האלף השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העולם החדשהמהפכה האמריקאיתהמהפכה הצרפתיתהמוות השחורנפוליאון בונפרטהטלפוןמטוסאפולו 11נשק גרעינינורה חשמליתתנ"ך גוטנברג
משמאל, עם כיוון השעון: בשנת 1492 מגיע הנווט האיטלקי כריסטופר קולומבוס לאמריקה; המהפכה האמריקנית; המהפכה הצרפתית; הטלת הפצצה האטומית על עיר הנמל נגסאקי במהלך מלחמת העולם השנייה; המצאת הנורה החשמלית; ב-1969 בפעם הראשונה בתולדות האנושות בני אדם מגיעים לירח במהלך משימת אפולו 11; במאה ה-20 המטוס הופך לאמצעי התחבורה הפופולרי ביותר לנסוע למרחקים גדולים; בתחילת המאה ה-19 נפוליאון בונפרטה משפיע על צרפת ואירופה עם התרחבות ומודרניזציה; אלכסנדר גרהם בל ממציא את הטלפון; בשנים 1348 עד 1350 מגפת המוות השחור הורגת בתוך שנתיים מעל ל-100 מיליון אנשים ברחבי העולם, ומעל למחצית מאוכלוסיית אירופה. (תמונת הרקע: קטע מתנ"ך גוטנברג, אשר בשנות ה-50 של המאה ה-15 היה לספר הראשון שהודפס בייצור המוני ואשר הוביל לראשיתה של מהפכת הדפוס, שאיפשרה הדפסה המונית של ספרים ומאמרים ותפוצתם הרחבה.)

מילניום:

האלף הראשוןהאלף השניהאלף השלישי

מאות:

המאה ה-11המאה ה-12המאה ה-13המאה ה-14המאה ה-15
המאה ה-16המאה ה-17המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20

האלף השנימילניום השני) היא התקופה שנמשכה בפרק הזמן שבין שנת 1001 לספירה עד שנת 2000 לספירה.

אוכלוסיית העולם גדלה באופן חסר תקדים במהלך האלף השני - מ-310 מיליון בשנת 1000 לספירה ל-6 מיליארד בשנת 2000 לספירה (כמעט פי 20). בעוד שחלפו קרוב ל-700 שנים עד שכמות האוכלוסייה הוכפלה מ-310 מיליון ל 600 מיליון, במהלך שלוש מאות השנים האחרונות של האלף השני, שיעור הריבוי הטבעי הגיע לשיא של 1.8% לשנה במחצית השנייה של המאה העשרים. הגלובליזציה וצמיחת האוכלוסין הניכרת השפיעו רבות על החברה והסביבה, ובמקרים רבים גרמו לעוני קיצוני, לשינוי האקלים, לזיהום, ולהכחדה של מיני חיות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית, האלף השני מתחלק ל-2 חלקים כמעט שווים.

החלק הראשון מתאפיין בהמשך מסוים של האלף הראשון - המשכם של ימי הביניים באירופה, המשך תור הזהב של האסלאם במזרח התיכון, באמריקה המשך שליטתן של התרבויות הפרה-קולומביאניות, ובמזרח הרחוק המשך הדומיננטיות של שושלות סין הקיסרית - שהופרעה בשלב מסוים באופן דרמטי על ידי עלייה של האימפריה המונגולית.

החלק השני של האלף השני נקרא בהיסטוריוגרפיה המערבית העת החדשה. בתקופה זו התרחשו שינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים של בני האדם: דת, פוליטיקה, תעשייה, חברה, כלכלה, מסחר, תחבורה, תקשורת, מיכון, מדע, רפואה, טכנולוגיה ותרבות. תמורות אלה שינו את "העולם הישן" למה שמכונה "העולם המודרני" או "העולם החדש".

נהוג לסמן את המעבר בין התקופות סביב המאה ה-15, כאשר היסטוריונים שונים מצביעים על מאורעות שונים כמאורע המכונן שהתחיל את העת החדשה. חלק מהמאורעות הללו הם המצאת הדפוס בשנת 1456, גילוי אמריקה בשנת 1492, תחילת המהפכה הפרוטסטנטית בשנת 1517 ועוד. כך או אחרת, המחצית השנייה של האלף השני עבר העולם סדרה של מהפכות, שהתרחשו תחילה באירופה או בעולם המערבי, והתפשטו בהדרגה בכל העולם. חלק מהמפכות שהתרחשו בתקופה זו הן מהפכת הדפוס, המהפכה המדעית, ליברליזציה דרמטית של החברה ושל הכלכלה שהביאה בצידה גם דמוקרטיזציה ופמיניזם, את המהפכה התעשייתית, גלובליזציה ועוד.

