ביטקוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביטקוין
Bitcoin
לוגו של ביטקוין
משתמשים שימוש גלובלי חופשי, אינו נתון להגבלה על ידי חוקים מקומיים.
סמל סמל הביטקוין, ฿, גם BTC או XBT
ISO 4217 XBT
יחידות על
ביטקוין
יחידות משנה
100 מיליון סטושי הם ביטקוין אחד סטושי (Satoshi)
בנק מרכזי
אינפלציה קצב שנקבע מראש ויורד.
https://bitcoin.org/en

בִּיטְקוֹיְןאנגלית: Bitcoin) הוא מטבע מבוזר.

השם bitcoin הוא הלחם בסיסים של "סיבית" ו"מטבע". הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה פותחה בנובמבר 2008 על ידי אדם או קבוצת אנשים המכנים עצמם סאטוֹשי נַקאמוֹטוֹ (Satoshi Nakamoto). השימוש המעשי בביטקוין נעשה בפעם הראשונה בינואר 2009.[1]

על פי הגדרות מקובלות במדע הכלכלה הביטקוין איננו מטבע, מאחר שאיננו הילך חוקי בשום מדינה, נכון ל-2018. להבדיל מכסף מסורתי, הביטקוין הוא מטבע שאינו תלוי בגוף מרכזי. במקום זאת, ביטקוין הוא רשומה בקובץ ציבורי המכונה "שרשרת בלוקים" (בלוקצ'יין), ניתן לנהל אותו או להשתמש בו בעזרת תוכנה המכונה "ארנק". מערכת הביטקוין היא מערכת המבטיחה שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מארנק המקור והתווסף לארנק היעד.

הביטקוין אינו מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. במקום זאת, הביטקוין מבוסס על מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית. תהליך הנפקת מטבעות חדשים למחזור מכונה "כרייה" באנלוגיה לכריית זהב. בתהליך זה יש להקדיש כוח חישוב רב בו מונפקים מטבעות חדשים הניתנים לשימוש.

היחס של ממשלות העולם לביטקוין הוא אמביוולנטי ורגולטורים טוענים כי הוא משמש לפעילות בלתי חוקית. כמו כן הם מדגישים כי מדובר במסחר בסיכון גבוה במיוחד. עם זאת, מרבית המדינות לא אסרו על השימוש בו, ובאפריל 2017 הביטקוין הוכר לראשונה ביפן כאמצעי תשלום במדינה.[2]

ביטקוין כמטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום מסך של תוכנת ביטקוין במערכת ההפעלה Windows 7

לאורך ההיסטוריה נעשה שימוש בסוגים שונים של אמצעי תשלום שאינם סחר חליפין. שימוש במטבעות העשויים ממתכות יקרות הנקראים גם כסף סחורה, מטבעות העשויים מחומרים זולים יותר המייצגים כמות של זהב המוחזקת אצל המנפיק הנקראים גם כסף ייצוגי.

החל מהמאה ה-11 נעשה שימוש בכסף פיאט - שטרות ומטבעות שלא רק שערכם של המטבעות אינו קשור לערך החומר שממנו הוכנו, כמו בכסף ייצוגי, אלא אין כנגדם שום עתודה של זהב אצל המנפיק. כסף פיאט חשוף לסכנה שהמנפיק יגדיל את סכומי המטבע שבמחזור ובכך יגרום לאינפלציה. בתקופות שונות בהיסטוריה נעשה שימוש במנגנון הנקרא "תקן הזהב", שמנע מממשלות ליצור כסף פיאט. לפי שיטה זו, מטבעות ושטרות מדינתיים מקבלים את ערכם מהעובדה שיש כנגדם כמות מסוימת של זהב בידי המנפיק, והוא חייב למוסרם כנגד השטר. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים, עם התמוטטותו של הסכם ברטון-וודס, ננטשה לחלוטין שיטת תקן הזהב, ואינה בשימוש יותר. כל מערכות המטבע העולמיות הנוכחיות נשענות על האמון שיש למשתמשים בחוסנו של המטבע וביציבות שערו לעומת מטבעות אחרים ולעומת האינפלציה.

מטבע הביטקוין דומה לשיטת תקן הזהב, מאחר שכמות המטבעות שלו תהיה מוגבלת - הוא אינו יכול לעבור את הרף של 21 מיליון מטבעות[3] לאחר שתסתיים תקופת הכרייה, והוא לא יושפע ממדיניות מוניטרית של מדינות, מאחר שאינו מנוהל ישירות על ידי מדינה ריבונית. עם זאת, הוא שונה משמעותית מזהב בכמה הבטים. ראשית - לביטקוין אין ערך שימוש כמו שיש לזהב, שממנו אפשר להתקין תכשיטים וכלים מכלים שונים. לזהב גם שימושים תעשייתיים שונים. בנוסף, אף על פי שכיום הזהב אינו משמש כמטבע או כבסיס למטבע, והוא סחורה כמו כל סחורה אחרת, ההיסטוריה התרבותית והכלכלית של העולם ייחסה לו "ערך עצמי" ובשל כך אפשר לסחור בו כמעט בכל מקום.

לדברי תומכיו, יתרונו המרכזי של הביטקוין הוא שבשונה מהמטבעות "המסורתיים" - הוא מתוכנן כך שלא יסבול מאינפלציה. זאת מאחר שמספר מטבעות הביטקוין בעולם יהיה מוגבל, ואין שום ישות שתוכל "להדפיס" יותר מטבעות ביטקוין מהכמות הסופית שנקבעה, אפילו לא יוצריו. עם זאת, עד להשלמת הכרייה בעתיד הרחוק, הביטקוין אכן סובל מאינפלציה.

בניגוד ל"תקן הזהב" כמערכת מטבע, הביטקוין לא יהיה כפוף להסכמים בין מדינות ריבוניות שישפיעו על שערו, והשער יקבע באופן חפשי בין המשתמשים והסוחרים בו.

תכונתו המשמעותית של הביטקוין כמטבע שאינו מנוהל באמצעות מדיניות מוניטרית, ואין בנק מרכזי ומדינה המחויבים לתמוך בו, יכולה להיתפס כיתרון או כחיסרון, באופן התלוי בהשקפת העולם על מקומה ותפקידה הראוי של המדינה בכלכלה.

מעמדו המשפטי של הביטקוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור אינפלציית הביטקוין כיום ידוע מראש והוא מתוכנן כך שלאחר סיום כריית כל המטבעות, הוא לא יסבול מאינפלציה, אך שערו היציג תנודתי מאד, ברמה שכמעט ואינה קיימת במטבעות רגילים. כך למשל ביוני 2011 שער הביטקוין הגיע לשיא של $32, חודשיים לאחר ששערו היה $1 בלבד.[4] בסוף נובמבר 2013 שערו הגיע לכ־1,200$ ובתחילת דצמבר 2013 ירד ל-750$ ואף למטה מזה. בתחילת אוגוסט 2017 שערו אל מול הדולר הגיע ל-3,276$,[5] וב-29 בנובמבר 2017 חצה את רף ה-11,000 דולר.[6] ב-17 בדצמבר 2017 חצה את רף ה20,000 דולר.[7] וסמוך לכך ירד אל 12,000 דולר.

