ביטקוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביטקוין
Bitcoin logo.svg
שם המטבע Bitcoin
משתמש(ים) שימוש גלובלי חופשי, אינו נתון להגבלה על ידי חוקים מקומיים.
אינפלציה קצב שנקבע מראש ויורד.
יחידות משנה
100 מיליון סטושי הם ביטקוין אחד סטושי (Satoshi)
סמל BitcoinSign.svg, ฿, גם BTC או XBT

בִּיטְקוֹיְןאנגלית: Bitcoin; בתרגום לעברית: מילת הלחם של "סיבית" ו"מטבע") הוא מטבע ממוחשב ומבוזר. הוא נוצר בנובמבר 2008 על ידי סאטוֹשי נַקאמוֹטוֹ (Satoshi Nakamoto), כנראה שם בדוי, שכתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה. שימוש המעשי בביטקוין נעשה בפעם הראשונה בינואר 2009[1].

מטבעות הביטקוין נשמרים בשרשרת הבלוקים, ניתן לנהל אותם באמצעות תוכנה המכונה "ארנק" הנמצאת במחשב מקומי או על שרת מרוחק. התוכנה מאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם, להמירם למטבעות פיאט או לקנות באמצעותם. מערכת הביטקוין, בהיותה מערכת מבוזרת, אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מארנק המקור והתווסף לארנק היעד. במספר אתרים ניתן להמיר מטבעות שונים לביטקוין.

הביטקוין, להבדיל ממטבעות "מסורתיים", אינו מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. הביטקוין מבוסס על ניהול מבוזר באמצעות מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית. נכון לשנת 2014 ולמרות ניסיונות רבים לשינוי המצב, הביטקוין אינו מוכר באף מדינה ממדינות העולם כמטבע שהוא הילך חוקי, דהיינו מטבע שיש חובה להסכים לקבלו כתשלום, ובנק ישראל, כמו גם רגולטורים בארצות הברית, קנדה ואירופה אף הזהירו מפני השימוש בו.[2][3] בהתבסס על רעיונות וטכנולוגיות שפותחו עבור הביטקוין, הוגדרו יותר מ-200 סוגים אחרים של מטבעות וירטואליים, בהם הלייטקוין,[4][5] הדוגקוין[6] והישראקוין.[7]

נכון ליוני 2011, ישנם מאות בתי עסק המקבלים תשלום בביטקוין.[8] נכון לאפריל 2014 נכרו (כפי שמקובל לקרוא לפעולת ההנפקה של מטבעות ביטקוין חדשים) מעל ל-12.5 מיליון מטבעות ביטקוין ברחבי העולם. מאז יצירתו לביטקויון תנודות חריפות בשערו לעומת מטבעות מדינתיים. כך לדוגמה ב-29 בנובמבר 2013 הוא נסחר בשווי של 1,186.03 דולר (ארצות הברית) ובתחילת דצמבר 2013 ירד ל-750 דולר. במאי 2014 הוא נסחר בסביבות 570 דולר, ולאורך 2015 נע ערכו בין 178 ל-401 דולר.

תרשים שווי שוק (בדולר ארצות הברית) של ביטקוין עד סוף פברואר 2014

הביטקוין סובל מתדמית שלילית הקשורה לשפע הונאות וגניבות במסחר בו. דוגמה בולטת לאירועים כאלה היא קריסת הבורסה Mt Gox בה נערך כ-70% מהמסחר בביטקוין שהגישה בקשה לפשיטת רגל והודיעה שכחצי מיליארד דולר במטבעות ביטקוין נעלמו משרתיה.

ביטקוין כמטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום מסך של תוכנת ביטקוין במערכת ההפעלה חלונות 7

לאורך ההיסטוריה נעשה שימוש בסוגים שונים של אמצעי תשלום שאינם סחר חליפין. שימוש במטבעות העשויים ממתכות יקרות הנקראים גם כסף סחורה, מטבעות העשויים מחומרים זולים יותר המייצגים כמות של זהב המוחזקת אצל המנפיק הנקראים גם כסף ייצוגי.

