אסדת קידוח
אסדת קידוח היא מתקן ימי המשמש לקידוח נפט וגז טבעי בים. אסדות קידוח נחלקות לכמה סוגים בהתאם לתנאים שבהם הן נמצאות: מקובעות לקרקעית הים, מחוברות לאי מלאכותי או צפות על פני המים. אסדות קידוח נבנות במספנות מיוחדות שנוצרו למטרה זו. כמחצית מאסדות הקידוח בעולם מיוצרות בסינגפור.
אסדות קידוח מקובעות בנויות ממשטח המוגבה על ידי עמודים ופיגומים המחוברים לקרקעית הים. מעל המשטח מתנוסס עמוד שתפקידו להכיל את המקדחה. המגדל מחובר לרוב למסילה המאפשרת לו יכולת תנועה. למשטח כמה מפלסים והמגורים בו יכולים לאכלס כמה מאות עובדים. באסדות הנמצאות בלב ים יש מנחת מסוקים המאפשר תחלופה מתמדת של עובדים ופינוי מהיר ליבשה במקרה של מצב חירום רפואי. בנוסף יש להן ספינה צמודה המקיפה אותן שתפקידה לפקח על הפעילות באסדה ולספק לה דלק.
בכל אסדה יש ציוד מיוחד המאתר כיסי נפט וגז מתחת לאדמה. המקדחה הגמישה של האסדה יכולה לקדוח לעומק של כמה קילומטרים בזוויות מתונות. המקדחה משומנת בעזרת תערובת של בוץ סיכה מיוחד המיוצר על ידי כימאי מומחה העובד באסדה ומתאים את מינוני החומרים בתערובת לסוג האדמה דרכה קודחים. הבוץ מיוצר בכמויות גדולות על ידי מכונות הנמצאות תחת פיקוחו של הכימאי ומוזרם במחזוריות במערכת צינורות רחבה המשמנת את מקדחה ושואבת את הבוץ בחזרה לשימוש חוזר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1891 לערך נקדחו בארות הנפט התת-מימיות הראשונות באמצעות אסדות אשר ניצבו על עמודים באגם מלאכותי במדינת אוהיו. בשנת 1896 לערך נקדחו בארות הנפט הראשונות במי ים, מדרום לעיר סנטה ברברה בקליפורניה[1]. הבארות נקדחו מרציפים שנבנו מן החוף. בתחילת המאה ה-20 התבצעו קידוחים בצידה הקנדי של ימת אירי ובעשור הראשון של המאה העשרים באגם קאדו שבלואיזיאנה. זמן קצר אחר כך נקדחו בארות נפט ברצועת החוף של מפרץ מקסיקו לחופי לואיזיאנה וטקסס. בשנות ה-20 התבצעו קידוחים ימיים על אסדות הבנויות מבטון באגם מאראקאיבו בוונצואלה. אחת מבארות קידוח ימי לנפט הראשונות נמצאת בביבי הייבאט שבאזרבייג'ן לחופי הים הכספי. בשנות ה-30 פיתחה חברת הנפט של טקסס דוברות פלדה ניידות לקידוחים ימיים במפרץ מקסיקו. בשנת 1937 בנתה חברת הנפט פיור (היום בבעלות חברת שברון) בשיתוף עם חברת הנפט סופיריור, אסדות קידוח קבועות בשדה נפט ימי במקום שבו עומק המים היה כ-4.5 מטר, במרחק של כ-2 קילומטר מן החוף, במפרץ מקסיקו. עם השנים התפתחה בהדרגה היכולת לקדוח במים עמוקים יותר.
סיכונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסדת קידוח היא אחד ממקומות העבודה המסוכנים בעולם. באסדה סכנות רבות החל מנפילת פיגומים וכלה בהתלקחות הדלקים הרבים המאוחסנים בה. תאונות רבות שגבו את חייהם של עשרות אנשים התרחשו באסדות בעבר. כיום מותקנים באסדות אמצעי זהירות רבים שנועדו למנוע את התאונות.
ב-6 ביולי 1988 התפוצצה אסדת הקידוח "פייפר אלפא" בים הצפוני עקב תחזוקה לקויה. הפיצוץ גבה את חייהם של למעלה מ-160 קורבנות, ובכך הפך לאסון אסדת הקידוח הקטלני ביותר בהיסטוריה.
ב-20 באפריל 2010 אירע על אסדת הקידוח Deepwater Horizon פיצוץ עז, בשל התפרצות באר נפט תת-מימית, ובו נהרגו 11 קודחים ונפצעו 17. באסדה פרצה שרפה שלא ניתן היה לכבותה ולאחר יומיים שקעה האסדה במצולות מפרץ מקסיקו תוך שהיא גורמת לדליפת נפט הגדולה בהיסטוריה.
בעבר אסדות קידוח היו אחד מהגורמים המרכזיים לזיהום הים בעולם. בשנים האחרונות, בעקבות חוקים ותקנות סביבתיות רבות, רוב הזיהום באסדות נמנע.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ואל בורן, מפרץ הנפט, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 149, אוקטובר 2010
