אנדרה שאגווארי
 | |
| פסלו בעיר מאקו | |
| לידה |
4 בנובמבר 1913 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
27 ביולי 1944 (בגיל 30) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1936) |
| מפלגה |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית |
  | |
אנדרה שאגווארי (במקור שפיצר,[1] בהונגרית: Ságvári Endre; בודפשט, 4 בנובמבר 1913[2] – בודפשט, 27 ביולי 1944) היה עורך דין יהודי-הונגרי, חבר בולט בתנועה הקומוניסטית הבלתי חוקית. בתקופת הרפובליקה העממית ההונגרית (אחרי מלחמת העולם השנייה) דמותו הייתה מקור לדוגמה ולמופת על רקע תפקידו הפעיל בתנועה לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה ופעילותו האנטי-פשיסטית שנשזרה באגדות רבות. אחרי חילופי המשטר בהונגריה בשנת 1990, הדעה החיובית עליו הפכה לשנויה מאוד במחלוקת. בסוף העשור השני של המאה ה-21 מוסדות שנקראו על שמו שינו את שמם, אך שמות חדשים אלה נתקלו שוב ושוב בהתנגדות חברתית.[3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאגווארי נולד במשפחה יהודית בבודפשט. אביו, דר' שאנדור שאגווארי, היה עורך דין מפורסם ואמו שהייתה מורה, רוזאליה ארדש, הייתה פטרונית ידועה, נשיאת קבוצת הנשים של בית הכנסת ברחוב נאג' פובארוש וסגנית נשיא MINOSZ (הברית הלאומית של הנשים היהודיות בהונגריה). אחותו הצעירה של אנדרה, אגנש שאגווארי, הייתה היסטוריונית וארכיבאית חוקרת בעיקר את שואת יהודי הונגריה. משנת 1970 עד 1985 הייתה מנהלת ארכיון העיר בודפשט.[4] דודתו יוזפינה שפיצר שאגווארי הייתה אמו של הפיזיקאי היהודי-הונגרי בעל השם העולמי אגון אורובאן.
נעוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרה שאגווארי היה תלמיד מצטיין כבר בגיל צעיר. הוא בלט בין חבריו התלמידים בדרך החשיבה הייחודית שלו ובכישרונו. הוא התעניין במיוחד בספרות. כתב הרבה שירים וסיפורים קצרים בחייו, הוא היה סופר מוכשר, יכול היה להפוך למשורר גדול לו הדברים היו מתנהלים אחרת, אך שאגווארי כשראה את הסבל והעליבות ברובע 8 בבודפשט (שם גדל), היה נחוש לעזור להמוני העם והפך לעורך דין.
הוא התוודע למרקסיזם בשנות לימודיו באוניברסיטה. בשנת 1935 הפך למנהיג "מפלגת הסטודנטים המתקדמים" (HDP), שהוקמה במסגרת "האגודה האוניברסיטאית של הסטודנטים היהודים-הונגרים במוסדות האקדמיים". בשנת 1936 קיבל תואר דוקטור במשפטים ובמדע המדינה. הוא הפך עובד בבית המשפט המחוזי בבודפשט. באותה תקופה הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). הוא בעיקר הרצה, וארגן את תנועת הנוער של השמאל. ב-25 ביולי 1937 נשא לאישה את אחת מעמיתיו למפלגה, מגדה בכרך. בספטמבר אותה שנה השתתף במתקפה על בית מפלגת צלב החץ הפשיסטית, הפרו-נאצית והאנטי-יהודית ברחוב טומפה. הוא נתפס ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר. הוא שוחרר ב-10 בדצמבר 1940 ולאחר שרות קצר בשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים בעבור הצבא ההונגרי) בהודמזוושרהיי הועסק על ידי יומון המפלגה נפסבה במחלקת ההפצה שלו. הוא הפך למזכיר ועדת הנוער הלאומית (OIB) של מדור הנוער ב-MSZDP, והקדיש חלק נכבד מזמנו לנושא זה. נקודת מפנה גדולה בחייו הייתה כשהצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה בסוף 1940. הוא ירד למחתרת משנת 1942, אך המשיך לעבוד בתנועת הנוער.
