הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
 סמליל הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| משרד אחראי | משרד המשפטים |
| תאריך הקמה |
2 בינואר 2002 |
| חוק | חוק איסור הלבנת הון, חוק איסור מימון טרור |
| ראש | עילית אוסטרוביץ-לוי |
| שמות קודמים | הרשות לאיסור הלבנת הון |
| אתר רשמי | |
 | |
  | |
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשאל"ה) היא יחידה בתוך משרד המשפטים המהווה את הרשות הממלכתית למודיעין פיננסי. מטרתה לסייע במניעה, זיהוי וחקירה של הלבנת הון, עבירות מקור להלבנת הון, מימון טרור, ופעילות שעניינה פגיעה בביטחון המדינה. הרשות מקיימת שיתוף פעולה עם גופי האכיפה וגופי הביטחון הישראליים, רגולטורים, המערכת הפיננסית, ארגונים בין-לאומיים, ביניהם ארגון ה- FATF, קבוצת ה-Egmont ויחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות הוקמה בשנת 2002 מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בהלבנת הון. הרשות הוקמה על פי מודל של "רשות מודיעינית" ללא סמכויות חקירה, וזאת במטרה לאזן בין האינטרס הציבורי להגנה על הזכות לפרטיות לבין הצורך במניעת ניצול של גופים פיננסיים למטרות פשיעה.
הרשות פועלת כ"חיץ" (Buffer) בין הסקטור הפיננסי המדווח לבין גופי האכיפה והביטחון; היא מקבלת דיווחים מהגופים הפיננסיים, מנתחת אותם ומעבירה מידע רלוונטי לרשויות המוסמכות באופן קפדני ומבוקר, רק כאשר עולה חשד לביצוע עבירות.
הרחבת סמכויות והכרה בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2002, זמן קצר לאחר הקמתה, צורפה הרשות לקבוצת אגמונט, ארגון הגג הבינלאומי של יחידות מודיעין פיננסי (FIU).[1] בשנת 2005, עם כניסתו לתוקף של חוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005, הורחבו סמכויות הרשות למאבק גם במימון טרור, ושמה שונה לשמה הנוכחי – הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.[2][3]
בזירה הבינלאומית, החל מינואר 2006 משמשת הרשות כמשקיפה פעילה בארגון Moneyval (הוועדה המיוחדת של מועצת אירופה להערכת אמצעים נגד הלבנת הון).[4] נקודת מפנה משמעותית נרשמה בשנת 2016, אז התקבלה הרשות כמשקיפה בארגון ה-FATF (כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור), ובדצמבר 2018 הפכה מדינת ישראל לחברה מלאה בארגון, הישג המעיד על עמידתה בסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים ביותר.[5][6]
התעצמות ואסטרטגיה במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים גדל היקף פעילות הרשות באופן משמעותי. מדי שנה מעבדת הרשות מאות אלפי דיווחים על פעולות רגילות (כגון פעולות במזומן העולות על 50,000 ש"ח) ואלפי דיווחים על פעולות שנראו למדווחים כחורגות מהשגרה העסקית.[7]
בשנת 2023 השלימה הרשות תהליך עומק אסטרטגי לגיבוש חזון ויעדים רב-שנתיים, תוך היוועצות עם שותפים בארץ ובעולם. במסגרת זו הוגדרו שמונה יעדים אסטרטגיים, הכוללים בין היתר גיבוש אסטרטגיית נתונים (Data) מתקדמת, טיוב תהליכי עבודה וקידום יוזמות טכנולוגיות להגברת יעילות המודיעין הפיננסי בישראל.
בשנים 2025-2024 פעלה הרשות לאיסור הלבנת הון בשיתוף פעולה הדוק עם רשויות האכיפה והרגולטורים לאיתור, סיכול ואכיפת פעילות כלכלית פלילית של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. במהלך אותם שנים, בעקבות שיתוף פעולה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור עם גופי האכיפה בדגש על משטרת ישראל, רשות המיסים ורשות שוק ההון, נחשפו נותני שירותים פיננסים אשר עוסקים במסחר במטבעות קריפטו ללא רישיון ואשר אינם מדווחים לרשות.