החל מהמאה ה-11 נעשה שימוש בכסף פיאט - שטרות ומטבעות שלא רק שערכם של המטבעות אינו קשור לערך החומר שממנו הוכנו, כמו בכסף ייצוגי, אלא אין כנגדם שום עתודה של זהב אצל המנפיק. כסף פיאט חשוף לסכנה שהמנפיק יגדיל את סכומי המטבע שבמחזור ובכך יגרום לאינפלציה. בתקופות שונות בהיסטוריה נעשה שימוש במנגנון הנקרא "תקן הזהב", שמנע מממשלות ליצור כסף פיאט. לפי שיטה זו, מטבעות ושטרות מדינתיים מקבלים את ערכם מהעובדה שיש כנגדם כמות מסוימת של זהב בידי המנפיק, והוא חייב למוסרם כנגד השטר. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים, עם התמוטטותו של הסכם ברטון-וודס, ננטשה לחלוטין שיטת תקן הזהב. וכיום אינה בשימוש. כיום, כל מערכות המטבע העולמיות נשענות על האמון שיש למשתמשים בחוסנו של המטבע וביציבות שערו לעומת מטבעות אחרים ולעומת האינפלציה.

מטבע הביטקוין דומה לשיטת תקן הזהב, מאחר שכמות המטבעות שלו תהיה מוגבלת (הוא אינו יכול לעבור את הרף של 21 מיליון מטבעות[8] לאחר שתסתיים תקופת הכרייה, ראו להלן) והוא לא יושפע ממדיניות מוניטרית של מדינות, מאחר שאינו מנוהל ישירות על ידי מדינה ריבונית. עם זאת, הוא שונה משמעותית מזהב בכמה הבטים. ראשית - לביטקוין אין ערך שימוש כמו שיש לזהב, שממנו אפשר להתקין תכשיטים וכלים מכלים שונים. לזהב גם שימושים תעשייתיים שונים. בנוסף, למרות שכיום הזהב אינו משמש כמטבע או כבסיס למטבע, והוא סחורה כמו כל סחורה אחרת, ההיסטוריה התרבותית והכלכלית של העולם ייחסה לו "ערך עצמי" ובשל כך אפשר לסחור בו כמעט בכל מקום.

לדברי תומכיו, יתרונו המרכזי של הביטקוין הוא שבשונה מהמטבעות "המסורתיים" - הוא מתוכנן כך שלא יסבול מאינפלציה. זאת מאחר שמספר מטבעות הביטקוין בעולם יהיה מוגבל, ואין שום ישות שתוכל "להדפיס" יותר מטבעות ביטקוין מהכמות הסופית שנקבעה, אפילו לא היוצרים שלו. (עם זאת, עד להשלמת הכרייה בעתיד הרחוק, הביטקוין אכן סובל מאינפלציה) בנוסף, בניגוד ל"תקן הזהב" כמערכת מטבע, הביטקוין לא יהיה כפוף להסכמים בין מדינות ריבוניות שישפיעו על שערו, והשער יקבע באופן חפשי בין המשתמשים והסוחרים בו.

תכונתו המשמעותית של הביטקוין כמטבע שאינו מנוהל באמצעות מדיניות מוניטרית, ואין בנק מרכזי ומדינה המחויבים לתמוך בו, יכולה להיתפס כיתרון או כחיסרון, באופן התלוי בהשקפת העולם על מקומה ותפקידה הראוי של המדינה בכלכלה.

מעמדו המשפטי של הביטקוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2014 ישנם קשיים רבים בדרכו של הביטקוין להפוך למטבע הנהנה מאמון בינלאומי נרחב. עקרונית ביטקוין אינו סובל מאינפלציה, אך שערו היציג תנודתי מאד, ברמה שכמעט ואינה קיימת במטבעות רגילים. כך למשל ביוני 2011 שער הביטקוין הגיע לשיא של $32, חודשיים לאחר ששערו היה $1 בלבד.[9] בסוף נובמבר 2013 שערו הגיע לכ־1,200$ ובתחילת דצמבר 2013 ירד ל-750$ ואף למטה מזה. קשה מאד להשיג את אמון המשתמשים ולנהל מערכת עסקית במטבע שטווח התנודות שלו גדול כל כך.