הוא היה המארגן הראשי של הפגנת המחאה ליד אש התמיד בכיכר בתיאני בשנת 1941. ב-6 באוקטובר הקיפו שלוש מאות צעירים סוציאל-דמוקרטים את האנדרטה עם שלט והניחו זר על סרט צבעי הדגל לאומי - למען חופש הונגריה - עם הכיתוב "הנוער ההונגרי". הוא גם השתתף בארגון התנועה נגד המלחמה בכיכר פטפי בשנת 1942. ב-15 במרץ התכנס קהל של שישה עד שמונת אלפים אנשים כדי למחות נגד המלחמה. המפגינים יצאו לכיוון כיכר לאיוש קושוט, אך בגשר השלשלאות ניסו השוטרים לפזר את המחאה. כמעט מאה אנשים עוכבו, ובכל זאת חלק מהמפגינים הצליח להגיע לפסל קושוט, שם חזרו על דרישותיהם נגד המלחמה. בשנת 1944 ערך שאגווארי את העיתון "שלום וחופש". הוא היה מעורב בארגון תנועת ההתנגדות.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהנחייתו של פטר האין (לאחר כיבוש הונגריה ב-19 במרץ 1944 חטפו ה-SD והגסטאפו אנשי שמאל ואנטי-פשיסטיים על בסיס רשימות שהעביר אליהם פטר האין. הוא הורה גם על מעצרו של אנדרה שאגווארי. לאחר השתלטות מפלגת צלב החץ ב-16 באוקטובר 1944 מונה ליועץ הממשלה וחבר במועצה השרים. לאחר המלחמה הוצא להורג) החלו לעקוב אחריו. ב-27 ביולי 1944 בבודפשט, בקונדיטוריה הגדולה ברחוב בודאקסי (כיום מסעדת רמיז) הגיעו ארבעה ז'נדרמים לעצור אותו. בן זוגו למפגש נכנע ללא התנגדות, אך שאגווארי הציג תעודת זהות מזויפת ואז שלף אקדח לעבר הז'נדרמים ופצע את שלושתם. בחילופי האש שהתפתח ניסה שאגווארי להימלט, זרק את אקדחו הריק ורץ לרחוב, אך שם ירה בו אחד הז'נדרמים ופצע אותו אנושות. האגדה מספרת כי הז'נדרמים התקרבו לשאגווארי הגוסס ושאלו לגבי זהותו. התשובתו הייתה: "היו לי שלושים ושניים שמות, נחשו איזה מהם אמיתי." שאגווארי ואחד הז'נדרמים שקיבל אות לשבח יחד עם שלושת האחרים, מת מפצעיו בבית החולים.
לאסלו קרישטוף, אחד מארבעת הז'נדרמים נידון למוות בתלייה בשנת 1959 על רצח שאגווארי והוצא להורג, אם כי באותה תקופה לעיתים רחוקות נגזר עונש מוות פוליטי.[5] בית המשפט העליון של הונגריה ביטל בשנת 2006 את פסק הדין וקבע כי הז'נדרמים פעלו נגד שאגווארי בהתאם לחוק דאז (ועדיין בכל הקשור לשימוש בנשק). הדבר עורר דיון סוער, ומתנגדי הזיכוי טענו כי ניתן לפרש את הזיכוי כאילו לדעת בית המשפט הונגריה פעלה כמדינת שלטון החוק למרות הכיבוש הגרמני.[6]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פסל חזה של שאגווארי במאקו (עיר) -
פסל חזה בטטבאניה -
פסל של אנדרה שאגווארי במחסן
.jpg)
.jpg)
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ענקים וגמדים (בודפשט, 1949)
- ילדי בית היתומים (בודפשט, 1953)
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיק שאגווארי. בית המשפט העליון ושלטון החוק; עורך טמאש קראוס, פאל לדרר, טיבור טמאש; 2006
- לאסלו שבד: נסיבות רציחתו של אנדרה שאגווארי לאור המסמכים (העבר שלנו - 2008/1.
- אגנש שאגווארי (עורכת): אנדרה שאגווארי - חייו ומאבקו להונגריה העצמאית וחופשית (1979) ISBN 963-422-198-X
- קטלין טריאן: למען החיים. פרקים מחייו של אנדרה שאגווארי, 1963
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקסיקון ביוגרפי הונגריhttps://web.archive.org/web/20080216015316/http://www.vitezirend.co.hu/Tradition/kristoflaszlo.htm
- הז'נדרמריה ההונגרית אינה עוד 'פושע מלחמה', Hazánkért.com, 10 בנובמבר 2006
- פסק הדין של בית המשפט העליון בזיכויו של לאסלו קריסטוף
- לוח הזיכרון של אנדרה שאגווארי כוסה בדברצן, Index.hu, 8 ביולי 2008
- אישטוואן רמניי דיינש: האם אנו מכירים אותם? הונגרים מפורסמים ממוצא יהודי (הוצאת Ex Libris, בודפשט, 2000) ISBN 963-85530-3-0
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היו לי שלושים ושניים שמות - דרמת קולנוע הונגרית בשחור לבן שנעשתה בשנת 1972 על ידי מארטון קלטי (PORT.hu)
- העמוד של פטר הוסטי - חומר עיתונאי על הסרט שלי שלושים ושניים שמות
- אנדרה שאגווארי יהיה גיבור לאומי! מיום 16 באפריל 2011 )
- גורלו של פסל אנדרה סאגווארי בסומבטהיי (18 באוגוסט 2011) )
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Budapesti Zsidó Hitközség születési anyakönyve 1913-14 év 314. oldal, 2247. sor
- ^ Születése bejegyezve az Budapest VIII. kerületi polgári anyakönyv 6997/1903 száma alatt.
- ^ Ságvári egy demokráciában vállalhatatlan Alfahír.hu
- ^ LEVÉLTÁRI SZEMLE: Hírek – Ságvári Ágnes (אורכב 10.10.2008 בארכיון Wayback Machine) 2000. 3. szám
- ^ „Az 56-os forradalom miatt 1961-ben hajtottak végre halálos ítéletet. Az ezt követő időszakra már nem volt jellemző, hogy politikai ügyek miatt szabtak volna ki halálbüntetést (Hamusics János ügyét kivéve 1967-ben), ettől kezdve a büntetési forma eltörléséig már csak köztörvényes bűntettekért kerültek siralomházba a bűnözők.” (Lenthár Balázs: halálbüntetés Magyarországon(הקישור אינו פעיל) (Pécsibölcsész, 2013. február 17.)
- ^ Múlnak az évek, őrzi az ének, Index, 2015. március 4.