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרמב"ם (1135–1204), מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש מדע ורופא, חוקר ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות.
  • צלאח א-דין (1137–1193), הסולטן הראשון של מצרים וסוריה ומייסד השושלת האיובית. צלאח א-דין הוביל את המערכה הצבאית המוסלמית נגד כוחות הצלבנים בלבנט.
  • ג'ינגיס חאן (1162–1227), מייסדה ושליטה הראשון של האימפריה המונגולית ואחד מגדולי המפקדים הצבאיים בכל הזמנים. האימפריה שהוא הקים נחשבת כאימפריה היבשתית הגדולה בהיסטוריה האנושית.
  • תומאס אקווינס (1225–1274), תאולוג ונזיר דומיניקני הנחשב כפילוסוף הנוצרי החשוב ביותר בסוף תקופת פילוסופית ימי הביניים.
  • דנטה אליגיירי (1265–1321), משורר ופילוסוף פלורנטיני. יצירתו הגדולה ביותר, "הקומדיה האלוהית" נחשבת לאחת מהיצירות הספרותיות הגדולות של ימי הביניים המאוחרים ומהווה בסיס לשפה האיטלקית המודרנית.
  • ג'ון ויקליף (1320–1384), כומר אנגלי ממבשרי הרפורמציה הפרוטסטנטית, שמרדה בכנסייה הקתולית
  • אבן ח'לדון (1332–1406), היסטוריון והיסטוריוגרף ערבי בולט ומפורסם, הנחשב לאחד ממבשרי הדרך של ההיסטוריוגרפיה וחקר הסוציולוגיה והכלכלה.
  • טימור לנג (1336–1405), שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית. נתפס כ"אבי האומה" האוזבקית.
  • יאן הוס (1369–1415), תאולוג ומתקן דתי בוהמי. מגדולי הוגיה של התנועה ההוסיטית, שנקראה על שמו, וממבשרי הרפורמציה הפרוטסטנטית.
  • ג'נג חה (1371–1435), אדמירל סיני שעמד בשנים 1405 - 1433 בראש שבע משלחות ימיות שיצאו מסין אל דרום-מזרח אסיה, האוקיינוס ההודי ומזרח אפריקה.
  • יוהאן גוטנברג (1398–1468), ממציא גרמני, אביה של מהפכת הדפוס, המצאה הנחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף השני לספירה.
  • ז'אן ד'ארק (1412–1431), מצביאה צרפתייה אשר מילאה תפקיד מפתח בתהליך שחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים במאה ה-15.
  • כריסטופר קולומבוס (1451–1506), ספן איטלקי בשירות ספרד, הנחשב לאחד מגדולי מגלי הארצות בכל הדורות. נחישותו להפליג אל הלא נודע גילתה לאירופה את ה"עולם החדש" ופתחה פרק חדש בהיסטוריה של האדם.
  • לאונרדו דה וינצ'י (1452–1519), איש אשכולות איטלקי, מגדולי אמני הרנסאנס, שקנה לו מקום ייחודי בתולדות האנושות כאדם הבקיא במרבית תחומי הידע האנושי בזמנו.
  • ואסקו דה גאמה (1469–1524), מגלה ארצות פורטוגזי, הראשון שהגיע ישירות בדרך הים מיבשת אירופה להודו.
  • ניקולאוס קופרניקוס (1473–1543), אסטרונום פולני ומתמטיקאי. ידוע כמי שפיתח את המודל ההליוצנטרי (שלפיו כוכבי הלכת סובבים את השמש), באופן מפורט מספיק כדי שיהיה שימושי מבחינה מדעית.
  • פרדיננד מגלן (1480–1521), מגלה ארצות פורטוגלי. מגלן היה הראשון שספינותיו הצליחו להקיף את העולם, אף על פי שהוא עצמו נהרג במהלך המסע.
  • רפאל (1483–1520), צייר ואדריכל איטלקי פלורנטיני, הנחשב למייצג המושלם של תקופת הרנסאנס בשיאו בציור.
  • באבור (1483–1530), מייסד האימפריה המוגולית בהודו.
  • מרטין לותר (1483–1546), נזיר, כומר ותאולוג גרמני, המייסד וההוגה הראשון במעלה של הנצרות הפרוטסטנטית.
  • סולימאן הראשון (1495–1566), סולטאן האימפריה העות'מאנית בשנים 1520 עד 1566. בונה חומת העיר העתיקה בירושלים ומי שהקצה ליהודים את רחבת התפילה בכותל המערבי.
  • מיגל דה סרוואנטס (1547–1616), סופר ומחזאי ספרדי, הידוע בעיקר בשל הספר "דון קיחוטה דה לה מאנשה". נחשב לאחד מגדולי היוצרים בשפה הספרדית.
  • ויליאם שייקספיר (1564–1616), מחזאי ומשורר אנגלי. נחשב בעיני רבים לגדול הכותבים בשפה האנגלית ובתרבות המערב, כמו גם לאחד המחזאים הבולטים שפעלו אי פעם.
  • גלילאו גליליי (1564–1642), מדען איטלקי רב תחומי. נחשב לאבי האסטרונומיה המודרנית, אבי הפיזיקה המודרנית ואבי המדע המודרני. הוא היה גם מתמטיקאי, ופילוסוף.
  • רנה דקארט (1596–1650), פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי. נחשב לאחד ההוגים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה המערבית.
  • אייזק ניוטון (1642–1727), פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי, אשר נחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
  • בנג'מין פרנקלין (1706–1790), מדינאי, מדען, סופר, ממציא, מחנך ומו"ל בעל השפעה גדולה ביותר על הפוליטיקה וההיסטוריה של ארצות הברית, ועל המדע של המאה ה-18.
