אנדי ארנוביץ

אנדי ארנוביץ (2023)

אנדי ארנוביץ (באנגלית: Andi Arnovitz, נולדה ב-1959) היא אמנית קונספטואלית ישראלית ממוצא אמריקאי, שעובדת במדיה מעורבת (דפוס, ציור ופיסול). ארנוביץ מגדירה עצמה אמנית אקטיביסטית ויצירותיה עוסקות בסוגיות מגדריות, פוליטיקה, אקולוגיה ודת.

ביוגרפיה

אנדי ארנוביץ נולדה ב-1959 בקנזס סיטי, מיזורי, ארצות הברית. לאביה ולסבתה הייתה חנות בדים והיא שהתה שם שעות רבות בילדותה. שנים לאחר מכן הבדים מילדותה היוו השראה ליצירותיה. לדבריה "יש ביכולתו של בד אחד להעביר רבדים שונים של משמעות ולרמוז על היסטוריה, דיכוי, אמונה ואף ביטוי למחאה".

ארנוביץ סיימה תואר ראשון באמנות ועיצוב גרפי באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. עם סיום לימודיה עבדה בתור מנהלת אמנותית בחברת פרסום. אחרי 13 שנה בתחום הפרסום היא החליטה להתרכז באמנות שלה ולמדה ציור והדפס. נשואה לדייוויד ארנוביץ ולהם חמישה ילדים. ב-1998 הם הגיעו לישראל לשנתיים ובסוף התקופה החליטו להשתקע בירושלים. ארנוביץ שכרה סטודיו בסדנת ההדפס בירושלים והחלה לעבוד בטכניקות של הדפס ותחריט. בתחילת דרכה כאמנית היא יצרה הדפסים עם דימויים רומנטיים של ירושלים, אבל מאורעות האינתיפאדה השנייה גרמו לה לנטוש את "היפה" עבור "הפוליטי" וכך הפכה לאמנית אקטיביסטית. מלבד פוליטיקה, ארנוביץ, המגדירה עצמה דתייה פמיניסטית, מרבה לעסוק בעולם ההלכה היהודי ובמונופול של הרבנות במדינת ישראל, מתוך מבט חתרני וביקורתי אך גם מתוך זיקה עמוקה למסורת.

עבודותיה

בסתיו 2005 הציגה ארנוביץ את העבודה "חגורת תהילים" בגלריה ארטספייס בירושלים, עבודה שנוצרה כ'תשובה יהודית' לחגורות הנפץ של המחבלים המתאבדים בתקופת האינתיפאדה השנייה. החגורה עשויה דפים שעליהן מודפסים בטכניקות של מונוטייפ וליטוגרפיה צילומית קטעים מספר תהילים שארנוביץ גלגלה בקפידה. את המגילות היא סידרה בצפיפות זו לצד זו כתגובת נגד למסמרים ולברגים הארוזים בגלילים סביב חגורת הנפץ של המחבל. השימוש בגלילה, בעיטוף ובליפוף - מזכירים פעולות טקסיות מבית הכנסת. עבור ארנוביץ הטקסט של תהילים משמש כתגובה יהודית למוות. "אני מזדהה עמוקות עם הכאב והמחאה הפלסטיניים, אך פעולת מחבלים מתאבדים היא מעבר להבנתי. תגובתי כאמנית וכאם, הייתה ליצור חגורות תהילים מהחומרים המהווים את הכלים היהודיים האידיאליסטיים האולטימטיביים: נייר ומילים".

בין השנים 2005 ו-2010 יצרה ארנוביץ את הסדרה "מעיל עגונה" שעוסקת בנשים שאינן יכולות לקבל גט מהאיש שהיו נשואות לו מאחר שנעלם או שאינו כשיר לכך מבחינה משפטית. "מעיל עגונה" מורכב מפיסות של כתובות עתיקות שארנוביץ סרקה מהספרייה הלאומית ואז קרעה אותן והרכיבה מחדש למעילים. כל מילה בכתובה כולאת את האישה העגונה שממתינה בקוצר רוח לגט שיגאל אותה. שרוולי המעיל, הצווארונים והאמרות תפורים וסגורים, אבל החוטים לא נחתכו ומשמשים תזכורת לכך שהעגונה נותרת תלויה ובעלת מעמד לא מוגדר ולא ידוע, בעוד סוחבת את סבלה לכל מקום כמו מעיל כבד.