נכון לשנת 2014 אין גישה אחידה בכל הקשור לרגולציה של השימוש בביטקוין כמטבע. הביטקוין עדיין נחשב בקרב חלק מהרגולטורים במדינות השונות כמטבע החשוד בקשר לגורמים עבריינים, ומעורר חשש אצל בנקאים בכל הקשור לעמידה בדרישות החוק כנגד הלבנת הון,[10] אם כי ישנן גם גישות הרואות בו מהלך חיובי.[11] הבנק האירופי סקר את ביטקוין וקבע בין השאר שלא מדובר על תרמית פונזי אך מדובר על השקעה בסיכון גבוה.[12] בגרמניה ביטקוין הוא "מטבע פרטי".[13][14] החוקי לשימוש ונתון למיסוי בעסקאות של אנשים פרטיים, אך אינו חוקי בעסקות של חברות ללא אישור מפורש.

רגולטורים בארצות הברית ובאיחוד האירופי,[15] וכן שלטונות רוסיה[16] וסין,[17] הדגישו כי השימוש בביטקוין עלול לסייע לפעילותם של ארגוני טרור ופשע ברחבי העולם. כמו כן, הודגש כי המסחר בביטקוין הוא מסחר בסיכון גבוה במיוחד, ועלול להוביל אזרחים לביצוע פעילויות בלתי חוקיות.

מעמד הביטקוין בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בפברואר 2014, התייחסו לראשונה רשויות ישראליות לסוגיה זו באופן רשמי. רגולטורים אלה היו בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, יחד עם רשות המסים, הרשות לניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. בהודעתם ציינו הרגולטורים כי כלל ההיבטים של הסוגיה עודם נבחנים[2][15] אך הם רואים חובה לעצמם להדגיש את הסיכונים הרבים הגלומים לדעתם בשימוש בביטקוין ובסחר בו. עם זאת באוגוסט 2014 הוקם צוות בין-משרדי בנושא מטבעות וירטואליים מבוזרים שבראשו יעמוד ראש מחלקת המחקר של בנק ישראל.[18] אין חוק בישראל האוסר במפורש על שימוש בביטקוין, ולכן ישנם הטוענים כי השימוש במטבע הביטקוין הנו חוקי[19]. בשנה האחרונה הוצבו מכשירי כספומט בדיזנגוף סנטר שבתל אביב, המבוססים על סחר בביטקוין. כמו כן, ישנה עלייה בכמות העסקים בישראל אשר מכבדים שימוש בביטקוין.[20]

ביטקוין כאמצעי תשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט בבית קפה המקבל תשלום באמצעות ביטקוין

יתרון חשוב של הביטקוין כאמצעי תשלום הוא הנגישות לשימוש בו ברחבי העולם: ניתן להעביר כספים ממדינה למדינה תוך דקות ספורות. עם זאת, ישנם גם חסרונות לביטקוין. הראשון בהם הוא הקושי הטכני להשתמש בביטקוין באינטראקציות פשוטות, מאחר שהמטבע, בניגוד לזה "המסורתי", ניתן לשימוש באמצעות מחשב או סמארטפון, ולכן זקוק למקור אנרגיה חשמלי ולחיבור לאינטרנט כדי לבצע כל פעולה של העברת כספים.

כדי להחליף את מקומה של המדינה (או של הסכמים בין-מדינתיים) הוקמו מנגנונים טכניים שונים המאפשרים סליקה של כסף. כדי להבטיח שהמערכת לא תהיה כפופה למוקד יחיד, כל המשתתפים מקבלים את כל המידע, ובנוסף - איסוף המידע להיסטוריה המשותפת מחייב מאמץ חישובי רב. מאמץ זה גורם לכך שזוהי פעולה שיוצרת הסכמה של "רוב" (לפי כוח החישוב) משתתפי הרשת.