  • דני דידרו (1713–1784), סופר ופילוסוף צרפתי ממבשרי עידן הנאורות בצרפת.
  • ג'ורג' וושינגטון (1732–1799), נשיא ארצות הברית הראשון בין 1789 ל-1797 ואחד מהאבות המייסדים של המדינה.
  • תומאס ג'פרסון (1743–1826), הנשיא השלישי של ארצות הברית ומהאבות המייסדים של האומה האמריקנית.
  • וולפגנג אמדאוס מוצרט (1756–1791), מלחין אוסטרי. מספר היצירות שחיבר במהלך חייו הקצרים ואיכותן יוצאת הדופן מציבים אותו כאחד מגדולי המלחינים הקלאסיים של כל הזמנים.
  • מקסימיליאן רובספייר (1758–1794) ממנהיגי המהפכה הצרפתית.
  • נפוליאון בונפרטה (1769–1821), שליט צרפת בשנים 1799 עד 1814. בשיאו, הוביל את הרפובליקה הצרפתית לכיבוש רוב אירופה המערבית והמרכזית.
  • סימון בוליבר (1783–1830), מהפכן ופוליטיקאי דרום אמריקאי. לזכותו נזקפת השגת עצמאותן של שש ארצות באמריקה הדרומית.
  • מייקל פאראדיי (1791–1867), פיזיקאי וכימאי אנגלי, ממציא הדינמו - המנוע החשמלי הראשון אי-פעם ובנוסף תרם רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה, ניסח את חוק פאראדיי וגילה את הבנזן.
  • אברהם לינקולן (1809–1865), הנשיא ה-16 של ארצות הברית. נחשב לאחד מהאישים המשפיעים ביותר על תולדות ארצות הברית.
  • צ'ארלס דרווין (1809–1882), חוקר טבע וגאולוג אנגלי, המוכר כ"אבי תורת האבולוציה".
  • אוטו פון ביסמרק (1815–1898), הקאנצלר של פרוסיה ולאחר מכן הקאנצלר הראשון של הקיסרות הגרמנית, והאדם המרכזי שעמד מאחרי איחוד גרמניה ב-1871. נחשב לאחד המדינאים החשובים בכל הזמנים.
  • קרל מרקס (1818–1883), סוציולוג ופילוסוף גרמני מפורסם והוגה המרכסיזם. נחשב לאבי הקומוניזם.
  • המלכה ויקטוריה (1819–1901), מלכת הממלכה המאוחדת מ-20 ביוני 1837 עד מותה. במהלך שלטונה של ויקטוריה גדלה מאוד האימפריה הבריטית, ונחשבה לאימפריה החזקה ביותר בעולם.
  • לואי פסטר (1822–1895), מדען צרפתי וחלוץ במיקרוביולוגיה.
  • קלוד מונה (1840–1926), צייר צרפתי, ממייסדי ומובילי זרם האימפרסיוניזם באמנות.
  • פרידריך ניטשה (1844–1900), פילוסוף גרמני. מחשובי זרם האקזיסטנציאליזם וכחוזה הפוסטמודרניזם.
  • תומאס אלווה אדיסון (1847–1931), ממציא ואיש עסקים אמריקאי אשר המציא ופיתח מוצרים רבים שנועדו לצריכה המונית, בהם פונוגרף, הטלגרף הדו כיווני ועוד.
  • זיגמונד פרויד (1856–1939), חוקר, מדען, רופא, נוירולוג, אבי הפסיכולוגיה המודרנית והפסיכואנליזה.
  • ניקולה טסלה (1856–1943), פיזיקאי, מהנדס חשמל וממציא אמריקאי ממוצא סרבי. טסלה נחשב בעיני רבים כאחד מגדולי הממציאים בכל הזמנים וגדול מהנדסי החשמל.
  • הנרי פורד (1863–1947), תעשיין רכב אמריקאי. הנהיג את הייצור ההמוני של המכוניות והביא למהפכה של ממש בכך שהגשים חלומו של כל אדם: "רכב לכל פועל".
  • מארי קירי (1867–1934), מדענית פולנייה-צרפתייה, חלוצה בחקר תופעת הרדיואקטיביות.
  • מהאטמה גנדי (1869–1948), מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית.
  • ולדימיר לנין (1870–1924), מהפכן רוסי ואידאולוג מרקסיסטי, מנהיג מהפכת אוקטובר ב-1917 ומייסד ברית המועצות.
  • וינסטון צ'רצ'יל (1874–1965), כיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1940 - 1945 ובשנים 1951 - 1955 ובשל נחישותו והחלטותיו בזמן מלחמת העולם השנייה הוכר כאחד מגדולי המדינאים במאה ה-20.
  • יוסיף סטלין (1879–1953), מנהיג ומדינאי סובייטי ושליטה השני של ברית המועצות.
  • אלברט איינשטיין (1879–1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
  • פרנקלין דלאנו רוזוולט (1882–1945), נשיאה ה-32 של ארצות הברית. הצליח להוציא את ארצו מן המשבר הכלכלי.
  • אדולף היטלר (1889–1945), הקנצלר והפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 1933–1945. היטלר הביא לפרוץ מלחמת העולם השנייה ולשואה, וגרם למותם של כמעט 50 מיליון אנשים, ובהם שישה מיליון יהודים שנרצחו על ידי מערכת ההשמדה הנאצית.
  • מאו דזה-דונג (1893–1976), מדינאי סיני ושליטהּ של סין בין השנים 1949–1976. נחשב אבי "הקפיצה הגדולה קדימה", תוכנית פיתוח שגרמה למותם ברעב של עשרות מיליוני סינים.
  • וולט דיסני (1901–1966), מפיק סרטי אנימציה אמריקאי ומייסד החברה הרווחית "וולט דיסני".
  • נלסון מנדלה (1918–2013), נשיא דרום אפריקה לשעבר, ממנהיגי המאבק נגד משטר האפרטהייד.
  • מרטין לותר קינג (1929–1968), כומר בפטיסטי אפרו-אמריקאי, לוחם למען זכויות האדם של שחורים בארצות הברית, הוגה דעות מרכזי של התנועה לזכויות האזרח.