בשנים 2014–2015 ארנוביץ יצרה את הסדרה בשחור-לבן ואדום "אימהות ובנים". באחד האיורים בסדרה מתוארת אישה שיושבת על כיסא וחוט אדום משתלשל בין רגליה, משתרך על האדמה ונקשר לטבור של חייל הניצב על גבי טנק. באיור אחר מתוך הסדרה מתוארים קבוצת צנחנים שמרחפים באוויר כאשר הם מחוברים מקצה אחד למצנח ומהקצה השני לחבל טבור שמשתלשל מטה ומגיע אל קבוצת נשים שיושבות בציפייה דרוכה. ארנוביץ מתמודדת בסדרה זו עם החרדה שחווה כל אם כשבנה מתגייס לצבא. כמהגרת שאינה ילידת המקום, ארנוביץ לא הוכשרה מגיל צעיר לכך שבבוא היום תצטרך למסור את בנה בשביל המולדת ולא חונכה לקבל את הדין בשתיקה והיא קוראת על כך תגר בעבודתה.

תערוכות יחיד

• 2001 - "אמונות טפלות", גלריה ארטספייס, ירושלים
• 2005 - "בחזרה לסודות", גלריה ארטספייס, ירושלים
• 2008 - "עולמה של אמנית הדפס", גלריה פיין, אטלנטה, ג'ורג'יה
• 2010 - "קרע ואיחוי", גלריה קניזניק, אוניברסיטת ברנדייס, בוסטון
• 2011 - "קרע ואיחוי", גלריה ג'ורג' ביליס, לוס אנג'לס
• 2011 - "בגדי פיוס", גלריה לידס, ארלהם קולג', ריצ'מונד, אינדיאנה
• 2013 - "קרעים", הגלריה של המרכז היהודי בקנזס סיטי, מיזורי
• 2015 - "יופי מאוים", המוזיאון של ישיבה יוניברסיטי, ניו יורק
• 2015 - "תפסיק לדבר בבקשה!", גלריה אגריפס 12, ירושלים
• 2015 - "יופי מאוים", המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים
• 2015 - "פני המציאות הטורדנית", אוניברסיטת דרום קליפורניה
• 2017 - "הרשימה השחורה", בית האמנים, ירושלים
• 2017 - "דפים מזמינים", גלריה אגריפס 12, ירושלים
• 2019 - "אני לא", הביאנלה של ירושלים
• 2019 - "שיר שביר", גלריה אגריפס 12, ירושלים
• 2020 - "בשיחה", מרכז Usina Del Arte, בואנוס איירס.