נכון לשנת 2014 אין גישה אחידה בכל הקשור לרגולציה של השימוש בביטקוין כמטבע. הביטקוין עדיין נחשב בקרב חלק מהרגולטורים במדינות השונות כמטבע החשוד בקשר לגורמים עבריינים, ומעורר חשש אצל בנקאים בכל הקשור לעמידה בדרישות החוק כנגד הלבנת הון,[8] אם כי ישנן גם גישות הרואות בו מהלך חיובי.[9] הבנק האירופי סקר את הביטקוין וקבע בין השאר שלא מדובר בתרמית פונזי אך מדובר על השקעה בסיכון גבוה.[10] בגרמניה ביטקוין הוא "מטבע פרטי"[11][12] החוקי לשימוש ונתון למיסוי בעסקאות של אנשים פרטיים, אך אינו חוקי בעסקות של חברות ללא אישור מפורש. ביפן הביטקוין נחשב מטבע חוקי וחלק מזירות המסחר הן חוקיות, כל עוד הן רשומות אצל המפקח לעסקים פיננסיים.[13]

רגולטורים בארצות הברית ובאיחוד האירופי,[14] וכן שלטונות רוסיה[15] וסין,[16] הדגישו כי השימוש בביטקוין עלול לסייע לפעילותם של ארגוני טרור ופשע ברחבי העולם ולשמש לפעילות בלתי חוקית, הלבנת כספים והעלמות מס. כמו כן, הודגש כי המסחר בביטקוין הוא מסחר בסיכון גבוה במיוחד.

מעמד הביטקוין בישראל[17][עריכת קוד מקור | עריכה]

בנק ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בפברואר 2014, התייחסו לראשונה רשויות ישראליות לסוגיה זו באופן רשמי. רגולטורים אלה היו בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, יחד עם רשות המסים, הרשות לניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.[18] בהודעתם ציינו הרגולטורים כי כלל ההיבטים של הסוגיה עודם נבחנים, אך הם רואים חובה לעצמם להדגיש את הסיכונים הרבים הגלומים לדעתם בשימוש בביטקוין ובסחר בו. עם זאת באוגוסט 2014 הוקם צוות בין-משרדי בנושא מטבעות וירטואליים מבוזרים שבראשו יעמוד ראש מחלקת המחקר של בנק ישראל.[19] אין חוק בישראל האוסר במפורש על שימוש בביטקוין, ולכן השימוש במטבע הביטקוין הוא חוקי.[20]

רשות ניירות ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי אוגוסט 2017, הוקמה ועדה בין מחלקתית ברשות ניירות ערך לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור. תפקידה העיקרי של הוועדה – בראשותם של ד”ר גיתית גור גרשגורן, הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך, ועו”ד מוטי ימין, מנהל מחלקת תאגידים הפורש – היה לבחון את תחולת חוק ניירות ערך על הצעות והנפקות לציבור בישראל, המבוססות על רישום מבוזר של מטבעות קריפטוגרפיים.

במרץ האחרון פורסמו מסקנות הביניים של הוועדה להערות הציבור[21], שכללו פירוט של חמישה מסלולי גיוס ייעודיים של מטבעות קריפטוגרפיים, וכן סוגיות ספציפיות הנוגעות למסגרות חוקיות אפשריות עתידיות. הוועדה חילקה את המלצותיה לגבי סיווג של מטבעות קריפטוגרפיים כמקובל כיום בעולם לשלושה סוגים:

  • מטבעות קריפטוגרפיים המקנים זכויות דומות לניירות ערך ונקראים גם Security Tokens. הם ייחשבו לנייר ערך.
  • מטבעות קריפטוגרפיים המגלמים זכות למוצר או שירות ונרכשים למטרת צריכה ושימוש בלבד (ולא למטרת השקעה). אלה נקראים גם Utility Tokens והם לא ייחשבו לנייר ערך.
  • מטבעות קריפטוגרפיים שמטרתם לשמש אמצעי תשלום, סליקה או סחר חליפין בלבד, אינם מקנים זכויות נוספות (כגון הבטחה לתשואה כלשהי או בעלות בנכס נוסף) ואינם נשלטים על ידי גורם מרכזי. אלה נקראים גם Currency Tokens והם לא ייחשבו לנייר ערך.

חשוב להדגיש שמדובר במסגרת בלבד וכי כיום רוב החברות שמבצעות הנפקות של מטבעות קריפטוגרפיים עדיין אינן ערוכות להתמודד עם סוגיות הלבנת הון ומימון טרור, וכי הציבור הרוכש עדיין לא בקיא מספיק בתפעול סוגיות טכניות של החזקת המטבעות ושמירתם, כמו גופים מוסדרים למתן שירותים פיננסיים.[22]

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-1 באוקטובר 2018, גופים שיקיימו מסחר בביטקוין ובמטבעות וירטואליים נוספים יחויבו ברישיון תחת נותן שירותים פיננסיים רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון והרשות לאיסור הלבנת הון, בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016.[23] החלפה, פדיון, פריטה, המרה, מכירה, העברה, ניהול ושמירה – זוהי רשימת הפעולות המותרות על פי הרישיון החדש למתן שירותים במטבעות וירטואליים.[24] קיימות כיום שתי חברות ישראליות אשר מחזיקות ברישיון נותן שירותי מטבע ובאישור המשך עיסוק זמני בהתאם לרישיון החדש - ביטס אוף גולד בע״מ וניו ביט ונצ׳רס בע״מ.

רשות המסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2018 פורסם חוזר של החטיבה המקצועית ברשות המסים, לפיו הביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים מוגדרים כ'נכס' , ולא כמטבע, ועל כן פעילות בתחום תמוסה, בדומה לנכסים אחרים, כמס רווחי הון. קביעה זו גוררת גם חובת דיווח לרשויות על פעילות בתחום כאשר עד היום רשות המסים לא הבהירה מה מסלול הדיווח המקובל וכרגע בישראל נהוג לדווח על רווחים או הפסדים בתחום דרך דו"ח אישי[25].

במרץ 2018 פרסמה רשות המסים חוזר נוסף בנושא ICO ואסימונים מבוזרים[26] אשר סיפק הבהרות בנושא המיסוי בישראל והקלות ספציפיות בנוגע לחברות ישראליות אשר מעוניינות להנפיק Utility Token. בחוזר זה מספקת רשות המסים פתרונות לנושא התמחור וההמרה של מטבעות דיגיטליים (עסקאות ברטר - קריפטו לקריפטו) וכיצד לחשב אירועי מס. בנוסף, ציינה רשות המסים ספקי שירותים המקובלים עליה לטיפול בנושא המס בישראל, כגון חברת BloxTax ישראלית [27]

בנוסף, הבהירה רשות המסים על נכונתה להכיר בהפסדים בתחום, ולאפשר למשקיעים להנות מקיזוז הפסדים בתחום רווחי ההון בין מטבעות דיגיטליים לבין רווחי הון אחרים [28].