אירועים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  אירופה המזרח התיכון המזרח הרחוק ואוקיאניה אמריקה אפריקה שמדרום לסהרה
המאה ה-11

1054 נותקה האחדות הכנסייתית בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח

1066 כיבוש אנגליה על ידי הנורמנים מסמלת את סוף תקופת הפלישות הוויקינגיות[1]
1088 נוסדה האוניברסיטה הראשונה[2]
1095 גיוסו של מסע הצלב הראשון[2]

לאורך המאה תור הזהב של האסלאם מתבטא בין השאר בחיבורים המתמטיים של עומר ח'יאם, איבן מוה'דה אל ג'ייאני (אנ') ואחרים

1060-1027 על רקע משבר כלכלי תמורות בשליטה במערב אסיה: נפילת מספר נסיכויות, בראשן השושלת הבויהית, ודעיכת האימפריה הביזנטית, ומנגד עליית נסיכויות נוספות בראשן השושלת הסלג'וקית[3][4]

1095 הגעתו של מסע הצלב הראשון למזרח התיכון[2]

1005 נחתם הסכם שאניואן

1127-1078 פריחה אמנותית וספרותית תחת שלטונה של שושלת סונג. בתקופה זו נכתבות כמה יצירות קלאסיות ופורצות דרך[5]

סביבות שנת 1000 ננטשת טיוואנאקו, בירתה של מעצמה בלתי ידועה שקדמה לאינקה[6]

במאה זו הופכת קהוקיה למרכזה של תרבות המיסיסיפי, ולאחד המשמעותיים באמריקה הצפונית

1100-1040 אימפריית אל-מוראביטון כובשת בהדרגה שטחים גדולים בצפון מערב אפריקה (ודרום חצי האי האיברי), והחליפה את אימפריית גאנה בדומיננטיות האזורית[7]

המאה ה-12


1122 חתימת קונקורדט וורמס מסיימת את מאבק האינווסטיטורה בין הקוריה הרומאית והאפיפיורים לבין המלכים החילוניים של אירופה

1188-1171 השושלת האיובית מגרשת את הצלבנים ומאחדת את המרכזים השלטוניים החשובים - קהיר, בגדאד ודמשק - תחת שלטון מרכזי אחד, לראשונה מאז המאה ה-9[7]
במהלך המאה התפתחות זרמים נוספים באסלאם - הקאדריה והסהרורדיה (אנ')

1125 שושלת ג'ין משתלטת על מנצ'וריה וממשיכה במסע כיבושים באזורים נוספים של צפון סין[8]

1150 נוסדה אנגקור ואט[2]

1180 נקודת ציון לתחילת תקופת יפן הפיאודלית[9]

המחצית השנייה של המאה הנאו-קונפוציאניזם חודר לחברה ולמנהל הסיניים ומשפיע עליהם עמוקות[10][11]

שיאה של התרבות המישטקית, אחת החשובות במחצית הראשונה של האלף במסו אמריקה[12]

1100 הטולטקים מקימים את בירתם בטולה[13]
1175 חורבן התרבות הטולטקית במרכז אמריקה[13]

במהלך המאה עלייתו של אחד ממרכזי הסחר החשובים באפריקה שמדרום לסהרה - זימבבואה הגדולה[14]

  אירופה המזרח התיכון המזרח הרחוק ואוקיאניה אמריקה אפריקה שמדרום לסהרה
המאה ה-13

1272-1190 ממלכות אירופה שולחות בזה אחר זה 7 מסעות צלב לארץ ישראל

1215 ג'ון מלך אנגליה חותם על המגנה כרטה[2]
1231 הכנסייה הקתולית מתחילה את מדיניות האינקוויזיציה[15]

1288-1223 המונגולים כובשים חלקים נרחבים במזרח אירופה[8]

1250 הממלוכים כובשים את מצרים מן האיוביים

1260 שיא כיבושיה של האימפריה המונגולית במזרח התיכון[8]

1291 הממלוכים כובשים את המאחז הצלבני האחרון ומגרשים את הנוכחות הנוצרית באזור לאחר כ-200 שנה

במהלך המאה התפתחות זרמים נוספים באסלאם - הבקטשיה והקוברוויה (אנ')

1200 ילידי טהיטי מתיישבים בהוואי[13]1206 ג'ינגיס חאן מייסד את האימפריה המונגולית, ובהמשך כובש את צפון אסיה ושטחים אדירים נוספים[2]

במחצית השנייה של המאה פתיחתה מחדש של דרך המשי תחת שלטון המונגולים[16]

1200 צ'יצ'ן איצה ננטשת[13]
1200 נוסדה ממלכת קוסקו[13]

1299-1276 "הבצורת הגדולה" - אירוע אקלימי רחב היקף וחריג בעוצמתו, שגרם לנטישת יישובים באמריקה הצפונית ולפגיעה קשה בתרבויות המקומיות[17]

במהלך המאה נופלת העיר טולה, עיר טולטקית (אנ') במקורה ששלטה באזור מקסיקו במשך מאות שנים[18], והתרבות המישטקית (אנ') נוטשת ערים מרכזיות נוספות, שעליהן משתלטות תרבויות פרוטו-אצטקיות[19]

1200 ממלכת מוטאפה הוקמה בזימבבואה[20]
1203 סומאגורו קאנטה כובש את ממלכת גאנה[20]

1270 תחילת תור הזהב של אתיופיה

המאה ה-14

1317-1315 הרעב הגדול של 1315–1317 גורם לסדרת מהומות ומשנה את הסדר הפאודלי שרווח עד אז[21]

1348 פורצת מגפת המוות השחור אשר תקטול בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה[2]

החל מאמצע המאה ראשית תקופת הרנסאנס[22]

1350 קפה בושל לראשונה[2]

במהלך המאה התפתחות זרמים נוספים באסלאם - הנקשבנדיה והנעמתאללהי (אנ')

1300 הגירה פולינזית לניו זילנד[23]

1300 פסלי אבן ענקיים הוקמו באי הפסחא[24]
1326 סולטנות דלהי הופכת למדינה הראשונה שכובשת את מרבית שטחי הודו, ומחזקת את הגעתו של האסלאם להודו[8]

1346 מגפת המוות השחור פורצת בהודו, משם תתפשט למקומות רבים ברחבי העולם[25]

1350 אימפריית מג'פהיט היא הראשונה שמשתלטת באופן מאורגן על האיים דרום-מזרח אינדונזיה[8]

1368 צבאו של ג’ו יואנג’אנג מצליח לשים סוף לשלטון המונגולי ומתחיל את שושלת מינג[26]

1315 הוקמה טנוצ'טיטלאן[2]