תפקידי הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור כוללים:[8]
- ניהול ואבטחת מאגר המידע איסוף.
- ניהול והפצה של מודיעין פיננסי לגופי אכיפה.
- סיוע לגופי הביטחון והמודיעין בסיכול טרור ושמירה על ביטחון המדינה.
- הצפת חשדות יזומה לשם מימוש איסור הלבנת הון ומימון טרור.
- גיבוש תמונת מודיעין לאומית בתחום הלבנת הון ומימון טרור, ניתוח אסטרטגי והמלצות מדיניות קידום חקיקה ורגולציה בתחומי פעילות הרשות.
- שמירה על יושרת המערכת הפיננסית מרכז ידע ומומחיות בתחום הלבנת הון ומימון טרור.
מבנה ארגוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה הארגוני של הרשות ומתכונת פעילותה עודכנו במסגרת תהליך שינוי ארגוני שנעשה בשנים 2016–2017, כדי להתאים באופן מיטבי לייעוד הרשות ולהבטיח אפקטיביות פעילותה.
מטה הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטה הרשות מוביל את תהליכי הבקרה ומימוש מדיניות ואסטרטגיה של הרשות, תכלול ושכלול ממשקי העבודה, ניהול תהליכים חוצי-ארגון ותהליכי העבודה הפנים -רשותיים, ניהול הידע והמידע, הכשרה והדרכה, מערך הדוברות וקשרי החוץ וניהול תקציב הרשות.
המחלקה המשפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלקה המשפטית אחראית על מתן ייעוץ משפטי לפעילות השוטפת של הרשות ובקרה כי זו מתבצעת על פי הכללים שנקבעו בדין. בנוסף, אחראית המחלקה על יישום ופיתוח משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל, והתאמתו לדרישות ולסטנדרטים הבין- לאומיים (כפי שנקבעו על ידי ארגון ה-FATF) באמצעות ייזום וקידום חקיקה, לשם שיפור המאבק בפשיעה הכלכלית ושמירה על יושרת המערכת הפיננסית הישראלית. כמו כן, המחלקה עוסקת במתן מענה מקצועי-משפטי לגופי האכיפה והממשל בתחומי פעילות הרשות, כמו גם העמדת מידע למוסדות הפיננסיים ולציבור הרחב בנוגע להתפתחויות משפטיות בנושא הלבנת הון ומימון טרור בישראל ובעולם.[8]
אגף איסוף מידע ובקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגף איסוף מידע ובקרה אחראי על איסוף המודיעין הפיננסי וניהול מאגר המודיעין הפיננסי ברשות, באמצעות קבלה וקליטה של כלל הדיווחים החייבים בדיווח לרשות מן הסקטור הפיננסי והפרטי, תוך ביצוע בקרה על איכות וכמות הדיווחים, מיונם והזנתם למאגר המידע. במסגרת זו, אחראי האגף על קבלת דיווחים משלימים ודיווחים מתקנים, על מנת לטייב, לדייק ולהעשיר את הדיווחים המתקבלים ברשות . בנוסף, אחראי אגף איסוף מידע ובקרה על הנחיה, משוב והדרכה של הסקטור הפיננסי והפרטי להעמקת הידע ושיפור איכות הדיווחים ופעולתם בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, בין השאר באמצעות כנסים ומפגשים בפורומים שונים.[8]
אגף חקירות והערכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגף חקירות והערכה מבצע עיבוד, ניתוח והערכה של המודיעין הפיננסי הן במענה לבקשות מידע המתקבלות ברשות מהרשויות המוסמכות וגופים מקבילים בחו"ל, והן באופן יזום. מבנה האגף כיום ומתכונת פעילותו מותאמים באופן מיטבי ליעדי הרשות ולדרישות השונות והייחודיות של רשויות האכיפה וביטחון. האגף בנוי ממחלקות וצוותים המתמחים בניתוח מודיעין פיננסי וגיבוש תמונת מודיעין פיננסית לייזום ותמיכה