תערוכות קבוצתיות

• 2010 - "שבר ותיקון", המרכז לאומנויות ע"ש אפטר לרר, מעלות
• 2010 - "תפר בזמן היהודי", מוזיאון ההיברו יוניון קולג', ניו יורק
• 2011 - "מי ייתן וספרים יהיו גני התענוגות שלך", ספריית סטרלינג, אוניברסיטת ייל
• 2011 - "עונה בגן עדן", גלריה פלורנטין 45, תל אביב
• 2012 - "האמן היהודי של השנה", תערוכה לעולים לגמר, גלריה בן אורי, לונדון
• 2012 - "כסי את ראשך", מוזיאון בייקרסט למורשת יהודית, טורונטו
• 2012 - "מטרוניתא", אמנות פמיניסטית יהודית, המשכן לאמנות עין חרוד
• 2012 - "ספקטרום של מיניות", מוזיאון ההיברו יוניון קולג', ניו יורק
• 2013 - "אמנות נייר בישראל II", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
• 2013 - "אמנים למען ישראל", Art Basel, מיאמי
• 2013 - "בשם הכבוד", כריסטי'ס וקרן שרה צ'רלטון, לונדון
• 2013 - "הספר כאמנות", המכון לאמנות באטלנטה, ג'ורג'יה
• 2013 - "מוסלימה", המוזיאון הבינלאומי לנשים, תערוכה מקוונת
• 2013 - "מילים קדושות, טקסטים מקודשים", היברו יוניון קולג', לוס אנג'לס
• 2013 - "מקום ליד השולחן: בחינה באמצעות ספרי אמן", פרויקט WOCA, פורט וורת', טקסס
• 2013 - "נושא ומושא: אמני ספר בני זמננו מתעמקים בטקסטים עבריים מקודשים", המוזיאון לאמנות המקרא, ניו יורק
• 2013 - "שכבות של זהות: הדפסים מסדנת ההדפס ירושלים", מרכז העיצוב פאסיפיק, לוס אנג'לס
• 2013 - הביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית
• 2014 - "אמנות הטקסטיל בישראל", מוזיאון ארץ ישראל
• 2014 - "דופק מיאמי", גלריה שולמית, לוס אנג'לס
• 2014 - "מבני טיסה", שדה התעופה הבינלאומי של אטלנטה, ג'ורג'יה
• 2014 - "מטמורפוזה", גלרי דה לה פרל נואר, אַגְד, צרפת
• 2014 - "ספרי-אמן", גלריה שולמית, לוס אנג'לס
• 2014 - "תפילה לשלום", פרויקט קול האות, ירושלים
• 2014 - "Fail-Safe: אי-נוחות קרוב לבית", גלריה הפ, פורטלנד, אורגון
• 2014 - "Monofim", גלריה אגריפס 12, ירושלים
• 2014 - "Passagi", מוזיאון טאטילה סטטלה אומרו, אנקונה, איטליה
• 2014 - תחרות ההדפס הבינלאומי ה-88 של מרכז ההדפס, פילדלפיה
• 2015 - "אל תוך האור", גלריה אגריפס 12,ירושלים
• 2015 - "בויס, בויס, בויס", גלריה משונה, תל אביב
• 2015 - "היהודי הנודד", מוזיאון מאנה כץ, חיפה
• Re-Action, Genealogia y Contracanon" - 2015", פלמה דה מיורקה, ספרד
• 2015 - "הרוע: עניין של כוונה", מוזיאון ההיברו יוניון קולג', ניו יורק
• 2015 - "חטאים אינטימיים", מרכז וייטבוקס לאמנות בניו יורק, בייג'ינג ושנגחאי
• 2015 - "מבני טיסה", גלריה ולש, אוניברסיטת ג'ורג'יה סטייט, אטלנטה, ג'ורג'יה
• 2015 - "מראות של מקום: גאוגרפיות מורכבות באמנות ישראלית עכשווית", הגלריה של אוניברסיטת רטגרס, ניו ג'רזי
• 2015 - "קו דק", "נשות הספר" ו"תחושה של מקום", הביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית
• 2016 - "הצטלבויות", גלריית לורי טיש, ניו יורק
• 2016 - "ויהי ערב ויהי בוקר – שפה אחת", בית גורדון לונדון, ראשון לציון
• 2016 - "חטאים אינטימיים", היכל הזיכרון צ'יאנג קאי שֵק, טאיפיי
• 2016 - "טקסט וטקסטיל", גלריה מאנה לאמנות עכשווית, ג'רזי סיטי, ניו ג'רזי
• 2016 - "סדרות חדשות", סדנת ההדפס ירושלים
• 2016 - "שובו של הנייר / מחשבות על רישום", הביאנלה השישית לרישום, ירושלים
• 2016 - "שונות והישנות: האמנות היהודית בראי האמנות העכשווית", מוזיאון מאנה כץ, חיפה
• 2016 - "תודעה נשית", תערוכה לרגל יום האישה הבינלאומי, בית גבריאל בכנרת
• 2017 - "בית", מוזיאון ההיברו יוניון קולג', ניו יורק
• 2017 - "זו כתובתך", המשכן לאמנות עין חרוד
• 2017 - "לא תעשה לך", מוזיאון על התפר, ירושלים
• 2017 - "לחצות גבולות ומרחקים באמנות בת זממנו", מוזיאון דרפנר, ניו יורק
• 2017 - "ללא כותרת", הגלריה העירונית לאמנות ברחובות
• 2017 - "ספרים/ניירות/ספרים", גלריה אגריפס 12, ירושלים
• 2017 - "צאינה וראינה", אוניברסיטת בן-גוריון
• 2017 - "צאינה וראינה", המשכן לאמנות עין חרוד
• 2017 - "Cherchez la Femme – פאות/בורקות/גלימות", המוזיאון היהודי בברלין
• 2017 - הביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית
• 2017 - "הרשימה השחורה", בית האמנים, ירושלים
• 2018 - "70 שנה: פרט – מדינה", גלריה טרומפלדור, באר שבע
• 2018 - "70 שנות אמנות ישראלית", מוזיאון מינגיי, סן דייגו
• 2018 - "ברוכים הבאים לירושלים", המוזיאון היהודי בברלין
• 2018 - "חמסה חמסה חמסה", המוזיאון לאמנות האסלאם
• 2018 - "טריטוריות פרומות," בית האמנים, ירושלים
• 2018 - "מיומנו של אמן", מוזיאון הרמן שטרוק, חיפה
• 2018 - "ספרי אמן", גלריה אגריפס 12, ירושלים
• 2018 - "רוח ישראלית", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
• 2018 - "Cherchez la Femme", המוזיאון היהודי בפרנקוניה, גרמניה
• 2018 - "Shop It!", מוזיאון חיפה לאמנות
• 2019 - "אחות, אחות", פסטיבל מנופים, ירושלים
• 2019 - "בין ימין לשמאל", גלריה מרכזית, תל אביב
• 2019 - "הגיעו מים עד נפש", הביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית
• 2019 - "טקס ודימוי: ספרי אמן עוסקים במקרא", אוניברסיטת ייל
• 2019 - "מסורת מתפתחת: אמנות הדפס עכשווית מאסיה", מוזיאון המכון לאמנויות יפות של סצ'ואן, צ'ונגצ'ינג, סין
• 2019 - "מסיגות גבול", הטריאנלה הבינלאומית ה-16 לאמנות הסיבים, לודז', פולין
• 2019 - "מערכות יחסים", מוזיאון ההיברו יוניון קולג', ניו יורק
• 2019 - "מראות של מקום", מוזיאון האמנות בססקהאנה, פנסילבניה
• 2019 - "מרבדים מדברים", אוניברסיטת בן-גוריון
• 2019 - "פשעים ועבירות קלות", בית האמנים, תל אביב
• 2019 - "שמלה, סימלה – שיבה לאנטיאה", גלריה אגריפס 12, ירושלים
• 2019 - "Cherchez la Femme", Stadthaus Ulm, אולם, גרמניה
• 2020 - "ללא כותרת", בית האמנים, תל אביב
• 2020 - "מסיגות גבול", המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים.