1325 הוקמה העיר המרכזית הראשונה של תרבות פורפצ'ה, שעתידה להפוך למדינת טרסקן (אנ'), אחד הכוחות המשמעותיים באזור במאות השנים הבאות[27]
1350 הנורדים נוטשים את גרינלנד[13]
1350 נערכת מלחמה בין בני האינקה וממלכת צ'ימור (אנ')[13]

1400-1360 תרבות סיקאן (אנ') באזור פרו נכבשת על ידי ממלכת צ'ימור (אנ')[28]

במהלך המאה שיא חדירתה של תרבות איסלאמית וערבית מצפון אפריקה לאפריקה השחורה[29]

1325 אימפריית מאלי מגיעה לשיאה במערב אפריקה[8][30]

1331 זוכה לתיעוד נקודות הסחר המפותחות שבמזרח אפריקה לחופי האוקיינוס ההודי, ובראשן קילווה קיסיוואני, אחת מצמתי המסחר החשובות באזור בחצי הראשון של המילניום[31]

1375 אימפריית סונגהאי מתפצלת מאימפריית מאלי[20]


  אירופה המזרח התיכון המזרח הרחוק ואוקיאניה אמריקה אפריקה שמדרום לסהרה
המאה ה-15

1453 הכיבוש העות'מאני של קונסטנטינופול[2]
1455 מודפס תנ"ך גוטנברג[2], ומסמל את תחילתה של מהפכת הדפוס

1492 הרקונקיסטה - כיבושה של ספרד מחדש מהמוסלמים - מושלמת לאחר כ-700 שנים

1492 כריסטופר קולומבוס מגיע לאמריקה
1494 חוזה טורדסיאס מחלק את הלגיטימיות לשליטה קולוניאליסטית עולמית בין ספרד לפורטוגל

1498 ואסקו דה גאמה מגלה את המסלול הימי להודו[32]


1453 האימפריה העות'מאנית כובשת את קונסטנטינופול

1496 ספרד כובשת את מלייה ממרוקו[20]


1424-1413 פריחת בנייה בסין במהלכה מתחילים העבודות על העיר האסורה בבייג'ינג, מוקם מקדש השמיים, משופצת החומה הגדולה ומורחבת התעלה הגדולה[26]

1431 איוטהאיה כובשת את אנגקור[26]

1428 האצטקים כובשים את אצכפוטזאלקו והופכים לאומה הדומיננטית באזור מקסיקו[13]

1448 נפילתה של מיאפאן, העיר המרכזית של תרבות המאיה בתקופה הפוסט-קלאסית[33]
1470 בני האינקה כובשים את ממלכת צ'ימור[13]
1492 כריסטופר קולומבוס "מגלה" את אמריקה[2]

1500-1430 בני האינקה כובשים את תרבות איימרה (אנ')[34]

1450 בערך ננטש אזור זימבבואה הגדולה, שהייתה ממרכזי הסחר החשובים באפריקה שמדרום לסהרה[14]

1488-1482 האימפריה הפורטוגזית מקימה את מאחזיה הראשונים לחופי אפריקה, והופכת את הנתיב הימי שעוקף את אפריקה לדרך שיט מוסדרת אל הודו. אלו ניצנים של הקולוניאליזם העתיד להגיע במאות הבאות[35]

המאה ה-16

תחילת המאה הוגים בתקופת הרנסאנס מעלים לכתב את ראשית ההגות ההומניסטית הקדם-מודרנית[22]

1502 אמריגו וספוצ'י הראשון לזהות את אמריקה כיבשת חדשה. בהמשך המאה כבשה ספרד אזורים נרחבים ביבשת[8]

1502 נפילת המאחז האחרון של אורדת הזהב במזרח אירופה, שם קץ לאחיזתם של המונגולים ביבשת[8]

1517 מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית, מפרסם את "95 התזות"[2]

1529 לאחר כ-200 שנים שבהן האימפריה הע'ותמאנית כובשת בהדרגה שטחים נרחבים בדרום-מזרח אירופה. כיבושיה נבלמים בגבול וינה

1566-1520 תחת סולימאן הראשון מגיעה האימפריה העות'מאנית לשיאה ושולטת מגבול מרוקו עד גבול אוסטריה, ומאחדת בשלטון אחד לאחר מאות שנים את קהיר, מכה ובגדאד[7]

1512 בסיסים פורטוגזיים ראשונים באזור מלזיה הם תחילת השלב המוקדם ביותר של הקולוניאליזם האירופי באזור[8]

1526 עלייתה של האימפריה המוגולית בדרום אסיה

1651-1553 האימפריה הרוסית מרחיבה בהדרגה את כיבושיה בצפון אסיה עד להגעתה בשנת 1651 לגבול האוקיינוס השקט[8]

1521-1519 הכיבוש הספרדי של האימפריה האצטקית

שנות ה-30 לאחר מאבק ממושך, מדינת טרסקן (אנ') מאבדת את עצמאותה לספרדים[36]

1533 האימפריה הספרדית ממוטטת את אימפריית האינקה

1537 המתיישבים האירופאים מגלים את תפוחי האדמה[2]
1545 המתיישבים האירופאים מגלים מרבצי כסף בהרי האנדים[2]

1509 העבדים האפריקאים הראשונים מגיעים לאמריקה[2]

1591-1560 שיא גודלה של אימפריית סונגהאי, האימפריה הדומיננטית של מערב אפריקה בשנים אלו[7]

1591 מלחמת אזרחים שפורצת באימפריית סונגהאי יוצרת הזדמנות לאחמד אל-מנסור, סולטאן מרוקו, והוא תוקף את סונגהאי ומביא לנפילת האימפריה[37]

1603-1572 ימי השיא של אימפריית קאנם בורנו המרכז אפריקאית - שמתרחבת ומאחדת לתוכה קבוצות אתניות שונות[38]