תשלום במערכת ביטקוין נחשב כתקף רק לאחר ששודר לכל המשתתפים. לכן אין דרך להסתיר תשלומים. אולם מקור ויעד התשלום מזוהים רק לפי כתובת הארנק (המקביל במידה מסוימת לחשבון בנק) שלהם, ומערכת ביטקוין עצמה לא מבטיחה דרך לוודא מיהו הבעלים של אותם ארנקים. לכן משתמשים מיומנים המבקשים להשיג חשאיות יכולים להשתמש בביטקוין כדי להעביר כספים בדרך שלא תקושר אליהם. בנוסף, בדומה לתשלום במזומן (ובניגוד לאמצעי תשלום אחרים), העברת ביטקוין היא סופית ולא ניתנת לביטול על ידי המערכת. באופן דומה, איבוד קובץ ה-"ארנק" (כולל איבוד הגיבויים) גורם לאיבוד הביטקוין שהיו בתוך הארנק, ללא אפשרות להחזירם.[21]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בנובמבר 2008 פורסם בדוא"ל קישור למאמר המתאר את הרעיון והמערכת.[22] המאמר נכתב בשם "סאטושי נקאמוטו", וההשערה היא כי מדובר בשם עט של אדם או קבוצת אנשים. עד היום לא ידוע ברבים מיהו מייסד המטבע. בעבר טען סאטושי נקאמוטו שהוא יפני, אך מהודעות שהשאיר בפורומים, ניכר שרמת האנגלית שלו גבוהה מאוד, בדומה לזו של שפת אם. בדצמבר 2010 פרש נקאמוטו מפיתוח המטבע, והשאיר את העיסוק בכך לקהילת המשתמשים בו. נעשו מספר ניסיונות לאתר את ממציא הביטקוין, אך ללא הוכחה וודאית לזהותו.[23].

מספר בורסות פועלות להחלפת כסף מסורתי בביטקוין, בורסות אלה גובות עמלות המרה ואינן מקבלות תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי. בחודש יוני 2011 בוצעה מתקפת האקרים על אחת מבורסות המרת הכספים של המטבע. בעקבות כך, השער בו נסחר המטבע בבורסה זו צנח מבערך 17 דולר לסנטים בודדים[24] ולאחר כמה ימים התייצב. תנודותיו הגבוהות של המטבע גורמות לדיווחים בכלי התקשורת, מה שגורם בין היתר להפצת הביטקוין.

בשנת 2011 החלו אתרי אינטרנט אחדים, ובהם ויקיליקס, ארכיון האינטרנט, המוסד לתוכנה חופשית, לקבל תרומות גם באמצעות ביטקוין. קרן החזית האלקטרונית הסכימה לקבל תרומות בביטקוין לתקופה מסוימת, אולם החליטה לבטל אפשרות זאת. בחודש אוקטובר 2012 פרסם הבנק המרכזי האירופי דו"ח[25] הקובע כי השימוש ההולך וגובר באינטרנט ובמסחר אלקטרוני, כמו גם ההתקשרות הבלתי אמצעית שבין סוחרים ולקוחות ולהפך, והדגש ששמות קהילות וירטואליות על ממד המהירות, צפויים להאיץ את קצב גידולו של הביטקוין.[26] בחודש דצמבר 2012 קיבלה ביטקוין סנטרל (Bitcoin Central), אחת החברות המפעילה בורסה להמרה ביטקוין, מעמד של "ספק אמצעי תשלום" (Payment Services Provider), דבר שעשוי להקל על הפצתו.[27]

בשנת 2013 החלו האתרים Reddit ו-Mega להציע את שירותיהם גם תמורת ביטקוין.[28] באפריל אותה שנה הגיע ערך המטבע ל-100$ לביטקוין אחד.[29][30] באוקטובר 2013 נסגר בידי ה-FBI אתר מכירת הסמים הגדול ביותר באינטרנט, "דרך המשי", אשר פעל בדארקנט ושכל העסקאות בו נעשו באמצעות ביטקוין. במהלך הסגירה נתפסו כ-26 אלף ביטקוינים בשווי 3.6 מיליון דולר, על אף שעל פי הערכות זהו רק חלק קטן מהשווי הכולל של הביטקוינים המצויים ברשותו של מקים האתר, רוס וויליאם אולבריכט.[31]

