אנגלית מודרנית
אנגלית מודרנית (באנגלית: Modern English) היא צורת השפה האנגלית, שמדוברת בעקבות סדרה של שינויים בהגייה של השפה האנגלית, שהתרחשו באנגליה בין סוף המאה ה-14 עד אמצע המאה ה-16, אשר השפיעו במידה רבה על כל הדיאלקטים של השפה האנגלית.
טקסטים מתחילת המאה ה-17, כגון יצירותיו של ויליאם שייקספיר ותרגום המלך ג'יימס, נחשבים לטקסטים שכתובים באנגלית מודרנית. במהלך המחצית השנייה של האלף השני הפכה האנגלית המודרנית לשפה הדומיננטית באזורים שונים בעולם, כגון אמריקה הצפונית, תת-היבשת ההודית, אפריקה, אוסטרליה וניו זילנד בעיקר בעקבות קולוניזציה שביצעה האימפריה הבריטית.
לאנגלית המודרנית יש דיאלקטים מקומיים רבים במדינות השונות ברחבי העולם, בהן היא השפה הדומיננטית - אזור אשר לעיתים מכונה האנגלוספירה. דיאלקטים אלה כוללים אנגלית אמריקנית, אנגלית בריטית, אנגלית אוסטרלית, אנגלית קנדית, אנגלית קריבית, אנגלית הודית, אנגלית פקיסטנית, אנגלית ניגרית, אנגלית ניו זילנדית, אנגלית פיליפינית, אנגלית סינגפורית, ואנגלית דרום אפריקאית.
לפי הספר "Ethnologue: Languages of the World" ישנם קרוב למיליארד דוברי אנגלית כשפה ראשונה או שנייה ברחבי העולם. אנגלית מדוברת כשפה ראשונה או שנייה במספר גדול של מדינות, כאשר המדינות עם המספר הרב ביותר של דוברי אנגלית כשפת אם הם ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ואירלנד. ישנם גם אוכלוסיות גדולות של דוברי אנגלית כשפת אם בהודו, פקיסטן, הפיליפינים ובדרום אפריקה. ישנם יותר אנשים שדוברים אנגלית המודרנית אך אינם דוברים של השפה כשפת אם מאשר כל שפה אחרת בעולם. מספר הדוברים הגדול שלה הפכו את השפה האנגלית לשפה משותפת ("lingua franca") בקרב ענף התיירות, חברות התעופה ברחבי העולם, בתחום טכנולוגיית המחשוב, בתחום המדע ובתחום תקשורת גלובלית.