בחקירות כלכליות וחקירות הלבנת הון, כנגד ה פשיעה החמורה וארגוני פשיעה בישראל, כמו גם לצורך סיכול מימון טרור ופגיעה בביטחון המדינה. מתן מענה מותאם לתכנית המודיעין ולתפיסת ההפעלה של היחידות החוקרות, הן בפן המגיב והן בפעילות היזומה מגדיל את אפקטיביות ויעילות תהליכי החקירה. כחלק מתפיסת העבודה של לשיפור אפקטיביות השימוש במודיעין פיננסי בחקירות פשיעה חמורה וכלכלית, שם לעצמו אגף חקירות והערכה ברשות למטרה לחזק את הידע של יחידות החקירה ופרקליטות המדינה בשימוש במודיעין פיננסי במסגרת אקדמיית רשלא"ה (IMPAcademy).[8]
האגף הבין-לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]האגף הבין- לאומי אחראי על חיזוק מעמדן של ישראל והרשות בזירה הבין- לאומית בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, לרבות באמצעות הובלת המשלחות והשתתפות בפעילות הארגונים הבין-לאומיים המובילים בתחום (Egmont ,Moneyval ,FATF) ועל הגברת החשיפה של גורמים רלוונטיים בישראל לתוצרי העבודה של הארגונים ה בין -לאומיים. בנוסף, אחראי האגף על העמקת שיתוף הפעולה בין הרשות לבין יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם )FIUs), לרבות באמצעות חתימה על מזכרי הבנות בנושא חילופי מידע ופעילות אופרטיבית של החלפת מודיעין פיננסי.[8]
אגף אסטרטגיה, אנליטיקה ומודיעין
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגף אסטרטגיה, אנליטיקה ומודיעין אחראי על מספר תפקידים: הראשון, האסטרטגי, במסגרתו מוביל האגף תהליכים אסטרטגיים ואחראי לחשיבה ארוכת טווח ברשות, למצוינות ולשיפור תהליכים. השני, האנליטי - הובלת עבודה מבוססת נתונים, יצירת תשתית נתונים, ניתוח וגיבוש תובנות, פיתוח יכולות אנליטיות מתקדמות בתחומי הבינה המלאכותית ולמידת המכונה וכן ניתוח כלל המידע הקיים ברשות לצורך איתור דפוסים ומגמות בתחום הלבנת הון, מימון הטרור והפשיעה הכלכלית וניתוח התפתחות הסיכונים בתחום. והשלישי, המודיעיני והמחקרי, במסגרתו נערכים מחקרים לטובת גיבוש ת מונת מודיעין עיתית ושוטפת בתחומי הלבנת הון ומימון טרור, ולטובת גיבוש ופרסום מסמכי מדיניות ואכוונה ומסמכים מקצועיים והפצתם לציבור ולשותפים העסקיים של הרשות. כמו כן, אחראי האגף על מדידה ובחינה של אפקטיביות פעילות הרשות וגיבוש המלצות לשיפור וקידום פעילותה.[8]
אגף מערכות מידע וטכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגף מערכות מידע וטכנולוגיה אחראי על מיצוב עליונות וחדשנות טכנולוגית באמצעות הטמעת כלים לשיפור אפקטיביות עבודת הרשות. האגף אמון על פיתוח ותחזוקת מערכות המחשוב, הטכנולוגיה והתקשורת ברשות, לצד פיתוח תוכנות לקליטת ואבטחת המידע ברשות. בנוסף, מספק האגף מכלול כלי תוכנה ייחודיים המאפשרים ניתוח מתקדם של המידע, הצפת התרעות על מופעים חשודים במאגר המידע, מיפוי גורמים הפעילים במגזר הפיננסי וניתוח קשרי הגומלין עמם, זיהוי תבניות פעולה חשודות וגורמים חשודים והעשרת מאגר המידע של הרשות.[8]
פעילות הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוק איסור הלבנת הון מחייב את הרשות לנהל מאגר מידע של כלל הדיווחים המתקבלים מהגופים החייבים בדיווח ולעבד את המידע הנאגר בו תחת הנחיות אבטחת מידע מחמירות.