בשנת 2014 הושמעה באמצעי התקשורת ביקורת על עתידו של הביטקוין, שהחריפה במיוחד לאחר נפילת הבורסה הווירטואלית Mt. Gox, שהייתה בורסת הביטקוין הגדולה והחשובה בעולם, אשר נפלה קורבן לפריצה ושוד של כ 850,000 ביטקוין ולבסוף הגיעה לפשיטת רגל ונסגרה.[32] תגובה אחרת למשבר הייתה של ממשלת יפן, שהודיעה בפברואר 2014 כי היא תפעל להגדרת הליכים פורמליים לבצוע העברות מטבע ביטקוין ובכלל זה גם תבחן את הבטי המיסוי של הביטקוין.

המבנה הטכני של הביטקוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארנק הדיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבעות ביטקוין נשמרים בכתובת ביטקוין אותה ניתן לנהל בעזרת "ארנק" - תוכנה שמחוברת לרשת המטבע (לכל מטבע רשת משתמשים משלו) ויכולה לנהל שליחה וקבלת תשלומים. ארנק ביטקוין יכול להיות מאוחסן במחשב מקומי או על שרת מרוחק. הארנק מציג את המידע על כמות הכסף שיש למשתמש מסוים כולל היסטוריית שימוש ויתרה של סה"כ הכתובות המנוהלות דרך אותו הארנק. מערכת ביטקוין היא מערכת מבוזרת, כל אחד יכול להחזיק ארנק משלו ובכך יכולת לניהול מלא ועצמאי של כסף. המערכת צריכה עדיין להבטיח שתשלומים לא ימציאו מטבעות שלא קיימים, ושסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מכתובת השולח והוא לא יוכל לשמש באותם המטבעות כתשלום פעם נוספת (תרמית המכונה "בזבוז כפול").

יעדי התשלומים הם "כתובת ביטקוין". הכתובת היא מחרוזת (ספרות או אותיות אנגליות קטנות או גדולות) באורך 27 עד 34 סימנים. הכתובת מתחילה בסימן שמסמל את סוגה ('1' עבור כתובת ביטקוין רגילה) ולאחר מכן 26 עד 33 סימנים (בדרך כלל 33), לדוגמה: "11uEbMgunupShBVTewXjtqbBv5MndwfXhb". הכתובת הציבורית היא קידוד (בעזרת base58) של גיבוב SHA-1 של מפתח ציבורי (בשיטת ECDSA). החלק הפרטי של המפתח יכול להישמר בארנק או בכול מקום שהמשתמש יבחר (אפשר גם מחוץ למחשב על נייר למשל) ואין הגבלה למספר הכתובות שבשימוש ואף נהוג[דרוש מקור] ברוב המקרים לא להשתמש בכתובות ליותר מתשלום אחד.

העברות כספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברה היא הוראה מוצפנת חתומה דיגיטלית שנשלחת לרשת האינטרנט על ידי בעלי הארנק להעביר סכום מארנקו לארנק אחד אחר. ההעברה משודרת לכל משתמשי ביטקוין דרך רשת התקשורת העולמית - האינטרנט. למעשה קיים "יומן" העברות דיגיטלי שנגיש לכל אחד ברשת שבו רשומים כל העברות הכספים ההיסטוריות מיום הקמת הביטקווין ועד עכשיו. יומן זה מחולק ל"בלוקים" בכל בלוק יש כמות מסוימת של רישומי העברות כספים החל מסיום חישוב הבלוק הקודם. כך שלמעשה אם מחברים את כל הבלוקים מקבלים יומן העברות כספים של כל פעילי הביטקווין מאז הקמתו ועד לרגע הנוכחי.