ביטקוין כאמצעי תשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט בבית קפה המקבל תשלום באמצעות ביטקוין

יתרון חשוב של הביטקוין כאמצעי תשלום הוא הנגישות לשימוש בו ברחבי העולם: ניתן להעביר כספים ממדינה למדינה תוך דקות ספורות. עם זאת, ישנם גם חסרונות לביטקוין. הראשון בהם הוא הקושי הטכני להשתמש בביטקוין באינטראקציות פשוטות, מאחר שהמטבע, בניגוד לזה "המסורתי", ניתן לשימוש באמצעות מחשב או סמארטפון, ולכן זקוק למקור אנרגיה חשמלי ולחיבור לאינטרנט כדי לבצע כל פעולה של העברת כספים. בסוף שנת 2017 עם התרחבות המסחר בביטקוין התברר כי ישנו קושי של ממש לתמוך במספר רב של עסקאות בו זמנית, מה שגרם לעיכובים של ממש בביצוען.

כדי להחליף את מקומה של המדינה (או של הסכמים בין-מדינתיים) הוקמו מנגנונים טכניים שונים המאפשרים סליקה של כסף. כדי להבטיח שהמערכת לא תהיה כפופה למוקד יחיד, כל המשתתפים מקבלים את כל המידע, ובנוסף - איסוף המידע להיסטוריה המשותפת מחייב מאמץ חישובי רב. מאמץ זה גורם לכך שזוהי פעולה שיוצרת הסכמה של "רוב" (לפי כוח החישוב) משתתפי הרשת.

תשלום במערכת ביטקוין נחשב כתקף רק לאחר ששודר לכל המשתתפים. לכן אין דרך להסתיר תשלומים. אולם מקור ויעד התשלום מזוהים רק לפי כתובת הארנק (המקביל במידה מסוימת לחשבון בנק) שלהם, ומערכת ביטקוין עצמה לא מבטיחה דרך לוודא מיהו הבעלים של אותם ארנקים. לכן משתמשים מיומנים המבקשים להשיג חשאיות יכולים להשתמש בביטקוין כדי להעביר כספים בדרך שלא תקושר אליהם. בנוסף, בדומה לתשלום במזומן (ובניגוד לאמצעי תשלום אחרים), העברת ביטקוין היא סופית ולא ניתנת לביטול על ידי המערכת. באופן דומה, איבוד קובץ ה"ארנק" (כולל איבוד הגיבויים) גורם לאיבוד הביטקוין שהיו בתוך הארנק, ללא אפשרות להחזירם.[29]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בנובמבר 2008 פורסם בדוא"ל קישור למאמר המתאר את הרעיון והמערכת.[30] המאמר נכתב בשם "סאטושי נקאמוטו", וההשערה היא כי מדובר בשם עט של אדם או קבוצת אנשים. עד היום לא ידוע ברבים מיהו מייסד המטבע. בעבר טען סאטושי נקאמוטו שהוא יפני, אך מהודעות שהשאיר בפורומים, ניכר שרמת האנגלית שלו גבוהה מאוד, בדומה לזו של שפת אם. בדצמבר 2010 פרש נקאמוטו מפיתוח המטבע, והשאיר את העיסוק בכך לקהילת המשתמשים בו. נעשו מספר ניסיונות לאתר את ממציא הביטקוין, אך ללא הוכחה וודאית לזהותו.[31]

בינואר 2009, עם שחרור קליינט הביטקוין הראשון, החלה לפעול מערכת הביטקוין בקוד פתוח. סאטושי נאקומוטו יצר את הבלוק הראשון בבלוקצ'יין וכך למעשה כרה את 50 הביטקוינים הראשונים.

אחד מתומכי הביטקוין הראשונים-המתכנת האל פיני, קיבל 10 ביטקוין מסאטושי נאקומוטו בהעברת הביטקוין הראשונה בהיסטוריה.

כיום מעריכים שבתחילת היסטוריית הביטקוין, סאטושי כרה 980 אלף מטבעות ביטקוין. אולם, לאחר פרישתו מפיתוח המטבע, לא בוצעה העברה מכתובותיו המשוערים.

ב-6 באוגוסט 2010 אותרה פרצת אבטחה חמורה בפרוטקול הביטקוין. העברות לא אומתו בצורה נכונה לפני שנכללו בבלוקצ'יין, דבר שאיפשר למשתמשים לעקוף את מגבלות הפרוטוקול של הביטקוין, וכך ליצור מספר כלשהו של מטבעות ביטקוין. ב-15 באוגוסט, הפרצה נוצלה; מעל 184 מיליארד מטבעות נוצרו בהעברה יחידה. בתוך שעות ספורות, ההעברה אותרה, ולאחר מכן בוצע "פיצול קשה" שבו עודכן פרוטוקול הביטקוין כך שלא יהיה ניתן לנצל את פרצת האבטחה, וההעברה הזאת נמחקה מהבלוקצ'יין. זאת פרצת האבטחה היחידה שהתגלתה בפרוטוקול הביטקוין מאז יצירתו.

מספר בורסות פועלות להחלפת כסף מסורתי בביטקוין, בורסות אלה גובות עמלות המרה ואינן מקבלות תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי. בחודש יוני 2011 בוצעה מתקפת האקרים על אחת מבורסות המרת הכספים של המטבע. בעקבות כך, השער בו נסחר המטבע בבורסה זו צנח מבערך 17 דולר לסנטים בודדים[32] ולאחר כמה ימים התייצב. תנודותיו הגבוהות של המטבע גורמות לדיווחים בכלי התקשורת, מה שגורם בין היתר להפצת הביטקוין.

בשנת 2011 החלו אתרי אינטרנט אחדים, ובהם ויקיליקס, ארכיון האינטרנט, המוסד לתוכנה חופשית, לקבל תרומות גם באמצעות ביטקוין. קרן החזית האלקטרונית הסכימה לקבל תרומות בביטקוין לתקופה מסוימת, אולם החליטה לבטל אפשרות זאת. בחודש אוקטובר 2012 פרסם הבנק המרכזי האירופי דו"ח[33] הקובע כי השימוש ההולך וגובר באינטרנט ובמסחר אלקטרוני, כמו גם ההתקשרות הבלתי אמצעית שבין סוחרים ולקוחות ולהפך, והדגש ששמות קהילות וירטואליות על ממד המהירות, צפויים להאיץ את קצב גידולו של הביטקוין.[34] בחודש דצמבר 2012 קיבלה ביטקוין סנטרל (Bitcoin Central), אחת החברות המפעילה בורסה להמרת ביטקוינים, מעמד של "ספק אמצעי תשלום" (Payment Services Provider), דבר שעשוי להקל על הפצתו.[35]

בשנת 2013 החלו האתרים Reddit ו-Mega להציע את שירותיהם גם תמורת ביטקוין.[36] באפריל אותה שנה הגיע ערך המטבע ל-100$ לביטקוין אחד.[37][38] באוקטובר 2013 נסגר בידי ה-FBI אתר מכירת הסמים הגדול ביותר באינטרנט, "דרך המשי", אשר פעל בדארקנט ושכל העסקאות בו נעשו באמצעות ביטקוין. במהלך הסגירה נתפסו כ-26 אלף ביטקוינים בשווי 3.6 מיליון דולר, על אף שעל פי הערכות זהו רק חלק קטן מהשווי הכולל של הביטקוינים המצויים ברשותו של מקים האתר, רוס ויליאם אולבריכט.[39]

בשנת 2014 הושמעה באמצעי התקשורת ביקורת על עתידו של הביטקוין, שהחריפה במיוחד לאחר נפילת הבורסה הווירטואלית Mt. Gox, שהייתה בורסת הביטקוין הגדולה והחשובה בעולם, אשר נפגעה מפריצה ושוד של כ-850,000 ביטקוין ולבסוף הגיעה לפשיטת רגל ונסגרה.[40] תגובה אחרת למשבר הייתה של ממשלת יפן, שהודיעה בפברואר 2014 כי היא תפעל להגדרת הליכים פורמליים לבצוע העברות מטבע ביטקוין ובכלל זה גם תבחן את היבטי המיסוי של הביטקוין.