העברת והחלפת מידע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתאם להוראות החוק, מוסמך ראש הרשות להעביר את המידע מהמאגר לרשויות שהוסמכו לקבלו, לשם יישומו של החוק. החלפת מידע בין הרשות וגופי האכיפה והביטחון בישראל ורשויות מקבילות בעולם נעשית בהמשך לבקשה המוגשת לרשות או במסגרת העברת מידע באופן יזום. העברת מידע מהרשות מבוצעת בתצורה של "כתבה מודיעינית" שהיא פראפרזה מודיעינית פרי ניתוח והערכה של כל המידע המצוי בידי הרשות בנוגע למושאי החקירה.[8]
הסמכות לבקשת המידע מרשויות האכיפה הינה לצורך מניעה וחקירה של עבירות הלבנת הון, מימון טרור ופרוליפרציה (מטרות המפורטות בחוק) ועבירות מקור. הסמכות לבקשת המידע על ידי גופי הביטחון והמודיעין אלה הינה לצורך מניעה וחקירה של פעילות ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשי טרור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה.[8]
החל מחודש ספטמבר 2024 מוסמכת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור להעביר מידע לרגולטורים הפיננסים על גופים שחל עליהם משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור.
המידע הפיננסי תורם בין היתר, לחיזוק התזה החקירתית באמצעות חשיפת מידע על קשרים או פעילות פיננסית, בארץ או במדינות זרות, של הגורמים העברייניים. כמו כן המודיעין מוסיף מידע לגבי חשבונות בנק או פעילות פיננסית וכלכלית, המשמש רקע להשגת ראיות התומכות בפעילות הלבנת ההון ו/או מימון הטרור. כחלק מתפיסת האכיפה הכלכלית, שמטרתה בין השאר חילוט נכסים והשבת הכספים לקורבנות או לקופת המדינה, המודיעין מאפשר חשיפה של הרכוש של הגורמים המעורבים בביצוע העבירות, הלבנת ההון ומימון הטרור.
נציגי הרשות מהווים חלק מ"המוקד המודיעיני המשולב"[9] שהוקם במשטרת ישראל, ופועלים בו במסגרת שיתוף פעולה של רשויות האכיפה באופן ממוקד, לאיתור ותקיפה של פעילות פיננסית בלתי חוקית הקשורה לפשיעה חמורה. לרשות נציגים גם ב"כוחות המשימה", יחד עם המשטרה, הפרקליטות ורשות המיסים, אשר פועלים נגד ארגוני פשיעה ותופעות פשיעה.
יצירת תמונת מודיעין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעבר לפעילות מול יעדים קונקרטיים, ניתוח והערכה של המידע הפיננסי משמש ליצירת תמונת מודיעין שוטפת ועיתית בתחומי הלבנת הון ומימון טרור ניתוח אסטרטגי. המודיעין הפיננסי שבידי הרשות, תוך הצלבתו עם מקורות מידע אחרים, מאפשר ניתוח של המגמות הקיימות בתחומי הלבנת הון ומימון טרור, זיהוי סיכונים חדשים בתחום תוך כדי התפתחותם וגיבוש תמונת מודיעין עדכנית ממנה ניתן לגזור מדיניות בתחומי הפעילות השונים של הרשות וכן לגבש ולהפיץ פרסומים מקצועיים, לרבות מקרים לדוגמה ודגלים אדומים המסייעים לגופים הפיננסיים בזיהוי פעילות בלתי רגילה ודיווח עליה לרשות.[8]
מוקד ידע ומומחיות מחקרית ומשפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות משמשת מוקד ידע ומומחיות מחקרית ומשפטית בנושא הלבנת הון ומימון טרור, ועובדיה מתמחים בניתוח המידע והמודיעין הפיננסי המצוי במאגרי המידע הייחודיים שבידה. זאת, תוך הגברת אפקטיביות פעילות הרשות, הפעלת מערכות מידע, והצלבת המודיעין הפיננסי עם מקורות מידע נוספים, לרבות מידע המתקבל מיחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם. בהמשך לכך, מידע שיש בו כדי להצביע על פעילות חשודה, ואשר עומד בדרישות החוק והנהלים הפנימיים של הפצת מידע, מועבר בהתאם לנדרש לרשויות האכיפה, לגופי הביטחון או ליחידה המקבילה לה בחו"ל בצורה של "כתבה מודיעינית".[8]
