בית התמחוי של האסקי סולטאן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | הקדש מוסלמי |
| כתובת | עקבת-א-סאריה |
| מיקום |
ירושלים  |
| מדינה |
ישראל |
| מייסדים | ההקדש של הוראם סולטאן |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 1555 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות עות'מאנית |
| קואורדינטות | 31°46′44″N 35°13′56″E / 31.77881°N 35.23215°E |
 | |
  | |
בית התמחוי של האסקי סולטאן הוא חלק מהקדש מוסלמי שנמצא ברובע המוסלמי בעיר העתיקה של ירושלים. ברישומי בית הדין השרעי של ירושלים (סג'ל) מכונה הקדש זה בשם "אלעִמארה אלעאמִרה" שפירושו בית התמחוי (העמארת) הנעלה.[1]
בית התמחוי הוא חלק ממתחם שהוקם על ידי הסאקי סולטאן, אשתו של הסולטאן סולימאן המפואר לרווחת עולי הרגל המוסלמים שבאו לשהות בקרבת המקומות הקדושים, הסוחרים המוסלמים שעברו דרך ירושלים והעניים והנזקקים באוכלוסייה המוסלמית בעיר, במסגרת מפעלי הצדקה שהוקמו בתקופת שלטונו של הסולטאן ברחבי האימפריה העות'מאנית.[2]
תיאור המתחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מי שחקרה את בית התמחוי וכתבה עליו באריכות היא החוקרת וההיסטוריונית איימי סינגר.[3] המתחם הוקם בין השנים 1549–1555, בפיקוחו של האדריכל סינאן ובסיוע מושל דמשק, על חלקה שגבלה ברחוב עקבת-א-טכייה בצפון, ברחוב עקבת-א-סריאה בדרום ובארמונה של הגבירה טונשוק במערב. למתחם כניסה מכל אחד משני הרחובות. פרטי הבנייה תועדו בקפידה והתיעוד נשמר בארכיון בארמון טופקאפי באיסטנבול.
המתחם כלל מסגד, סביל, אכסניה בת חמישים חדרים, חאן, בית תמחוי, מטבח, מאפייה, מחסנים ושירותים.
הסביל סיפק מי שתייה לאורחים ולבהמותיהם ומים לכלל צורכי הפעלת המתחם. הוא נבנה מעל בריכת מים בעלת קיבולת של 14,500 ליטר. ההקדש מימן בניית תעלה להבאת מים מבריכת הסולטן.[4]
בית התמחוי סיפק שתי ארוחות ביום שכללו לחם ומרק לחמש מאות סועדים.
למימון הוצאות המתחם, האסקי סולטן הקימה וקף שכלל שישה עשר כפרים באזור רמלה - לוד, שמונה כפרים באזור ירושלים, כפר אחד באזור שכם, כפר אחד בצפון לבנון וכפר אחד, שנוסף ב-1566, באזור צידון. בנוסף לכך נכללו בווקף חנויות, שוק, שני מפעלי סבון, אחת עשר טחנות קמח ושני חמאמים, חלקם בירושלים וחלקם בלבנון.[5]
בשל הניהול הכושל ואי הסדרים כספיים, המתחם עמד מספר פעמים מול התמוטטות כלכלית, מצב שהלך והחמיר במאה ה-18.[6]
בין השנים 1921 - 1922 מתחם האסקי סולטן וארמונה של הגבירה טונשוק אוחדו על ידי המועצה המוסלמית העליונה ליצירת מתחם חדש בשם"בית היתומים המוסלמי" (Dar al-Aytam al-Islamiyya مجلة دار الأيتام الإسلامية), שכלל בית יתומים, בית ספר ובתי מלאכה, במטרה לספק חינוך עיוני ומקצועי ומגורים ליתומים מוסלמים.
בית התמחוי, יחד עם המבנים הנלווים, נמצא בצד הצפון-מזרחי של המתחם כאשר הכניסה אליו מתאפשרת דרך רחוב עקבת-א-טכייה בצמוד לארמונה של הגבירה טונשוק. בית התמחוי מהווה יחידה נפרדת הפועלת תחת פיקוח משרד ההקדשים הירדני. הוא מספק כשש מאות ארוחות ביום למאמינים הבאים להתפלל במסגד אל-אקצה ולנזקקים ברובע המוסלמי.[7]
מתחם בית היתומים המוסלמי עבר שיפוץ ושיקום נרחבים בשישה שלבים, בין השנים 1999 - 2004.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Discover Islamic Art - Imara al-Amira (Flourishing Edifice)
- Amy Singer, Constructing Ottoman Beneficence: An Imperial Soup Kitchen in Jerusalem, New York 2002
- Amy Singer, 'İmarets', In: H. C. Güzel, C. C. Oğuz and O. Karatay (eds.), The Turks, Vol. III, Ankara 2002, pp. 657-664
- איימי סינגר, מה כל כך נדיב בצדקה העוסמאנית? על מוסד הסדקה ומעשי הצדקה באימפריה העוסמאנית, ג'מאעה ט"ז (2006), עמ' 30-9.