  אירופה המזרח התיכון המזרח הרחוק ואוקיאניה אמריקה אפריקה שמדרום לסהרה
המאה ה-17

1610 גלילאו גליליי מפרסם את תצפיותיו על צדק[2]
1648-1618 פורצת במרכז אירופה מלחמת שלושים השנים בהשתתפות זו או אחרת של רבות מהמדינות הבולטות של אירופה
1687 אייזק ניוטון מפרסם את הספר "העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע", הנחשב לאבן דרך משמעותית במהפכה המדעית[39]

1607 נוסדה הקולוניה וירג'יניה (אנ')[42]
1624 האי מנהטן נרכש מן הילידים האמריקאים[42]
1697 הממלכה העצמאית האחרונה באמריקה נכבשה על ידי ספרד[42]

1600 נוסדה ממלכת רואנדה (אנ')
1600 נוסדה ממלכת דהומיי
1665-1511 שיא התרחבותה של ממלכת קונגו במערב אפריקה. הממלכה הגיעה לשיא צמיחתה בתחילת המאה ה-17[35]

המאה ה-18


במהלך המאה שיאו של עידן הנאורות שהשפיע עמוקות על החברה באירופה[43]

1776 רואה אור הספר עושר העמים של אדם סמית', שעתיד להשפיע עמוקות על תפיסת העולם הכלכלית של מעצמות אירופה[44]

1792 דנמרק היא המדינה הראשונה שמוציאה את העבדות מחוץ לחוק[45]

1799-1789 המהפכה הצרפתית

1796 החיסון הראשון[2]

1770-1717 לאחר סדרת מאבקי כוח פנימיים, מחוזות מצרים ואלג'יריה אמנם נותרים רשמית תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, אולם מכוננים ישויות ריבוניות עצמאיות בפועל[46]

1799 גילוי אבן רוזטה[2]

1751 סין כובשת את טיבט[47]
1760 עלייתו של השלטון הבריטי בהודו

1795 הקמת ממלכת הוואי

1763-1762 במסגרת חוזה פריז והסכם פונטנבלו, עוברים שטחים נרחבים מידי האימפריה הצרפתית והספרדית לידיה של האימפריה הבריטית

1776 הכרזת העצמאות של ארצות הברית[2]

במהלך המאה שיא סחר העבדים מאפריקה בשנים 1850-1650[48]

1719 תחילת ימי ממלכת האשנטי באזור גאנה, שהייתה מפותחת יחסית לאזור[49]

  אירופה המזרח התיכון המזרח הרחוק ואוקיאניה אמריקה אפריקה שמדרום לסהרה
המאה ה-19

1860-1760 המהפכה התעשייתית הראשונה והשנייה
1815 ואילך
מעצמות המלוכה באירופה יוצרות בקונגרס וינה "מאזן עוצמה" בניסיון לבלום תהליכי לאומיות וליברליזם. החלטות רבות בתקופה זו מתקבלות בהחלטה משותפת[50]

1867-1848 פרסום המניפסט הקומוניסטי והקפיטל של קרל מרקס, שהשפיע עמוקות על התעצבות החברה והכלכלה[51]

1849-1848 אביב העמים - נקודת שיא בתקופה של מהפכות לאומיות

1859 פרסום הספר המדעי "מוצא המינים"[2]
1882 הוכחה התאוריה הבקטריאלית של מחלות (אנ')[2]

המחצית השנייה של המאה שיאו של הקולוניאליזם האירופי - מעצמות אירופה שולטות באזורים נרחבים בעולם[52]

1832 כישלון האימפריה העות'מאנית במלחמת העצמאות היוונית מתחיל כ-100 שנים של התדרדרות האימפריה, בהן מעצמות אירופה הקולוניאליסטיות כובשות בהדרגה חתיכה אחר חתיכה משטחה[53][54]

1869 נפתחת תעלת סואץ[2]

1819 האימפריה הבריטית משלימה את כיבוש הודו, בדרכה לכיבושים נוספים במזרח הרחוק[8]

1830 האימפריה הבריטית משלימה את כיבוש אוסטרליה[8]

1840 נחתם הסכם ואיטנגי[55]
1845 מתחילים מלחמות הקרקעות של ניו זילנד[56]
1845 נוסדה ממלכת טונגה

1854-1840 הסכם קנגאווה ומלחמת האופיום הראשונה כנקודות ציון לפתיחת יפן וסין למערב[41][57]

1868 רסטורציית מייג'י ביפן[2]

1886 האימפריה הרוסית מגיעה לשיא כיבושיה בצפון אסיה[8]

1902-1893 ניו זילנד ואוסטרליה הן המדינות הראשונות בעולם שמכירות בזכות הבחירה לנשים

1826-1814 תהליך מהיר של דה-קולוניזציה באמריקה הלטינית[58]

1823 דוקטרינת מונרו - שינוי מדיניות ארצות הברית לאי-סובלנות לקולוניאליזם אירופי באמריקה

1848-1846 מלחמת ארצות הברית-מקסיקו בה מגדילה ארצות הברית את שטחה באופן משמעותי

1860-1840 המהפכה התעשייתית השנייה, בתומה ארצות הברית הופכת לאחת המעצמות העולמיות

1865-1849 מלחמת האזרחים האמריקנית

1870-1864 מלחמת הברית המשולשת בין פרגוואי לבין ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי, במהלכה נהרגו כ-90% מהגברים בפרגוואי

1898 מלחמת ארצות-הברית ספרד שמה קץ לחצי מילניום של התיישבות ספרדית באמריקה[8]

1809 איחוד קונפדרציה של עמים מערב-אפריקאים תחת הנהגת ח'ליפות סוקוטו (אנ'). האיחוד הפך את הקונפדרציה לגורם מסחרי חשוב ביבשת, ולכוח הדומיננטי במערב אפריקה[59]. הצלחת מלחמת פולאני שהובילה להקמת האיחוד, הכניסה מספר אזורים ביבשת לתקופה של מלחמות ג'יהאד איסלאמיות המנסות לחקות את ההצלחה[60]