פעילות בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות מרכזת את הפעילות הבין-משרדית של מדינת ישראל מול ארגונים בינלאומיים, ובראשם FATF, Moneyval וקבוצת אגמונט, ופועלת להתאמת משטר המאבק בהלבנת הון ומימון טרור בישראל לסטנדרטים הבינלאומיים. במסגרת זו, מקדמת הרשות שיתופי פעולה עם יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם לחילופי מידע ומודיעין פיננסי. כחלק מחיזוק קשרים אלו, חתמה הרשות על מזכרי הבנות (MOU) עם הרשות המקבילה בקוסובו ביוני 2024 ועם היחידה המקבילה בקריית הוותיקן במרץ 2025. החל מאפריל 2024 משתתפת הרשות גם בפעילות פורום ה-EFIPPP (שותפות ציבורית-פרטית של יורופול בתחום המודיעין הפיננסי).[8]
במהלך השנים 2024–2025 הובילה הרשות מספר מיזמים מקצועיים בזירה הבינלאומית, בהם פרויקט לעדכון עקרונות החלפת המידע בין הרשויות החברות בקבוצת אגמונט, שנערך בשיתוף עם הרשות המקבילה בארצות הברית, ופרויקט מחקרי בנושא ניצול ארגונים ללא כוונת רווח למטרות מימון טרור שהובל יחד עם יחידת המודיעין הפיננסי של ניגריה. בנוסף, לקחה הרשות חלק פעיל בקבוצת העבודה של ארגון ה-FATF לעדכון המלצה 16, במטרה להתאים את הסטנדרטים הבינלאומיים לשינויים בעולם התשלומים תוך איזון בין שקיפות ליעילות עסקית.
בתחום הסיכול המבצעי, הרשות מובילה יחד עם הולנד, גרמניה וארצות הברית את כוח המשימה הבינלאומי CTFTI (Counter Terrorist Financing Task Force - Israel), שפעילותו הורחבה ל-17 מדינות לשם חיזוק המאמצים לסיכול זרימת כספים לחמאס, לחיזבאללה ולארגוני טרור נוספים. לצד זאת, משתתפים נציגי הרשות בפורומים ובמשלחות בינלאומיות, דוגמת המשלחת לארגנטינה ולאורוגוואי ביולי 2024 שעסקה במאבק במימון טרור ובפעולות איראן לעקיפת סנקציות, וכן במפגשי מומחים של סוכנות האו"ם UNODC, בוועידת מינכן לביטחון ובפורום השנתי של קבוצת וולפסברג.[8]
חקיקה ואסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2024–2025 קידמה הרשות שורה של תיקוני חקיקה ואסדרה שנועדו להדק את משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים, בין היתר כהכנה לביקורת ארגון ה-FATF המתוכננת לשנת 2028. במסגרת זו, פורסמו בספטמבר 2024 תקנות המאפשרות לרשות להעביר מידע ממאגר המידע שברשותה ישירות לרגולטורים הפיננסיים לצורך פיקוח והטלת עיצומים כספיים. בדצמבר 2024 הוסדרו תקנות דומות המאפשרות העברת מידע למטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) במשרד הביטחון, לצורך ביצוע תפקידיו בנוגע לפעילות ארגוני טרור ומימונם. בתחום שירותי התשלום, פורסם בנובמבר 2024 צו המטיל חובות זיהוי ודיווח על חברות המעניקות שירותי תשלום, סולקים ומנפיקי אמצעי תשלום, וזאת בהלימה לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום שהסמיך את רשות ניירות ערך כרגולטור בתחום.[8]
במהלך שנת 2025 קודמו מספר יוזמות חקיקה משמעותיות, ובהן הצעת חוק המעניקה לרשות סמכות להורות על הקפאה זמנית של פעולות ורכוש החשודים כקשורים לעבירות הלבנת הון או טרור ללא צו שיפוטי למשך חמישה ימים, צעד הנדרש על פי הסטנדרטים הבינלאומיים המעודכנים. במקביל, קודמה הצעת חוק להחלת משטר איסור הלבנת הון על מתווכים במקרקעין במקרים של העברת כספים עבור לקוחות, וכן תיקון המאפשר לגופים ציבוריים דוגמת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות להעביר מידע לרשות במקרים של חשד לפשיעה פיננסית. נדבך מרכזי נוסף בפעילות החקיקה היה הקמת מרשם מרכזי של בעלי שליטה סופיים בתאגידים ובנאמנויות, שנועד להגביר את השקיפות ולמנוע ניצול לרעה של ישויות משפטיות למטרות פשיעה.