המבנה הטכני של הביטקוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארנק וירטואלי
אלקטרום-ארנק ביטקוין דיגיטלי

מטבעות ביטקוין הם רשומה ייחודית בקובץ ציבורי המכונה "שרשרת בלוקים" (בלוקצ'יין). ניתן לנהל/להשתמש במטבעות בעזרת "ארנק", שהוא תוכנה המחוברת לרשת המטבע (לכל מטבע רשת משתמשים משלו) ויכולה לנהל שליחה וקבלת תשלומים. ארנק ביטקוין יכול להיות מאוחסן במחשב מקומי או על שרת מרוחק. הארנק מציג את המידע על כמות הכסף שיש למשתמש מסוים, כולל היסטוריית השימוש בו והיתרה שלו בסך כל הכתובות המנוהלות דרך אותו ארנק. מערכת ביטקוין היא מערכת מבוזרת, כלומר, כל אחד יכול להחזיק ארנק משלו, כך שלכל אחד יש יכולת עצמאית לניהול מלא של כספו, ללא מעורבות של גורם מנהל מרכזי. המערכת צריכה עדיין להבטיח שבעת תשלום לא 'יומצאו' מטבעות שאינם קיימים, ושסכום שהועבר בתשלום אכן גרע מטבעות בסך המתאים מכתובת השולח כך שלא יוכל להשתמש בהם בתשלומים נוספים (תרמית המכונה "בזבוז כפול").

יעדי התשלומים הם "כתובת ביטקוין". הכתובת היא מחרוזת של ספרות או של אותיות לטיניות קטנות או גדולות באורך של 27 עד 34 סימנים. הכתובת מתחילה בסימן שמסמל את סוגה ('1' עבור כתובת ביטקוין רגילה) ולאחר מכן 26 עד 33 סימנים (בדרך כלל 33), לדוגמה, "11uEbMgunupShBVTewXjtqbBv5MndwfXhb". מחרוזת התווים היא קידוד בעזרת base58 של מספר גדול שהוא גיבוב SHA-1 של מפתח ציבורי (בשיטת ECDSA). החלק הפרטי של המפתח יכול להישמר בארנק או בכול מקום שהמשתמש יבחר (אפשר גם מחוץ למחשב, על נייר למשל). אין הגבלה למספר הכתובות בשימושו של אדם מסוים ואף נהוג[דרוש מקור] ברוב המקרים שלא להשתמש בכתובות ליותר מתשלום אחד.

ארנק נייר של ביטקוין שנוצר באתר bitaddress.org

העברות כספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברה היא הוראה מוצפנת, חתומה דיגיטלית, שנשלחת לרשת המטבע על ידי בעלי הארנק, להעביר סכום מארנקו לארנק אחד אחר. ההעברה משודרת לכל משתמשי ביטקוין דרך רשת התקשורת העולמית - האינטרנט. קיים ספר חשבונות דיגיטלי ומבוזר שנגיש לכל אחד ברשת שבו רשומות כל העברות הכספים ההיסטוריות מיום הקמת הביטקוין. ספר חשבונות זה מחולק ל'בלוקים', בכל בלוק ישנה כמות מסוימת של רישומי העברות כספים החל מסיום חישוב הבלוק הקודם. כך שלמעשה אם מחברים את כל הבלוקים, מקבלים יומן העברות כספים של כל פעילי הביטקוין מאז הקמתו ועד לרגע הנוכחי.

טרזור, ארנק חומרה "קר"

לתיעוד העברות הכספים תפקיד מרכזי ביותר במנגנון הפעולה של הביטקוין, מצד אחד הוא מונע כל אפשרות ל'זיוף' כספים, כלומר לייצור של כסף חדש יש מאין במערכת, משום שכל העברה של כסף שאין לו תיעוד קודם במערכת העולמית נפסל ולא מוכר כהעברת כספים מאושרת. כל בלוק של העברות כספים נוצר בממוצע כל עשר דקות, זאת בגלל הגדרה שרירותית של קוד התוכנה שנקבע בעת המצאת הביטקוין. זו גם הסיבה שלוקח עשר דקות בממוצע לאשר סופית העברת כספים, בזמן שכל הארנקים ברשת ממתינים לבניית הבלוק שיוודא שאכן העברת הכספים מתאימה לבלוק הקודם וכך למנוע זיופים. הבלוק מוצפן ברמה גבוהה ביותר, כך שקשה מאוד לזייף אותו. יש בו שדה שתוכנו יכול להיות מספר כלשהו, וגם שדה של פונקציית גיבוב. הגיבוב נעשה בעזרת גרסת הצפנה SHA256 של SHA-2.

יצירת הכסף במערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשיר המשמש לכריית ביטקוין בעזרת FPGA

יצרני הבלוקים, הנקראים גם "כורים", בונים כל הזמן תיעוד של העברות הכספים האחרונות ברשת המטבע. בלוק הוא הבסיס התפעולי המאפשר שימוש תקין במטבע. יצרנים אלו בעצם מבצעים את העבודה שהבנקים עושים היום. במבנה התפעולי ארוך הטווח של הביטקוין, מקור המוטיבציה להמשיך ולבצע את תהליך הכרייה הוא השכר שמקבלים הכורים עבור פעולת העיבוד הדורשת זמן (חשמל ותחזוקה) וחומרה ייעודיים. הכורה מקבל תשלום מסוים בצורת אחוז מתוך העברת הכספים שנרשמו בבלוק, מעין 'עמלת העברה'. גובה העמלה נקבע על ידי מבצע העסקה, קרי, המשתמש. צורת תשלום שנייה לכורה היא סכום מוגדר מראש של מטבעות ביטקוין שנוצרים בתהליך העיבוד. תהליך זה מתרחש בממוצע כל 10 דקות ברשת ביטקוין.

צורת חישוב זו של תגמול על יצירת הבלוקים נוצרה על ידי אלגוריתם ממוחשב שבנו מפתחי הביטקוין בעת השקת המטבע. על כל יצירת בלוק משתמשים ברשת המכונים "כורים", מנסים לוודא את תוכן הבלוק וכן ליצור גיבוב של הבלוק שערכו המספרי נמוך יחסית. הסיכוי לקבל את הערך הזה מאוד נמוך ולכן הכורים חייבים לחשב את הגיבוב של הבלוק מספר רב של פעמים כדי להצליח להשיג בלוק תקין. הראשון שמצליח לפצח את הבלוק כתקין, בערך גיבוב נמוך מספיק, זוכה בפיצוי על מאמציו. סכום הכסף של כל הבלוקים שנוצרים ביממה הוא כ-3 מיליון דולר ביום[דרוש מקור].