1914-1880 המרוץ לאפריקה: כיבוש, חלוקה וקולוניזציה של טריטוריות אפריקאיות על ידי מעצמות אירופאיות. עשורים אלו תרמו דרמטית לעיצובה של יבשת אפריקה בהמשך המאה ה-20

המאה ה-20


1918-1914 מלחמת העולם הראשונה

1917 המהפכה הרוסית[2]

1918 הכרה בזכות הבחירה לנשים בבריטניה, כחלק ממגמה עולמית, היא נקודת ציון משמעותית בגל הראשון של הפמיניזם
1922 עליית התנועה הפשיסטית באיטליה
1928 גילוי הפניצילין[2]

1945-1939 מלחמת העולם השנייה והשואה

1991-1947 המלחמה הקרה, שמסתיימת עם התפרקות ברית המועצות

1918-1912 האימפריה העות'מאנית מאבדת כמעט את כל שטחה במלחמת הבלקן ובמלחמת העולם הראשונה, מתמוטטת והופכת לטורקיה. הדבר מאיץ את ההשתלטות הקולוניאליסטית-אירופית באזור[61][8]

1962-1932 כחלק ממגמה עולמית של לאומיות ודה-קולוניזציה מוקמות מדינות עצמאיות במזרח התיכון[8]

1961-1945 ניסיונות ליזמות פן-ערביות, בראשן הליגה הערבית והרפובליקה הערבית המאוחדת

1982-1948 סדרה של מלחמות בינלאומיות בין ישראל לשכנותיה[62]

1991-1990 מלחמת המפרץ בין עיראק לבין קואליציה בהובלת ארצות הברית

1943 שיא כיבושיה של האימפריה היפנית במזרח אסיה[8]

1945 ארצות הברית מטילה פצצות אטום על הירושימה ונגסקי[2]
1947 חלוקת הודו

1991-1947 המלחמה הקרה, שמסתיימת עם התפרקות ברית המועצות

1908 מפעל המכוניות פורד מציג את הדגם החדש, פורד מודל טי[2]
1920 הכרה בזכות הבחירה לנשים בארצות הברית, כחלק ממגמה עולמית, היא נקודת ציון משמעותית בגל הראשון של הפמיניזם

1939-1929 השפל הגדול

1942 השקת הכור הגרעיני הראשון בעולם (אנ')[2]

1947 תחילתה של המלחמה הקרה

1970-1955 התנועה לזכויות האזרח, בראשותו של מרטין לותר קינג, מובילה לביטול אפליות על בסיס גזע

1962 משבר הטילים בקובה - נקודת משבר קיצונית במלחמה הקרה

1972-1963 שיאו של הגל השני של הפמיניזם - מהפכה שמרכזה בארצות הברית

1979-1964 ירידת הדמוקרטיה באמריקה הלטינית לאחר נפילתם של המשטרים בברזיל, צ'ילה וארגנטינה, ומעבר לשלטון דיקטטורי
1969 הנחיתה הראשונה על הירח

1989-1983 במסגרת הגל השלישי של הדמוקרטיה, הפכו כלל מדינות אמריקה לדמוקרטיות, למעט קובה[63]

1991 תום המלחמה הקרה

1977-1951 דה-קולוניזציה של אפריקה - תהליך בו חדלו להתקיים הקולוניות האירופאיות באפריקה, ובמקומן קמו שורה של מדינות עצמאיות

1994 סיום האפרטהייד בדרום אפריקה[62]

המצאות ותגליות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת וטכנולוגיה מדע ומתמטיקה ייצור תחבורה וחקר החלל לוֹחָמָה
  1. פורסם לראשונה המתכון להכנת אבק שרפה - 1044[2]
  2. נעשה לראשונה שימוש במצפן לניווט בים - 1117[2]
  3. המשקפיים - 1280 לערך
  4. מכונת הדפוס - 1450 לערך
  5. המדחום - 1596
  6. האסלה המודרנית - 1596
  7. הטלסקופ המודרני - 1608 לערך
  8. הסוללה החשמלית - 1800
  9. הטלגרף - 1832
  10. צילום - 1837
  11. המקרר - 1856
  12. הטלפון - 1860
  13. הנורה החשמלית - 1879
  14. הרדיו - 1893
  15. הטלוויזיה - 1932
  16. המחשב - 1939
  17. הטרנזיסטור - 1947
  18. לוויינים - 1957
  19. האינטרנט - 1969
  1. חשבונאות - 1494 לערך
  2. הסתברות - 1549 לערך
  3. חשבון אינפיניטסימלי - 1680 לערך
  4. חשמל - 1752
  5. חיסונים - 1796
  6. התורה האטומית - 1808
  7. הרדמה - 1842
  8. הברירה הטבעית - 1858
  9. גנטיקה - 1866
  10. תורת היחסות הפרטית - 1905
  11. פניצילין - 1920
  12. DNA ‏- 1928
  13. מכניקת הקוונטים - 1935
  1. מזון משומר - 1809
  2. שוקולד - 1847
  3. פלסטיק - 1869
  4. פס ייצור - 1913
  5. לחם פרוס - 1928
  6. מזון קפוא - 1924
  7. כור גרעיני - 1942
  8. מעבד מזון - 1971
  1. ברומטר - 1643
  2. מנוע קיטור - 1712
  3. תעופה - 1783
  4. קטר קיטור - 1804
  5. אופניים - 1817
  6. מנוע בעירה פנימית - 1833
  7. המכונית - 1867
  8. טורבינת קיטור - 1884
  9. מטוס ממונע - 1903
  10. נחיתה על הירח - 1969
  11. מעבורות חלל - 1977
  12. תחנות חלל - 1971
  13. GPS‏ - 1983
  14. גילוי כוכב לכת חוץ-שמשי ראשון - 1988
  1. כלי ירייה - 1100 לערך
  2. קשת ארוכה - 1386 לערך
  3. רקטות
  4. האקדח - המאה ה-16
  5. צוללות - 1776
  6. נושאות מטוסים - 1911
  7. טנקים - 1916
  8. נשק גרעיני - 1945