לקריאה נוספת

• דוד שפרבר, "'מלבושי פיוס': יחסי יהדות-אסלם בעבודותיה של אנדי ארנוביץ", דברים: כתב העת של מכללת אורנים, קריית טבעון, 2013
• דוד שפרבר, "יחסי יהדות-אסלאם ביצירתן של שלוש אמניות דתיות", זהויות: כתב עת לתרבות ולזהות יהודית 4, עמ' 91–121, מכון ון ליר, ירושלים, 2013

קישורים חיצוניים

• אתר הבית של אנדי ארנוביץ
• אנדי ארנוביץ במרכז מידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• אנדי ארנוביץ באתר בית האמנים, ירושלים
• הילי מויאל, "אומנות ככלי לשינוי", מאמר בעיתון מקור ראשון, 5 באוקטובר 2012
• סמדר שפי, לא שומרות נגיעה: על התערוכה "מטרוניתא", באתר הארץ, 17 בפברואר 2012
• דוד שפרבר, "אמנות פמיניסטית במרחב המסורתי והדתי", מטרוניתא: אמנות יהודית פמיניסטית (קטלוג תערוכה), המשכן לאמנות עין חרוד, 2012, עמ' 86- 69.
• דוד שפרבר, "הבזות: נידה, טומאה וטהרה באמנות יהודית פמיניסטית", היסטוריה ותיאוריה: הפרוטוקולים, כתב-עת מקוון, בצלאל: המחלקה להיסטוריה ותיאוריה 22 (2011).
• Israeli Artist’s Collages Address Nuclear Deal", Jonathan Zalman", מאמר בכתב העת טאבלט, 13 במאי 2015
• Israeli Artist Stitches Art and Politics Together", Jodi Rudoren", מאמר בניו יורק טיימס, 13 במאי 2015
• אנדי ארנוביץ, דף שער בספרייה הלאומית