בתחילת הפעילות (2009) התשלום עבור עיבוד מוצלח של הבלוק (proof of work) היה 50 מטבעות ביטקוין. התשלום עבור עיבוד מוצלח של הבלוקים יורד בחצי בכול 4 שנים בממוצע. ב-2014 הגמול עמד על 25 מטבעות וב-9 ביולי 2016 הגמול ירד ל-12.5 מטבעות.[41] זהו תהליך מובנה בקוד המטבע המבטיח הנפקה בקצב קבוע וידוע מראש, ומכיוון שלא יונפקו יותר מ-21 מיליון מטבעות ביטקוין (החלטת מפתח המטבע הבאה לידי ביטוי בקוד ואיננה ניתנת לשינוי), ניתן לדעת מראש שמטבע ביטקוין האחרון שיונפק יהיה בשנת 2140. הנ"ל נעשה בהנחה שככול שיהיו יותר מטבעות בשימוש, נפח הפעילות יגדל והכדאיות הכספית של הכורים תישמר דרך העמלות שצפויות לגדול בהתאם. עד שנת 2140, אין חובה לצרף עמלה לעסקה, עם זאת עסקאות ללא עמלה מקבלות עדיפות נמוכה בתהליך כניסה לבלוק וכתוצאה מכך תהליך העיבוד שלהם אורך זמן רב יחסית, אבל לבסוף נעשה. החל מסיום הנפקת המטבעות, התמריץ לכורים לעסוק בכרייה יהיה העמלות בלבד ולכן עסקה ללא עמלה לא תעבור עיבוד.

תהליך העיבוד של הבלוק (proof of work) מתחיל מיד לאחר סיום בנייתו ושיתופו עם שאר הכורים, אז לכול הכורים ברשת המטבע ההזדמנות והיכולת להתחיל ולנסות לפענח את תכולת הבלוק (הבלוק בשלב זה הוא פלט מוצפן של כל העסקאות המרכיבות אותו), העיבוד נעשה בכדי:

  1. לעדכן את השימוש במטבעות (להחסיר לאחד ולהוסיף לשני) ובכך למעשה לעקוב אחר כל מטבע.
  2. הנפקת מטבעות חדשים.
  3. אבטחה.

קושי עיבוד (מכונה גם פיצוח) הבלוק נקבע באופן אוטומטי בכל 2016 בלוקים בהתאם לכוח החישוב הזמין ברשת המטבע וזאת כדי לשמור על ממוצע קבוע של 10 דקות לפיצוח בלוק ברשת ביטקוין. כלומר, ככול שכוח החישוב הזמין (סה"כ הכורים) גדול יותר, קושי העיבוד גדול יותר וההפך, אבל תמיד יעשה בזמן ממוצע של 10 דקות. לאחר עיבוד מוצלח, נעשה רישום בקובץ ציבורי המכונה שרשרת בלוקים (או שרשרת עסקאות) וכל התהליך מתחיל מחדש, כאשר הבלוק הבא בתור יהיה חייב להיות מקושר (על ידי גיבוב) לזה שלפניו. המיקום של הבלוקים הוא קבוע ואינו ניתן לשינוי אף פעם, מכיוון שהמיקום שומר על סדר כרונולוגי.

אינפלציה וסיום הנפקת מטבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הכרייה יוצר מטבעות ביטקוין חדשים, מה שגורם לאינפלציה. עם זאת, ביטקוין מונפק באופן קבוע וידוע מראש, עד שבשנת 2110–2140 צפוי שתסתיים הנפקת כל 21 מיליון המטבעות שהוגדרו מראש. במצב זה יוצרי הבלוק ומי שאחראיים על עיבוד המידע (כורים) יתוגמלו רק על ידי העמלות שיצורפו לעסקאות. הכורים עדיין צפויים לשמור על רווחיות (תהליך הכרייה מחייב השקעה כספית לאורך זמן וידע טכני נרחב) משום שככל שישנם יותר מטבעות זמינים, כך נפח השימוש גדל ואיתו כמות העסקאות והעמלות. בנוסף, אם יגדל הביקוש לביטקוין, ערכו של המטבע עשוי לעלות עם הזמן, מכיוון שהוא מוגבל בכמות (גידול בביקוש לעומת היצע קבוע וידוע מראש שאינו ניתן לשינוי). בניגוד לחששות, הביטקוין לא יכול להגיע למצב שיסתיים מלאי הכסף הכללי, מה שהיה גורם להקפאת הצמיחה בשימוש במטבע, וכתוצאה מכך נטישה של המטבע. בניגוד למטבע רגיל, הביטקוין יכול להתחלק עד ל-8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית - 0.00000001 (נקרא גם "סטושי"), מה שמאפשר גבול עליון עצום של 2,099,999,997,690,000 שברירי ביטקוין.

אבטחת ביטקוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה להתפתחות בלוקצ'יין של פרוטוקול ביטקוין.

כמו כל מטבע מבוזר, פרוטוקול ביטקוין מסתמך רבות על קריפטוגרפיה והיא משמשת בתפקיד מרכזי בהבטחת פסאודונימיות (שם בדוי או כינוי) וביזור המטבע. הפרימיטיב העיקרי בשימוש ביטקוין הוא פונקציית גיבוב קריפטוגרפית, למעשה שילוב של שני אלגוריתמים ידועים, SHA-256 ו-RIPEMD כשנדרש ערך גיבוב קצר יותר. עסקאות ביטקוין נארזות בתוך בלוקים, כשגיבוב העסקאות בתוך כל בלוק נעשה בתצורת עץ מרקל שהוא עץ בינארי שבו כל צומת מכיל גיבוב של שרשור ערכי שני צמתים בנים. העלים מייצגים עסקאות ושורש העץ הוא ערך גיבוב יחיד שמאמת את כל העסקאות שבתוך הבלוק. בדיקת והשוואת ערך הגיבוב מבטיחה שלא נעשה שינוי בעסקאות על ידי רמאי. כל בלוק מחובר לבלוק אחר על ידי הכללת ערך גיבוב של הבלוק הקודם בסדר הכרונולוגי. כך נוצרת שרשרת הבלוקים.

כל עסקה חתומה באמצעות מנגנון מפתח ציבורי לפי תקן DSA בעקום אליפטי שנקרא ECDSA הכולל מפתחות באורך 256 סיביות לפי מפרט secp256k1 של חברת Certicom. קידוד החתימה נעשה באמצעות ממשק ASN.1 שנקרא DER לפי תקן X.690. אימות עסקה נעשה על ידי כורים שכוללים אותה בבלוקצ'יין שהם מעלים לספר החשבונות הציבורי, עבורה הם מקבלים תגמול כלשהו. רק לאחר שהעסקה מאומתת על ידי כלל או מרבית המשתמשים ניתן להבטיח שהיא תכובד. למעשה הרשומות הציבוריות אינן כוללות בהכרח מפתחות אלא מעין סקריפט. ביטקוין משתמש במפרש סקריפטים כדי לבדוק תקפות חתימה ולוודא את תקינותה. כל מטבע משויכת לכתובת ביטקוין שהיא למעשה ערך גיבוב של מפתח האימות הציבורי של ECDSA. להכנת כתובת ביטקוין תחילה מגבבים את המפתח הציבורי עם SHA-256 את התוצאה מגבבים עם RIPEMD-160, מוסיפים בית המכיל אפסים בראשה ומתקבל גיבוב מפתח באורך 21 בתים. מגבבים בגיבוב כפול את התוצאה האחרונה עם SHA-256 ונוטלים את ארבעת הבתים הראשונים של התוצאה כסכום ביקורת, אותו מצרפים לגיבוב המפתח ומקודדים הכול בבסיס 58.