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האלף השני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גילי חסקין, הוויקינגים
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 Toast, Scott (19 בפברואר 2002). "Top 100 Events of the Millennium". adapted from LIFE Magazine. Scott Toast. בדיקה אחרונה ב-14 בנובמבר 2008. 
  3. ^ היסטוריה ושינויי אקלים - 05
  4. ^ Interactive World History Atlas since 3000 BC
  5. ^ Song Dynasty, ancient.eu
  6. ^ Tiwanaku (Tiahuanaco), la paz life
  7. ^ 1 2 3 4 Interactive World History Atlas since 3000 BC
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 Interactive World History Atlas since 3000 BC
  9. ^ קיצור תולדות יפן המסורתית, גילי חסקין
  10. ^ "כל אשר מתחת לשמיים" - תולדות הקיסרות הסינית - כרך ב' (עמ' 596), האוניברסיטה הפתוחה
  11. ^ Neo-Confucian Philosophy
  12. ^ The Mixtecs, thoughtco
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "Americas AD 1000–1492". World Timelines. The British Museum. 2005. אורכב מ-המקור ב-2009-01-12. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2008. 
  14. ^ 1 2 Great Zimbabwe National Monument, אונסק"ו
  15. ^ אינקוויזיציה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  16. ^ The Coming of Ghengis Khan, אונסק"ו
  17. ^ Great Drought, אנציקלופדיה בריטניקה
  18. ^ CHRONOLOGY: MESOAMERICAN TIMELINE, FAMSI
  19. ^ The Zapotec and the Mixtec, a Historic Novel, tomzap
  20. ^ 1 2 3 4 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Africa600
  21. ^ The Great Famine of 1315 -- Frequently Asked Questions, Arizona geographic alliance
  22. ^ 1 2 מיכאל הרסגור, מהי מהות הרנסנס?, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  23. ^ Whitmore, Robbie. "Timeline of events in New Zealand history". New Zealand in History. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2008. 
  24. ^ "Oceania AD 1000–1520". World Timelines. The British Museum. 2005. ארכיון ארכיון מהמקור מ-21 November 2008. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2008. 
  25. ^ ברברה טוכמן, "זהו קץ העולם" : המוות השחור
  26. ^ 1 2 3 "Asia AD 1200–1500". World Timelines. The British Museum. 2005. אורכב מ-המקור ב-2008-10-06. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2008. 
  27. ^ Tarascan Civilization, Ancient History Encyclopedia
  28. ^ Handbook of South American Archaeology (עמ' 793)
  29. ^ צמיחת המדינות החדשות באפריקה (עמ' 13), האוניברסיטה הפתוחה
  30. ^ Mali, BBC World Service
  31. ^ Kilwa Kisiwani: Medieval Trade Center on Africa's Swahili Coast, thoughtco
  32. ^ Society, National Geographic. "Da Gama Discovers a Sea Route to India". בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2015. 
  33. ^ War and Food Production at the Postclassic Maya City of Mayapán
  34. ^ Aymara, אנציקלופדיה בריטניקה
  35. ^ 1 2 היסטוריה של מערב אפריקה, לונלי פלאנט
  36. ^ Purepecha Culture, Language & Art, study.com
  37. ^ Songhai Empire (ca. 1375-1591), Black Past
  38. ^ Kanem-Bornu, בריטניקה
  39. ^ אייזק ניוטון, מט"ח
  40. ^ "European discovery of New Zealand". Encyclopedia of New Zealand
  41. ^ 1 2 סין (עמ' 42), אנציקלופדיית אביב
  42. ^ 1 2 3 "Americas 1492–1800". World Timelines. The British Museum. 2005. אורכב מ-המקור ב-2009-01-12. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2008. 
  43. ^ נאורות, האנציקלופדיה של הרעיונות
  44. ^ גלוקליזציה של אחריות תאגידית, University of Paris 8 Vincennes-Saint-Denis
  45. ^ Slavery, עבדות, באתר ynet
  46. ^ Encyclopedia of African History 3-Volume Set
  47. ^ "Asia AD 1500–1800". World Timelines. The British Museum. 2005. אורכב מ-המקור ב-2008-10-06. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2008. 
  48. ^ צמיחת המדינות החדשות באפריקה (עמ' 97-96), האוניברסיטה הפתוחה
  49. ^ טיול לליבה הפועם של גאנה, גילי חסקין
  50. ^ The Concert of Europe to the outbreak of World War I, אנציקלופדיה בריטניקה
  51. ^ קרל היינריך מרקס, אנציקלופדיה Ynet
  52. ^ מבוא קולוניאליזם מהו?, kotar.cet.ac.il
  53. ^ האימפריה העות'מאנית מתפוררת, מט"ח
  54. ^ Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
  55. ^ Michael King (2003). The Penguin History of New Zealand. Penguin Books. ISBN 0-14-301867-1. 
  56. ^ Belich, James (1986). The New Zealand Wars and the Victorian Interpretation of Racial Conflict. Oxford University Press. ISBN 1-86940-002-X. 
  57. ^ תקציר תולדות יפן בעת החדשה, גילי חסקין
  58. ^ Interactive World History Atlas since 3000 BC, geacron
  59. ^ Uthman dan Fodio and the Sokoto Caliphate, thoughtco
  60. ^ Fulani Empire (Sokoto), researchgate
  61. ^ Ottoman Empire, history.com
  62. ^ 1 2 "Africa AD 1950–2000". World Timelines. The British Museum. 2005. אורכב מ-המקור ב-2009-01-12. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2008. 
  63. ^ Democratization, אוניברסיטת בילפלד