לתיעוד העברות הכספים תפקיד מרכזי ביותר במגנון הפעולה של הביטקוין, מצד אחד הוא מונע כל אפשרות ל"זייף" כספים, כלומר ליצור כסף חדש יש מאין במערכת, משום שכל העברה של כסף שאין לו תיעוד קודם במערכת העולמית נפסל ולא מוכר כהעברת כספים מאושרת. כל בלוק של העברות כספים נוצר בממוצע כל עשר דקות זאת בגלל הגדרה שרירותית של קוד התוכנה שנקבע בעת המצאת הביטקוין. זו גם הסיבה שלוקח עשר דקות לאשר סופית העברת של כספים כל הארנקים ברשת ממתינים לבניית הבלוק שיוודא שאכן העברת הכספים מתאימה לבלוק הקודם וכך למנוע זיופים. הבלוק מוצפן ברמה גבוהה ביותר כך שקשה מאוד לזייף אותו. יש בו שדה שתוכנו יכול להיות מספר כלשהו, וגם שדה של פונקציית גיבוב. הגיבוב נעשה בעזרת גרסת הצפנה SHA256 של SHA-2.

יצירת הכסף במערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשיר המשמש לכריית ביטקוין בעזרת FPGA

יצרני הבלוקים, הנקראים גם "כורים" הבונים כל הזמן תיעוד של העברות הכספים האחרונות ברשת המטבע. בלוק הינו הבסיס התפעולי המאפשר שימוש תקין במטבע. יצרנים אלו בעצם מבצעים את העבודה שהבנקים עושים היום. במבנה התפעולי ארוך הטווח של הביטקוין מקור המוטיבציה להמשיך ולבצע את תהליך הכרייה הינו השכר שמקבלים הכורים עבור פעולת העיבוד הדורשת זמן (חשמל ותחזוקה) וחומרה ייעודיים. תשלום ראשון בצורת אחוז מתוך העברת הכספים שנרשמו בבלוק, מעין "עמלת העברה", גובה העמלה נקבע על ידי מבצע העסקה. קרי, המשתמש. צורת התשלום השנייה הינה סכום מוגדר מראש של מטבעות ביטקוין שנוצרים בתהליך העיבוד, תהליך זה מתרחש בממוצע של 10 דקות ברשת ביטקוין.

צורת חישוב זו של תגמול על יצירת הבלוקים נוצרה על ידי אלגוריתם ממוחשב שבנו מפתחי הביטקוין בעת השקת המטבע. על כל יצירת בלוק משתמשים ברשת המכונים "כורים" מנסים לוודא את תוכן הבלוק וכן ליצור גיבוב של הבלוק שערכו המספרי נמוך יחסית. הסיכוי לקבל את הערך הזה מאוד נמוך ולכן הכורים חייבים לחשב את הגיבוב של הבלוק מספר רב של פעמים כדי להצליח להשיג בלוק תקין. הראשון שמצליח ליצור בלוק תקין עם ערך גיבוב נמוך מספיק זוכה בפיצוי על המאמץ. סכום הכסף של כל הבלוקים שנוצרים ביממה הוא כ-3 מיליון דולר ביום.

בתחילת הפעילות (2009) התשלום עבור עיבוד מוצלח של הבלוק (proof of work) היה 50 מטבעות ביטקוין. התשלום עבור עיבוד מוצלח של הבלוקים יורד בחצי בכול 4 שנים בממוצע. ב-2014 הגמול עמד על 25 מטבעות וב-9 ביולי 2016 הגמול ירד ל-12.5 מטבעות[33]. זהו תהליך מובנה בקוד המטבע המבטיח הנפקה בקצב קבוע וידוע מראש ומכיוון שלא ינפקו יותר מ-21 מיליון מטבעות ביטקוין (החלטת מפתח המטבע הבאה לידי ביטוי בקוד ואיננה ניתנת לשינוי). ניתן לדעת מראש שמטבע ביטקוין האחרון שיונפק יהיה בשנת 2140. הנ"ל נעשה בהנחה שככול שיהיו יותר מטבעות בשימוש נפח הפעילות יגדל והכדאיות הכספית של הכורים תישמר דרך העמלות שצפויות לגדול בהתאם. כיום ולפחות עד שנת 2140 אין חובה לצרף עמלה לעסקה, עם זאת עסקאות ללא עמלה מקבלות עדיפות נמוכה בתהליך כניסה לבלוק וכתוצאה מכך תהליך העיבוד שלהם אורך זמן רב יחסית אבל לבסוף נעשה. החל מסיום הנפקת המטבעות התמריץ לכורים לעסוק בכרייה יהיה העמלות בלבד לכן עסקה ללא עמלה לא תעבור עיבוד.