התבססות שכבת הבסיס של עסקאות ביטקוין על בלוקצ'יין היא חד-כיוונית, סופית ובלתי הפיכה. למעשה כל המערכת בנויה כך שלא ניתן יהיה לשנות עסקאות שנעשו בעבר. הסיבה לכך נעוצה בבעיית הבזבוז הכפול המתוארת לעיל. משתמשי ביטקוין מתגוננים נגד בזבוז כפול על ידי "המתנה" לאישורים. ככל שמגיעים יותר אישורים הביטחון בתקפות העסקה הולך ומתחזק באופן מעריכי. בהיעדר גוף מרכזי שינהל את העסקאות, האימון כולו מופנה למשתמשי ביטקוין עצמם. בניגוד לשיטות אחרות, אם עסקה אושרה והמשתמש שומר בסוד את המפתח הפרטי שלו, אין שום דרך לקחת ממנו את המטבע ולא משנה מאיזו סיבה. בעלות על מטבע אינה מסתמכת על כללי מסחר אלא על קריפטוגרפיה ותורת המשחקים.

התקפות בזבוז כפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטקוין מיישם מדיניות כזו שבמקרה שהתבצעו מספר עסקאות במקביל וקיימות שתים או יותר שרשראות בלוקים חדשים ויש ביניהם סתירה (כלומר שני בלוקים או יותר המכילים העברה של אותו מטבע לשתי כתובות שונות), ההחלטה איזו מהן תתקבל נקבעת לפי השרשרת הארוכה והותיקה ביותר, כל האחרות מתבטלות. מתקיף יכול לנצל עובדה זו, אם המקבל אינו זהיר מספיק כדי להמתין עד שהעסקה שלו תאושר ותצורף לבלוק אחד או יותר ולפחות בלוק אחד חדש יתווסף מעליה בשרשרת הבלוקים. כל עוד עוצמת המחשוב של המתקיף אינה עולה על חמישים אחוז מעוצמת המחשוב הכוללת של יתר הכורים ההגונים והם יכולים להתקשר ביניהם במהירות סבירה הסיכויים שעסקה לא הגונה שהוא מעלה תבטל אחרות פוחתים באופן מעריכי ביחס הפוך למספר האישורים שהתקבלו. אחת השיטות להתגבר על התקפות בזבוז כפול היא להוסיף "תצפיתנים" שתפקידם להתריע במהירות האפשרית על מקרה כזה. בזבוז כפול של ביטקוין יכול לקרות בכמה אופנים. להלן רשימה חלקית של טכניקות בזבוז כפול שבוצעו בפועל והפתרונות האפשריים כדי לסכלן.

התקפת מרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוחר או ספק שהסכים למסור סחורה או שרות תמורת מטבע ביטקוין לפני שהתקבל אישור מהרשת עלול לגלות מאוחר יותר שהעסקה בוטלה והוא ימצא עצמו ללא תשלום מבלי יכולת אף לתבוע את הסחורה בחזרה (אם הקונה לא הזדהה). ניסיון הונאת בזבוז כפול בשיטת המרוץ (Race Attack)[42][43] יכולה להתרחש כך: הרמאי מבצע עסקה שבה הוא משלם במטבע ביטקוין ישירות לסוחר, הוא מקבל את תמורתה מייד ובינתיים הוא מפרסם עסקה סותרת שבה הוא מעביר את אותו מטבע לעצמו. יש סיכוי שהעסקה הפיקטיבית של הרמאי תיכנס ראשונה לבלוקצ'יין כעסקה לגיטימית לפני שהעסקה המקורית אושרה מה שיגרום לביטולה. הסוחר יכול לנקוט בצעדי מנע כמו המתנה ארוכה יותר לאישור המטבע לפני מסירת הסחורה וכן חסימת תקשורת נכנסת למעט לצמתים ידועים שמחוברים לרשת בצורה טובה. בכל מקרה לא ניתן לסכל את ההתקפה כליל אלא רק לצמצם את התועלת מול עלות של המתקיף.

התקפת Finney[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפת Finney קרויה על שמו של Harold Thomas Finney שנחשב למשתמש ביטקוין הראשון שקיבל מטבע מסטושי נאקמוטו עצמו. ההתקפה דורשת מעורבות של כורה לא הגון. הרעיון הוא שהכורה מנסה לכרות עסקה אחת לתוך בלוק ולבזבז את המטבע ישירות לרכישת סחורה כלשהי לפני שהוא מפרסם את הבלוק[44]. ביתר פירוט, נניח שבבעלות המתקיף שתי כתובות ביטקוין A ו-B. הוא כורה בלוק אחד וכולל בתוכו עסקה שבה הוא מעביר מטבעות מכתובת A לכתובת B. כדי לרמות את הסוחר הוא כורה בלוק וממהר לבצע רכישה מהסוחר בה הוא משלם מכתובת A לכתובת C של הסוחר. הסוחר ממתין מעט ורואה שלא קרה כלום והוא מספק את הסחורה. כעת הכורה הרמאי מפרסם את הבלוק המכיל את העסקה מ-A ל-B ומעלה אותה לבלוקצ'יין הציבורי. העסקה שלו תקבל עדיפות בגלל שהמדיניות הקובעת איזו עסקה תגבר היא לפי סדר הקדימות של העסקאות. היות שהכורה הכליל את העסקה בבלוק שלו לפני שהוא ביצע את הרכישה העסקה השנייה מ-A ל-C תבוטל. כדי לסכל התקפה זו הסוחר או הספק צריכים לוודא שהעסקה שלהם הוכנסה לבלוקצ'יין הציבורי לפני שהם מספקים את הסחורה. אם מעל הבלוק שבו כלולה העסקה שלהם מופיעים בלוקים אחרים, רוב הסיכויים שהעסקה שלהם תקבל קדימות. לא ניתן לסכל את ההתקפה הזו כליל אלא רק בסבירות מאוד גבוהה.

התקפת אימות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפת אימות יחיד שבוצעה נגד MyBitcoin הועלתה על ידי משתמש אנונימי בשם vector76. בהתקפת אימות יחיד המתקיף מצליח לבזבז מטבע פעמיים אפילו לאחר שהתקבל אישור לבזבוז הראשון. ההתקפה היא שילוב של התקפת מרוץ המתוארת לעיל עם התקפת Finney והיא דורשת מעורבות של כורה[45].

בנובמבר 2013 התגלה שבאתר GHash.io המנהל מאגר כורים, נעשו תשלומים כפולים במטבע ביטקוין באתר ההימורים BetCoin Dice. אתר ההימורים הסתפק באישור אחד כדי לקבל תשלום עבור הימור מבלי להמתין לאישורים נוספים. ב-GHash.io טענו שהם חקרו את המקרה והתגלה שעובד בחברה שפעל על דעת עצמו עמד מאחורי ההונאה והוא פוטר. ישנן טענות שהחברה עצמה הייתה שותפה להונאה אך על כל פנים אין הוכחות לכך.

