אנדריי קילצ'ינסקי
 | |
| לידה |
1937 (בן 87 בערך) רפובליקת פולין  |
|---|---|
| צאצאים |
סמדר קילצ'ינסקי |
  | |
אנדריי קילצ'ינסקי (נולד בשנת 1937) הוא צייר ישראלי. לטענתו, ריגל עבור ארצות הברית בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קילצ'ינסקי נולד בפולין לאם יהודייה ואב קתולי. אביו, שהוכר לימים כחסיד אומות העולם, היה קומוניסט ובעת מלחמת העולם השנייה הקים מחתרת פרטיזנים. רק לאחר המלחמה נודע לו שאמו ממוצא יהודי[1].
ב-1958 עלה קילצ'ינסקי לישראל. בצבא שירת בחיל השריון והשתתף במלחמת ששת הימים בגזרת רמת הגולן[2].
באותה תקופה התפרנס כצייר.
החל משנות ה-70 היה קילצ'ינסקי פעיל בתנועת החרות ואחר כך היה חבר מרכז המפלגה[3]. הוא היה ביחסי ידידות עם מנחם בגין, שהמוצא הפולני המשותף חיבר ביניהם[4][1].
ב-1977 התבצר קילצ'ינסקי בבניין שגרירות גרמניה בישראל כשהוא חמוש באקדח במחאה על האנטישמיות והסחבת בהליכים המשפטיים נגד פושעים נאצים בגרמניה[5]. במאי 1978 הצית עצמו על יד השגרירות על אותו רקע ונפגע קל מכוויות. כעבור כמה ימים נעצר בחשד שהצית את חנות העתיקות של יוסף שטיגליץ בתל אביב כנקמה על כך שהלה העיד בעבר לטובת פושע המלחמה ההולנדי פיטר מנטן. בדצמבר 1978 התבצר במרכז התרבות של שגרירות גרמניה בתל אביב עם בת ערובה, במחאה על חוק ההתיישנות הגרמני המונע העמדה לדין של פושעים נאצים[6][7].
ב-1980 תבע מן היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר לעצור את נשיא בוואריה, פרנץ יוזף שטראוס, שהיה באותה עת בביקור בישראל, בהתאם לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם[8].
ב-1981 נעצר כשניסה להפריע לקונצרט מיצירות ריכארד ואגנר שהתקיים בהיכל התרבות בתל אביב.
ב-1992 עבור לגור בפולין וערך צעדת מחאה, נגד האנטישמיות במדינה, מוורשה לאושוויץ[9].
ב-2001 טען קילצ'ינסקי כי ריגל בישראל בשירות ה-CIA בשנים 1985–1991. היה זה לאחר שעובד שגרירות ארצות הברית פנה אליו במסיבה בתל אביב, ולאחר שענה בחיוב, עבר הכשרה בפרנקפורט. לטענתו, העביר מידע שנחשף אליו דרך מקורביו במפלגת הליכוד. בשנת 2001 ניסה לתבוע בארצות הברית את ה-CIA בטענה שהובטח לו תשלום פנסיה עבור שירותיו. התביעה נדחתה, והוא חזר להתגורר בישראל, נחקר על ידי השב"כ, אך לא הועמד לדין[10].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קילצ'ינסקי היה נשוי ארבע פעמים. ויש לו שתי בנות: סמדר[11], שחקנית, ושרון, דוגמנית[12]. בשנת 1986 התחתן עם אשתו הרביעית, שהייתה צעירה ממנו ב-30 שנה[13].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 יוסי מלמן, תאמינו לי, הייתי מרגל, באתר הארץ, 17 במאי 2001
- ^ עופר אדרת, "הילד האנטישמי" שפרץ לשגרירות גרמניה בישראל, באתר הארץ, 20 במאי 2019
- ^ לאה ענבל, שמח במרכז חרות, כותרת ראשית, 18 בינואר 1984
- ^ מנחם בגין היה אורח-הכבוד בתערוכת הציורים של הצייר אנדריי קילצ׳ינסקי, "העולם הזה", גיליון 2072 מ-19 במאי 1977, עמוד 16
- ^ החשוד בנסיון לחטוף גרמנים- נעצר ל־ 5ימים, מעריב, 13 באוקטובר 1977
- ^ נעצרו 3 אנשים שהשתלטו על מכון התרבות הגרמני בת"א, דבר, 12 בדצמבר 1978
- ^ אבי רז, קילצ'ינסקי פלש שוב למוסד גרמני בתל־אביב - נמנע ונעצר, מעריב, 12 בדצמבר 1978
- ^ הפגנה ב"מצודת זאב", דבר, 26 ביוני 1980
- ^ יאיר צולר, קילצ'ינסקי הולך לאושוויץ, חדשות, 9 בפברואר 1992
יאיר צולר, ישראלי צועד 700 ק"מ מורשה לאושוויץ – "נגד האנטישמיות", חדשות, 7 בפברואר 1992 - ^ יוסי מלמן, תאמינו לי, הייתי מרגל, באתר הארץ, 17 במאי 2001
- ^ רינת גור, "אני לא חמדנית", באתר ynet, 14 במרץ 2005
- ^ נעמי רון, שרון קלצ׳ינסקי: אהוב איטלקי עם תואר אצולה, חדשות, 7 בספטמבר 1986
- ^ נעמי רוזן, קלצ׳ינסקי האב התחתן עם בת 19, חדשות, 1 באוקטובר 1986