בנוסף לפעילות החקיקה, פרסמה הרשות בדצמבר 2025 דוח מקיף של הערכת סיכונים לאומית בנושא ישויות והסדרים משפטיים. הדוח, שנערך בהובלת הרשות ובשיתוף רשות התאגידים וגורמי אכיפה נוספים, מיפה את רמת האיום והסיכון של סוגי תאגידים ונאמנויות בישראל. ממצאיו נועדו לשמש תשתית לשינויי חקיקה עתידיים, להתוויית מדיניות מבוססת סיכון ולקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת משאבים למאבק בפשיעה הפיננסית, בהתאם למדריכים הבינלאומיים של ה-FATF והבנק העולמי.
התשתית החוקית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000: עוסק בהסדרת מדיניות פעולה במאבק בהלבנת הון ההולמת את המציאות הקיימת בישראל, תוך העמדת כלים אופרטיביים וגיוס המוסדות הפיננסיים לשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק במאבק זה, ולצד עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים כפי שנקבעו על ידי ארגון ה-FATF. מכוחו של החוק הותקנו תקנות וצווים, לסייע ביישום הוראות החוק ועקרונותיו. החוק מתמקד בארבעה מישורים עיקריים: מניעה, ענישה, חילוט ושיתוף פעולה בינלאומי.
- חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016: קובע הוראות בתחום המשפט הפלילי והמנהלי, לרבות סמכויות אכיפה מיוחדות, לצורך מאבק בטרור וכן לצורך מניעת הקמתם, קיומם ופעילותם של ארגוני טרור; ומניעה וסיכול של עבירות טרור המבוצעות בידי ארגוני טרור או יחידים. החוק מתמקד בשלושה מישורים עיקריים: קביעת מנגנוני הכרזה על ארגוני טרור, קביעת עבירות פליליות וענישה, חילוט.
מאגר המידע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות הוסמכה על פי חוק איסור הלבנת הון לנהל מאגר מידע אשר מגיע מן הגופים הפיננסיים ואלה מחולקים לשני סוגים:[3]:
- דיווחים בנוגע לפעולות בהתאם לגובה הסכום וסוג הפעולה, ללא שיקול דעת מצד הגורם המדווח.
- דיווחים בנוגע לפעולה הנחזית בעיני המוסד הפיננסי כפעולה בלתי רגילה, לאור המידע המצוי בידו ובהתאם לשיקול דעתו.
כמו כן, מחויבים הגופים הפיננסיים לדווח על פעולות העברת כספים ממדינת ישראל או אליה מעל 100,000 שקל חדש וכן לגבי עולה חדש מעל סכום של 1,250,000 שקל חדש.
ממאגר זה רשאים לבקש נתונים משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי וגופי חקירה נוספים בישראל, וכן ניתן להעביר מידע בין מדינות בהתאם לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1988.