התקפת כוח גס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך מתוחכמת שבוצעה בהצלחה נקראת התקפת כרייה בכוח גס או התקפת היסטוריה אלטרנאטיבית. הרעיון הוא שאם לכורה מסוים עוצמת מחשוב גבוהה הוא יכול להכין באופן פרטי שרשרת ארוכה של בלוקים שמכילה בזבוז כפול של מטבע על מנת להשתמש בה לאחר מכן בעיתוי המתאים[46]. אם השרשרת הפיקטיבית שלו גדולה יותר מהשרשראות הנוכחיות של כל העסקאות שהתבצעו בעיתוי מסוים, היא תתקבל וכל האחרות תתבטלנה. פרוטוקול ביטקוין הבסיסי אינו יודע להתמודד עם מצב שבו הכורה אינו מפרסם את הבלוקים שלו מיידית אלא בוחר לפרסמם בעיתוי שנוח לו.

התקפת 51%[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתקפה זו גורם זדוני המחזיק ביותר מ-50% מכח החישוב של הכורים יכול לבטל העברות שבוצעו על ידו ולמנוע העברות של אנשים אחרים מלקבל אישור. הוא אינו יכול לייצר מטבעות כפי רצונו, לשנות את התגמול של המטבעות עבור יצירת בלוק, להעביר מטבעות שאינם שייכים לו ולבטל העברות של אנשים אחרים.[47]

התקפות ניתוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתקפות אלו ספקי הרשת השונים מנתבים את הבקשות ברשת בצורה שונה מהצורה הרצויה/המבוקשת, התקפות מעין אלו מאפשרות לתוקף לחלק את הרשת ובנוסף לעכב מעבר בלוקים, להתקפות אלו השלכות ישירות על הכורים שעשויות לפגוע באופנים שונים במטבע.

פרטיות ופעילות בלתי חוקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראובן גרינברג התבטא פעם שהמטבע אינו נייר ערך או השקעה כי אינו עומד בקריטריונים של אף אחד מהם. למרות שישנם כאלו שמתייחסים אליו כאל השקעה או מאשימים אותו בהונאת פונזי. הבנק המרכזי האירופי נדרש לשאלה זו ופרסם ב-2012 דוח שבו ניטען כי בהתאם להגדרות SEC, מטבע הביטקוין אכן מכיל מאפיינים שמזכירים הונאת פונזי אך מצד שני הוא בעל מאפיינים שונים מנוגדים וראויים להגדרה משל עצמם.

בניגוד למערכת בנקאות קלאסית, כל עסקת ביטקוין נעשית באופן פומבי לחלוטין. היא בעצם מסתמכת על ביקורתם של משתמשים אחרים על מנת להבטיח הגינות ולמנוע רמאות. מצד שני לביטקוין יכולת מוגבלת בהסתרת זהות המשתתפים בעסקה. למעשה כל עסקה משויכת לכתובת ביטקוין אחת בלבד. כתובת הביטקוין אינה מכילה כל פרט מזהה אודות הבעלים. בכל פעם שמבוצעת עסקה חדשה נוצרת כתובת ביטקוין חדשה, כך שלכל משתמש יכולות להיות אלפי כתובות בארנק. אם מישהו מצליח לשייך כתובת ביטקוין אחת לישות פיזית כלשהי ייתכן שתהיה לו אפשרות מוגבלת לעקוב אחרי תנועת המטבעות ממנה למישהו אחר או להפך. עובדה זו הופכת את ביטקוין לאטרקטיבית במיוחד לבעלי עסקים בלתי חוקיים. ידוע שקבוצת האקרים בשם LulzSec דרשה לקבל תרומה בביטקוין תמורת שירותיה. Silk Road היא דוגמה אחרת לארגון בעל עסקים מפוקפקים (שוק שחור) שקיבל תשלומים אך ורק בביטקוין. ב-2011 נפתחה נגדו חקירה רשמית של ממשלת ארצות הברית לבדיקת חשדות בין היתר להלבנת כספים. בכל מקרה הארגון פשט רגל עקב התקפת האקרים. תוכנת הכופר קריפטולוקר דרשה תשלום באמצעות ביטקוין. ביוני 2016 דווח שבמחקר שעשתה חברת Citrix עולה שעסקים רבים מחזיקים רזרבות במטבע ביטקוין רק כדי להיות מוכנים למקרה שיצטרכו לשלם כופר[48].

שירותים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחסון ביטקוין בארנק דיגיטלי מציב מספר בעיות. בדרך כלל ארנק דיגיטלי מנוהל על ידי אתר שאינו נמצא תחת פיקוח. גם אם פרוטוקול ביטקוין בטוח אין זה בהכרח מעיד ששרותי הארנקים המקוונים ואתרי החלפנות בטוחים. באוקטובר 2013 נפרץ אתר Inputs.io פעמיים וסכום של 4100 מטבעות של משתמשים בשווי כולל של 1.2 מיליון דולר נשדדו דרך הנדסה חברתית (חשבון דואר אלקטרוני) ופריצה של אחסון ענן. חברת סחר ביטקוין שהייתה מהגדולות בשוק, בשם Mt. Gox פשטה רגל לאחר שאיבדה סכום עצום של ביטקוין בשווי כולל של 468 מיליון דולר מה שגרם לטלטלה עצומה בערך המטבע. ההפסד נבע עקב התקפת מניעת שירות שניצלה את חשילות עסקאות המטבע. חשילות בהקשר זה פירושה שאפשר לגרום לעסקה להראות כאילו לא בוצעה בעוד שלמעשה היא עברה בהצלחה. למרות שהבעיה ידועה וניתנת לפתרון, נראה שהכישלון נבע בעיקר בשל התרשלות מצד החברה ביישום אמצעי אבטחה ראויים. באותו זמן בערך נגנבו מטבעות בשווי 2.7 מיליון דולר מחשבון Silk Road 2.0. יש כאלו שטוענים שסיפור הגניבה הוא בעצם סיפור כיסוי להונאה גדולה והחברה בעצם הייתה מזויפת מההתחלה. בשל האופי המפוקפק של העסקאות שהתרחשו באתר, הניחו הבעלים שיהיה קל לבגוד באמון המשתמשים מבלי להסתכן בתביעה. בתחילת 2014 השתמשו האקרים בבוטנט שנקרא "Pony" כדי להדביק כמות גדולה של מחשבים ובדרך זו נגנבו מטבעות ביטקוין בשווי 220,000 דולר. בהיעדר גוף מרכזי שיפקח על העסקאות במטבע, בעיית אמינות שרותי המטבע המקוונים כמו אתרי חלפנות וניהול ארנקים דיגיטליים חמורה ולא קיים כיום פתרון הולם בעבורה.

פריצות ותקלות בשרתי ביטקוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות העוסקות בסחר בביטקוין חשופות לניסיונות פריצה של האקרים, ונדרשות לשירותי אבטחת מידע מתקדמים. מאז 2013 אירעו מקרים רבים של פריצות לשרתים של חברות המנהלות תיקי משקיעים בביטקוין. באירועים אלה המשקיעים איבדו מיליארדי דולרים, שבעצם עברו לידי ההאקרים.

פלטפורמה סינית לסחר בביטקוין, GBL, נסגרה ללא הודעה מוקדמת באוקטובר 2013 והמשקיעים בחברה איבדו כ-5 מיליון דולר.

