ביטס אוף גולד
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| תקופת הפעילות | 2013–הווה (כ־11 שנים) |
| ענפי תעשייה | שירותים פיננסיים, מטבעות וירטואליים |
| מוצרים עיקריים | המרת מטבעות וירטואליים, שירותי נזילות, שירותי תשלומים, המרת מט״ח |
| מנכ"ל | יובל רואש |
| אנשי מפתח | יונתן רואש, יובל רואש, מני רוזנפלד, עופר רותם |
| עובדים | 22 |
| http://www.bitsofgold.co.il | |
  | |
ביטס אוף גולד בע״מ היא חברה למסחר במטבעות וירטואליים המאוגדת בישראל ופועלת פועלת מכוח רישיון למתן שירות בנכס פיננסי- מורחב (מס׳ 56716) הניתן לה על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביטס אוף גולד נוסדה בינואר 2013. מייסדי החברה נפגשו ביולי 2013 עם עו״ד פול לנדס, יו״ר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור והוציאו רישיון נותן שירותי מטבע על מנת לסחור בביטקוין באופן מפוקח ולדווח על כך לרשויות. בפברואר 2013 פתחה החברה חשבון עסקי בבנק לאומי אשר באמצעותו היא פועלת עד היום, וביולי 2013 קיבלה רישיון נותן שירותי מטבע מטעם משרד האוצר.
באוקטובר 2013 השיקה ביטס אוף גולד שיתוף פעולה עם חברת GMT, שאיפשר ללקוחות ישראליים לקנות ולמכור ביטקוין באמצעות מזומן בסניפים של צ׳יינג׳ים, ובשנת 2014 השלימה החברה סבב גיוס של כחצי מיליון דולר ממשקיעים פרטיים מהמגזר הפיננסי וקהילת הביטקוין הישראלית. בשנת 2015 הייתה ביטס אוף גולד שותפה לעיצוב שירות הסליקה של חברת סימפלקס (Simplex) המנוהלת על ידי נמרוד להבי. בשנת 2016 הוסיפה את האפשרות לקנות את'ריום באמצעות העברה בנקאית, מזומן וכרטיס אשראי.
בסוף שנת 2017 עמדה ביטס אוף גולד בעומסים כבדים בעקבות עליית שער הביטקוין והאת'ריום, ונאלצה לסגור את המסחר למשך כשבועיים.[1] במהלך 2018 השיקה ביטס אוף גולד שירותים לחברות שמבצעות ICO.[2] בסוף שנת 2018 השיקה ביטס אוף גולד שירות קנייה של ביטקוין ואיתריום בתשלומים חודשיים קבועים באמצעות הוראת קבע, ושירות תשלומים לעסקים באמצעות API.
במהלך חודש מאי 2022, יצרה החברה שיתוף פעולה יחד עם חברת כרטיסי האשראי max בו השיקו יחד את כרטיס maxBack CRYPTO, כרטיס האשראי הראשון בישראל הצובר ביטקוין על הקניות והשימוש החודשי בכרטיס.
בספטמבר 2022 הודיעה רשות שוק ההון ל- Bits of Gold על קבלת רישיון לעסוק במטבעות דיגיטליים (וירטואליים), לראשונה עבור חברה פעילה.
רגולציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביטס אוף גולד היא החברה הראשונה בישראל שהוציאה רישיון נותן שירותי מטבע עבור מסחר במטבעות וירטואליים. החברה לוקחת חלק פעיל בקידום הרגולציה בישראל על מנת להסדיר את תחום המטבעות הווירטואליים באמצעות הרגולטורים הפיננסיים השונים,[3] ובכללם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר; חטיבת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל; רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור; רשות ניירות ערך; רשות המיסים ועוד. ביולי 2018 פורסם כי החברה שיתפה פעולה עם רשות המיסים על מנת להעביר מידע על משקיעי קריפטו בסכומים גבוהים.[4]
בראש מערך הציות של החברה עומדת קצינת הציות לשעבר של בנק ירושלים. לחברה מסמך מדיניות איסור הלבנת הון הכפוף לדין הישראלי, על פיו היא פועלת בסטנדרטים המחמירים ביותר לזיהוי לקוחותיה. החברה מפעילה מערכות אוטומטיות לאימות תעודות מזהות ובדיקה מול רשימות שחורות, וכמו כן, פיתחה באופן עצמאי מערכת דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון המותאמת להנחיות הרשות.