ראש הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ממונה על ידי שר המשפטים בהסכמת הממשלה. על ראש הרשות להיות בעל תנאי הכשירות למינוי כשופט בבית המשפט המחוזי,[10] להתמצא היטב בסוגיות הקשורות עם המלחמה בהלבנת הון ולהיות בעל ניסיון ניהולי באחד מהתחומים המשיקים: אכיפת חוק, חקירות כלכליות ופיננסיות או ניהול ואבטחה של מאגרי מידע.[11]
בהתאם להוראות החוק, מוסמך ראש הרשות להעביר את המידע מהמאגר לרשויות שהוסמכו לקבלו, לשם יישומו של החוק. ראש הרשות המכהנת החל משנת 2022 היא עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי.
| מספר | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 |  |
יהודה שפר | 10 בדצמבר 2001[12] | 1 בדצמבר 2009 | |
| 2 |  |
פול לנדס | 1 בדצמבר 2009[13] | יולי 2015 | עד 8 באוגוסט 2010[14] היה ראש הרשות בפועל. |
| 3 | ![](http://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:ד"ר_שלומית_ווגמן-רטנר.jpg) |
שלומית ווגמן-רטנר[15] | יולי 2015[16] | 2022 | עד 14 בינואר 2016[17] הייתה ראשת הרשות בפועל. |
| 4 |  |
עילית אוסטרוביץ-לוי | 2022 | מכהנת | ראשת הרשות בתקופת מלחמת חרבות ברזל |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים- המקבילה האמריקאית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ברשת החברתית פייסבוק
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ברשת החברתית LinkedIn- סרטון המתאר את עבודת הרשות
- הדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשנת 2020
- אלה לוי-וינריב, כך נעצרה העברת כספים ענקית לחמאס תוך כדי המלחמה בישראל, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Financial Intelligence Units (FIUs) - The Egmont Group, egmontgroup.org
- ↑
חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט - 1 2 מידע על הרשות, באתר Gov.il.
- ↑ Egmont, באתר הרשות, 4 בפברואר 2016
- ↑ מדינת ישראל צורפה כמשקיפה לארגון ה-FATF, כח משימה בינ"ל המעצב את המדיניות העולמית בתחום הלבנת ההון ומימון טרור, באתר של משרד המשפטים, 21 בפברואר 2016
- ↑ חן מענית ואלה לוי-וינריב, ישראל התקבלה לארגון FATF שמוביל את המאבק הגלובלי במימון טרור והלבנת הון, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2018
- ↑ יהודה שפר, העברות שבחוק איסור הלבנת הון: המאבק הבינלאומי בהלבנת הון במציאות הישראלית, המשפט, י"א, תשס"ז, עמ' 555–581
- 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 דו״ח דו שנתי 2025-2024, באתר משרד המשפטים, 10 במאי 2026
- ↑ מאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת, באתר GOV.IL
- ↑ סעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000
- ↑ תקנות איסור הלבנת הון (כישורי ראש הרשות המוסמכת), התשס"א–2001, קובץ התקנות 6110, 10 ביוני 2001, עמ' 864
- ↑ מינוי ראש רשות מוסמכת, ילקוט הפרסומים 5045, התשס"ב, 10 בדצמבר 2001, עמ' 1080
- ↑ מינוי ראש רשות מוסמכת (בפועל), ילקוט הפרסומים 6027, התש"ע, 10 בנובמבר 2009, עמ' 754
- ↑ מינוי ראש רשות מוסמכת, ילקוט הפרסומים 6134, התש"ע, 19 באוגוסט 2010, עמ' 4666
- ↑ סיכום קדנציה – ד"ר שלומית ווגמן, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בשנים 2016-2022, באתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, 23 במרץ 2022
- ↑ חן מענית, "המכרז לראשות הרשות לאיסור הלבנת הון – תפור", באתר גלובס, 19 באוגוסט 2015
- ↑ מינוי ראשת רשות מוסמכת, ילקוט הפרסומים 7246, התשע"ו, 14 בינואר 2016, עמ' 5128
| ראשי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור | ||
|---|---|---|
|
