה הבקשה מאושרת רק בארצות הברית, אזי הבקשה לאו דווקא מתפרסמת באופן אוטומטי.

מיום פרסום בקשת ה-PCT ועד כ-28 חודשים לאחר ההגשה עצמה, כל גוף שלישי יכול להגיש חוות דעות הנוגעות לחדשנות ולרמת החידוש בהמצאה של הפטנט. ניתן להגיש חוות דעת אלו באופן אנונימי ועל כן הן אינן כרוכות בכל עמלה.

ביסוס לאומי-מדינתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבסוף, לאחר 30 חודשים מיום הגשת בקשת ה-PCT או מזמן הבקשה המוקדמת ביותר (במקרים רבים מוגשות בקשות שונות לפני בקשת ה-PCT, כאשר יש עניין לרשום את הפטנט רק במדינה אחת למשל), מסתיים תהליך ההגשה הבינלאומי ויש מעבר לתהליך הגשה לאומי ומדינתי בכל אחת מהמדינות הרלוונטיות. ואולם אין לראות בנוהל זה כמשהו קבוע שלא ניתן לשנותו, משום שכל מדינה או אזור יכולים להגביל את זמן המעבר לשלב הלאומי-מדינתי בהתאם לחוקים ולתיקוני חוקים הרלוונטיים לאותה מדינה, ובכך להחליט למשל ששלב המעבר יתבצע לאחר יותר מ-30 חודשים. לעיתים תיתכן הקדמה במועד השלב המדינתי (אפילו לפני פרסום הבקשה) כאשר מבצעים בקשה מהירה לרישום פטנט.

על כל בקשה לעמוד בלוח הזמנים אשר מוגדר עבורה, כדי שאכן הבקשה תיבחן, תיבדק ותיענה.

סטטיסטיקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקשת ה-PCT המיליון במספרה הוגשה בסוף שנת 2004, והבקשה ה-2 מיליון הוגשה בשנת 2011. הירידה הראשונה אי פעם בשיעור הגשות בקשות ה-PCT בזמן מצטבר של כ-30 שנים, אירעה בשנת 2009, בה התרחשה צניחה של כ-4.5 אחוזים ביחס לשנת 2008. בשנת 2013 כ-205,000 בקשות בינלאומיות הוגשו, ובכך הפכה שנת 2013 לשנה בה הוגשו יותר מ-200 אלף בקשות PCT שונות. עדכונים בנוגע לסטטיסטיקות על הפטנטים מתפרסמים באתר של ארגון הפטנטים העולמי WIPO.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ISA and IPEA Agreements, www.wipo.int (באנגלית)
  2. ^ הגנה על זכויות הממציא, חרות, 30 במאי 1960