- Amy Singer, 'The "Michelin Guide" to Public Kitchen in the Ottoman Empire' in: A. Singer (ed.), Starting with Food: Culinary Approaches to Ottoman History, Princeton 2011, pp. 69-92
- Amy Singer, Imarets, In: C. Woodhead (ed.), The Ottoman World, Routledge, London – New York 2012, pp. 72-85
- איימי סינגר, תמונות מהעמארת, בתוך: מ' וינטר ומ' שפר (עורכים) טורקיה: העבר העות'מאני וההווה הרפובליקני- קובץ מאמרים לכבוד פרופ' אריה שמואלביץ ז"ל, תל אביב תשס"ז, עמ' 74-69.
- עודד פרי, מוסד הווקף המוסלמי ומדיניות הרווחה הציבורית של השלטון העות'מאני בירושלים בשלהי המאה ה-18, המזרח החדש לד (תשנ"ב), עמ' 76-64.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חצר המתחם -
הכניסה לבית התמחוי -
הכניסה למטבח -
המטבח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמנון כהן ואלישבע בן סימון-פיקאלי, יהודים בבית המשפט המוסלמי: חברה, כלכלה וארגון קהילתי בירושלים העות'מאנית, המאה השש-עשרה, ירושלים תשנ"ג 1993, עמ' 251.
- ^ David Steinberg דוד שטיינברג, Women who built Jerusalem: Hürrem Haseki Sultan c.1500 - 1558, steinberg-tour-guide, 2020-06-22 (באנגלית)
- ^ ראו את מגוון מחקריה בנושא: Amy Singer, Constructing Ottoman Beneficence: An Imperial Soup Kitchen in Jerusalem, New York 2002 ; Amy Singer, 'İmarets', In: H. C. Güzel, C. C. Oğuz and O. Karatay (eds.), The Turks, Vol. III, Ankara 2002, pp. 657-664 ; איימי סינגר, מה כל כך נדיב בצדקה העוסמאנית? על מוסד הסדקה ומעשי הצדקה באימפריה העוסמאנית, ג'מאעה ט"ז (2006), עמ' 30-9 ; Amy Singer, 'The "Michelin Guide" to Public Kitchen in the Ottoman Empire' in: A. Singer (ed.), Starting with Food: Culinary Approaches to Ottoman History, Princeton 2011, pp. 69-92. ; Amy Singer, Imarets, In: C. Woodhead (ed.), The Ottoman World, Routledge, London – New York 2012, pp. 72-85; איימי סינגר, תמונות מהעמארת, בתוך: מ' וינטר ומ' שפר (עורכים) טורקיה: העבר העות'מאני וההווה הרפובליקני- קובץ מאמרים לכבוד פרופ' אריה שמואלביץ ז"ל, תל אביב תשס"ז, עמ' 74-69.
- ^ Amir Pasic, Betül Ekimci, Public Kitchen of Haseki Sultan within the Takiyya Complex in Al-Quds/Jerusalem
- ^ החוקר סטפאן חנא סטפאן תרגם וביאר בפרוטרוט מסמך ההקדש של בית התמחוי של האסקי סולטאן מ-1552 שנמצא לו באוסף ספריית ח'אלדיה בירושלים
"An Endowment Deed of Khasseki Sultan, dated the 24th May 1552", QDAP 10, 1944, pp. 170-194 - ^ Oded Peri, WAQF AND OTTOMAN WELFARE POLICY The poor kitchen of Hasseki Sultan in eighteenth century Jerusalem, Journal of the Economic and Social History of the Orient, Vol. XXXV
- ^ Haseki Sultan in Occupied Jerusalem, english.palinfo.com, 2017-06-15 (באנגלית)
- ^ Archnet > Site > Dar al-Aytam al-Islamiyya Restoration, www.archnet.org