תהליך העיבוד של הבלוק (proof of work) מתחיל מיד לאחר סיום בנייתו ושיתופו עם שאר הכורים, אז לכול הכורים ברשת המטבע ההזדמנות והיכולת להתחיל ולנסות לפענח את תכולת הבלוק (הבלוק בשלב זה הוא פלט מוצפן של כל העסקאות המרכיבות אותו), העיבוד נעשה בכדי:

  1. לעדכן את השימוש במטבעות (להחסיר לאחד ולהוסיף לשני) ובכך למעשה לעקוב אחר כל מטבע.
  2. הנפקת מטבעות חדשים.
  3. אבטחה.

קושי העיבוד (מכונה גם פיצוח) הבלוק נקבע באופן אוטומטי בכל 2016 בלוקים בהתאם לכוח החישוב הזמין ברשת המטבע וזאת כדי לשמור על ממוצע קבוע של 10 דקות לפיצוח בלוק ברשת ביטקוין. כלומר, ככול שכוח החישוב הזמין (סה"כ הכורים) גדול יותר קושי העיבוד גדול יותר וההפך אבל תמיד יעשה בזמן ממוצע של 10 דקות. לאחר עיבוד מוצלח נעשה רישום בקובץ ציבורי המכונה שרשרת בלוקים (או שרשרת עסקאות) וכל התהליך מתחיל מחדש כאשר הבלוק הבא בתור יהיה חייב להיות מקושר (על ידי גיבוב) לזה שלפניו. המיקום של הבלוקים הוא קבוע ואינו ניתן לשינוי אף פעם מכיוון שהמיקום שומר על סדר כרונולוגי.