בפברואר 2014 האקרים פרצו לבורסת הביטקוין הגדולה בעולם, Mt. Gox (אנ'), והמשקיעים בחברה איבדו כ-473 מיליון דולר. בעקבות האירוע החברה פשטה את הרגל.

ב-6 בדצמבר 2017 נפרצו שרתי חברת NiceHash בסלובניה, והמשקיעים בה איבדו כ-60 מיליון דולר.

ב-26 בינואר 2018 נפרצו שרתי חברת Coincheck ביפן, והמשקיעים בה איבדו כ-531 מיליון דולר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Davis, Joshua. "The Crypto-Currency: Bitcoin and its mysterious inventor". The New Yorker. 
  2. ^ "רשמית: ניתן לרכוש בביטקוין ב-260 אלף חנויות ביפן". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 4 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-11 במאי 2017. 
  3. ^ רן לוי, להרוג את המפלצת- על ההיסטוריה של האינפלציה, עושים היסטוריה!, פודקאסט, יולי 2011
  4. ^ שער ביטקוין ביחס לדולר בבורסת MtGox - אפריל 2010 עד אוקטובר 2013, מתוך אתר BitcoinCharts.
  5. ^ שער ביטקוין ביחס לדולר בזמן אמת - אוגוסט 2017, מתוך אתר Investing.com
  6. ^ גלי פיאלקוב, ‏הביטקוין ממשיך להשתולל: עבר את ה-11 אלף דולר, באתר "אנשים ומחשבים", 29 בנובמבר 2017
  7. ^ גיא בן סימון, רוברט שילר מספק תשובה ברורה לחסידי הביטקוין, באתר Bizportal‏, 18 בדצמבר 2017
  8. ^ עירית אבישר, ‏הבנקים מוטרדים מהביטקוין: ביקשו מב"י הנחיות פעולה, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2013
  9. ^ נדב נוימן, ‏ברננקי: יש בביטקוין הבטחה; המטבע ממשיך לשבור שיאים, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2013
  10. ^ סכמות מטבע וירטואליותקובץ PDF - הבנק המרכזי האירופי, אוקטובר 2012, עמוד 27
  11. ^ גרדיאןגרמניה מכירה בביטקוין באופן רשמי, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2013
  12. ^ על ההכרה של גרמניה בביטקוין - סארוג' קאר, מתוך אתר SiliconANGLE, 20 באוגוסט 2013
  13. ^ "כל מה שצריך לדעת על רגולציה של ביטקוין ומטבעות קריפטו - | COINDEX". | COINDEX. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2018. 
  14. ^ אליצפן רוזנברג, לראשונה: מדינת ישראל מזהירה מפני ביטקוין, באתר ynet, 19 בפברואר 2014
  15. ^ רוסיה הוציאה אזהרה על שימוש במטבע הביטקוין
  16. ^ הבנק המרכזי של סין אסר על מסחר בביטקוין - והביא לצניחה בשער המטבע
  17. ^ "רגולציה של מטבעות דיגיטליים בישראל - ציר זמן". Bits of Gold - Blog (בעברית). בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2018. 
  18. ^ בנק ישראל - הודעות לעיתונות - הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין), www.boi.org.il
  19. ^ צוות בין-משרדי בנושא מטבעות וירטואליים מבוזרים , הודעה לעיתונות של בנק ישראל, 11 אוגוסט 2014
  20. ^ ד"ר אבי נוב - מעמדו המשפטי של הביטקוין בישראל
  21. ^ רשות ניירות ערך, הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור: דוח ביניים, http://www.isa.gov.il/, ‏מרץ 2018
  22. ^ ניב, תומר (22 במאי 2018). "הרגולציה סביב המטבעות הקריפוטגרפיים בישראל עוד רגע פה - בואו נעשה קצת סדר". גיקטיים (בעברית). בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2018. 
  23. ^ חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016, נבו
  24. ^ ניב, תומר (11 ביולי 2018). "הרישיון למסחר במטבעות וירטואליים כבר ממש מעבר לפינה". גיקטיים (בעברית). בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2018. 
  25. ^ רשות המסים, חוזר מס‏ הכנסה מספר 2018/05 – רשות‏ המסים בנושא:‏ מיסוי‏ פעילות‏ באמצעי תשלום‏ מבוזר (המכונים:‏'מטבעות‏ וירטואלים'), רשות המסים
  26. ^ רשות המסים הישראלית, חוזר מס הכנסה מספר 05/2018 רשות המסים בנושא: מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים: 'מטבעות וירטואלים')
  27. ^ BloxTax, טיפול במיסוי של מטבעות דיגיטליים
  28. ^ BloxTax, קיזוזים, הקלות ותכנון מס לגיטימי של מטבעות דיגיטליים וקריפטו
  29. ^ סוכנויות הידיעותהאיש שזרק בטעות ביטקוין בשווי 7.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 בדצמבר 2013
  30. ^ Satoshi Nakamoto, The Mail Archive
  31. ^ אי-פי, סטושי נקמוטו: אני לא ממציא הביטקוין, באתר הארץ, 7 במרץ 2014
  32. ^ יוסי גורביץ, סופו של המטבע הווירטואלי? מתקפת האקרים גרמה לנפילת ביטקוין, באתר כלכליסט, יוני 2011
  33. ^ Virtual Currency Schemes, European Central Bank, October 2012
  34. ^ Brian Browdie, Bitcoin Likely to Grow, Poses Benefits and Risks: ECB Report, American Banker, October 30, 2012
  35. ^ Virtual cash exchange becomes bank, BBC, 7 December 2012
  36. ^ Jeremy Kirk, Mega file-sharing service will accept bitcoin, Dotcom says, PC World, February 18, 2013
  37. ^ נדב נוימן, ‏לא מפסיק לטפס: ביטקוין עבר את רף ה-100 דולר, באתר גלובס, 1 באפריל 2013
  38. ^ תרשים שער ביטקוין מול הדולר בבורסת מאונט גוקס מתוך אתר Bitcoincharts
  39. ^ הגרדיאן, האף-בי-איי מנסה לפצח את האוצר של הפיראט האיום רוברטס, והרשת צוחקת, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2013.
  40. ^ הראל עילם, ניהול כושל, קוד פרוץ: כך קרסה בורסת הביטקוין הגדולה, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2014
  41. ^ אירוע של פעם בארבע שנים: היצע הביטקוין בעולם קטן בחצי GeekTime, ה־10 ביולי 2016
  42. ^ G. O. Karame, E. Androulaki, and S. Capkun, “Double-spending fast payments in bitcoin,” in Proceedings of the 2012 ACM Conference on Computer and Communications Security, ser. CCS ’12. New York, NY, USA: ACM, 2012, pp. 906–917
  43. ^ Two Bitcoins at the Price of One? Double-Spending Attacks on Fast Payments in Bitcoin, Ghassan O. Karame, Elli Androulaki, 2012
  44. ^ H. Finney, “Best practice for fast transaction acceptance how high is the risk?”, 2011.
  45. ^ Bitcoin’s Security Model Revisited
  46. ^ J. Heusser, “Sat solvingan alternative to brute force bitcoin mining,” Available: satcoin, 2013.
  47. ^ Majority Attack
  48. ^ Large UK businesses are holding bitcoin to pay ransoms