שירותים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביטס אוף גולד מציעה לקהל הישראלי קנייה ומכירה של ביטקוין ואת'ריום תמורת שקלים, דולרים ואירו באמצעות העברה בנקאית, מזומן וכרטיס אשראי, ומפעילה את כספומט הביטקוין הראשון בישראל בשגרירות הביטקוין בתל אביב.[5][6] בנוסף, החברה מפעילה חדר מסחר עבור עסקאות OTC בסכומים גבוהים, הכולל שיתופי פעולה עם חברות, משקיעים פרטיים ובתי השקעות, ומפתחת מוצרים פיננסיים לעסקים, כגון מערכות לסליקה וביצוע תשלומים.
המשפט מול בנק לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביטס אוף גולד הפסידה בשנת 2017 לבנק לאומי לאחר שנקבע בפסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב,[7] כי לא ניתן להכריח את בנק לאומי לקבל את כספי החברה שמקורם בפעילות מסחר בביטקוין, לאור העובדה כי בנק ישראל הצביע בהודעתו משנת 2014 על הסכנות הכרוכות במסחר בביטקוין, וכי הוא מתקשה להגיע להכרעה בצעדים שיש לנקוט כדי למנוע סיכון זה, ובמסגרת נסיבות אלו, סירובו של בנק לאומי הוא סירוב סביר.[8][9]
ביטס אוף גולד הגישה ערעור לבית המשפט העליון במסגרתו העניקה השופטת ענת ברון סעד זמני שפירושו כי עד להכרעה סופית שתתקבל ביחס לתביעה של ביטס אוף גולד נגד בנק לאומי, לא יוכל בנק לאומי להגביל ולחסום באופן גורף פעולות בחשבון הבנק של החברה, אלא רק במקרים נקודתיים. השופטת ברון נימקה החלטתה בכך שהנזקים שעלולים להיגרם לבנק לאומי בהתממשות החששות הם בגדר ספקולציה.[10] ב-3 ביוני 2019 בית המשפט העליון קיבל הסכם פשרה שהוגש על ידי שני הצדדים במסגרתו ביטס אוף גולד תוכל להמשיך לנהל את חשבונה בבנק לאומי לצורכי פעילות מסחר למטבעות וירטואליים.[11]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ביטס אוף גולד
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "החדשות - טירוף הביטקוין: המתעשרים החדשים | רשת 13". רשת 13. אורכב מ-המקור ב-2018-08-28. נבדק ב-2018-08-28.
- ^ רועי קצירי, חוגג הוא לא היחיד שסוגר עסקאות גדולות עם ביטקוין בישראל, באתר גלובס, 20 ביוני 2018
- ^ הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות לאיסור הלבנת הון תקיים "שולחן עגול" עם חברות בתחום המטבעות הווירטואליים (Virtual Currency), באתר משרד המשפטים, 29.4.2018
- ^ עמרי מילמן, בלעדי לכלכליסט רשות המסים תקבל מידע על משקיעי קריפטו כבדים, באתר כלכליסט, 4 ביולי 2018
- ^ רועי קצירי, "לשגרירים לא חסרה עבודה": יום בחיי קהילת הביטקוין בישראל, באתר גלובס, 12 בינואר 2018
- ^ יניב אביטל, ביטס אוף גולד תאפשר קנייה של ביטקוין ואת’ר בכרטיס אשראי, באתר גיקטיים, 30 באפריל 2018
- ^ ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ב־25 בפברואר 2018
- ^ בנק ישראל, הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין), 19/02/2014
- ^ חנן שטיינהרט, האם מלחמת הבנקים בביטקוין צריכה להדאיג אותנו?, באתר גלובס, 14 בפברואר 2018
- ^ רעות שפיגלמן, ניצחון לקהילת הקריפטו: העליון אסר על לאומי להגביל שימוש בחשבון בנק, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2018
- ^ ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ב־3 ביוני 2019