אינפלציה וסיום הנפקת מטבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום תהליך הכרייה יוצר מטבעות ביטקוין חדשים, מה שגורם לאינפלציה. עם זאת, ביטקוין מונפק באופן קבוע וידוע מראש, עד שבשנת 2110–2140 צפוי שתסתיים הנפקת כל 21 מליון המטבעות שהוגדרו מראש. במצב זה יוצרי הבלוק ומי שאחראיים על עיבוד המידע (כורים) יתוגמלו רק על ידי העמלות שיצורפו לעסקאות. הכורים עדיין צפויים לשמור על רווחיות (תהליך הכרייה מחייב השקעה כספית לאורך זמן וידע טכני נרחב) משום שככל שישנם יותר מטבעות זמינים כך נפח השימוש גדל ואיתו כמות העסקאות והעמלות. בנוסף, אם יגדל הביקוש לביטקוין ערכו של המטבע עשוי לעלות עם הזמן מכיוון שהוא מוגבל בכמות (גידול בביקוש לעומת היצע קבוע וידוע מראש שאינו ניתן לשינוי). בניגוד לחששות, הביטקוין לא יכול להגיע למצב שיסתיים מלאי הכסף הכללי, מה שהיה גורם להקפאת הצמיחה בשימוש במטבע, וכתוצאה מכך נטישה של המטבע. בניגוד למטבע רגיל הביטקוין יכול להתחלק עד ל-8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית - 0.00000001 (נקרא גם "סטושי"), מה שמאפשר גבול עליון עצום של 2,099,999,997,690,000 שברירי ביטקוין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Davis, Joshua. "The Crypto-Currency: Bitcoin and its mysterious inventor". The New Yorker. 
  2. ^ 2.0 2.1 הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין), הודעה לעיתונות של בנק ישראל, 19 בפברואר 2014
  3. ^ מוטי בסוק, שלי אפלברג, אור הירשאוגה, משרד האוצר ובנק ישראל באזהרה חריגה: השימוש בביטקוין מסוכן, באתר TheMarker‏, 19 בפברואר 2014
  4. ^ רפאל קאהאן, Litecoin: המטבע הווירטואלי שמאיים על הגמוניית ביטקוין, באתר כלכליסט, 4 בספטמבר 2013
  5. ^ הלייטקוין. הכירו את המטבע שזינק פי 328, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בינואר 2014
  6. ^ הראל עילם, DogeCoin: בדיחת הרשת שהפכה למטבע וירטואלי, באתר כלכליסט, 18 בדצמבר 2013
  7. ^ אור הירשאוגה, הורדת ישראקוין תחל היום: "יש מעט בנקים שחולשים על רוב הנכסים", באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2014
  8. ^ 8.0 8.1 רן לוי, להרוג את המפלצת- על ההיסטוריה של האינפלציה, עושים היסטוריה!, פודקאסט, יולי 2011
  9. ^ שער ביטקוין ביחס לדולר בבורסת MtGox - אפריל 2010 עד אוקטובר 2013, מתוך אתר BitcoinCharts.
  10. ^ עירית אבישר, ‏הבנקים מוטרדים מהביטקוין: ביקשו מב"י הנחיות פעולה, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2013
  11. ^ נדב נוימן, ‏ברננקי: יש בביטקוין הבטחה; המטבע ממשיך לשבור שיאים, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2013
  12. ^ סכמות מטבע וירטואליותקובץ PDF - הבנק המרכזי האירופי, אוקטובר 2012, עמוד 27
  13. ^ גרדיאןגרמניה מכירה בביטקוין באופן רשמי, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2013
  14. ^ על ההכרה של גרמניה בביטקוין - סארוג' קאר, מתוך אתר SiliconANGLE, 20 באוגוסט 2013
  15. ^ 15.0 15.1 אליצפן רוזנברג, לראשונה: מדינת ישראל מזהירה מפני ביטקוין, באתר ynet, 19 בפברואר 2014
  16. ^ רוסיה הוציאה אזהרה על שימוש במטבע הביטקוין
  17. ^ הבנק המרכזי של סין אסר על מסחר בביטקוין - והביא לצניחה בשער המטבע
  18. ^ צוות בין-משרדי בנושא מטבעות וירטואליים מבוזרים , הודעה לעיתונות של בנק ישראל, 11 אוגוסט 2014
  19. ^ ד"ר אבי נוב - מעמדו המשפטי של הביטקוין בישראל
  20. ^ ארז פישלר, התפתחות השימוש בביטקוין בישראל והפוטנציאל הגלום בו, באתר הארץ, 6 ביולי 2015
  21. ^ סוכנויות הידיעותהאיש שזרק בטעות ביטקוין בשווי 7.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 בדצמבר 2013
  22. ^ Satoshi Nakamoto, The Mail Archive
  23. ^ אי-פי, סטושי נקמוטו: אני לא ממציא הביטקוין, באתר הארץ, 7 במרץ 2014
  24. ^ יוסי גורביץ, סופו של המטבע הווירטואלי? מתקפת האקרים גרמה לנפילת ביטקוין, באתר כלכליסט, יוני 2011
  25. ^ Virtual Currency Schemes, European Central Bank, October 2012
  26. ^ Brian Browdie, Bitcoin Likely to Grow, Poses Benefits and Risks: ECB Report, American Banker, October 30, 2012
  27. ^ Virtual cash exchange becomes bank, BBC, 7 December 2012
  28. ^ Jeremy Kirk, Mega file-sharing service will accept bitcoin, Dotcom says, PC World, February 18, 2013
  29. ^ נדב נוימן, ‏לא מפסיק לטפס: ביטקוין עבר את רף ה-100 דולר, באתר גלובס, 1 באפריל 2013
  30. ^ תרשים שער ביטקוין מול הדולר בבורסת מאונט גוקס מתוך אתר Bitcoincharts
  31. ^ הגרדיאן, האף-בי-איי מנסה לפצח את האוצר של הפיראט האיום רוברטס, והרשת צוחקת, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2013.
  32. ^ הראל עילם, ניהול כושל, קוד פרוץ: כך קרסה בורסת הביטקוין הגדולה, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2014
  33. ^ אירוע של פעם בארבע שנים: היצע הביטקוין בעולם קטן בחצי GeekTime, ה־10 ביולי 2016